נשמת אדם/ב/סד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הט"ז ריש סי' רמ"ד כתב בשם ר' שמחה דשפחה אסורה לעשות מלאכה בבית ישראל כו' ע"ש. והמעיין בהגמ"ר אחרונות בפ"ק דשבת ובהגמ"י פ"ו סי' ו'. יראה להדיא דליתא דדוקא כשמבעיר בעצים של ישראל אוסר ר"ש דהוי ככלים לכובס אבל כשהכל שלו ובשבילו אפשר דגם ר"ש מודה דמותר וכדאיתא להדיא בסה"ת. ומה שכתב הגמ"יי דר"ש חולק על סה"ת. היינו דס"ל דסה"ת מתיר אפילו אם העצים של ישראל וז"ל הלמ"יי שם מותר לישראל להניח לעבדו לעשות מלאכה שאינה שייכא לישראל בביתו של ישראל ולמען ינוח הוא בעבד כנעני כו' סה"ת אבל ר"ש כתב לאיסור וז"ל על המדורות שמבערות הא"י בבית אדוניהם בשבת לא התירו חכמים כו' אבל להבעיר מעצי ישראל צריך ליטול רשות מבעל העצים ואם ראה ישראל ושתק אדעתי' דישראל קעביד כאומנים שעושים מלאכה בשביל ישראל שאסור אפילו בקבלנות. ואין לחלק בין בחנם ובין בשכר כו' ואפי' הא"י עושה בביתו ומה לי שאר מלאכות מה לי מבעיר עצים וכל הני דכל כתבי דבשביל א"י מותר כגון שעושה משלו אבל בשל ישראל אפי' בבית א"י אסור וכ"ש בבית ישראל ע"ש עוד שהאריך ואף דמשמע שם דמשום חשד אסור כמו מרחץ. י"ל דוקא כשהעצים של ישראל. אבל כשהכל של א"י כיון דאם יחקרו יודע להם האמת ליכא חשד. וכמ"ש הר"י הביאו המ"א סי' רמ"ד ס"ק ה' ומצאתי בא"ר בסי' רמ"ז ס"ק י"א שכתב כדברי ע"ש. ומ"ש וז"ל ואין לחלק בין בשכר ובין בחנם (כוונתו די"ל דדוקא עורות לעבדן שנותן שכר לא"י שם אסור בבית ישראל אבל שפחות שעושין בחנם מותר אפילו בבית ישראל ע"ז כתב דאין לחלק) שהרי בירושלמי אמרו בא ומצא עובד בשבת א"צ למחות אם הוא בשכר דבעבידתיה עסיק. אלמא בחנם צריך למחות אפי' בבית א"י כ"ש בבית ישראל ואפילו הכל בשל א"י כגון שמשכיר מרחץ לא"י אע"פ שעושה לצורך עצמו והעצים שלו. אפ"ה אסור להשכיר ואין לך נקרא על שמך יותר מביתו של ישראל עכ"ל הגמ"יי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |