אור שמח/שגגות/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:00, 15 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
מעשה רקח
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png שגגות TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד[עריכה]

המביא חטאת על שני חטאים כו' וכן שנים וכו'.

רבינו העתיק התוספתא והשמיט סיפא דתני בשנים שהביאו שתי חטאות על חטא אחד כו' דליתא לפום פסק הלכה דחטאת בעי ידיעה ואין שנים מביאין חטאת אחת, והתוספתא אזלא אליבא דר"ש דסבר דנתערב חתיכה חלב וחתיכה שומן ואכלו שניהם דמביאין חטאת אחת ומתנו יעוין סוף פרק דם שחיטה במשנה לכן אמרו שהשניה תרעה כו' ודוק:

ומה שהקשה הכס"מ בשני חטאות על שני חטאים באחד על חלב ואחד על דם איך יפרש הלא אין ברירה, לפי מש"כ הרשב"א בתולדות אדם סימן פ"ב דמקום שיכול להיות חלה בלתי מבורר כמו מקח ומתנה יכול לברר, כן הכא כיון שיוכל להקריב כל אחד למה שהוא אף שלא נודע וחל לכן יכול לברר ובפרק בכל מערבין שם בקינין שהעולה למעלה וחטאת למטה א"כ אינו יכול להקריבן בלתי מבורר לכן אינו יכול לברר ואכמ"ל:

ח[עריכה]

וכשם שאם נולד בו מום.

נ"ב יומא (דף ס"ד) יליף ממום עובר יעוי"ש:

ט[עריכה]

חייבי חטאות ואשמות כו' כך למדו מפי השמועה שכל חטא שאין מכיר בו אלא ד' נתכפר לו.

רבינו אחז זה גם לילפותא על חייבי חטאות שחייבין להביא אחר יוהכ"פ וכדאמר רב תחליפא קדמייתא כו' ומינה חטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא דיוהכ"פ מכפר אבל דידע בה לא מכפר, ובאמת צריך ביאור מה דטרח הגמרא בילפותות דחייבי חטאות לא מכפרי ביוהכ"פ הא בתו"כ דרשינן והביא אף לאחר יוהכ"פ. אך באמת צ"ע הא דיליף מינה חטא שאין מכיר כו' הוא דיוהכ"פ מכפר הא רבינו פסק בהלכות תשובה דיוה"כ אינו מכפר אלא א"כ עשה תשובה ושעיר המשתלח מכפר על קלות אף בלא תשובה, א"כ דלמא בפרשת אמור דמדבר מיוהכ"פ שפיר קאמר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאותיכם לפני ד' הא חטא דידע ביה לא מכפר היום, אבל בפרשת אחרי גבי שעיר המשתלח שפיר אמר והתודה עליו כו' לכל חטאתם אע"ג דבני קרבן נינהו כיון דאשכחן דחלוקה כפרתן. ולפ"ז ניחא דמקראי דדריש בתו"כ ידעינן דמחוייב להביא אחר יוהכ"פ אולם מהנך קראי הו"א דמיירי כשעבר עליהן יוהכ"פ בלא שעיר המשתלח גלי קרא דמביאין חטאתן אבל כשהביאו שעיר המשתלח ושעבר עליהן יוהכ"פ לא בעי לאתויי חטאתם, לכן השתא דדריש דיוהכ"פ אינו מכפר חטא הידוע ע"כ כי אייתור הנך קראי דתו"כ הוא אף כשהיה שעיר המשתלח ודוק:

יא[עריכה]

כל אשמות שבתורה מעכבין את הכפרה חוץ מאשם נזיר.

נ"ב לשון רבינו מפורש בספרי פרשה נשא גבי אשם נזיר וכן בכריתות (דף כ"ז) אין לך אשם שהוא בא לבטלה חוץ מאשם נזיר בלבד עיי"ש וכפי טעם הכס"מ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.