דרישה/יורה דעה/שסא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:00, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שסא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ולהכנסת כלה פירש"י שמלוין אותה מבית אביה לבית חופתה ולפ"ז צ"ע למנהג שלנו שהקהל עם הרב מלוין החתן מבית אביו לחופתו ולא הכלה ובאמת שבקצת קהילות ראיתי שהרב הולך עם האנשים המיוחדים להכנסת כלה ומלוין גם הכלה לחופה מ"מ קשה הא המצוה רמיא אכל הקהל יותר בכלה וכדדייק לישנא הכנסת כלה לחופה ולא אמרו הכנסת חתן לחופה ונלע"ד ליישב ע"ד שכתב המרדכי פ"ק דכתובות סימן קל"ב טעם למה מקדימין חופה לקידושין לומר מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין משום דזימנין מקדש בשעת ברכת נישואין ואז הכנסת חופה קודמת כי הכנסת חופה הוא מה שמוסרה בשחרית לחתן קודם הברכה עכ"ל נמצא מה שהולכין בזמנינו כל הקהל עם החתן או עם אביו ומיודעיו בשחרית לכסות ראש הכלה זהו הנקרא בזמנינו הכנסת כלה לחופה כי חופה הוא ל' ייחוד כמ"ש בא"ע סי' כ"א ע"ש ומאז נתייחדה לו ואע"פ שכתב רש"י ללוותה מבית אביה דמשמע שהולכין אחריה אפשר שכן היא המנהג בזמנם כמו שנוהגין עדיין במקצת קהילות בארץ אשכנז שיש להן בית מיוחד לזה והשתא מדויק שפיר ל' רש"י שכתב לבית חופתה שמשמע שמלוין לבית וק"ל וכמ"ש במהרי"ל במנהג הל' חתונה ע"ש וכבר כתבתי כל זה בא"ע סימן ס"ה וא"צ להאריך כאן:

ב[עריכה]

אלא אם יש חבורות בעיר ומה שרגילין לבטל ת"ת כל זמן שיש מת בעיר הטעם פן יהיה צורכי המת נדחה כי כולם ילכו ללמוד ונ"ל בקהלות שעשו כיתות כיתות ויש אנשים מיוחדים המתעסקים בו אדם הלומד לשם שמים ואינו רגיל לטפל בהם יכול ללמוד אגודה מ"ו:

ג[עריכה]

ולא נהירא אלא בכל מת נמי איירי וא"ת וא"כ ק' למ"ש רבינו בס"ס ש"ס ז"ל וכל זה בשאינו מ"מ כו' ואע"ג דבאשר"י בפ"ב דכתובות דף קכ"ב ע"א כתוב אהא דתנו רבנן מבטלים ת"ת להוצאת המת ז"ל האי דקאמר מבטלים בכל מתים ואף דאמרינן בפ"ק דמגילה מ"מ ות"ת מ"מ עדיף כדתניא מבטלין ת"ת כו' הא דנקט התם מ"מ אגב מילתא אחריני דאיירי בהו התם דנהיגי דוקא במ"מ כו' ע"ש וא"כ לכאורה היה לפרש גם מ"ש רבינו בס"ס ש"ס דמ"מ קודם לת"ת ל"ד מ"מ נקט אלא אגב אחריני אלא שזהו דוחק לתרץ כן ל' רבינו ודוקא בגמרא שייך לומר דאגב קתני אבל רבינו הו"ל לפרש בהדיא לכן נראה כמ"ש בפרישה לחלק דלעיל בסי' ש"ס שלא בשעת הוצאתו איירי והא דלא תירץ הרא"ש שם כן ה"ט משום דמייתי ראיה מת"ר מבטלין ת"ת להוצאת המת למ"ש לפני זה מ"מ עדיף מת"ת דמשמע דאפי' בשעת הוצאה דוקא הוצאת מ"מ עדיף מת"ת ולא הוצאת שאר מתים ודו"ק ע"ש עוד באשיר"י מ"ש מזה:

אסור להתעסק בקבורת אדם שידוע שהוא רשע ולא עשה תשובה אבל אם אדם בינוני שאין ידוע שהוא רשע מצוה לעסוק בקבורתו סא"ז מ"ו (וכתב ב"י בשם הריטב"א דעכשיו בכל אדם מישראל מבטלין מן הסתם שכולן מלאין מצות כרימון ואין לך אחד מישראל שאינו או במקרא או במשנה ובאשה בי' סגי לה ע"ל ס"ס שכ"ח עכ"ה):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.