תועפות ראם/רלא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:39, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תועפות ראם TriangleArrow-Left.png רלא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ושמעון העמסוני כצ"ל וכ"ה בנדפס. הנה בגמרא דב"ק שם אמרו והאי תנא את לא דריש כדתניא כו' ופרש"י כדתניא שפירש מהן נחמיה וא"כ שמעון העמסוני הרי פירש ולא דריש את ונראה דרבינו מפרש דפירש עד שבא ר"ע ולימד כו' וחזר אח"כ גם שמעון העמסוני לדרוש אתין כמקדם. והגרש"ש בקדושין נ"ו ב' למ"ד דלא דריש את הקשה מנ"ל גבי ערלה לאסור שומר ועיין מש"כ בזה לעיל סי' ע"ה אות י"ב.

(ב) ועוד כו' עד ועוד דסתם משנה כו' חסר בנדפס.

(ג) במנחות [י"א ב'] גבי ואת כל הלבונה אשר על המנחה כו' התם מסתבר ליה כו' טפי מלמיכתב את כו' לומר דר' שמעון דריש כו' ובמנחות בפ"א את כו' כצ"ל ועיי"ש בתוס' דבכורות.

(ד) צ"ל לא אמר דברה כו' ועיין סוטה כ"ד א' תוד"ה ור' יונתן ובמל"מ פ"ו מהל' דיעות ה"ז ועיין לעיל סי' קט"ז מש"כ רבינו בענין יש אם למקרא ומסורת לתרץ בכי"ב.

(ה) הלשון מגומגם והקורא יבין להגיהו.

(ו) באבות כצ"ל ורבינו מפרש דר"א בן שמוע דשם פ"ד מי"ב לא אמר אלא עד כמורא רבך ומשם ואילך סיום דעת רבינו הקדוש הוא וכמש"כ לפרש כן שם מי"ג רש"א ג' כתרים הם כו' ורבי הוסיף ואמר וכתר ש"ט כו' וכן כתבו לפרש בפ"א משנה ה' באשתו אמרו כו' דרבי אמר לה וחילי' דהיראים הוא דאל"ה הו"ל לראב"ש לומר וכבוד רבך דהא בכבוד קמיירי ומה זה שסיים במורא אע"כ דדברי רבי הוא לפרש מש"א ר"א כמורא רבך עד כמה הוא מגיע ועז"א רבי ומורא רבך כמורא שמים וז"ש הרא"ם דסתם משנה כמותו ובס' כלילת המנורה מערכת האלף אות א' הניח דעת רבינו בצ"ע ול"נ כמש"כ.

(ז) ומכבוד כו' עס"ס ליתא בנדפס ומבואר מדברי רבינו אלה כמש"כ הווי העמודים בנדפס סי' ל"ה בזה"ל כתב מהר"ר שמואל יפה בירושלמי פ' הרואה ואין להקשות דבהדיא כתיב והדרת פני זקן דההוא כבוד והכא מורא וכבוד לחוד ומורא לחוד כדתניא בפ"ק דקדושין עיי"ש והתוס' בב"ק מ"א ב' ד"ה לרבות כ' וא"ת מפני שיבה תקום למ"ל תיפוק ליה מהכא כו' אבל לרבינו דס"ל דהכא נמי מיירי ברבו שאינו מובהק שלמד ממנו אפי' פרק אחד ואפי' הלכה אחת צ"ל דההוא כבוד והכא מורא וכבוד לחוד ומורא לחוד עכ"ל והוא מבואר בלשון היראים כת"י שלפנינו ובספר מד"נ לב"ק שם הניח דה"ת בצ"ע ועיין בס' מנחה חדשה ח"ב דרוש ה' וז"ל הרי"ף בעין יעקב לב"ק שם ואע"ג דמפני שיבה תקום הוא לכיבוד להדרו והכא מיירי במורא מ"מ יש בכלל מורא גם הכיבוד שאם ירא ממנו בודאי שעושה לו הידור וכיבוד מפני היראה עכ"ל. ור"ל דלא דמי לכיבוד דאב דאמרינן בקדושין ל"א ב' כיבוד מאכיל ומשקה ומלביש ומכסה מכניס ומוציא דזהו אינו בגדר המורא לכן בעינן קרא אחרינא לכיבוד לבד המורא משא"כ קימה והידור דזקן שקנה חכמה שפיר נכנס בגדר המורא ולא בעי קרא להכי זוהי כוונת דברי התוס' לתי' הרי"ף. ועל דעת היראים מה שאמרו במשנה דאבות הלומד מחבירו פ"א כו' צריך לנהוג בו כבוד הוא חיוב גמור דלא כמש"כ הגאון יעב"ץ בלחם שמים שם דצריך דמתני' לא חיוב גמור הוא מש"ה קתני לשון צריך ומיירי בחברים הלומדים זה מזה כדתנן הלומד מחבירו ולא דמי לעובדא דאייתינן בב"מ ל"נ א' עיי"ש. ובמה שרבינו חולק על דה"ת דב"ק שם וס"ל דמורא רבך כמורא שמים אפי' רבו שאינו מובהק קאמר וכמתני' דאבות כן נראה מהאו"ז הל' פסחים סי' רנ"ו ומהמרדכי בתוס' לפ' ערבי פסחים עיי"ש ועיין שבועות ל' ב' שאמרו שם האי עשה והאי עשה עשה דכבוד תורה עדיף ופרש"י עשה דכבוד תורה את ה"א תירא לרבות ת"ח נראה מדבריו דס"ל כמש"כ התוס' בב"ק שם דאין חילוק בת"ח בין כבוד למורא דאילו לפמש"כ בדעת היראים הול"ל עשה דכבוד תורה והדרת פני זקן דאילו את ה"א תירא הוא עשה דמורא ועיין בטו"א למגילה כ"ח א' ודו"ק. ולהלן סי' רל"ג הביא ג"כ רבינו המשנה דאבות לדין תורה דוהדרת ברבו מיירי שלמד ממנו דוקא ובס' כלילת המנורה מערכת האלף סוף אות א' האריך לבאר היאך יתיישב קושיית התוס' דב"ק מ"א ב' ד"ה לרבות לשיטת הרא"ם ז"ל עיי"ש ובמחכ"ת לא השגיח דלרבינו קושיית התוס' לק"מ דההוא כיבוד והכא מורא וכנ"ל.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.