פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/קיב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:23, 19 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרי מגדים - משבצות זהבTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קיב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ואפילו. עט"ז וה"ה פת עובדי כוכבים. עש"ך אות ד' וכה"ג אות ב' דה"ה פת שרים אף דלא יתחתנו בנו לאפלוג:

ב[עריכה]

אלא. עט"ז יראה ה"ה טירקש"י וויי"ץ שעושין לחם אין בכלל פת של עובדי כוכבים עא"ח ה"פ. ואם עירב שאר מינים עם חמשת מ"ד הולכין אחר הרוב אף עם אורז דפת של עובדי כוכבי' יש להקל עיין לקמן שכ"ד ס"ט וא"ח תנ"ג:

ג[עריכה]

אם. עט"ז ועמ"י כלל ע"ה אות ח"י וי"ט דאם עולה עש"מ ע"י בשמים ושאר תערובת אסור משום בשולי עובדי כוכבים. ועפר"ח אות ה' באיים הרחוקים שאין מצוי כ"א פת אורז ודוחן וקטניות עעש"מ. והוי יודע דחמשת מ"ד ושאר מינים יש לכ"א קולא וחומרא חמ"ד חומרא אפילו פת שאין עעש"מ כמו עם סובין ומורסן וכדומה אפ"ה הוה בכלל גזירות פת. קולא דלא פשטה הגזירה בכל המקומות ובפלטר התירו גם כן והיינו כי על הלחם יחיה האדם והתירו משום חיי נפש. ואלו שאר מינים קולא דאם אין עעש"מ מותר אף פת של ב"ה וחומרא אם עעש"מ אסור משום בשולי עובדי כוכבים ופשטה הגזירה דשלקות בכל המקומות (עמ"י שם אות י"ט ועיין ר"ן פרק אין מעמידין יש לומר מש"ה פלגינהו לפת ושלקות בתרתי דחלוקין בדיניהן כאמור ועיין אורח מישור ותבין דכפי מ"ש א"ש) ומיהו במקומות שאין מצוי כ"א פת של שאר מינים יראה דיש לו קולת הפת דיש בו חיי נפש עמ"ש באות ז" ובש"ך אות א':

ד[עריכה]

יש. עט"ז וקשה דלהמחבר שהוא דעת הר"מ ז"ל פי"ז ממ"א הי"ב הטעם דפסק כרבי חלבו וכר"י והמחבר השמיט שדה (עפ"ת אות ד' וקשה נהי דפסק המחבר לקולא ה"ל דבשדה אף כשיש פלטר ישראל שרי. ובבאר הגולה ציין טור בשם י"א מירושלמי והיינו דאי מהר"מ ה"ל שדה כו' אלא שבכ"מ הגיהו ברמב"ם ועיין במגיה בכ"מ שם) והטעם דלא פשטה הוא למ"ש הר"ב וכמ"ש הש"ך אות ח':

ה[עריכה]

אפילו. עט"ז החילוק שבין ביצים לפאנד"ה שהביצים נתערבו תחלה בעיסה ובטילין ברוב קודם בישול משא"כ פאנד"ה דנאסר הדגים בעין ואחר כך שומן הנאסר נבלע בעיסה ואסור כדי נ"מ. כתב הפ"ת אות ח' שומן חי שעירבו בבצק ואפאו עובד כוכבים שרי. וזה פשוט והיינו בשומן אווז שניתך ע"י שמש או כשמעכו בידו אבל שומן מהותך ע"י אש אין בישול אחר בישול ובנותן חתיכה שומן בבצק הוה כמו אינפנד"ה דאסור עט"ז בסימן קי"ג אות ג':

ו[עריכה]

ולא. עט"ז עמ"ש בש"ך אות ח"י ועמ"י כלל ע"ה אות כ"ז ול"ח פכ"ה סימן קס"ח דתבלין לבד זנגבי"ל רטיבא אין נאכל כמות שהוא חי ואפ"ה לעקוכי"ן שרי מטעם שכתב הלבוש כאן סעיף יו"ד שכבר נתערבו ור"ל והוה כעיסה הנילוש בביצים ועמ"ש בצ"ז ולקמן בקי"ג אבאר לענין מרקחת של עובד כוכבים:

ז[עריכה]

פת. עט"ז ור"ל דבעיסת ישראל ואפאו עובד כוכבים גרע מעיסה של עובד כוכבים דהתם בקצת מקומות נהגו היתר ואלו עיסת ישראל ואפאו עובד כוכבים הואיל ולא שכיח ולא שייך ביה חיי נפש מכ"מ אסור ומיהו קיל משלקות דסגי בחתוי דבגמרא אמר ג' מלאכות בפת כו' ובשלקות להמחבר לקמן קי"ג ס"ג לא מהני חיתוי והטעם דבפת ניכר מלאכת החיתוי עט"ז שם בשם הר"ן אות ז' ואף להמחבר ג' מלאכות קאי אפת של עובד כוכבים אפ"ה היקל בעיסה של ישראל ע"י חיתוי:

ח[עריכה]

מי. עט"ז הנה התה"ד סימן ל"ב פירש בראבי"ה דאפילו מי שנזהר יושב לבדו אפ"ה יברך על איזה שירצה וראיה מירושלמי פת טמאה כו' ואוכל חולין בטהרה אפ"ה כיון שיש לכל א' מעלה מברך על איזה שירצה ה"ה פת עובד כוכבים וראבי"ה דנקט אורח שאין נזהר אצלו אורחא דמלתא שהוא מביא פת עובד כוכבים על השולחן ואמנם באו"ה הגירסא "אצל "מי דמשמע כפי' הב"ח דמי שנזהר אם הוא הבוצע צריך לסלק פת עובדי כוכבים ואפי' אורח שאין נזהר יושב אצלו וראבי' מיירי לאינו נזהר בוצע ובעל הבית דר עם השוכר כו' וכ"ד הגליון של או"ה דמ"ש או"ה כיון שמותר לבצוע ר"ל כיון שהותר לאורח הנזהר לצאת ידי המוציא בפת של עובדי כוכבים כיון דבעל הסעודה שאין נזהר בוצע מפת של עובדי כוכבים. ואמנם הט"ז הגיה באו"ה אצלו בוי"ו ור"ל ב"ה נזהר ויושב אצלו מי שאין נזהר וב"ה בוצע. ואמנם חלק על תה"ד ולומר דוקא נקט ראבי"ה שיושב עם אורח שאין נזהר דאז כיון שאורח בדעתו לאכול כל הסעודה מפת עובדי כוכבים נקיה ודאי מחויב הוא לבצוע על פת של עובדי כוכבים דע"כ אמרו בא"ח קס"ח ס"ה מי שאין נזהר רשות על איזה שירצה היינו באם רוצה לאכול משניהם אבל אם אין רוצה אלא מנקי מחויב לבצוע על הנקי אם כן בשביל האורח יבצע ב"ה גם כן על הנקי והותר לכל הסעודה ובזה אתיין דברי המחבר בא"ח כהוגן וכן כתב הש"ך כאן אות כ"א דאיכא איבה וה"ט דאורח מחויב לבצוע על הנקי כיון שדעתו לאכול רק הנקי וכאמור ועיין בא"ח שם העלו בא"ז וא"ר ושאר אחרונים דנכון שאורח יבצע מפת של עובדי כוכבים וב"ה מפ"י ועמ"א סי' רכ"ג:

ט[עריכה]

ואין. עט"ז ובנה"כ ופרי חדש מתירין הואיל ועושה לכותח אין לחוש לדבר טמא ומכל מקום החלב בעצמו אסור אבל הכותח שרי ועיין סימן קט"ו ס"ב בזה:

י[עריכה]

לעיל. עט"ז לא הבינותי זה דהב"י כ"כ לדעת הר"ן וטור אבל דעת המחבר אינו כן דפת של עובדי כוכבים ואפאו ישראל שרי א"כ כ"ש שאור של עובדי כוכבים גם הדין פירורין בעינן ביטול ברוב מבואר בסי"ד בהג"ה וע"ל סימן שכ"ד:

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.