פתחי תשובה/חושן משפט/שז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:02, 19 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png שז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) השוכר פרה כו'. ע' בש"מ ב"מ דף לה ע"ב במתני' השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר כו' שכתב בשם הריטב"א ז"ל ומיהו ש"ח או ש"ש שאין לו רשות להשתמש בפקדון והשכירו או השאילו דכ"ע חייב באונסין כדין שולח יד בפקדון והיינו דנקטה הכא בשוכר ושואל עכ"ל והביאו ג"כ הב"י לקמן סי' שמב ובש"ך שם סק"ג. וע' בתשובת שבו"י ח"ג סי' קמח ונשאל באחד שנתן שורו לש"ח וש"ח מסרו לשומר שכר ונגנב או אבד מה דינו והשיב דיש לפשוט זה ממתני' דנקט השוכר פרה והשאילה כו' ואמאי לא נקט בכה"ג נהי דלא מצי למינקט בנתן לש"ח וש"ח מסרה לשוכר או שנתן מתחלה לש"ש והוא השאילה משום דבכה"ג הוי פשיעה גמורה ששכרה או השאילה לעשות בה מלאכה וחייבים אפי' באונסין וכמ"ש הב"י בסי' שמ"ב אבל אכתי קשה אמאי לא נקטה המתני' בשומר חנם שמסר לש"ש ונג"ב אלא ודאי דמש"ה תני שוכר ושואל דבזה דוקא פליג ר' יוסי לומר איך הלה עושה סחורה כו' אבל בש"ח שמסר לש"ש שהוא נותן מכיסו שכר לש"ש לשמור שמירה מעולה יותר כדין ש"ש דאלים שמירתו גם ר' יוסי מודה וזה מקרי עושה סחורה בממון של עצמו ובזה בודאי מקנה לו הפרה והוא שלו ומה"ט פליג ר' יוחנן שם ד' ל"ז דאמר מודה רבי יוסי בראשונה כו' כל זה נ"ל פשוט עכ"ד ע"ש. ופליאה בעיני שכ"כ בפשיטות ולא זכר דברי התוספת פ"ק דב"ק דף יא ע"ב בד"ה לא מבעיא שומר חנם שמסר כו' שכתבו וז"ל ומיהו שומר שכר כי משלם משלם לבעלים כדאמרינן בהמפקיד דהלכה כר' יוסי דאמר אין הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו עכ"ל הרי להדיא דגם בכה"ג פליגי רבנן ור"י והלכה כרבי יוסי וכ"כ בשיטה מקובצת שם. ומ"ש עוד בש"מ בענין אם הבעלים צריכין לשלם להש"ח השכר שנתן להש"ש והביא שם דמהר"י כ"ץ ז"ל כתב דבעלים לא משלמי לש"ח השכר שנתן לש"ש אע"ג דעלייה לשמירתו דש"ש שומר טפי דחייב בגו"א אפ"ה פטורין הבעלים ולא דמי ליורד לתוך שדה חבירו דנותן לו דמי הוצאה דהתם תקנתו דבעל שדה עביד אבל הכא לא עלייה לשמירה בעבור הבעלים כ"א בשביל עצמו שהיה לו טורח לשמרו וע"כ פטורין הבעלים (משמע דאפי' אם נגנב מהש"ש דמרויחין הבעלים ממון על ידו אפ"ה פטורין) אבל הר"מ מסקסטה ז"ל כתב שהשכר שנוטל שומר שני משומר ראשון בעל הבהמות נותן אותו כיון דעלייה לשמירתן וזמנין דמרויח איהו בהכי דאם ידוע שנגנבו או אבדו משלם אותם לבעה"ב שאין הלה עושה סחורה בבהמותיו של חבירו כו' (משמע דר"ל דאף שלא נגנב או נאבד אצל הש"ש ג"כ חייב בעה"ב לשלם השכר) דכמאן דאוגריה ברשות דמי וצ"ע עכ"ל. שוב מצאתי בס' דברי חיים בדיני שומרים ס"ס ז' שתמה ג"כ על השבות יעקב הנ"ל מדברי התוס' דב"ק הנ"ל וגם העיר בדברי הש"מ הנזכר במה דמשמע דעת הר"מ דאף בלא נאבד או נגנב אצל הש"ש ג"כ חייבים הבעלים לשלם השכר וכתב דזה ודאי צ"ע כיון דלא השביח לו רק עלייה לשמירה ולא עדיף ממבריח ארי כמבואר מדברי הש"מ עצמו בב"מ דף צג כו' ע"ש:

(ב) והשאילה לאחר. עבה"ט וע' בתשובת אא"ז פנים מאירות ח"א סימן עב שיישב דברי הסמ"ע בטוב טעם ומסיים ובדקדוק גדול כ' הסמ"ע זה לא שמעינן דבכל מקום אף שעבר על צווי חכמים לא הוי פשיעה והכא אינו חייב אלא מטעם כיצד הוא עושה סחורה בפרתו של זה ע"ש:

(ג) נראה עיקר. עבה"ט עוד ע"כ נראה דהוי ספיקא דדינא כו' וע' בתשובת שבות יעקב ח"ג סי' קעח שכ' שפסק כמה פעמים למעשה דאם הוציא הוצאות על הריפוי לרפאתה צריך השומר להחזיר לו שע"י כן מצילו מנזק שהיה צריך לשלם לו ולענין שבת אע"ג דאין להוציא שבת בבהמה הואיל והוא פלוגתא דרבוותא מ"מ יש בכלל נזק לשלם מה שהבהמה אוכלת כל ימי חליה שקודם שנעשה בה נזק היתה ואוכלת ועכשיו צדיך להאכילה אף שאינה עופה וזה נזק גמור אבל א"צ לשלם מה שהיתה עושה יותר מפרנסתה כי זה יקרא שבת ואין שבת בבהמה. גם כ' דהעיקר כהסמ"ע היכא דלא נכחש הבשר מאליו שמין מה דאפחתה מכספה משא"כ בנכחש מאליו וכן פסקנו למעשה כמה פעמים ע"ש וע' בקצה"ח ובנה"מ לקמן סי' שמ מזה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון