נתיבות המשפט - ביאורים/חושן משפט/שז
נתיבות המשפט - ביאורים 
חושן משפט שז
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) והתרו לסלק החטה עיין בטור שכתב דהתרו בו שכניו ותמוה לי דהא מבואר בסי' ת' גבי כותל שנפל לר"ה דבעינן דוקא שהתרו בו ב"ד אבל התרו בו חביריו לאו כלום הוא ואי מדמה ליה להא דמבואר שם דאם חפר בכותל וגרם להפילו וה"נ מיירי בכה"ג דתחילת הנחת החטין היה עומד להפיל הכתלים כגון שהיו הכתלים רעועים שלא היו ראוים לעמוד בה ימים רבים וכן משמע לשון הטור שכתב וז"ל דהוי גירי דיליה שהכביד על הכותלים רעועים א"כ לא בעינן התראה כלל כמו בסי' תי"ו ע"ש. לכן נראה דהתרו בו לאו דוקא וכן משמע בתשובת הרא"ש כלל פ"ז דין ו' דמדמה לי' הא דלא יעמוד כו' דאם הזיק משלם מה שהזיק וכ"ש כאן דהתרו בו כו' אלמא דלא נקט והתרו בו רק לכ"ש אבל באמת אפילו לא התרו בו חייב כמו בתנור וסיום דבריו של הרא"ש בתשוב' צריך ביאור שכתב וז"ל ולא דמי כותל ואילן לדבר זה שנתנו התוס' דין בור אף לזה שהזיקו בשעת נפילה משום דהתם א"א לדמותו לסכינו ומשאו שנפלו ברוח מצויה והזיקו דרך הלוכו דהתם תחלת עשייתם ע"י כח אחר אבל כותל ואילן מחמת רעיעתו נפלו אחר שהתרו בו הלכך מדמה להו לבור אבל האי ממונו הוא ודמי לדליל דאית ליה בעלים ונקשר רגל תרנגול והזיק דבעל דליל משלם כולו נזקים עכ"ל ודבריו מקושי הבנה דמאי היה קשה ליה שכתב ול"ד לכותל ואילן הא בכותל ואילן ג"כ חייב אחר שהתרו או אחר שחפר בכותל אפילו בלא התראה ונראה דכוונתו להקשות כיון דכתבו התוס' דכותל יש לו דין בור וכיון דהאי בור לאו דידיה דשל המשכיר הוא רק החיטין שלו קלקלו הכותלים והוי כשור שכרה בור דפטור. לזה תירץ דשאני כותל דא"א לדמותו לסכינו ומשאו דסכינו ומשאו בשעת הנחתו היה עומד להזיק ע"י כח אחר משא"כ כותל המבואר בתוספו' מיירי דבשעת עשייתו היה כראוי דבלא כראוי חייב בלא התראה כמבוא' בסי' תי"ו וכיון דכראוי היה רק שנתרועע אח"כ ובעינן התראה לא דמי לסכינו ומשאו שתחלת עשייתו היה עומד להזיק ע"י דבר המצוי משא"כ כאן דמתחלה נתן החטים וסמך על כותלים רעועי' שהיו עומדין ליפול ואף דהכותל לאו דידיה הוא מ"מ דמי לדליל דאית ליה בעלים שנקשר ברגל התרנגול דבעל הדליל חייב כיון דהניח הדליל במקום שיכול להתגלגל על ידי רגלי בהמה המצוי' הוי כמו יכול להתגלגל ע"י רוח מצויה דחייב וה"נ כיון שהיה בשעת הנחה על הכותל עומד ליפול הוי החיטין כדליל שע"י הדליל יכול התרנגול להזיק וה"נ ע"י הנחת החיטין דרך הכותל ליפול כן הוא ביאור כוונת הרא"ש וכיון דמדמה ליה לדליל לא בעינן התראה אמנם זה דוקא שהיו הכתלים רעועי' מעיקרא אבל אם נתרועעו אחר הנחת החיטין ומתחלה היה הכותל ראוי לעמוד אף שיעמדו החיטין בתוכו ימים רבים בעינן התראה דוקא וכמו בכותל שלו דג"כ ממונו הוא ואפ"ה בעינן התראה בב"ד:
(ב) אין השוכר עסמ"ע ס"ק ד' עד דקמה ברשותו כו' ולא דק בלישניה דודאי אשליחות יד לא חשדינן ליה כמ"ש בעצמו וע"י פשיעה לא קמה ברשותו וכן מוכח בכמה מקומות רק דכוונתו דבעינן שהעדים ידעו שלא היה תחילתו בפשיעה ואף דידעו שסופו באונס כל שנוכל לומר דאפשר היה תחלתו בפשיע' חשדינן ליה ודוקא להנך דס"ל בסי' רצד דשלא פשע הוא ג"כ עיקר שבועה אבל להנך דס"ל דזה לא הוי רק ג"ש פטור:
(ג) וישלם השואל לשוכר עש"ך ס"ק ד' דלפעמים הבעלים משלמים כמה פרות ולכאורה קשה דהא כשהשואל משלם דמי פרה שמתה מנכה מיד שיווי' הימים שהיתה שאילה אצלו וכן מבואר בנימוקי יוסף בסוף פרק השואל גבי שואל אדם בטובו ע"ש. ועמ"ש בסי' שמ"א ס"ק ו' ע"ש ובחידושי ולפ"ז אם שכר ממנו פרה השוה מנה על ק' יום ודמי ק' יום שויין עשרה זהובים ואח"כ השאילה ממנו על צ' יום כשמתה אינו מנכ' לו רק אותן העשרה ימים דהיינו דינר אחד ומשלם לו צ"ט זהובים ומה ענין תשלומי פרות הרבה () אמנם באמת הדבר פשוט דאף דבעד מיתת הפר' יכול לשלם מעות או מטלטלין מ"מ בעד הפרה ששכר ממנו כששכר ממנו פרה סתם מחוייב להעמיד לו פרה כמבואר בסי' ש"י ולכך יכול השוכר לומר אם שכר ממנו פרה השוה מאה והשאילה על ק' יום ששוין עשרה זהובים אין רצוני לקבל ממך רק מעות או פרה השווה צ' בעד גוף הפרה שמתה ואז אף שמסלק לו פרה בעד הצ' זהובים נעשית פרה זו של השוכר והוא צריך להעמיד לו פרה משלו על העשרה ימים שהיא שכיר' אצלו וזהו בפרה סתם אבל אם שכר ממנו פרה זו לא שייך דין זה כלל רק מנכין דמי שיווי ימי השאלה שהיתה שאולה אצל הבעלים והמותר משלם לו במעות או במטלטלין וכ"ה בש"מ דדין זה לא שייך רק בפרה סתם וכוון למ"ש:
(ד) ויש מחייבין עיין סמ"ע ס"ק טי"ת עי' בסי' ש"מ מ"ש בזה:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |