משנה ברורה/אורח חיים/תכה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דיני ראש חודש שחל להיות בשבת
(א) ואינו מזכיר וכו'. שהרי כבר הזכיר שבת בברכה רביעית:
(ב) שבעה בסדר היום. דלכתחלה (א) אין מפטיר עולה למנין שבעה וכדלעיל סי' רפ"ב ס"ד:
(ג) ובשני קורא. ומניחין ספר שני אצל ספר ראשון ואומר חצי קדיש על שניהם:
(ד) ומפטירין השמים וכו'. ששם נזכר מענין (ג) ר"ח ואם שכח וקרא בהפטרה של שבוע קורא אחריה השמים כסאי ואם נזכר אחר שכבר בירך ברכות אחרונות קורא אותה בלי ברכה:
(ה) שמפטירין עניה וכו'. מפני שאין לדלג ז' דנחמתא עיין לקמן סי' תכ"ח ס"ח:
(ו) וי"א השמים וכו'. דבהפטרה זו יש בה תרתי זכרון ר"ח ונחמות ירושלים:
(ז) וכן נוהגים. וכתבו האחרונים דאעפ"כ אין לדלג אחת מז' דנחמתא וע"כ כשיפטירו בפ' תצא ברני עקרה יסיימו גם בעניה סוערה הכתובה אחריה:
(ח) וכן עיקר במקום שאין מנהג. ועיין בביאור הגר"א שדחה סברא זו מהלכה ופסק כדעה ראשונה דמפטירין שמעו:
(ט) ולא שמעו. כתב המג"א דאגב שיטפא הזכיר זאת בהג"ה דלעולם לא חל ר"ח אב באחד בשבת:
(י) מפטירין השמים כסאי. דס"ד דיום ב' דר"ח הוא עיקר ונפטיר בשבת מחר חודש:
(יא) רק הפטרת ר"ח. ולא מסיימים בפסוקי דהפטרת מחר חודש:
(יב) אם היה חתונה בר"ח. ר"ל דמנהג הוא בשבת שיש חתן לדחות הפטרת השבוע ולקרות הפטרת שוש אשיש שהוא מענינא כדמבואר לקמן בסוף סימן תכ"ח ומבואר שם דכ"ז הוא בשבתות דעלמא שאין הפטרה שלהם מוזכרת בש"ס אבל בהפטרות שנזכרים בש"ס ומדרשים אין דוחין אותן מפני חתונה שאין זה אלא מנהג בעלמא וגם אחר שקראום אין לקרות שוש אשיש מפני שאין מדלגין מנביא לנביא וע"ז אשמעי' כאן בהג"ה (ד) דעכ"פ במקום שהם בנביא אחד כגון בשבת ר"ח שקורין השמים כסאי שהוא בנביא אחד עם הפטרות שוש אשיש אז אין לדחות שוש אשיש לגמרי ויש לקרות מקצת ממנה אחר שיסיים השמים כסאי:
(יג) או בשאר שבתות. כגון הני המוזכרים סוף סימן תכ"ח עיי"ש:
(יד) כולל במוסף וכו'. בסידורים כתוב בשבת ר"ח ובשאר ימים טובים אחר שמסיים קרבן שבת יסיים זה קרבן שבת וקרבן היום כאמור וכן כתב בסידור רב עמרם אכן (ה) כמה פוסקים כתבו דהוי יתור לשון וקמי שמים גליא והוי הפסק ולכן כתבו שאין לאומרו:
(טו) מקדש השבת וכו'. ואם חתם בשל שבת לבד (ו) יצא בדיעבד:
< הקודם · הבא >