פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/ג

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אינה. עט"ז מדגלי בקדשים בן הבקר שתהא זביחתו לשם בן הבקר הא חולין א"צ ומ"מ בעינן כח גברא דוזבחת הוה לכל הפחות כמו ועשית. מדבריו אלו יש ללמוד דסובר דסברת הרא"ש תורה היא וכמו שאבאר לקמן אי"ה. והביא קושית הפרישה נימא דלא לישוויה גיסטרא דכתיב בקדשים הא חולין שריא ותי' הט"ז דהא קולא היא שאין צריך לחתוך המפרקת וקולא שפיר ילפינן מקדשים ואף אם נאמר דאסור לחתוך מכ"מ ושחט שמעינן. דלאו שחיטה היא ה"ה חולין אבל מה שאנו למידין ממלת בן הבקר שפיר דווקא קדשים יע"ש. ותיקן בזה אף למאן דמפרש גסטרא דרסה דלא קשיא איך יליף חולין מיניה וכן הא דאמר בחולין למ"ד ב' תנא דבי ר"י אין ושחט אלא ומשך ומנא לן חולין כפי הנראה דקושית הגהות פרישה רק אהאי פירושא דאי כפשוטו הא אמרי' בריש השוחט דקרא וזבחת בחולין נמי לא לישויא גיסטרא יע"ש משא"כ אי דרסה מוזבחת לא מימעט דרסה ושפיר הוקשה לו וע"ז תירץ הט"ז. והנה האחרונים קיצרו במקום שראוי להאריך לכן אבאר קצת:

דע דשחיטת חולין אין צריך לא כוונת שחיטה לשם השם ולא כוונת חתיכת סימנים ואף לשום חתיכה בעולם כמו לנועצה בכותל אלא אפי' הפילה במתכוין הוה שחיטה ואם נפלה מעצמה ע"י רוח מצויה או ע"י חיה ועוף כ"ע מודו דפסולה והוא משנה חולין ל"א א' נפלה סכין כו' ואם היה סכין בידו ופתח ידו או בחיקו ועמד ונפל מאליו שלא היה כח גברא אלא הסרת כחו לענין נזקין חייב ולענין שחיטה כתב תה"א דף י"ב וכן פסק בקצר דראוי להחמיר דאין כאן כח גברא וכמו שהשיג באמת ב"ה בשם הרא"ה ז"ל דהוה כנפלה מעצמה. ומיהו אם נכשל בידו או ברגלו והפיל הסכין ושחטה באנו למחלוקת לרשב"א כשירה. דווקא חיקו דלא הוה כח גברא כלל הא כה"ג כשירה ולהרא"ש הרואה יראה ממ"ש בפרק השוחט עלה דנפלה סכין משמע וודאי כל שנפל שלא במתכוין אף שהפיל בידו וברגלו והיה כח גברא שנכשל והפיל שלא בכוונה לאו כלום הוא ולפ"ז דברי הטור הכי מתפרשים ואפי' הפיל בידו או ברגלו שלא בכוונה היינו כוונת חתיכה כמו לנועצה בכותל אפ"ה כשירה הא שלא בכוונה ממש פסולה. אלא דא"כ למה כתב מידו או מחיקו דהוא הדין של תה"א הוה למימר יותר רבותא והל"ח יראה דמפרש כפר"ח שהרי כתב על לשון הרא"ש אם נפלה מידו שלא במתכוין ולשון הטור מידו או מחיקו הרי דמפרש שזהו הדין של הרשב"א אמנם התב"ש אות ז' האריך ופסק להלכה כרא"ש בזה. ומ"ש כ"ד הב"ח ולבוש והט"ז. הט"ז באמת הביא כן וזבחת הוה כמו ועשית אמנם הב"ח יראה דלא פסק כן שהרי על דברי הרא"ש הביא דברי תה"א וכתב למעשה שומעין להחמיר וכן הוא דברי רבינו יע"ש א"כ משמע בפירוש שפלוגתת הרא"ש והרשב"א מונח בחיקו הא הפיל בידו שנכשל לכ"ע כשירה ותמיהני על התב"ש איך כתב שהב"ח פוסק כן וכן מ"ש עוד שם שנשחט פרה ובהמה אחרת עמה לר"נ פרה פסולה ולרבנן פרה כשירה ואמאי הא נפסלה מחמת מלאכה שמתכוין להפיל הסכין ודוחק לומר דנשחטה ע"י אחר כו' לא ידענא כוונתו מה היא דלכאורה ה"ק כיון דלהרא"ש בעינן שיפיל הסכין וע"כ בעי כוונה להפיל הסכין וא"כ לרבנן פרה אמאי כשרה ולא הבינותי אטו בעינן כוונה להך דווקא כיון שמכוין להפיל הסכין על הפרה ובתוך כך הלכה ג"כ על החולין מהני ותדע זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה כשירה וה"נ כן הוא. ומ"ש ודוחק לומר שאחר מכוין על הסכין. דא"כ רישא נמי שחט פרה ושחט בהמה אחרת כה"ג אמאי פרה פסולה לד"ה והא איהו לא כוון לבהמה כלל וכאמור:

גם מ"ש באות א' דאם זרק חש"ו ושחטה כשירה כיון דהם לאו כוונה להתירא אית להו אלא כמכוין להפילה והביא ראיה מת"ה הקצר ומבד"ה דף י"ב יע"ש לא ידענא דהא ודאי אית להו מעשה כההוא דאלון ורמון שחקקו למוד בהן עפר וה"נ הוה עכ"פ מעשה לחתיכה כמו קפלוט וכדאמר בגמרא ל"א א' וצריכא דאי אשמעינן התם דמכוין לחתיכה כו' ולאו בני דעה לחתיכת סימנים ועיין תוספות שם ובדף י"ב ב' מ"ש הא חשיב מכוין לחתיכה דאל"כ הא אמר דהלכה כר"ן אף לנועצה ומיהו וודאי חש"ו חשיב מכוון לחתיכה סוף דבר דברי התב"ש בזה הסימן נעלמו ממני כוונתו והנה מתניתין לא כמר כרא"ש דייקי דא"כ מאי איריא נפלה אפי' הפילה שלא במתכוון וגם לא כמר כרשב"א דייקי מאי איריא נפלה אפי' נפלה מחיקו שהיה הוא הגורם אפ"ה פסולה דמודה בנפלה מחיקו כמ"ש בתה"א ובקצר דבשל תורה ראוי להחמיר יע"ש:

וראיתי להכה"ג בהגהות הטור אות ד' כתב והטור לא נקיט חש"ו לא ידענא כוונתו הא תני ליה בסימן א' ואי לומר חש"ו שזרקו ולא מכווני לחתיכה זהו חידוש דין דלא נזכר ג"כ בגמרא והתב"ש הביאו גם מ"ש שם באות א' דהלכה בחזרה נמי דל"ת כח כחו היא גם התב"ש הסכים כן ומיהו בכח כחו ממש פוסל התב"ש יע"ש ועיין מה שהראה מקום מתוספות הנשרפין ע"ז א' ד"ה סוף חמה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.