פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־08:48, 17 ביולי 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פרי מגדים - שפתי דעתTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


א

ואם מצא הנוצה או השיער חתוכים אין לחוש לחלדה ולא חיישינן שמא לא שחט הרוב וע"י פרכוס נתרחב החתך ועי' סי' כ"ה ס"ק י"ד עכ"ל הש"ך הנה מ"ש ולא חיישינן שמא לא שחט הרוב בעוף הוא דאלו בבהמה ודאי לא חיישינן רק בעוף ע"י פרכוס ודילוג נעשה רוב ומה שהראה מקום לסימן כ"ה שם חילק בין קנה דחיישינן ביה לדינא ובין ושט דלא חיישינן ושם יבואר:

כתב היש"ש פ"ב דחולין סימן י"ג דאף דלא בעינן כוונה לחולין הא כיון שלא לשחוט שחיטה המכשרת אלא בתורת נחירה אף ששחט כראוי שחיטתו פסולה הביאה הכה"ג בהגהות הטור אות ה' ותמה על הבאים אחריו הט"ז וש"ך ומ"מ ול"ה ודמש"א וב"ח ופרישה למה לא הביאו ושמ"ח הביאו יע"ש. ויש לראות מה היא מחשבה זו אם דווקא שהוציא בשפתיו או אפי' כיון בלבו. ולענין מחשבת קדשים יש ספק עי' תוס' חולין ל"ט א' ועיין משנה למלך פי"ג מהלכות מעה"ק הלכה א' שהאריך וא"כ ה"נ כאן תליא בפלוגתא זו:

והנה אם נאמר דכוונה נמי פוסלת בחולין קשיא הא דכותי שוחט וישראל עע"ג כשר דילמא כיון לנחור ולעקור ומיהו י"ל דכותי אין מכוין להכעיס אלא דאין נותן לב לשחוט כראוי וחיישינן דילמא יארע קלקול באונס אמנם ממ"ש הש"ג פ"ק דחולין דמומר לכל התורה ואחרים רואין כשירה והרשב"א בת"ה מומר להכעיס ואחרים רואין כשר וממ"ש רש"י ג' ב' מומר לנבל בידים משמע ודאי דאף כיון לנחור שחיטתו כשירה דאל"כ כי אחרים רואין מה הוה ואף עע"ג לא מהני דגדול אדעתא דנפשיה קעביד עיין תוס' חולין י"ב ב' אם לא שנאמר דוקא הוציא בשפתיו בעינן וכדכתיבנא עיין כר"ו שהקשה על מה שדייקי התוס' חולין י"ב ב' דילמא אחרים רואין הוה כוונה והקשה דילמא מרישא דייק שמא יקלקלו והא ודאי הוא דאין להם כוונה ולא הבינותי דבגמרא דייק בהדיא מסיפא ומרישא אין ראיה דאחרים עע"ג ומזהירין אותן והוה כוונה והני אחרים אין בקיאין בה"ש ומש"ה אף דיעבד שחיטתן פסולה שמא שהו ודרסו משא"כ מסיפא דייק שפיר דאחרים רואין משמע מרחוק. וע' תוספתא ר"פ השוחט נפלה סכין או שדרס עליה יורה כרא"ש יעוין שם:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.