ביאור הגר"א/אורח חיים/תכה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:04, 15 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט()
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תכה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א ואינו מזכיר. כמ"ש שבת כ"ד א' ר"ח שחל להיו' בשב' כו' וקי"ל כרב גידל כמש"ל סי' רפ"ד ס"ב ה"נ אלמלא אין ר"ח אין הזכרה בעבודה בשבת מרדכי והרא"ש כ' טעם אחר:

ומוציאין שני ספרים. מגילה כ"ט ב' ר"ח טבת כו' ר"ח אדר כו':

וקורין בראשון כו'. שם שני דאלו ר"ח קרו שיתא כו' וכמ"ד מפטיר עולה למנין שבעה ואנן עבדינן לאפוקי נפשין מפלוגתא וכמ"ש תוס' שם כ"ג א' ד"ה חד כו':

וביום השבת. דבכל שבת ראוי לקרות רק מחמת שהוא ב' פסוקים כמ"ש תוס' שם ד"ה כיון ולעיל סי' רפ"ג.

חוץ מר"ח. שאין נדחין שבע דנחמתא:

וי"א. דהשמים כסאי הוא דיכא דגמרא:

אבל ר"ח. כי מדינא דגמרא נדחית השמים כסאי מפני פורענותא דר"ח אב כמ"ש במגילה שם ל"א ב' וה"ה לדידן שמפטירין שמעו וכ"ה בתוס' שם ד"ה ר"ח כו':

וי"א השמים. הג"מ ותוס' בפ"ב דפסחים מ' ב' סוף ד"ה אבל. ואע"ג דבגמרא אמרו בפירוש שאין מפטירין השמים כסאי בר"ח אב שחל להיות בשבת י"ל כמ"ש תוס' במגילה שם דר"ה סבר כמ"ד דאבילות חל מר"ח ואנן קי"ל כמ"ד דאין חל חלא בשבוע שחל ט"ב בתוכה ולכך אנו מפטירין חדשיכם בשבת שחל ט"ב אחריה וכ"כ בתה"ד שגדול אחד פסק בתחלה להפטיר שמעו וא"ל א' מתלמידיו שתוס' פ' כל שעה כ' להפטיר השמים כסאי וחזר ואמר הואיל ומימי התוס' אנו שותין יש לנהוג כדבריהם וכת' תה"ד ונראה דהכי עיקר אע"ג דשמעתי דתוס' דמגילה כתבו להפטיר שמעו לא ידעתי שמא תוס' דשנץ הם כו' ע"ש. אבל האמת יורה דרכו דהעיקר כסברא הראשונה שאילו ראה דברי תוס' הנ"ל היה אותו גדול ודאי פוסק כדבריהם ודאי שדברי תוס' דמגילה עיקר הוא שכ"ה בפסיקתא ותוס' דפ' כ"ש ט"ס הוא שהרי כתבו שם וכ"ה בפסיקתא והביאו במגילה ושם הוא שמעו ורש"א נדחק שם מאד אבל כל דבריו דחויין הן וכן פסק הרא"ש שם ומרדכי וסמ"ג ודבריהם ידוע שהן ע"פ תוס' שלנו ולא הזכירו כלל תוס' דפרק כל שעה וכ' תה"ד שכ"מ בא"ז כס' ראשונה וכ"ה במנהגים שלנו וכ"פ בד"מ:

ואם אירע. מגילה כ"ט ב':

ב[עריכה]

ס"ב ואם ר"ח ב' ימים כו'. כן מוכח ממרדכי שהביא בהג"ה לעיל ס"א וי"א השמים כסאי בר"ח אלול וע"כ יום ראשון חל בשבת כמ"ש בסי' תכ"ח ס"ב:

וי"א שאין. מגילה כ"ד א' יומא ס"ט א'. וס' הראשונה ס"ל כיון דהאידנא קרינן בחומשין אין קפידא כ"כ:

אבל. שם:

ג[עריכה]

ס"ג וחותם מקדש כו'. שם כרבינא וכדתריץ כו' וע"ש בתוס' ד"ה אין הלכה כו' וה"ה לר"ח כמו שכ' בברכות מ"ט א' ובירושל' פ' בתרא דברכות בתפלה ר' יוסי בר נהוראה אומר מקדש ישראל ור"ח ר"ח בר אשי אמר מקדש ישראל וראשי חדשים:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.