כף החיים/אורח חיים/קלד

כף החיים ‏ אורח חיים קלד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] ואומרים והוא רחום וכו'. טעם תיקון זה דוהוא רחום מפורש בכלבו דע"י מעשה נס גדול נתקן ועכשיו נוהגין לומר תחנונים ג"פ ויעבור ווידוי אחד ביניהם ואח"כ אומרים והוא רחום כמ"ש בסידורים ב"י, ולפי דברי האר"י ז"ל צ"ל הוידוי קודם הכל תיכף ומיד אחר חזרת התפלה ואת"כ ויעבור ואח"כ נ"א ואל מלך יושב וכו' אנשי אמונה וכו' ואח"כ והוא רחום כמ"ש לעיל סי' קל"א או' ה' ובסי' מ"ח בסדר התפלה שהעתקנו משער הכוו' יעו"ש:

ב

ב) שם ואומרים אותו בקול רם, אינו לעיכובא והאומרו בלחש יש לו על מה לסמוך, מהר"ש בן עזרא בתשו' בשו"ת כנה"ג סי' ד' והסכים הרב עמו סי' ה' ברכ"י או' א' ובספדו קש"ג סי' י"ט או' כ"ו וכתב שם ונהרא נהרא ופשטיה, וכ"כ בי"ע, כף החיים סי' ט"ז או' כ"ג, מ"ב או' ה' ועיין לקמן או' ה':

ג

ג) שם ואם לא אמרו מעומד וכו'. אבל בלבוש משמע דוקא בלא אמרו כלל הוי פורץ גדר והביאו א"ר או' ג' מ"ב או' ג' וכתב שם הא"ר בשם צל"ד דף ט"ל דצריך לאומרו בכוונה ובמתון וכו' יעו"ש:

ד

ד) שם הגה. וכן נוהגין לאומרו מעומד, וכן אל ארך אפים שאומרים קודם הוצאת ס"ת יש לאומר מעומד מפני שיש בו חטאנו ווידוי צ"ל מעומד שכנה"ג בהגה"ט או' ג' עו"ת או' ב' מ"א סק"א, ש"ץ דקנ"ג ע"ג, מ"ב או' ד' קיצור ש"ע סי' כ"ב או' יו"ד:

ה

ה) שם בהגה, אבל אומרים בלחש, מפני שנתקן כנגד תפלת י"ת, לבוש. מ"א שם, וכתב השכנה"ג בהגב"י או' א' דהוא מנהג האשכנזים כמ"ש בס' המפה עכ"ל, מיהו מדברי מהריק"ש בס' ערך לחם מבואר שהוא מנהג הספרדים ג"כ והביאו היפ"ל או' ב' יעו"ש, ועיין לעיל או' ב':

ו

ו) שם בהגה, ומה שנוהגים להרבות בתחנונים בשני וכו'. לפי שארבעים יום של קבלת לוחות אחרונות שהיו ימי רצון עלה משה רבינו ביום ה' וירד ביום ב' כדאיתא בתו' בבא קמא דף פ"ב ע"א, טור וב"י ולבוש, עו"ת או' א' ט"ז סק"א, א"ר או' א' כר"ש, מיהו הפר"ח או' א' כתב דאפשר לומר בהיפך שלפי שהם ימים קשים מרבים בתחנונים ומתענים בהם כדאמרינן בס"פ מפנין פורסא דדמא חד בשבא, ארבעה, ומעלי שבתא, אבל שני וחמישי לא, דאמר מר מי שיש לו זכות אבות יקיז דם בב' וה' שב"ד של מעלה ושל מטה שוין יעו"ש, והביאו המש"ז או' א' וכתב די"נ זהו למ"ד אדם נדון בכל יום אבל למ"ד אין אדם נידון בכל יום כשיש דין למטה אין דין למעלה והם ימי רצון יעו"ש:

ז

ז) שם ולכך נוהגין ג"כ להתענות וכו'. עיין לקמן סס"י תק"ף:

ח

ח) שם ולכך נוהגין ג"כ להתענות וכו'. יש חסידים ואנשי מעשה שנוהגין להתענות בכל ער"ב ר"ח, וכתב מהרי"ו סי' קצ"ג דאם חל ר"ח באחד בשבת מתענין ביום ה' שלפניו כנה"ג בהגה"ט, עו"ת א' ב' ואם חל ר"ח בשבת מתענין ביום ו' מ"א סי' תי"ז סק"ג ועי"ש, וכתב החיד"א במורה באצבע סי' ו' או' קע"ו דנכון הדבר שהתענית יהיה לפני המולד ואם המולד בחצי היום יתענה יום שלפניו עכ"ל, ור"ל דאם המולד בחצי הראשון של היום יתענה ביום שלפניו אבל אם בחצי האחרון יתענה ביום ההוא, ועי"ש מ"ש שצריך ללמוד ביום התענית יעו"ש, ויש נוהגין שעושין תיקון כרת בליל ערב ר"ח דהיינו שלומדין מתחלת הלילה עד עלות השחר ויש שלומדין עד חצות והכל לפי מה שהוא אדם:

ט

ט) כתב רש"ל ביש"ש בחולין פ' אותו ואת בנו סי' י"א דיש נוהגין שלא לאכול בשר ביום ב' וה' מפני שב"ד של מעלה יושבין ודנין וגם בליל ג' וליל ו' והביאו שכנה"ג בהגה"ט או' ב' יעו"ש ועיין מ"ש עליו הא"ר או' א' והברכ"י או' ב' יעו"ש והיפ"ל או' ד' כתב ריש נוהגין שלא לאכול בשר כ"א בליל ו' לבד בשביל כבוד שבת הבאה, וכתב דמטעם זה שלא לאכול דגים ג"כ כיון שנוהגין לקנות אותם לכבוד שבת יעו"ש. ועיין בהקדמת ע"ח למהרח"ו ז"ל שכתב דהעוסק בחכמת הקבלה צריך לפרוש עצמו מבשר ויין כל ימות השבוע יעו"ש וז"ל הקדמת מגיד מישרים באזהרות מנע עצמך מאכילת בשר הרבה שהיא מפסדת הנשמה ופוגמת ושתיית יין הרבה אין אתה יודע להיכן הוא מגיע הפגם וההפסד הגדול שעושה לכן מנע רגלך מנתיבתם ואל תביא נפשך במעמדם והזהר בזה הרבה במאד מאד עכ"ל, וכ"כ בשער המצות פ' עקב יעו"ש:

י

י) [סעיף ב'] מראה פני כתיבה לעם וכו'. וענין פתיחת ההיכל להוציא הס"ת מתוכו הוא רומז אל בקיעת יסוד דבינה אשר בתוכו הס"ת שהוא יסוד דחכמה וע"י בקיעה זו דיסוד דבינה יוצא אור היסוד דחכמה מחוץ יסוד דבינה אל תוך גופא דז"א, וענין פתיחת התיק עצמו של הס"ת רומז אל בקיעת יסוד דז"א שיצא האור של יסוד דחכמה לחוץ אל יעקב הנקתון במקום ההוא, ובקיעה זו היא ענין פתיחת תיק הס"ת שיתגלה הארת התורה הכתובה בתוכו לחוץ אל כל הקהל כנודע, ואח"כ בעת שקורין בתורה אז יוצא האור שבתוכו לחוץ שהיא התורה עצמה שנקראת אור, שער הכוו' דף מ"ח ע"ד לפי פי' השני שהסכים עליו מהרח"ו ז"ל יעו"ש:

י) ומנהג האר"י ז"ל לנשק הס"ת וללותו לילך אחרי וכשמוליכין אותו מן ההיכל אלה תיבה לקרות בו ואח"כ היה נשאר שם סמוך אל התיבה עד שהיו פותחין הס"ת ומראין אותו לקהל כנודע, ואז היה מסתכל באותיות הס"ת ממש, והיה אומר שע"י הסתכלות האדם מקרוב כ"כ שיוכל לקרוא האותיות היטב עי"ז נמשך אור גדול אל האדם, ואח"כ היה חוזר למקומו הראשון ויושב שם מיושב עד סיום קריאת הפ' לא כאותם הנוהגים לעמוד, שער הכוו' שם פרע"ח שער קריאת ס"ת פ"א, מ"א סק"ג.

יא

יא) שם מראה פני כתיבת וכו'. בענין אמירת בריך שמיה דמרי עלמא וכו' בעת הוצאת ס"ת משמע בזוה"ק פ' ויקהל דף ר"ו ע"א דזמנו דוקא בשבת ממה שכתב אותו אצל עניני שבת וגם ממ"ש דמתפתחן תרעי שמייא דרחמין וכו' יעו"ש, וכ"כ בשער הכוו' דף ע"ג ע"ג דהאר"י ז"ל היה נוהג ונזהר בכל יום שבת בשחרית בעת הוצאת ס"ת מן ההיכל לומר אותו הנוסח הכתוב בס"ה בפ' ויקהל והוא בריך שמיה דמרי עלמא וכו' עכ"ל, וכ"כ בפע"ח שם, וכ"כ מ"א ריש סי' רפ"ב מחב"ר שם או' ב' מיהו מהר"י צמח בפע"ח שם כתב דאינו אסור לאומרו גם בחול בשעת הוצאת ס"ת יעו"ש. וכ"כ א"ר או' ד' ע"ש סדה"י יעו"ש, וכ"כ הש"ץ דרי"ד ע"א יעו"ש, וכ"כ הפרמ"ג בא"א או' ו' וכתב דכן המנהג לומר אף בחול יעו"ש, וא"כ כיון דליכא איסורא אם אומרו בחול נהרא נהרא ופשטיה, והמנהג בינינו לאומרו בשבת שחרית ומנחה, וביו"ט ור"ה ויוה"כ שחרית:

יא) ביום שבועות בעת הוצאת ס"ת יקרא י"ג מדות ג"פ ואח"כ יאמר רבש"ע מלא כל משאלותי לטובה והפק רצוני ותן שאלתי לי ולבני ביתי לעשות רצונך בלבב שלם ומלטנו מיצה"ר ומפגע רע, ותן חלקנו בתורתך וזכנו ללמוד תורה וחכמה ולעשות מעט"ו בעיניך וללכת בדרכים ישרים מלפניך, וקדשנו בקדושתך כדי שנזכה לחיים טובים וארוכים ולחיי העוה"ב, ושמרנו ממעשים רעים ומיצה"ר ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות בעולם, והבוטח בה' חסד יסובבנו וכן יה"ר, ויחזור התפלה ג"פ, ואח"כ יקרא ג"פ ואני תפלתי וכו' וכן יעשה במוסף וביום שני ביוצר, עו"ת למהרח"ו ז"ל בסופו דרוש מועדים, שער הכוו' דף פ"ט ע"ב, פרע"ח שער חג השבועות פ"א. ונראה מ"ש וכן במוסף היינו אחר חזרת מוסף כמו בשחרית שאומרה אחר החזרה, ומ"ש וביום שני ביוצר היינו לבני חו"ל שעושים ב' יו"ט וכדי שיהיה ג"פ וכמ"ש אח"כ בעו"ת שם, אבל לבני א"י שאין עושים כ"א רק יום אחד נראה דאין לאומרו כ"א פ"א ביו"ט א' בעת הוצאת ס"ת וכן מנהג בית אל יכב"ץ בעיר קדשנו ירושת"ו:

יא) בר"ה בשעת הוצאת ס"ת יאמר י"ג מדות ג"פ. ואח"כ יאמר רבש"ע מלא משאלותי לטובה והפק רצוני ותן שאלתי ומחול כל עונותי ועונות בני ביתי מחילה בחסד מחילה ברחמים, וטהרני מהפשעים וחטאים, וזכרני ברצון טוב מלפניך ופקדני בפקודת ישועה ורחמים, וזכרני לחיים טובים וארוכים ופרנסה טובה וכלכלה ולחם לאכול ובגד ללבוש ועושר וכבוד ואריכות ימים בתורתך ובמצותיך והפק תעלה ורפואה לכל מכאובי לבינו ותברך מעשה ידינו אמן וכן יה"ר, וגזור עלינו גזירות טובות ובטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות, יאיו לרצון אמרי וכו' ג"פ, ואני תפלתי ג"פ, וכן יעשה במוסף וביום שני ביוצר עו"ת שם:

יא) ביה"כ יעמוד בעת הוצאת ס"ת ויאמר י"ג מדות ג"פ, ואח"כ יאמר רבש"ע מלא כל משאלותי לטובה והפק רצוני ותן לי ולבני ביתי חיים טובים ארוכים בכבוד ובמנוחה ביראתך ובתורתך בשלום ובבטחה ופדנו מכל צרה וצוקה ויגין ומות ומכל שעות רעות המתרגשות לבא בעולם וכפר עונותינו ואשמותיני אמן וכן יה"ר ג"פ, ואני תפלתי ג"פ, וכן במוסף וכן במנחה ג"פ, עו"ת שם, שער הכוו' דף ק' ע"ב. פרע"ח שער ר"ה פ"א:

יא) יום סוכות בשעת הוצאת ס"ת יקרא י"ג מדות ג"פ, ואח"כ יאמר רבש"ע מלא משאלותי לטובה והפק רצוני ותן שאלתי וזכה לי ולבני ביתי לעשות רצוניך בלבב שלם ומלטני מיצה"ר ותן חלקנו בתורתך וזכינו כדי שתשרה חכמה ובינה עלינו ויקוים בנו מקרא שכתוב ונחה עליו רות ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' ולכן יה"ר מלפניך ה' או"א שתזכני לעשות מעט"ו בעיניך וללכת בדרכים ישרים. לפניך וקדשנו בקדושתך כדי שנזכה לחיים טובים וארוכים לחיי העוה"ב, ושמרני ממעשים רעים ומיצה"ר, ומרוח גבוה, ומימים רעים ומשעות רעות המתרגשות לבא בעולם והבוטח בה' חסד יסובננו אוי"ר ג"פ וכן במוסף וביום שני ביוצר בעת הוצאת ס"ת, ואני תפלתי ג"פ, עו"ת שם. פרע"ח שם בש' השבועות:

יא) יום א' של פסח בשעת הוצאת ס"ת יאמר י"ג מדות ג"פ, ישאל לצאת מעבדות וחן וחסד בעיני ה' ובעיני בני אדם ועושר שנאמר ושאלה אשה משכנתה וכו' ולמצוא חן בעיני אדם וריוח בסחורתו שנאמר וה' נתן את חן העם, ולשאול נקמה מאויביו שנאמר ועברתי בארץ מצרים וכו' וכן במוסף וביום שני ביוצר לבדו כדי להשלים ג"פ. עו"ת שם. פרע"ח שם:

יב

יב) ואם לא אמר בריך שמיה בשעת הוצאה ס"ת יאמר אותו כשפותחין אותו לפני העם. א"ר שם בשם סדה"י, מ"ב או' י"ג. יש נוהגים כשנכנסא אשתו בחדש ט' לעיבורה לעשות בחדש ההוא מצות פתיחת ההיכל והוא מנהג יפה ויש לו סמך ע"פ הסוד מורה באצבע סי' ג' או' צ' לד"א סי' ב' או' ג' חס"ל או' ט"ז:

יב) במקום שנהגו דפתיחת שערים גדול ממצות רמונים אין לבן ולתלמיד לפתוח כשאביו או רבו עושים מצות רמונים אלא א"כ מחלו. אמ"ל בדין הקמת ס"ת או' ו' לד"א סי' ד' או' ו' וכ"ה לפי דברי האר"י ז"ל דפתיחת שערים הוא גדול מהלבשת רמונים כמ"ש לעיל או' יו"ד, ועיין לקמן סי' קמ"ז או' ל"א:

יב) אם היה הולך לעשות פתיחת שערים או לשים רמונים בקהלו וקראו לו לס"ת בקהל אחר הסמוך יניח מצות אלו וילך לקרות ס"ת דחמיר. אמ"ל שם אות ז' לד"א שם או' ז' ועיין לקמן סי' קמ"ז או' ל"ב:

יב) כל המונע ס"ת מלהכניס לתוך ארון הקודש כגון הקובל בבהכ"נ לפני ההיכל וכן הרוצה להכרית ולדחוק את הקהל שיעשו חפצו וטובים אומרים שלא כדין אתה עושה עתידה תורה שתצעק ותכריז על נשמתו איש פלוני אל יבא למקום פלוני בשלום, ס"ח סי' ק"ח:

יג

יג) שם מראה פני כתיבת וכו'. נוהגין כאן בירושלים תוב"ב שמקיפין בס"ת פתוח בכל בהכ"נ להראות את העם, והטעם בהלק"ט סי' רנ"ה כדי שכולם יזכו לחזות, בנועם ה' יעו"ש והביאו י"א בהגב"י, אמ"ל במנהגי ס"ת אות ג' לד"א סי' ג' אות בי"מ אות א' וטוב שיסתכל האדם בתיבה שהיא אות ראשון שלה כמו אות ראשון שבשמו, בן א"ח פ' תולדות אות ט"ז ושמעתי הטעם שזו מועיל להצלחה:

יד

יד) שם מראה פני כתיבת וכו'. אניס שעדין לא מל מאיזה סבה אם יכול לקנות מצות פתיחת ההיכל ולאחוז ס"ת וליתנו ביד המוליך אותו כדי להראות פני כתיבתו לעם יש מי שהורה שמותר והובאו דבריו בס' מים רבים חי"ד סי' נ"א ושם בסי' נ"ב הסכימו רבני ליאורני אבל הרב המחבר ז"ל שם בסי' נ"ג הסכים להחמיר, י"א מ"ב בהגה"ט אות ב':

טו

טו) שם מראה פני כתיבת וכו'. וז"ל הרמב"ן בפי' התורה בסדר והיה כי תבא ובירושלמי בסוטה ראיתי ארור אשר לא יקים וכי יש תורה נופלת ר"ש בן יקים אומר זה החזן וכו' ואמרו ע"ד אגדה זה החזן שאינו מקום הס"ת להעמידן כתקנן שלא יפלו. ולי נראה על החזן שאינו מקום הס"ת על הצבור להראות פני כתיבתו לכל כמ"ש במ"ם שמגביהין אותו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלי, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה אשר שם משה וכו' וכן נהגו עכ"ל והביאו הב"ח, אמ"ל בהקמת ס"ת אות א' יכתב הברכ"י בשיו"ב אות ב' דראה בתשו' כ"י להרב יחזקאל טראבוטו שבעיר אחת לא נהגו להקים ס"ת וערערו עליהם מכח הירושלמי ומ"ס ודברי הרמב"ן הנז' והוא האריך להוכיח שאין בזה איסור, ואף לדעת הרמב"ן אסמכתא בעלמא הוא ולא עבדי איסורא בהעדר הקמת הס"ת ואדרבא יש לדונם לזנות רחשו שלא יפול ח"ו הס"ת וסוף דבר הסכים דיחזקו במנהגם והסכים עמו אחד קדוש עכ"ל, וכ"כ בספרו לד"א סי' ד' אות א' בי"ע אות יו"ד:

טז

טז) שם מראה פני כתיבת וכו'. אפי' בט"ב שחרית אמ"ל שם, לד"א שם, בי"ע או' א' ואבל שהיה בבהכ"נ יום ב' וה', ונתנו לו מצות פתיחת שערים וכיוצא מותר לעשותה, אמ"ל בדין מנהגי הוצאת ס"ת או' י"ז, לד"א סי' ג' או' טו"ב:

יז

טוב) שם מראה פני הכתובת וכו'. והאשכנזים נוהגים להראות הכתיבה אחר הקריאה כמ"ש בס' המפה ומנהג נכון הוא מפני שהמון העם חושבין שראיית ס"ת עדיפא מקריאה, ולכן כדי שיתעכבו שם לראות ס"ת יקראו תחלה ואח"כ מראין הכתיבה לעם, שכנה"ג בהגב"י או' ב' אמ"ל שם או' ב' לד"א שם או' ב' בי"ע או' ג' ולמנהג זה אם נמצא טעות בס"ת בשביעי באופן שא"צ להוציא ס"ת אחרת אין לומר וזאת התורה וכו' בהגבהה, שו"ת אדני פז סי' י"ג והביאו היפ"ל אות ו' וכהב דה"ה דאין לומר פסוק תורת ה' תמימה וכו' יעו"ש וכהב בשערי ירושלים שער ט' שבא"י נהגו גם האשכנזים לעשות הקמת והגבהת ס"ת קודם קה"ת ולא כמנהגם באשכנז שכתב מור"ם יעו"ש:

יח

חי) שם שמצוה על כל אנשים וכו'. נוהגים ליכנס כל העם לראות הוצאת ס"ת והכנסתה, וגם אם הם בשאר התפלה הולכים לחצר בהכ"נ משום דברוב עם הדרת מלך, ונכנסין לכבוד התורה להאדירה בתפארה, דרשות מהרי"ל, שכנה"ג שם או' ג' מ"א סק"ב, אמ"ל בהוצאת ס"ת או' א' לד"א סי' ג' או' א' בי"ע או' א':

יט

יט) אם הוציאו ס"ת מן ההיכל וידוע שהס"ת אינו מוגה יש להוציא ס"ת אחרת. דרשות מהרי"ל, שכנה"ג שם או' ד' לד"א סי' א' או' ח' בי"ע או' ג' ועיין לקמן סי' קמ"ג או' ל' ואם נמצא פיסול בשבת יזהרו לתקנו יום ראשון, ואם יום שני חשבו שתקנוהו וקראו ג' עולים ואח"כ נודע שלא נתקן עלתה להם הקריאה וא"צ לחזור ולקרות, לד"א שם, בי"ע שם או' ד' ועיין לקמן סי' קמ"ג או' ל"א:

כ

ך) שם ולומר וזאת התורה וכו'. אם עודנו בתוך אמת ויציב קודם שירה חדשה כתב כנה"ג בתשו' א"מ ח"ב סי' נ"א דמותר לומר וזאת התורה, והביאו הברכ"י או' ד' שע"ת או' ו' מיהו לדידן דאין מפסיקין לענות אפי' שום אמן דברכות בברכות ק"ש גם בזה לא יפסיק באמירה אלא בראייה לבד וכמש"ל בסי' ס"ו או' מ"ז וכ"כ בי"ע בדיני הקמת ס"ת או' ה' וכתב עו"ש הבי"ע באו' ו' דגם אם הוא בפסוקי דזמרה אין להפסיק ולומר וזאת התורה, ועיין בדברינו לסי' נ"א או' כ"ב:

כא

כא) שם הגה, ונהגו לעשות כך אחר שקראו וכו'. עיין לעיל או' טו"ב:

כב

כב) שם הגה, אומר הש"ץ גדלו וכו'. וצריך להגביה התורה בשעה שאומר שמע וכו' אחד וכו' גדלו וכו' ג' פעמים, מ"ס פי"א, מ"א סק"ד, מ"ב או' י"ג ושיעור פתיתת הס"ת בשעת ההגבהה הוא ג' דפין, ע"א סק"ג, זכ"ל או' ס':

כג

כג) שם הגה, ויש להחזיק התורה בימין, ויראה דעל הולכת ס"ת מהיכל לבימה קאמר שהמוליך אותו יוליכהו בימין, אי נמי אפשר דבשעת הקמת ס"ת קאמר שיתחיל להגביה בימין, ושיב מצאתי בס' מט"מ סי' רכ"ג שכתב המוציא ס"ת צריך ליטלה בזרוע הימין וניתנם לחזן בימין וכן איתא במ"ם, שכנה"ג בהגב"י או' ה' אמ"ל שם או' ב' לד"א סי' ג' או' ב' בי"ע או' ב' ובס"ת סי' ק"ט משמע דה"ה שאר ספרים צריך ליקח בימין וליתן בימין יעו"ש. ועיין בדברינו לסי' קכ"ח או' ק"א:

כד

כד) שם וכשעולה הראשון לקרות אומרים ברוך וכו'. ומנהגינו לאומרו כשמוציאין ס"ת מהיכל. שכנה"ג שם או' ו':

כה

כה) שם וכשעולה הראשון וכו'. וצריך שיהיה להתיבה שית דרגין כנז' בר"מ בסוד ו"ק שהם מתיחדים עם התיבה שהיא דרגא שביעאה, סו"ב בסוף סי' זה, וכ"כ בס' עמודי שמים דק"ס ע"א והב"ד, היפ"ל או' ז' ועי"ש:

כו

כו) שם אומרים ברוך וכו'. עד מגן הוא לכל החוסים בו, כי יש בו מ' אותיות נגד מ' יום שהיה משה בהר ד"מ סי' קל"ה או' א' בשם הכלבו, מ"א סק"ו, וארבעים תיבות היינו עם פסוקים אחרים כמ"ש הרד"א וז"ל ואומר תורת ה' תמימה וכו' מצות ה' ברה מאירת עינים, ה' עוז לעמו יתן וכו' האל תמים דרכו אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו, ויש בכל אלו מ' תיבות וכו' עכ"ל, והביאו המאמ"ר או' ג' ועי"ש:

כז

כז) אומרים קדיש עד לעילא קודם הוצאת ס"ת אבל ביום שיש בו מוסף אומרים תתקבל קודם קריאת ס"ת פר"ח או' ב' בשם תו' מגילה דף כ"ג ע"א ד"ה חד אמר וכו' וכתב וכן נוהגין, מ"ב או' ט':

כח

כח) כתב הטור סס"י רפ"ד דנוהגין לומר בספרד מזמור לדוד הבו לה' בני אלים כשמחזירין הס"ת מפני שנאמר על מ"ת, וגם ז' ברכות של שבת כיתקנו כנגד ז' קולות שנאמרו בו ע"כ, וכתב שם הב"ח דדוקא בשבת יש לאומרו יעו"ש, והביאו הא"ר בזה הסי' או' ד' א"א או' ו' וכתב שם הא"א דביו"ט וחול אומרים מזמור כ"ד וכ"כ שע"א שער יו"ד או' מ"ב מ"ב או' י"ד:

כט

כט) הכרזת המצות בשבת ומי שיתן יותר יזכה בם כתב רש"ל בפ"ה דביצה סי' ח' דדמי טפי למקח וממכר והמחוור בעיני כמו שנהגו החסידים דכל מה שהוציא מפיו ליתן נותן לצדקה אפי' קנה חברו המצוה את"כ והוי כקציצת דמים לצורך מצוה, וכל ירא שמים יזהר בזה אע"ג דיש לישב המנהג בדוחק ולומר שאין שייך מקח וממכר בדבר מצוה כ"א בחפץ הנקנה יעו"ש. והביאו אמ"ל שם או' א' וכתב וכבר נתפשט המנהג בכל גלילות ישראל להקל יעו"ש וכ"כ לד"א סי' ב' או' א' דנהגו למכור המצות בשבתות ויו"ט:

ל

ל) מנהג כשר ונכון למכור מצות אור יוה"כ בשבת שלפניו כדי שיאמרו כל נדרי בזמן הראוי, בזמן מכירת המצות טוב וישר שלא לשוח בבהכ"נ וילמו' מזמורים אם בעל נפש הוא, לד"א שם חס"ל או' ה' ויחליף רע בטוב וזו חובת גברא בכל עת ובכל זמן וכ"ש בעומדו בבהכ"נ ובאמצע תיקוני התפילות שצריך ליזהר הרבה שלא לערב קודש בחול וטמא בטהור, חס"ל שם:

לא

לא) אין להתקוטט עבור שום מצוה שהרי משנה שלימת שנינו הצנועים מושכים את ידיהם, בנימין זאב סי' קס"ד, כנה"ג בהגב"י ססי' קנ"ג אמ"ל במצות ס"ת או' ג' לד"א סי' ב' או' ג' וכתב שם הלד"א דאם רב קנה מצוה יכול איזה אדם להוסיף עליו דבמנות אין חולקין כבוד לרב דקרוב אדם אצל עצמו עכ"ל והביאו החס"ל או' ו' וכתב דאף שאמרו שאם רב העיר או אדם תשוב רוצה לקנות מצוה יכול אדם אחר להוסיף על הדמים וכו' מ"מ הכל לפי מה שהוא אדם דאם יודעו שהוא מקפיד ומצטער ונקיט בליביה במקום מצוה עבירה היא בידו ועל כגון זה אמרו הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה שאם ההפסד יתר על השבח ההעדר טוב עכ"ד:

לב

לב) מי שלוה מחבירו מעות אינו רשאי לכבדו לקנות לו מצות כגון לקנות לו ס"ת או גלילה או לקרותו לס"ת משום לתא דרבית, כ"כ בשלחן מלכים בשם ש"ך יו"ד בשם רש"ל, אמ"ל שם או' ד' לד"א שם או' ד' חס"ל או' ז':

לג

לג) מי שבידו מינוי או מצוה והשליכה אחרי גוו קנסינן ליה שלא יחזור לה, אמ"ל שם או' ט"ו, לד"א שם או' ט"ו:

לד

לד) ראובן התנדב במצוה סך כך וכך ובא רעהו והוסיף עליו והגבאי רוצה לתת המצוה לראובן כי המוסיף עליו אינו בטוח חייב ראובן לקחת המצוה ולתת מה שהתנדב בתחלה, צ"צ פ"ב, אמ"ל שם או' ט"ז, לד"א שם או' ט"ז, וכתב החס"ל או' ח' דצריך לזה דעת נכונה והנהגה טובה באופן שלא לבייש את מי שאין לו ושלא לבא לידי מחלוקת וקטטה ח"ו כי מוטב ילכו לאיבוד אלף אלפים דינרי זהב ולא תצא תקלה כזו להלבין פני חבירו ולרבות מחלוקת ח"ו עכ"ד, ועוד עיין מדברים אלו לקמן סי' קמ"ז בס"ד, ומי שנפל ס"ת מידו כבר כתבנו דינו לעיל סי' מ' או' ה' ואו' ח' יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---