ב"ח/חושן משפט/שסח

ב"ח ‏ חושן משפט שסח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הלכתא וכו' פלוגתא דר"ש ות"ק פ' כ"ו דכלים ומייתי לה במרובה (דף ס"ו) ובהגוזל בתרא (דף קי"ד) ופסקו הפוסקים כת"ק דאמר סתם גנב הוי יאוש בעלים וסתם גזלן לא הוי יאוש בעלים דלא כר"ש דסבירא ליה איפכא:

ג

ומ"ש ולפיכך תנן הקונה מן הגנב קנה. בפ' הגוזל בתרא תנן נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר גזלו לסטים את כסותו ונתנו לו כסות אחרת הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשים מהם ולסטים היינו גנב ובגמרא אפלוגתא דר"ש ות"ק דלעיל אמר עולא מחלוקת בסתם אבל בידוע פירוש דשמעיניה דאייאש ד"ה יאוש קני (ופרש"י ד"ה יאוש כדי קני ואפי' גנב לר"ש וגזלן לרבנן) רבא אמר בידוע נמי מחלוקת ומותבינן ממתני' דתנן נטלו מוכסין וכו' דמוכס הוא גזלן ולסטים הוא גנב מני מתני' אי רבנן קשיא גזלן אי ר"ש קשיא גנב בשלמא לעולא דאמר בידוע קני ה"נ בידוע וד"ה אלא לרבה דאמר בידוע נמי מחלוקת הא מני לא רבנן ולא ר"ש ופריק הב"ע בלסטים מזויין ור"ש היא א"ה היינו גזלן תרי גווני גזלן ופסק הרא"ש ז"ל לשם כעולא והביא ראיות לדבר ובפ' מרובה כתב הרא"ש דקיימא לן כרבה לחומרא דיאוש כדי קני מדרבנן דאם קדש בו האשה צריכה גט מספק ונראה דהכי מוכח מפי' רש"י דגרס בדעולא בפ' הגוזל בתרא אבל בידוע ד"ה יאוש כדי קני ובפ' מרובה קאמר עולא דיאוש כדי לא קני וצריך לתרץ דבהגוזל בתרא לא קאמר אלא דמדרבנן יאוש כדי קני אבל בפרק מרובה קאמר דמדאורייתא יאוש כדי לא קני ובין בגזלן ובין בגנב יאוש כדי קני מדרבנן והיכא דשמעיניה דאייאש בגזלן קני ובגנב אפילו בסתם וכדלעיכ בסימן שנ"ג סעיף ג' והתוס' בפ' מרובה (דף ס"ז) בשם ר"ת תירצו קושיא זו דבכ"מ יאוש קונה רק לענין קרבן אינו קונה משום מצוה הבאה בעבירה וכו' מ"מ מודה ר"ת לפרש"י דיאוש כדי קונה בכ"מ לענין קידושין מיהו ר"י בתוס' פ' מרובה לשם חולק ומפרש ההיא דהגוזל בתרא נמי מיירי ביאוש ושיטי רשות אבל יאוש כדי לא קני כל עיקר וכן הוא דעת בעל המאור לשם וכתב דה"ג אבל בידוע יאוש קני ולא גרסינן יאוש כדי: ומ"ש ופי' הראב"ד שקונה גוף הגנבה וכו' ור"י פי' שקונה לגמרי וכו'. גם זה נתבאר בסימן שנ"ג והא דכתב רבינו דין גניבה כאן כדי ללמוד ממנו דין גזלה דלהראב"ד בגנבה צריך ליתן דמיה אלא דקנה גוף הגנבה אם כן בגזלה לא קנה כלום אפילו גוף הגזלה ולר"י דבגנבה קונה לגמרי א"כ בגזלה לא קנה לגמרי וצריך ליתן דמים אבל גוף הגזלה קנה:

ד

ומ"ש וי"מ הא דבגנב וכו'. שם תנן המציל מן הגייס או מן הלסטים אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו ובגמרא אם נתייאשו הבעלים אין סתמא לא אמר רב אשי לא שנא אלא בלסטים עכו"ם משום דדייני בגייתי אבל לסטים ישראל כיון דאמרי מימר אפי' סתמא נמי מייאש וכך פסקו הרי"ף והרא"ש לשם והרמב"ם ריש פ"ו דגזלה. והאי לסטים היינו גנב לעולא כדמוכחא מסוגיא שהבאתי דקאמר בשלמא לעולא וכו' אלמא דלעולא לסטים היינו גנב בין ברישא דתני נטלו לסטים את כסותו וכו' ובין בסיפא דתני המציל מן הגייס ומן הלסטים לסטים היינו גנב ועלה איתמר דרב אשי דדוקא בלסטים עכו"ם וכו' וכיון דהלכה כעולא השתא ודאי בגנב ישראל סתמיה הוי יאוש בעלים ולפי זה לרבנן דקיימא לן כוותייהו דסתם גנבה הוי יאוש בעלים וסתם גזלה לא הוי יאוש בעלים בישראל קאמר והיא דעת בעל המאור סוף פ' הגוזל בתרא:

ה

ומ"ש רבינו ולפי זה בלסטים אפילו אם הוא ישראל סתמא לא הוי יאוש. פירוש האי לסטים גזלן קאמר דבלשון בני אדם קורין לגזלן לסטים לא כלישנא דמתניתין דלסטים היינו גנב לעולא: ומ"ש אבל מדברי א"א הרא"ש יראה וכו'. איכא למידק דמהיכא למד רבינו לפרש כך בדבריו ויראה דלפי דכתב הרא"ש בתחלת מימרא דרב אשי דדוקא בלסטים עכו"ם וכו' ובתר הכי כתב פלוגתא דעולא ורבה דאמר עולא מחלוקת בסתם וכו' כדלעיל וכתב ולית הלכתא כרבה דא"כ לא משכחת יאוש בגזלן אליבא דרבנן ור' יוחנן אמר גזל ולא נתייאשו הבעלים וכו' אלמא דמפרש הרא"ש דלעולא נמי הני לסטים דתנן במתני' מיירי בגזלן ועלה איתמר דרב אשי ומפליג בין עכו"ם לגזלן ישראל דבגזלן ישראל אפילו סתמא הוי יאוש דאל"כ הו"ל לבאר דלרב אי הוי הלכתא כוותיה ההוא לסטים מיירי בגזלן ולעולא מיירי בגנב אלא ודאי דאף לעולא מיירי בגזלן וכ"כ הרמב"ם להדיא רפ"ז דגזלה וצ"ל לפי שיטה זו דלהרמב"ם והרא"ש אע"ג דמעיקרא קס"ד דמוכס הוא גזלן ולסטים הוא גנב מ"מ למאי דאסיק הב"ע בלסטים מזויין אי הכי היינו גזלן תרי גווני גזלן השתא הדר ביה תלמודא ממאי דהוה קאמר מעיקרא ואף לעולא בלסטים מזויין קתני מתני' ותרי גווני גזלן ועלה קאמר רב אשי לא שנא אלא בלסטים עכו"ם וכו' פי' בגזלן עכו"ם אלא דיש להקשות על זה דאיתא בפ"ב דקדושין בעובדא דההיא איתתא דהוה קא משיא כרעא בשיכלא דמיא אתא ההוא גברא חטף זוזי מחבריה ושדא לה א"ל מיקדשת לי אתא ההוא גברא קמיה דרבא א"ל לית דחש להא דר"ש דאמר סתם גזילה יאוש בעלים הוה והלא לא קאמר ר"ש אלא בגזלן עכו"ם אבל גזלן ישראל אפי' סתמא נמי מייאש אבל ליש מפרשים ניחא ונראה דההיא דפרק ב' דקידושין לא איירי אלא לענין קידושין דאורייתא ומדאורייתא ודאי אין לחלק בין גזלן כותי לגזלן ישראל ולית דחש להא דר"ש וסתם גזלה לא הוי יאוש בעלים ולא הוי קידושין דאורייתא עד דשמעיניה דמייאש והא דרב אשי דמחלק בין לסטים עכו"ם ללסטים ישראל אינו אלא מדרבנן דכיון דאמרי מימר אפי' סתמא נמי קא מייאש ולגבי ממונא יאוש כדי קני מדרבנן לגבי גזלן ישראל וכן לענין קידושין קני מדרבנן ובעי גט נ"ל ובתשובה הארכתי יותר בס"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.