אלשיך/תהילים/פו

אלשיך תהילים פו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

תפלה לדוד וכו' הנה דעת המפרשים כי מזמור זה אמר בברחו מפני שאול ועליהם נסמך וראוי לשים לב אל אומרו ענני כי אומרו הטה ה' אזנך הוא לשמוע ואומרו ענני הוא קבלת התפלה וא"כ הראוי היה יאמר וענני ויתכן יאמר כי הנה מדתך היא כי טרם יקראו אתה תענה לכן מה שאוחילה לפניך הוא כי לא תיחל עד אערוך דברי בקשתי כ"א מאז אומר לפניך הטה אלי אזנך לשמוע מיד טרם תשמע תענני. ושיעור הכתוב בהיות תפלה לדוד לאמר הטה אלי אזנך מיד ענני והטעם כי עני ואביון אני וכמקרה העני ותאב ללחם אין להשהות מלתת לו פת פן תצא נפשו מיד כאשר קרה לנחום איש גם זו עם האביון שאמר לו האכילני ובעוד שהיה מפרק משאו יצאה נפשו אמר כי כן הוא בענין שאלתו מחרב רודפו שאם יאחר מלענותו תצא נפשו מצרתו דזהו כי עני ואביון אני. או יאמר מעין זה כשתהיה תפלה לדוד לאמר לך הטה אלי אזנך מיד ענני כי אין הכוונה שתקרב אלי ותטה אזנך אלי כי הנה עני ואביון אני וידוע כי תעמוד לימין אביון וא"כ אין הכוונה שאומרו הטה אלי שתקרב כ"א שתענני אלא שבדרך ענוה אינו אומר דבר שיורה שהוא עמו והוא כי בברחו מפני שאול עני היה באותה שעה:

ב

שמרה נפשי כו' לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל בגמרא שאמרו על פסוק מי יתן והיה לבבס זה להם כו' שאמר הקב"ה כפויי טובה בני כפויי טובה בשעה שאמרתי לכם מי יתן והיה כו' היה לכם לומר תן אתה כו' והלא כמו זר נחשב נגד כלל גדול שבידנו כי הבחירה חפשית בידו של אדם להרע או להיטיב והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ואיך היה להם לומר תן אתה. אמנם אין ספק כי יש הפרש בין קודם הגיע אדם אל גדר חסידות שעדיין לא הכניע יצרו להיות עם היצר טוב. לעבוד את ה' כי מאז והלאה אינו להטות הבחירה כ"א לקיים והתמיד מה שכבר הוא וזה אומרו לבבם זה כי לבבם כולל שני היצרים כאחד ליראה את ה' והוא מאמרם ז"ל על רגלי חסידיו ישמור שהקב"ה שומרם מן החטא וכן אמר רבי מאיר כל העוסק בתורה לשמה כו' מרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות וכן על חמורו של ר' פנחס בן יאיר אמרו ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כל שכן. ונבוא אל הענין כי בראות דוד את עצמו בשתי אשות בברחו מפני שאול אומר בלבו אוי לי מנפשי אם אהרוג אוי לי מגופי אם אהרג ע"כ בקש רחמים על שניהם ובחשוב ועיקרי החל הוא הנפש ויאמר שמרה נפשי מן החטא כי כבר חסיד אני ולאשר הוא חסיד דרכך הוא לשמרו כי רגלי חסידיו ישמור כמדובר ועל הגוף פן יהרגני שאול וזה תלוי בבחירת שאול כי בשמרך את גופי פן יהרגני צריך לבטל בחירתו והוא ברדפו אותי החל בחטא ואינך שומר מן החטא את מי שהחל בו על זה אני אומר טעם אחר והוא הושע עבדך כו' והוא בשום לב כי הראוי היה יאמר הבוטח בך ולא בוטח אליך אך יאמר אל תושיע גופי מליהרג למעני כ"א למענך כי הלא אני עבדך ואתה אלהי ואיככה תוכל וראית את עבדך ביד הורג ולא תצילנו מידו כי אין הצר שוה על בחינת בחירתו בנזק המלך באבדן עבדו כי ע"כ שלח ידו במצרים על עכבם עבדי ה' לעבדים ולא הניחם בבחירתם וגם שבהציל אותי אני נהנה ונמצא שההנאה היא לי זה היה אם אחפוץ בחיים על הנוגע לי אך אני בוטח אליך להיות אליך עובד אותך תמיד נמצא כי אינך בהציל אותי רק מציל עבד שלך וזהו אתה אלהי הבוטח אליך כי אתה אלהי הבוטח להיות גם אני אליך כאשר אתה אלהי. או יאמר שמרה נפשי למעני כי חסיד אני במה שאיני שואל תשמור את גופי כי זה לחסידות יחשב לי כי לא אחשוב את גופי בערך נפשי ובזכות זה תעשה את שאלתי לשמור את נפשי שהיא חלקך ואיני שואל על חלק אבי ואמי הוא גופי כ"א אומר הושע עבדך הוא הגוף לא מחמת תפלה כ"א להיות כי אתה אלהי על כי הוא הבוטח שכאשר אתה אלהיו יהיה גם הוא אליך משא"כ אם יהרג שלא יזכה להיות אליך שלא ישתלם.

או יאמר שמרה נפשי מלחטוא פן אשלח ידי במשיח ה' הרודף אותי ואעפ"י שהבחירה ביד האדם זה היה אם הייתי שואל שתצילני מעשות עבירה שיצרי בא לעשותה אך אדרבא מן הדין מותר לי להרגו כי בא להרגך השכם והרגו כנלמד מואם במחתרת ימצא הגנב כי בשאלתי זו חסיד אני ולעשות חסידות לפנים מן השורה אני שואל ועל דבר כזה רגלי חסידיך תשמור ועל הגוף פן יהרגני הוא הושע עבדך שאול מבא בדמי כי אתה אלהי כו' ויגדל עונו מנשוא שהורג את מי שאתה אלהיו. ועוד שאל ינגדני ענין ביטול הבחירה כי הלא לעומת המדה ההיא יש אחרת שהיא היותך מושיע חוסים בך ותדחה זו את האחרת נוסף על הטעם הקודם וזהו הבוטח אליך . או יאמר שמרה נפשי כו' כי חסיד אני שעוזב צרת גופי ודואג על הנפש שהוא חלקך והנה היוצא מזה הוא כי תענה את גופי תחלה שמא אהרג כי כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה וא"כ היה נראה כי תחבולה אני עושה למען תענני תחלה על כן אני אומר מה שתושיעני לא על בחינה זאת כ"א הושע עבדך להיותי עבד לך וזהו הושע עבדך על כי אתה אלהי ואל תאמר איך תכנה שמי עליך בחייך אין זה עיכוב כי הלא תחת מה אין הקב"ה מכנה שמו בחייהם הלא הוא שמא יחטאו אך אין בי פחד כי הלא אלהי הנזכר הוא הבוטח בי שאהיה תמיד אליך ולא אחטא:

ג

חנני ה' כו' הנה אמרו רבותינו ז"ל למה היו האמהות עקרות מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים על כן מאחר לידתן כדי שיתפללו ובזה יתכן שאמר דוד הלא אמרתי הטה ה' אזנך ענני שאל תאחר מלענות אותי חנני ה' בשאלתי זאת שמהרה תענני ואל תאחר כדי שאתפלל ואתה מתאוה לתפלתי כאשר עשית לאבות כי הלא גם שמיד תענני לא אמנע עצמי מלהיות מתפלל תמיד כי הלא אליך אקרא כל היום. או יאמר חנני ה' כמאמרך בתורה וחנותי את אשר אחון וזה הוא את גופי שלא אהרג ואם הדבר תלוי בקרא בשם ה' לפניך כאמרך וקראתי בשם ה' כו' וחנותי וכו' הלא גם אנכי אליך אקרא כל היום כי אקרא בשם ה' לפניך:

ד

ועל הנוגע את נפשי שלא אהרוג את ישראל שעם שאול ויהיה עצבות לנפש כי תחטא אמר שמח נפש עבדך בהעדר החטא כי אליך אדני נפשי אשא ואיך אשאנה וחטאה בה וכל זה אני צריך להיותי יחיד:

ה

אך בהיות רבים קוראים אין צורך לכל זה כי הלא אתה אדני טוב וסלח כו' לכל קוראיך הרבים:

(ג) או יאמר בהזכיר מאמרם ז"ל בבראשית רבה כי כשהצדיק נפטר מן העולם מראים לו מתן שכרו ונפשו שבעה ושמחה הה"ד ותשחק ליום אחרון והביאו עובדא דרבי אבהו שהראו לו י"ג נהרין דאפרסמון ואמר כל הני לאבהו כו' ובזה יאמר חנני ה' כי אליך אקרא כו':

(ד) וקריאתי היא לומר שמח נפש עבדך כאשר אליך ה' נפשי אשא שהיא בסילוקי ומלת כי כד"א כי תבא כי תצא כלומר חנני כי לזה אחפוץ בחיים להשתלם להיות זוכה נפשי לאותה שמחה ומה שלא שאלתי רק על הנפש שתשחק ותשמח ליום אחרון והלא צריך ג"כ לגוף שיערב וישאר כישן שכך אמרו רבותינו ז"ל נפשם שבעה והם ישנים:

(ה) לז"א איני צריך כי הלא מלבד שאתה ה' טוב וסלח אתה הוא רב חסד ביותר לכל קוראך וא"כ אני כי אליך אקרא כל היום בפי החומרי ודאי הוא שתעשה עמו כרב חסדך ושלא יאמר הלא לא קרא פיך רק הנפש ע"כ אמר כל לרבות גם הקורא על זולתו שיענה על עצמו:

(ד) או יאמר שמח נפש עבדך ובמה תשמחנה הלא הוא כי לא ע"י בני אדם כשאול הבא להרגני ולא ע"י מלאך המות ולא ע"י מלאך קדוש תקח אותה ממני כ"א שאני בעצמי ממני ואליך ה' נפשי אשא שהיא מיתת נשיקה:

(ה) ואם חוטא אנכי אל תאמר הלואי תספיק תשובתי לסלוח אך לא לשאלה זו כי הלא בטחתי כי אתה ה' טוב כו':

ו

האזינה ה' תפלתי כו' הנה בכל יום יש דרך תפלה כוללת לכל איש ישראל והיא תפלה תחלה ואחר כך תחנונים אמר הנה בתפלה הכוללת לכל שאינה על צרה פרטית מיוחדת אלי האזינה ה' תפלתי בעצמך וגם הקשיבה לאט בקול תחנונותי ולא אחוש אם תאחר מלהודיע כי עניתני כי ידעתי כי תפלת צבור נשמעת תמיד:

ז

אך ביום צרתי המיוחדת לי אל תאחר מלענות אותי עד שמוע לאט כל התפלה ותחנוני כי אם בקראי מיד תענני וז"א אקראך כי תענני כי להיות צרת יחיד לא אבטח בי ולא אאמין אזכה שתענני על כן הסר ממני מיד דאגתי וענני בקראי:

(ה) או יהיה נמשך עם הפסוק של מעלה שאומר כי אתה ה' וכו' והוא מאז"ל בגמרא כתיב כה' אלהינו בכל קראנו אליו וכתיב דרשו ה' בהמצאו כו' אלא כאן בצבור שהוא בכל זמן כאן ביחיד שהוא בעשרת ימי תשובה שהם ימי סליחה ובזה יאמר כאשר אתה ה' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך שהוא בזמן סליחה לכל קורא איני צריך לשאול שתענני:

(ו) כי אם שתאזין תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי:

(ז) אך ביום צרתי שלי שהיא של יחיד על זה אקראך כי תענני כי אין היחיד בטוח כ"כ שלא יעכב עון אשר חטא בכל ימות השנה ע"כ אצטרך לבקש על זה.

או יאמר גם שלא אקדים תפלה לצרה כ"א ביום צרתי אקראך כי תענני ובכלל הדבר הוא כי לא יהיה ע"י מלאך לא שמיעת התפלה ולא המענה כ"א אקראך כי תענני:

ח

ומה שאני מבקש כל זה ע"י שם ה' הוא שם ההויה הגדול אינו מחשבי חלילה כי שם אדנות אינו גדול אצלי לחלות פניו יאזין ויקשיב ויענה תפלתי חלילה כי הנה אין כמוך באלהים ה' שם אדנות ואין כמעשיך:

ט

וכל גוים כו' יבאו ישתחוו לפניך אדני שם אדנות וישתחוו לשמך הנז':

י

כי גדול אתה שם אדנות ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך בלי צורך לזולת:

(ח) או יאמר בשום לב אל יתור אומרו אדני כי היה די יאמר אין כמוך באלהים וידוע כי עם ה' ידבר אך יאמר כי הנה דרך הגוים לקנות אמונת אלהותו ית' מצד מעשיו ומזה לא יגיעו להכיר כי הוא אלוה לבדו ואין זולתו כ"א כי גדול ה' אך את אלהיהם הם עובדים באמרם כי גם המה אלהים כי אם שאינם גדולים כה' אלהינו אבל אנחנו עם בני ישראל מאמינים בני מאמינים יודעים כי כאשר הוא יתברך אלוה ואדון על בני אדם כך הוא אלוה ואדון על כל אלהים באופן כי אין אלוה זולתו ואמונה זו מבלי השקפה אל מעשיו ללמוד אלהותו מהם כ"א שמתחלה האמונה מושרשת בנו ואחרי כן אנו מביטים נוסף על האמונה כי אין כמעשהו הפך הגוום וזה יאמר אין כמוך ולא שיש אלהים זולתך אלא שאתה גדול מהם כ"א שבאלהים אתה אדני אדון עליהם כמו על האנשים וזהו באלהים אדני בשם אדנות לומר כי באלהים הוא אדון כי זולתו לא אלהים הוא וזה לנו מפני שאין אלהותו מתחדש לנו ממעשיו כ"א שאחר ידענו כי אין כמוך באלהים ה' נוסף על זה אנו רואים כי ואין כמעשיך הפך וזה הפך הגוים:

(ט) כי הנה כל גוים אשר עשית עם היות שאתה עשיתם ולא זולתך יבאו וישתחוו ולא מצד אמונה כא לשמך אשר שמעו את שמעך:

(י) באמרם כי גדול אתה ועושה נפלאות שהוא מפאת מעשיך ועל ידי כן לא יאמרו כי אין זולתך כ"א כי גדול אתה אך לא ישוללו אלהות מזולתך כ"א שאתה גדול מהם וזהו כי גדול אתה כו' אך שקר הם אומרים כי האמת הוא כי אתה אלהים לבדך כאמונתנו:

יא

הורני ה' דרכך כו' הנה כתבנו בפסוקים הקודמים כי הגוים אומרים כי הוא יתברך גדול מכל אלהים ושגם להם זה על פי מעשיו ונפלאותיו ועל הא' פירש ואמר אתה אלהים לבדך ועל השנית והוא מענין ההכרה ע"י חקירה או מצד פעולותיו אמר הורני ה' דרכך מאתך שאלך בה ולא ע"י חקירת שכלי וארויח בזה שאהלך באמתך ולא אשגה לפי שכלי רק באמתך ואחרי כן יחד לבבי שגם היצר הרע יודה ואל יהי נוקף על האמנה בלי ראיה רק גם הוא יתייחד עם היצר הטוב. או יחד לבבי וכו' שאהיה כיעקב שאחר היותו שלם והולך באמתו יתברך היה ירא תמיד ובלתי בוטח בצדקו כן אחר הלכי באמתך לא אבטח בי ולא אחזיק טובה לעצמי רק בכל לבבי אירא שמך תמיד מבלי יודעי שחטאתי אחוש שמא יגרום החטא:

יב

אודך ה' כו' אמר שיקרנו כענין תכבדני חית השדה וכו' כי נתתי במדבר מים כו' והוא כי נתינתו יתברך מים במדבר היה בעצם בעד עמו ישראל כאמרו להשקות עמי בחירי והיה נמשך במקרה טובה לחית השדה ואמר שהמקבלים במקרה הם חית השדה היו מכבדים אותו יתברך על המים בעצם עם היות להם הטובה נמשכת מהעם כן כל עיקר שהוא יתברך עוזר את האדם לעבוד את ה' ולשרתו הוא בעצם בעבור הנפש ונמשך גם לגוף וזה יאמר אודך ה' אלהי בכל לבבי כו':

יג

כי חסדך שתעשה עמי במה שתורני דרכך כו' גדול וחשוב עלי שהוא על גופי עם היות שהעיקר הוא הצלתך נפשי כי היא חלקך משאול תחתיה וזהו כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי כו':

(יא) או יאמר הורני ה' דרכך שלא תאמר אלי אבא ליטהר ותסייעני כ"א הורני תחלה ואחר כך אהלך באמתך בעצם וגם יחד לבבי הם הב' יצרים ליראה שמך.

(יב) ושמא תאמר נא ה' אם אורך דרכי תחלה ואחר כך תהלך באמתי ולא להפך שתבא ליטהר ואחר כך אעזרך וגם שאחר לכתך באמתי איחד לבבך ליראה שמי אם כן מה טובה אחזיק לך לזה אומר כי הוא כי אודך ה' בכל לבבי גם ביצרי הרע שאחזיק לך טובה גם במלאך רע. שמת כי אם אני הייתי בא ליטהר תחלה ויצרי מנגד לא היה נמנע איזה חטא והייתי שב אחרי כן נמצא הייתי מחלל חלילה בתחלה שמך ואחר כך שב ומכבדו וטוב טוב הוא דרך זה כי ואכבדה שמך לעולם:

(יג) ועוד כ"א הוא זה חסד גדול הוא עלי שהוא על החומר הבלתי כדאי לקבל הטבה כזאת מאתך אבל לענין בחינת הנפש הקדושה הבלתי מתאוה לחטא והיא עשוקה שמורידין אותה שאולה תחת היותה מתחת כנפי השכינה עשותך זה ראוי אליה למען הציל אותה וזה כי חסדך גדול עלי אך ראה כי הנה והצלת נפשי משאול תחתיה:

יד

אלהים זדים כו' בהתקומם אויבים על האדם הוא כי עונותיו הם הקמים בעצם למעלה ונמשך הקמת האויבים למטה אמר הנה ידעתי כי זדים הם קטיגורים שעשיתי בעונותי במזיד הם אשר קמו עלי וקראם זדים כד"א גם מזדים חשוך עבדך ועל ידי כן ועדת עריצים למטה בקשו נפשי והן לו כוונו העדה ההיא לקנא לשמך על הזדים אשר פעלתי החרשתי אך ולא שמוך לנגדם לבקש נפשי על שחטאתי לך רק לשם קנאה ואיבה:

טו

לכן אתה ה' על פי מדותיך שעל ידן תחון את אשר תחון כד"א וקראתי בשם כו' וחנותי את אשר אחון אעפ"י שאינו הגון במדות ההם שהם אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת האריך לעריצים בל תפנה אליהם להענישם בעבורי:

טז

כ"א פנה אלי וחנני להצילני מידם אך לא להרע להם והענין אשר לך להאריך להם אחלה פניך תנה עוזך המיוחד לך לעבדך הוא עצור כח לסבול כענין מאמרם זל על גוים ומרקדים כו' הן הן גבורותיו וכן עם כל יחיד או רבים בל אקצוף ואהרגם וכן ניתן לו זה כי על כן התאפק לבלתי הרוג את שאול במערה בקחתו החנית והצפחת ובדואג ואחיתופל באמור אליו הבא על אשת איש כו' ואחר כך לא תצילני על ידי הפיל אותם כי לא אחפוץ בצרת זולתי רק והושיעה למי שבהושעו ידמה אל היותו בן אמתך היא תמר שיותר היתה חפצה ישליכוה לתוך כבשן האש מלבייש את יהודה והוא מ"ש ז"ל ישליך אדם עצמו אל כבשן האש ואל ילבין פני חבירו כי עד היות האש מתחלת בה לא דברה שהוא אצלי שפירשו היא מוצת כד"א ויצת אש בציון מה גם עתה להושע עי מיתת זולתי מישראל:

יז

ואם תאמר נא אלהי אם כן במה יודע אפוא כי נאצו האנשים האלה את ה' ברדפם אותי הלא הוא כי תעשה עמי אות שאתה מחבבני בטובה שתתן לי תחת מה שצערוני ולא אות ע"י רעה במפלת אנשים מישראל וז"א לטובה שיהיה האות לענין טובה שתהיה לי באופן שיראו שונאי טובתי ויבושו ולא שתמיתם ולא יראו בטובתי וזה טוב כי יבושו וישובו בתשובה בראותם כי אתה עזרתני להנצל מהם ונחמתני בטובה שתעשה עמי כמנחמני על צרתי או על הטובה שאתה עתיד להיטיב לישראל לעתיד שהיא נחמה על הצרה כד"א נחמו נחמו כאיש אשר אמו כו' דוגמת הטובה תעשה מעתה אות בי כי תביא עלי טובה שתהיה בה נחמת הצער שצערוני והשאר כקודם.

(טז) או פנה אלי וחנני דרך חן והוא תנה עוזך אשר תושיעני בו במתנה לעבדך שלא תנכה זכיותי אשר עבדתיך רק למה שהוא בן אמתך היא רות כי לא תהיה תוחלתה נכזבת אם ימיתני שאול.

או יאמר העוז שהיה לך לפעול על ישראל העריצים תנהו לי שיהיה לי על עורף אויבי והושיעה לבן אמתך רות הנז' הוא פרץ הוא עובד הוא מלך המשיח כנודע משא"כ אם יהרגני שאול שיתקלקל הדבר וזהו והושיעה לבן אמתך:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.