אבן בוחן/יד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< הקודם · הבא > |
מי כמוך באלהים תולה ארץ על בלימה. מאבני בהו הטבעת אדניה מהמה יסדת מכוניה. אתה נותן נשמה לעם עליה. בוחנת הטוב מן הרע. נשמת האדם ממקבת בור כפיך. מאור לבושך לוקחה זאת. נר אלהים חופש חדרים ימלאו תעלומות חכמה. ותשימנה במבחר החמרים למען יגה שביב אשה. ותהי בקרבנו כפתילה דולקת בתוך עששית זכוכית להיות אורה מתפשטת מבית ומבחוץ. והאדם לרוע בחירתו ינופף ידו משיב הרוח לכבות נרו עד שידעך באשון חשך. ואם לא יכבה באלה נותן אצבעו עליה עד בלתי השאיר לה שריד. ככה יעשו בני אדם כפויי טובה. כי יתן ה׳ את רוחו עליהם. צוד צדוה כציפור לבלעה חנם. אחה האל בדעה ובהשכל בורא נפשות רבות וחסרונן. מאתם יצא מידם היתה זאת להם לאבד טובה הרבה. ה' נותן כבוד חונה בצור' גויה. ופושעים וחטאים ימירו כבודם בלא יועיל עד שבו אלילים אלמים: