שם הגדולים/מערכת גדולים/א
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
מערכת א
(א-קטו) אבא - אדונים
(א) אבא הוא שם העצם של רב כמ"ש בש"ס בכמה דוכתי וכ"כ הערוך בראשו בשם תשובת רבינו שרירא ורבינו האי גאונים וראיתי בספר כנפי יונה ח"ג סוס"י ס"ב שכת וז"ל ורב דאיהו רבי אבא הנזכר בזוהר לדעת רבינו שחיה ת' שנה והוא היה גדול החברים אצל רשב"י ור' אליעזר בנו והיה רבו של רבי חייא בחכמה הזו ושימש אח"כ את רי ורבי חייא במשנה עכ"ל וכ"כ הרב חות יאיר סי' קנ"ב משם הרמ"ע (ועמ"ש בעניותי בעין זוכר דף ח' ע"ב). ואני בעניי אומר אם קבלה נקבל שהענין קשה מאד ומה גם דבזהר הקדוש אמרו פעמים אין מספר על רבי אבא חד ממאריהון דמתניתא.
ואפשר דכונתם על המשניות והברייתות שהיו להם בסתרי תורה וכמ"ש הרב הקדוש מהר"ם קורדובירו"ו ז"ל אמנם כבר כתבתי שהענין כולו מקשה אחת. ודע דכתבו הגאונים שהוזכר בברייתות תלת זימני ר' אבא והוא רב וגם בתוספתא הוזכר רב אבא וכתבתי אני בעניי קצת בזה בקונטרס יוסף אומץ סי' מ"ד בס"ד.
ואגב אומר דאיש אשר שמו אבא וכולי עלמא זה שמו אשר יקראוהו אבא והוא ניכר לכל בשם זה, נראה דאסור לבנו לקרותו אבא, דאע"ג דאלו היה לו שם אחר מותר לבן לקרות אבא ואדרבא מכבדו וקורא אותו אבא לשון חשיבות אביו זה שהורגל שמו בפי הכל והכי קרו לי' אבא נ"ל דאסור לו לקרוא לאביו אבא ואין ראיה ממ"ש התוס' ישנים בשילהי יומא גבי אזיל אבא למקטל גברא דהגם דהוא תלמידו ורב שמו אבא מ"מ דרך חשיבות אמר לו אבא ולא שהי' קורא לו בשמו ח"ו דשאני התם דרב כ"ע קרו לי' רב ונשתקע שם אבא כמעט לגמרי ובכה"ג יכול תלמידו לקרותו אבא דרך חשיבות אבל אינש דעלמא דכל העולם קורין אותו אבא בשמו נרא' דאסור לבן לקרותו אבא. ועוד דהתוס' בלשון שמא אמרוהו. וענין זה כתבתיו בסגנון אחר בספרי הקטן פתח עינים ח"א דף י"ח עיי"ש וזה עיקר. ויש מי שטען לאמר מה זאת דלפי מה שכתבתי הן לסת"ר אשר דברתי בקונטרס עין זוכר מערכת י' אות ז"ך דאביו של ר' יוסי קרו לי' אבא חלפתא, ואות כ"ח דקדקתי על הרב מענה לשון דק"ל איך ר'יוסי קרי לאביו בשמו אבא חלפתא דהרי כתיב אדוני משה וכפי מ"ש אם כ"ע קרו לי' אבא אסור לבן לקרותו אבא ושפיר מקשה הרב מענה לשון. ואני אומר דע כי לא מחכמה שאלת על זה הס כי לא להזכיר חדא דזה אינו פשוט עד שהרב מענה לשון יכיחדנו תחת לשונו והי"ל להאריך ולבאר כל זה. ותו אם שמעת בשם העצם שנקרא אבא תאמר היכא דקרו לי' משום חשיבות על כן יאמרו שאין מכירין בין אבא לאבא. ותו אימור דלר' חלפתא דוקא איזה יחידים קרו ליה הכי וכולי עלמא קרי לי' ר' חלפתא ואין להאריך.
עתה ראיתי מ"ש הרב הגדול מופת הדור כמהר"ר חיים אלפנדארי זלה"ה בהגהתו לדרושי מהר"י קצבי בספר רב יוסף בדרושים דף י"ד חילק בן שם אבא לשאר שמות עיין שם.
(יא) הראב"ד השלישי. (רבינו אברהם בר דוד בעל ההשגות) הי' תלמיד רבינו משה הדרשן ורבינו משולם. ומהר"ם ריקנאטי פ' נשא כתב שנגלה אליו אליהו הנביא וכ"כ רבינו מהרח"ו זצ"ל בהקדמתו הארוכה לס' עץ החיים כ"י כאמור. וכתב עוד שזהו שכתב הראב"ד בהשגות פ"ח דלולב ופ"ו דבית הבחירה כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו. וזה מסכים למ"ש מהריב"ל ח"ב סי' קט"ז וכן נראה בתורת חיים למהרח"ש ח"ד סי' ס"ח דף ק"ז ע"א ודלא כמהר"ם ן' חביב בס' כפות תמרים דף י"ז ע"ב בחון בהם וחקור מהם.
הראב"ד הנזכר חיבר חידושים על התלמוד כאשר הרמב"ן והרשב"א ובשיטות המקובצות מביאין משמו, וגם אני ראיתי בכ"י חדושיו על קצת מס'. וגם חיבר פסקי הלכות ושו"ת והשגות על הרי"ף והרב המאור וספר בעלי הנפש ושאר חבורים. ופירוש הראב"ד על ספר יצירה המודפס כתב רבינו מהרח"ו זצ"ל כי אינו מהראב"ד בעל ההשגות.
הראב"ד חיבר פי' תורת כהנים ומייתו ליה הרא"ם והרב קרבן אהרן ויתר אחרונים וישנו אצל קצת חכמי הדור כ"י וחזיתיה להרב חות יאיר סי' ק"ח שכ' דמפרש תורת כהנים אינו בשל ההשגות. ועמו הסליחה שהרי בהשגות פ"ב דכלים כתב הראב"ד שעשה פי' תורת כהנים וכן ראיתי שכת' בפירושו לעדיות סוף פ"ג וכבר פירשתי כל זה בפירוש תורת כהנים עיין שם. וכן ראיתי לרבנן קשישאי בכ"י.
הראב"ד בהשגות פרק ו' דכלאים אזיל ומודה להרמב"ם שמלאכה גדולה עשה באסיפת בבלי וירושלמי ותוספתא והטעם שהשיג עליו בכל תוקף כדי שהדורות לא יסמכו עליו ויסברו שאין לנטות מדבריו. ומה גם שקרא ספרו משנה תורה שאחר תורה שבכתב ספר הרמב"ם הוא משנה לתורה וגם יגררו אחריו בס' המורה וכמ"ש הרמ"ע בתשובה ססוי' ק"א ומהר"ם חאגיז בספ' משנת חכמים. וגם הרמ"ה ז"ל היטב חרה לו על שם משנה תורה.
ואחזה אנכי בס' סדר הדורות דף נ"ו ע"ד שהביא מ"ש שלשלת הקבלה על הראב"ד בעל ההשגות וז"ל וראיתי בקונטרס שחיבר ס' באיסור והיתר וקראו איסור משהו והוא ובעל המאור למדו יחד וראה ר"ת. וכ' ע"ז הגאון הגדול וז"ל בלבלול דברים יש כאן כי בעל המאור הוא רבינו זרחי' הלוי שהי' תתק"י וראב"ד ראשון תתקכ"א עי"ש ואתמהה כי מ"ש שלשלת הקבלה כהוגן כותב עליו שהוא בלבול. דודאי הראב"ד בעל ההשגות נתווכחו יחד הוא והרז"ה והי' להם ישיבה אחת בעיולם כנראה במקובצת למציעא בסוגי' שתי פרות פ' השואל שנתווכחו ויכוח גדול וכתבו זה על דברי זה וזה על דברי זה כמה פעמים ע"ש. ובתמים דעים סי' רמ"ה כתב הראב"ד על דברי הרז"ה כמאור גנוב הוא מאתי שכבר כתבתי איתו לפני הרב ר' משולם. ובסי' רמ"א על מ"ש הרז"ה במאור וי"מ כתב הראב"ד ולמה כסה מי הוא המפרש וכבר מודע מכמה שנים מי הוא המפרש וכיו' ע"ש. ועוד נראה כן מאשר ראינו דהראב"ד השיג על בעל המאור בקצת מסכתות כמו שכתוב בס' תמים דעים והרז"ה השיג על ספר בעלי הנפש להראב"ד ונדפסו עם ספר בעלי הנפש בברלין. אבל אמת שבדברי ש"ק יש בלבולים גדולים בכמה וכמה ענינים ובענין זה מה שהביא אחר כך ששאלו להראב"ד והרז"ה בשנת דתתקע"א אינו אמת וכבר העיר בסדר הדורות ריש דף נ"ז ואסקי' בצ"ע. ולדידי אין כאן מקום עין ואין להאמין בכל הנמצא כתוב. וכמ"ש מהרש"ל בהגהותיו לשעיר דורא דף ל"ד על בר פלוגתיה אמר על כל אשר מצא אני מאמין ע"ש והרדב"ז כתב דאין לסמוך על הגה"ה עד אשר ידע היולדה והמחזיקה בטטי"ס. וכ"ש שאין לסמוך הל קונטרסי' מלאי השגיאה וטעות המעתיקי'.
הראב"ד והראב"ע היו בימי רבינו תם, כ"כ התשב"ץ ח"א סי' ע"ב. וראה זה חדש שהרב אב"ד חמיו של הראב"ד כתב רבינו יעקב מרומרוג ז"ל כתב וכו' כמ"ש בס' תמים דעים ס' רי"ז וידוע שרבינו יעקב מרומורג הוא רבינו תם. ואולי מ"ש ז"ל הוא ט"ס או הרב אב"ד האריך ימים. ועלה הראב"ד אל האלהים שנת ד' אלפים תתקנ"ח.
ומאשר כתבנו ידענו שיש ג' הראב"ד, הראשון הראב"ד שחיבר ספר הקבלה, והשני הרב אב ב"ד ומשום הכי קורין אותו המחסרים הראב"ד והא רביניו אברהם בר יצחק חמיו של הראב"ד בעל ההשגרות שהוא הראב"ד השלישי.
ודבר זה יהי' לזכרון תמידי דבי רב דכאשר יראו במחברים הראב"ד ויקשה עליהם מדברי הראב"ד בהשגות, עין בעין יראו אם הרב המחבר שכותב משם הראב"ד כוונתו על הרב אב בית דין שחיבר ס' האשכול.
(יב) הראב"ד המפרש ספר יצירה. (עיין לפני זה ד"ה הראב"ד חיבר חידושים וכו', ועיין קבלה בקונטרס אחרון).
(יג) הרב אברהם אבולעיפיא. (עיין חיי עולם הבא בח"ב).
(יד) מה' אברהם אבלי מקאליש. חיבר מגן אברהם על א"ח ודבריו בקצור ועומק ישר ובקיאות, וכתבו רבני אשכנז שיש בו ט"ס לפעמים מההעתקות, וספר זית רענן על הילקוט תנ"ך ופי' קצת תוספתא מנזיקין וחיבר שמן ששון עה"ת מדרושים נחמדים וחריפים אך לא נדפס כ"א על קצת ס' בראשית. והרב אליה זוטא כתב עליו בריל הלכות שבת אלוף נעורי, וחתנו הרב לחם הפנים וכו'.
(טו) מה' אברהם אזולאי. בכמה"ר מרדכי אברהם אזולאי הי' ממדינת פאס ממשפחות חכמי קשטילייא אשר באו תיכף מגרוש ספרד לפיס הוא בא לקפוטיא ויצא ליבשה והניחו כל אשר להם בספינה ותיכף קם רוח סערה ונשברה הספינה ונטבע הכל והיתה נפשם לשלל ולזכרו נס זה שניצולו עשה חתימתו דמות ספינה וראיתי חתימתו ז"ל. ומשם נתיישב בעה"ק חברון בזמן הרב הגדול מהר"ר אליעזא ן' ארחא, והי' מז"ה חכם בכמה חכמות וסופר מהיר ומקובל גדול. ובנו של הרב הי' מהר"ר יצחק מקובל וסופר ודבר ומנהיג, וחתני מז"ה הם הרב הכולל כמהר"ר בנימין זאבי והרב החסיד מהר"ר דוד יצחקי ונכדיו בני בנותיו הרבנים הגדולים מה' אברהם ישראל זאבי ומה' אברהם יצחקי זכר כולם לחיי עד, וכבר נודע בשערים שמם ונפלאות מתורתם בקצה ספריהם שיצאו לאור הדפוס. ובן מהר"ר יצחק הנזכר הוא עטרת ראשי מר זקני מהר"ר ישעיה מרביץ תורה בתלמידים והיה תלמידו של הרב פר"ח ונפטר בעה"ק ירושלים ת"ו יום הששי לאדר התצ"ב. ובנו אדוני עטרת ראשי אבא מאיר מהר"ר יצחק זרחיה זלה"ה מלכי צדק מלך שלם ונפטר בעה"ק ירושלים ת"ו יום כ"ג טבת תקכ"ה תנצב"ה.
מז"ה אזולאי הנזכר חיבר ס' חסד לאברהם וזהרי חמה ונדפסו. ועוד לו בכ"י פי' הכ"ד ופירוש המשניות והגהות על על הלבושים וזהרי חמה ח"ב וספר אור החמה וס' אור הלבנה וסי' אור הגנוז. וספ' מעשה חושב והזכירו גנת ודרים א"ח כלל ב' סי' י"א וספר כנף רננים והזכירו יד אהרן א"ח סי' קל"ג והרמ"ז בפי' הזהור כ"י מזכיר פי' מז"ה ומזכירו בשם קרית ארבע והא ספר אור החמה כנזכר שהוא ג' קובצים גדולים וכל הספרים הנזכירם הנם ביד כת"י חות מאור הגנוז שנגנז. ובס' חקת התורה להרב מהר"א חזקוני מזכיר ספר כנף רננים ותמ שחסר ממנ כמה עניינים ולא ראה ס' מעשה חושב שהוא ח"ב ממנו. ומז"ה עלה לשמים יום הששי פ' חיי שרה ש' הת"ד בעה"ק חברון תוב"ב. ובנו מה' יצחק הנזכר חיבר ספר זרע יצחק ונאבד ונח נפשי' בקושטאנדינא יע"א ורבו עניניהם וחסידותם זי"א.
(טז) הרב החסיד המפורסם המקובל האלקי מהר"ר אברהם אזולאי. הוא הקדוש א' מרבני עיר מארוויקוש, תלמיד רב המובהק מהר"ר יצחק די לויה חברו של הרב המפולפל והמפורסם מהר"ר שלמה עמאר. שמעתי שהרב מהר"א הנזכר הי' קרוב חמז"ה חסד לאברהם אשר ישא את שמו, והפלא לכתוב בפי' הזהר וכיצא הכל על דרך אמת ותלמידיו המובהקים מהר"ר יעקב פינטו ומהר"ר ישעיה הכהן ונדפסו קצת באוריו בספר מקדש מלך ושמענו נפלאות ממעשיו וחכמתו וחסידותו.
ושמעתי מפי מגידי אמת שהרב שמע שהיו אומרים כי חניכת אוזולאי הוא ר"ת אשה זונה וחללה לא יקחו והחרים הרב על זה שעוד לא יאמרו כן והאומר ילכד בחרם ושמעתי מזקן אחד מופלג ודחיל חטאין ששם נמצא ושמע מפי הרב החכם שהחרים ע"ז. והרב הנז' הי' מלומד בנסים ודבריו נשמעים בשמים ותפלתו אינה חוזרת ריקם זי"ע. ושמעתי מהרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר שהוא הכיר להרב ז"ל וכשהי' אדם חולה שואל ממנו קמיעא לוקח מעט נייר וכותב עליו בכתב רש"י יהי רצון שתשלח רפואה לפב"פ מחולי פ' א"ם ותו לא בלי שום שם ותולה זה הקמיעא עליו ומתרפאוהן לענינים אחרים ואמר הרב מהר"ח הנזכר שהוא הי' לו איזה קמיעות כתובות מהרב כאמור. ושמעתי שפעם אחת נחלקו בל' הזהר הוא והרב מה' שלמה עמאר חברו. ומהר"ש עמאר נפטר שנת תצ"ח קודם להרב ואחר שנפטר בא לו בחלום ו"א שבמתיבתא דרקיעא אמרו לו שלשון הזהר שנחלקו מה שפירש הוא מהר"ש הענין אמת בחכמת הקבלה אך כונת רשב"י הי' כמו שפי' הרב מהר"א.
(יז) מהר"ר אברהם אזולאי (עי' חזה התנופה בה"ב).
(יח) מהר"ר אברהם אליגרי. בזמן הרב מהר"ח אלפנדארי הזקן ויש ביניהם ויכוח גדול בתשובה והיא ל"ו נדפסה בספר מגיד מראשית ושקיל וטרי עם הרב פני משה ואני ראיתי הגהותיו לטורים כ"י, וחיבר ספר לש שמח להליץ בעד הרמב"ם מאשר השיגו הרמב"ן במצות. ועתה שמעתי שנדפסו תשובות הר"ב ז"ל.
(יט) מהר"ר אברהם ן' אלשקר. הובאה תשובתו בשו"ת אבקת רוכל למרן סי' קי"ח ומרן משיב על תשובתו בסימן קי"ט ואחשבה שהוא בן הרב מהר"ם אלשקר.
(כ) הגאון מהר"ר אברהם אמיגו. (עיין פרי חדש בח"ב).
(כא) רבינו אברהם בר רבינו אפרים. הזכירו בפסי' מהר"ם ריקאנטי סי' ל"ג וסי' נ' וסי' צ"ג וסי' צ"ד ושאר דוכי וזכירו סי' שמ"ב עם ריב"א ורבינו אבי העזרי ובסימן תקנ"ה כתב ורבינו אברהם בר רבינו אפרים כתב טעם אחר וכו' ע"ש וכן הזכירו בסי' תקס"ד.
(כב) מהר"ר אברהם ארדיט. (עיין מטה אפרים בח"ב).
(כג) רבינו אברהם בן אסמעאל. תלמיד הרשב"א רבו של רבינו ירוחם, מזכירו בס' שבלי הלקט ח"ב כ"י בכמה ענינים.
(כד) מהר"ר אברהם ן' אשר. המחבר פי' המדרש ונדפס בראשית רבה בשם אור השכל, ופי' רש"י נצב על ימינו כש"ר ומשמאל פירשו אבא כבר כתבתי (עין רש"י ועיין אור השכל) שהוא תלמיד מרן כמבואר בשו"ת מרן א"ה. ועתה נדפסה תשו' אחרת בספר אבקת רוכל למרן סי' ע"ב ושם מבואר שהיה רב בארם צובא, וכתב על תשובתו הרב מהר"ם אלשיך לאהבת נעורים שלמדו שניהם לפני מר"ן, ותחומים שם הרבנים כמה"ר יצחק משען וכמהר"ר חיים בן הרב יצחק החבר ומרן ז"ל חתם עליהם, וכתב שבבואי לעיר הקודש צפת ת"ו עבר מאדרינופלא לקונשטאנטינא לבוא בספינה ושמע שכך הורה הרב הגדול מאריה דאתרא אשר האיר הארץ מתורתו ממזרח שמש, ונראה שכוונתו על הרב הגדול מהר"ר אליה מזרחי ז"ל.
(כה) מהר"ר אברהם די בוטון. תלמיד מהרשד"ם חבר מהר"מ קלעי, ותלמידיו מהר"ש חייון ומהר"ש יונה, ובנו מהר"ם די בוטון, ונכדיו אחד היה מרבני עה"ק ירושלים ממונה אגיטי ואחד מרבני שאלוניקי, ובנו הרב עדות ביעקב וחיבר הרב שתי הלחם, עבד לים רב מתשובות ולחם משנה חבור נכבד על הרמב"ם, והתחיל לחבר ספרי לחם משנה קודם שנדפס ספר כסף משנה למרן ז"ל.
(כו) מהר"ר אברהם ב"מ יהודה די בוטון. (עיין מחזה אברהם בח"ב).
(כז) מהר"ר אברהם בן בולט. (עיין שבעה עינים בח"ב).
(כח)מהר"ר אברהם בן ביבאגי ספרדי מארגון. (עיין דרך אמו נבח"ב).
(כט) מהר"ר אברהם נכד מ' אריה נכדו של הב"ח. (עיין שאגת אריה בח"ב).
(ל) מהר"ר אברהם ברודא. בישראל גדול שמו והרביץ תורה בישראל מאד והי' תלמיד מהג"מ יצחק חריף אב"ד בק"ק קראקא כמ"ש בספר נחלת יעקב אבני שהם על התורה (עי' שם בהקדמת אבני שהם). והיה ראש ישיבה בק"ק פראג ואב"ד בק"ק מיץ ובק"ק פפד"מ ושמענו מתוקף גדולתו בתורה וחסידות וגודל שקידתו עד יום פטירתו ככתוב בספר תולדות אברהם הנדפס מחדש, ותלמידיו היו גאוני ארץ, ושמו הולך בכל העולם והוא מפורסם בכל אשכנז. וכמה רבנים בחבוריהם אומרים מקצת שבחו וכאשר יתנו עדיהן גאוני הזמן בספרו הנדפס אשל אברהם על קצת מס' וכמה שו"ת וחבורים וליקוטים ומכללם ספר קרבן נתנאל להגאון אב"ד דק"ק קארלסרוא שמעתתיה בפומייהו, וחתנו הרב מהר"י מפרעמסלא הרב המחבר הק' יוסף ושרש יוסף וכתנת יוסף. ולא נדפס מחדושיו כ"א ספר אשל אברהם ותולדות אברהם שנדפס עם כתנת יוסף להרב חתנו. ובנו מהר"ר משה אב"ד דק"ק הענא ויש לו הגהות בספר אשל אברהם שנדפס מהרב מר אביו ז"ל.
(לא) מהר"ר אברהם ברודו. אחד מרבני קונשטאנדינא ושקיל וטרי עם הרב פ"מ, חיבר ברכת אברהם דרשות ועלה לעה"ק ירושלים ת"ו בזמן רבינו מהר"א יצחקי והוא חותם בראש וכן הוא בהסכמת עין יוסף מציעא והיתה מנוחתו בעיר הקדש ירושלים תוב"ב וביום שמועתו בקונשטנדינא אפטר עלוי הרב דת ודין רב עמנו גם מקום ללון.
(לב) מהר"ר אברהם בכ"ר ברוך. הובאה תשובתו בתורת חיים למהרח"ש ח"ג סי' פ"ו.
(לג) מהר"ר אברהם ברך מגוריציא. (עיין חסד לאברהם בח"ב).
(לד) מר רב אברהם גאון. הוזכר בתשובת רב שרירא גאון אשר הובאה בספר יוחסין. וראה זה חדש שלא מצינו בתנאים שבמשנה והברייתא תנא ששמו אברהם וגם באמוראים לא מצאתי כעת בספר יוחסין. כי אם באמוראים מייתי תני אברם. גם שם יצחק בתנאים שבמשנה לא יש מי ששמו יצחק אך בברייתא ובזהר הקדוש יש ובאמוראים הרבה יש ששמם יצחק ובשם יעקב יש זכר במשנה ובברייתא והרבה בש"ס, ומהגאונים ואילך נשתרבבו שמות אברהם יצחק ויעקב בגאונים וברבנים ובכל המון ישראל עד היום הזה. וגם באות מ"ם להלן (עיין רב משה גאון) הבאתי שמצאתי בכ"י מי שהפליא שלא היה בתנאים ואמוראים מי שנקרא משה עד הגאונים ע"ש.
ודע שהרב המבי"ט בח"א סי' רעו כתב דאין ראוי להעלות שום שם אדם או נח או שם ועבר שאין להעלות שם אלא מאברהם ואילך. והנקרא בשם יפת וכיוצא בו מאשר קדמו לאברהם אינו בכלל (בשם) מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו. ושם כתב לה"ר אליעזר דאין שמו על שם אליעזר עבד אברהם דהוא ארור ולא מסקינן בשמייהו אלא שמו הטוב על שם אליעזר בן משה רבינו ע"ה עכ"ד. ומ"ש דהוא על שם אליעזר בן משה רבינו ע"ה כלומר ואף ע"ג דבשם עצמו נקרא מי שהוא ארור אין לחוש כיון דאיכא צדיק שנקרא בשם זה. וכ"כ התוס' פ"ק דשבת דף י"ב ע"ב משם ר"י דאטו אם אחד רשע ושמו אברהם לא נקרא בשם זה אחר ע"ש. אך מצאה החקירה מקום לנוח על משה רבינו ע"ה איך קראו אליעזר כיון דאליעזר היה ארור דאף ע"ג דהוא לא כיון שיהיה על שם אליעזר עבד אברהם וטעמו ונימוקו עמו כי אלהי אבי בעזרי, מ"מ מאי דאמרינן דלא מסקי בשמייהו היינו הגם שאינו קורא על שמם וגם יש לו טעם בשם.
והיה אפשר לומר דהיכא דהשם עצמו הוא טוב נאה ויאה לא משגחינן אם אדם רשע נקרא בשם זה והכא דשם אליעזר הוא טוב מאד ופתרונו דהמקום הי' בעזרו לכן משה רבינו קרא אליעזר והרב המבי"ט לא הוצרך לזה בנדונו ויפה אמר שנקרא על שם בנו של משה רבינו ע"ה אבל למשה רבינו ע"ה עצמו אפשר לומר כאשר אמרנו דהשם עצמו הוא טוב.
וכזה ראיתי בשו"ת בשמים ראש חדשות מעתה ומיחסים אותם להרא"ש ושאר גדולים שכתב בס' ק"ץ וז"ל ובעיקר השאלה כיצד קורין ישמעאל אין אנו צריכים לדברי המדרש שישמעאל עשה תשובה דכל ששמותיהם נאים ומעשיהם כעורים השם ניתן מעצמו לקרות, אבל בשם כעור או שאין לו הוראה נעימה מתוך שנתלבש בה רשע סימנא מילתא היא עכ"ל. הרי שהרב ז"ל פריק שפיר לישמעאל דהשם נאה ויש לו הוראה נעימה וה"ה לאליעזר כדאמרן. וראיתי שם בכסא דהרסנא שהגי' על זה וז"ל אי קשיא דשם במדרש נראה דעשו יש לו הוראה נעימה וכן ודאי שהרי יצחק ורבקה קראוהו כן והכתוב מודיענו זאת ודאי לסימן דבר הגון הוא. ונראה דרבינו לא בא לתרץ זה כי אין שאלה על השלילה איהו לא בא אלא לסלק הקושיא בשם ישמעאל איך מסקינן בשמיה עכ"ל. ומ"ש דרבינו לא בא לתרץ זה וכו' לא נהירא דכל עצמו בא על התלמיד הלץ אשר טען בקוראו רבי ישמעאל למה אין קורין ר' עשו. ובדברי תורה כתיב ענה כסיל הגם שצוה לדחות התלמיד ההוא שדרכו להתלוצץ ע"ש. אמנם נראה דרבינו בדבור א' השיב הכל ואמר דשם כעור או שאין לו הוראה נעימה וכו' ושם עשו אין בו הוראה נעימה הגם דאינו שם כעור דעשו היינו נעשה ונגמר כמו שפירש"י ואין בזה נעימה ולא כמו שעלתה על דעתו של המגיה הנזכר דנעשה ונגמר אינו מורה שיהיה רע או טוב, אלא שהוא משונה משאר ילדים. ואדרבה כל שינוי רע ותו ק' עליו שהוא שאמר שראה המדרש ושם נראה דעשו יש לו הוראה נעימה וכתב ג"כ שיצחק ורבקה קראוהו כן בשתים לא עלתה לו, דהרי אמרו בב"ר פ' מ"ג ויקראו שמו וגו' הא שוא שבראתי בעולמי אמר ר' יצחק אתון קריתון וכו' אף אנא קורא לבני בכורי שם כה אמר ה' בני בכורי ישראל עכ"ל ועמ"ש הרב יפ"ת שם ובפירש"י. ונראה שהעולם קראוהו עשו וכיון שהשם עצמו אינו כעור וה' שם שמות בארץ נתרצו יצחק ורבקה ע"ה במה שקראוהו מרבית העם בלידתו ונזדמן בפי כלם שם הזה, ולמפרע נודע ה' משפט עשה שקראוהו כן, דרמז הא שוא שבראתי בעולמי ועל שהעם קראוהו כן אמר אתון קריתון וכו'.
ואחרי כותבי יצאו עוררין על ספר זה כמ"ש לקמן במערכת בי"ת ע"ש. ומתוך הדברים אפשר לומר דלא נאמר לא מסקינן בשמיהו אלא כשהוא רשע אבל הכא אליעזר הי' צדיק ואמרו פ"ג דיומא אליעזר זקן ויושב בישיבה הי' ואפילו תימא שהי' ארור מן הגזע שלו והוא לבר מגופיה כלומר שהוא עצמו הי' צדיק וחכם ודאי מסקינן בשמיה וקשה על הרב המבי"ט איך החליט שלא מסקינן בשמיה אם לא שבן משה רבינו ע"ה נקרא כן. וכ"ש דאמרו רז"ל שיצא מכלל ארור ויש אומרים שנכנס בחיים לג"ע כידוע מרז"ל.
ועוד אפשר אף לסברת הרב מבי"ט דלא מסקינן דאמרו רז"ל כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה אומר אליעזר בני אומר עגלה בת שנתה וכו' ואמר יהי רצון דיצא זה מחלצי הה"ד ושם האחד המיוחד אליעזר. וא"כ שאני הכא דמשמיא מיהב יהבי לי' כמעט שם אליעזר וכיוצא כתבו תוספות ישנים ביומא והריטב"א שם משם התוס' דשאני ישמעאל דה' קראו כן עיי"ש ואין כאן מקום להאריך.
מעתה הבה נא אבא לדברי הרב המבי"ט דאין להעלו' שם אלא מאברהם ואילך והנקרא בשם קודם אברהם אינו נכלל במי שעמלו בתורה וכו' והדבר קשה על הרב שיאמר כן מדעתו בלי שום סמך מרז"ל או מקבלת הגאונים ואלו הי' אומר בדרך עצה טובה החרשנו אבל לגזור אומר שאינו נכלל במי שעמלו בתורה וכו' זהו דבר קשה והעולם נוהגים בהפך קראו בשמותם אדם נח שם מהללאל וכיוצא. והנה הרב כנה"ג ביו"ד סי' סר"ה הביא דברי הרב המבי"ט הנזכר וכתב עליו ואני תמי' שהרי מצינו באמוראים רבי בנימין בר יפת וח"ו שאביו של רבי יפת פרץ גדר חכמים וזכה לבן גדול בתורה ובחסידות כר' יפת עכ"ל. ובספר מכשירי מילה כתב ויש להרגיש על דבריו דיפת לא מצינו שהיה גדול בתורה ולעולם אימא לך דאבי יפת לפי שפרץ גדר לא זכה לבן תלמיד חכם אבל יפת גופיה דנקי מחטא זכה לבן גדול בתורה כר' בנימין ובבר"י כתב דכיוצא יש להעיר מעקביא בן מהללאל ואף בדבריו יש לפקפק כמ"ש על הרב החבי"ב עכ"ל. ואשתמיט מיניה דהרב ספר יוחסין מנה ר' יפת אביו של ר' בנימין בכלל האמוראים ע"ש וידוע דהרב ספר יוחסין גדול כחו ובקי מאד בש"ס ובמדרשים ועליו סמך הרב כנה"ג כמו שכמה פעמים מביא ראי' ממנו. ועוד נ"ל דהי' טעות קולמוס להרב כנה"ג או למעתיק והי' רצונו לכתוב ואני תמיה שהרי מצינו באמוראים ר' יפת אביו של ר' בנימין בר יפת ואגב שיטפיה דהרב ז"ל או מהמעתיק כתב כמו שכתוב לפנינו. ומאי דכתבתי אני הדל בברכי יוסף דיש להעיר כיוצא מעקביא בן מהללאל היינו דמסתמא מהללאל הי' גדול בתורה ועוד דכיוצא כתבתי ור"ל איך בני העיר לא הודיעו לאביו. שוב ראיתי בס' סדר הדורות שפקפק קצת על הרב ס' יוחסין שמנה ר' יפת בכלל האמוראי' דהול"ל ר' בנימין בר' יפת. ואין זו ראי' דאשכחן ר' אליעזר בן פדת ור' פדת היה אמורא כמ"ש ביבמות קי"ד והרב ס' יוחסין ואין להאריך בזה וכיוצא אשכחן דכוותי', והרי רשב"י מצינו בזוהר שאמר יוחאי חברנא. וכן אמרי' רבי יהודה בר אלעאי ורבי אלעאי תלמיד רבי אליעזר פ"ק דסוכה ואם כן אין להוכיח מר' בנימין בר יפת דהוה ליה למימר ר' בנימין בר' יפת ואין להאריך. ובספר קורא הדורות כתב שהיה חכם חסיד מקובל תלמיד מהרח"ו ז"ל ושמו ר' יפת ע"ש דף מ"ב ע"א ודוק היטב כי קצרתי. ובסדר הדורות דף קע"ה ע"ב מביא שחיבר כמה חבורים גדולים הר' יפת הלוי ע"ש.
(ועדיין לא הונח לנו מדברי הרב המבי"ט) דקפסיק ותני ומפי עצמו אמרה, ואלו היה אומר משם רז"ל או שקיבל מקבלת רבותיו החרשנו, אבל הרב ז"ל כ' סתם כאלו הם דבריו מדעתו וזו היא שקשה כמ"ש בעניותי לעיל ועיין מה שכתבתי ע"ז בקונטרס יוסף אומץ סוף סי' י"א בס"ד.
איברא דיש מקום לצדד דודאי כך קיבל או יש סמך מחז"ל מאשר גזר אומר בפשיטות דאינו בכלל מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו ואגב שיטפיה לא אמר אומר עיקר מטרין ושרש הדבר אלא שיקשה ממנהג העולם קראו בשמותם בנים יולדו אדם יפת מהללאל וכיוצא כמ"ש שם ולא עוד אלא דיפת ומהללאל נמצאו בימי התנאים והאמוראים כאשר כתבתי שם.
וכלפי מה שצדדנו שהרב המבי"ט לאו מדנפשי' אמרה אלא קיבל זה מרבותיו ברם עיקר שרשוהי מרז"ל יש לתת טעם לדבר במ"ש מז"ה בפי' המשנה כ"י פ"ג דנדרים והבאתיו אני הדל בכמה מקומות והוא מספרי המקובלים כי קודם דור הפלגה היו כל הנשמות וכו' יוצאות מאוצר א' ומדור הפלגה שנבחר אברהם אע"ה וכו', ומה שהעירותי אני הדל בזה בס' הקטן ברכי יוסף א"ח סי' מ"ו כבר ישבתי בקונטרס שמחת הרגל פסח דף י"ח ע"ב. ועלה בידינו דראשית תבואת ישראל הוא מאברהם אע"ה ואילך ויש טוב טעם כי ילד יולד זה שמו אשר יקראו מזמן אברהם אע"ה ואילך דבו היה מתחיל שם עם ישראל.
ומה טוב ומה נעים מה שארז"ל דאין קורין אבות אלא לשלשה אברהם יצחק ויעקב אבותינו ע"ה דאוצר אומת ישראל הוא אוצר בפ"ע מאברהם אע"ה ואילך ולכן אין קורין אבות לא קודם ולא אחר כך כי הם האבות ומאבות יצאו התולדות.
ומ"ש למעלה על תשובת בשמים ראש וההג"ה אשר שם, בקונטרס יוסף אומץ סי' הנזכר הבאתי מאמרי רז"ל מב"ר ותנחומא ובארתי הדבר ע"ש ודוק.
(לה) הרב מהר"ר אברהם גאטיניו. תלמיד הרב כרם שלמה חיבר ס' נחמד מדרושי' בפלפול הוא ס' טירת כסף וספר צרור הכסף משו"ת, והרביץ תורה בתלמידים שלמים וכן רבים בעיר תהלה שאלוניקי יע"א.
(לז) מה' אברהם גאלאנטי. הוא הקדוש מופלג בקדושה ככתוב בס' שבחי האר"י זצ"ל והוא הי' מגדולי תלמידי רבינו מהר"ם קורדובירו זצ"ל וחיבר ס' ירח יקר פי' הזוהר, כי רב פירושו כשמש בגבורתו והוא אור יקר והוא חיבר פירושו כמו ירח שמקבלת הארה מהשמש מנגה נגדו ולא נדפס, אך נדפס על ס' בראשית ס' זהרי חמה והוא קצור פי' הרב בספר ירח יקר וקצרו ותקנו מז"ה מהר"א אזולאי ז"ל כמ"ש כבר (עיין זהרי חמה) ונדפס ס' קינת סתרים ונקרא קול בוכים פי' הרב מהר"א הנזכר לאיכה כידוע. וי"א כי הרב מהר"א הנזכר אחיו של הרב המוסמך מהר"ם גאלאנטי תלמיד מרן ז"ל המחבר שו"ת ושמעתי מרב א' ז"ל שקבלה בידו שהרב מהר"א הנזכר היה עשיר ובנה מממונו חצר מירון ששם ציון הרשב"י ור' אלעזר ור' יצחק זי"ע (ועיין אור החמה, אור יקר, זהרי חמה בח"ב).
(לז) רבינו אברהם הגדול. מביאו המרדכי ובתשובות מהר"ם (ד"פ) דף קי"א ע"ג.
(לח) הרב אברהם גדיליא. (עיין חבר הקיני בח"ב):
(לט) מהר"ר אברהם גירון. (עיין מקרא סופרים ותקון סופרים בח"ב).
(מ) מהר"ר אברהם ראב"ד מק"ק גלונא. (עיין זרע אברהם בח"ב).
(מא) הרב אברהם דיל ויקייו. (עיין לקוטי אורות בח"ב).
(מב) מהר"ר אברהם ויטמונד. (עיין אהבת חסד בח"ב).
(מג) רבינו אברהם זוטרא. מביאו הרא"ם על רש"י וריש פ' טהרה מקדימו לרבינו הלל. ונראה שפי' תורת כהנים כמו רבינו הלל ואינו מוכרח.
(מד) מהר"ר אברהם זכות. (עיין מה' יצחק אבוהב).
(מה) מהר"ר אברהם זכשן. חמיו של הרב האגור והזכירו סימן בשמת.
(מו) מהר"ר אברהם לבית חזן. יש לו תשובה כ"י בס' זרע אנשים כ"י.
(מז) הרב המקובל מה' אברהם חזקוני. (עיין זאת חקת התורה ושתי ידות בח"ב).
(מח) הרב החסיד כמה' אברהם חיון. (עיין שלמי ציבור בח"ב).
(מט) הרב אברהם חיון. (עיין אמרות טהרות בח"ב).
(נ) מהר"ר אברהם ן' חנניא. תלמיד ותיק למהרימ"ט חמיו של הרב החסיד מהר"ם הלוי נזיר. חיבר בית אברהם קונטרס עצום ורב על עיגונא וס' על שרשים וכללי הש"ס ומדות חכמים וש"ת רבות שקיל וטרי עם הרב פני משה.
(נא) מהר"ר אברהם ן' טוואה. חיבר שו"ת ונדפסו בסוף התשב"ץ וכותב על הרמב"ן ועל הרשב"ץ אדוני זקני והוא מרבני אלגזאייר כאשר יראה הרואה בתשובותיו הנזכר.
(נב) מהר"ר אברהם טייב. (עיין בני יוסף, זרע יצחק בח"ב).
(נג) מהר"ר אברהם טריויס צרפתי. חיבר ס' ברכת אברהם על דיני נט"י והסכימו על הדפסת הספר מרן מהר"י קארו ומהר"ר אליה הלוי ומה' אהרן מטראני דודו של הרב המבי"ט תלמיד מהר"י פאסי ומזכירו מרן בב"י. ומהר"א טריויס הנזכר כתב שם שהיה מגזע רש"י. ושטיל וטרי עם מהר"ר ישראל בן הרא"ם. ומהר"א הנזכר בר פלוגתיה דמהרלנ"ח ומהרד"ך.
(נד) מהר"ר אברהם טריקה. אחד מרבני מצרים הביא תשובתו הרב גנת ורדים א"ה כלל ד' סי' ג' ובסי' ד' כתב כמוצא שלל רב מצאתי תשובת הרב אברהם טריקה ושקיל וטרי בדבריו. ושם בח"מ כלל ג' סי' ל"א הובאה תשובת הרב מהר"א טריקה הנזכר.
(נה) ה"ר אברהם בן ה"ר יהוסף. חמיו של ר' יהודה החסיד (עיין תוספות בח"ב).
(נו) הרב אברהם בכ"ר יחזקאל חזקוני. תלמיד הרב תוספות יום טוב, קונטרס כ"י.
(נז) מהר"ר אברהם יחיאל פישל'. (עיין ויידא).
(נח) מהר"ר אברהם היכיני. תלמיד מהרימ"ט חיבר ק"ן מזמורים וקרא הספר הוד מלכות ונדפס. וחיבר אשל אברהם דרושים וס' תוספת מרובה באור על התוספתא ויש בידי תשובה בדין איני ניזונית ואיני עושה כ"י מהרב ז"ל.
(נט) רבי אברהם בר יצחק מרמון ספרד. (עיין ברית מנוחה בח"ב).
(ס) מהר"ר אברהם יצחקי. מורנו הרב בנו של הרב החסיד מהר"ד יצחקי בן בתו של מר זקננו הרב חסד לאברהם תלמיד הרב המג"ן ואחיו הרב מהר"ר יצחק יצחקי, ומתלמידיו הם גדולי דורנו מהר"ם חאגיז ומהר"י הכהן, ומורנו הרב למד חכמת האמת עם הרב החסיד אבי אמי מורתי, ועטרת ראשי אבא מארי זלה"ה למד לפניו בסוף ימיו בשנת תפ"ט. והוא נתמנה לראש בזמן גדולים. והרב מהר"י חזן מופלג בתורה וזקנה קרא עליו זה יעצור בעמי והיה דבר ומנהיג לאריא דבי עילאי מתיל אך ידענו נאמנה מתוקף חסידותו בצינעא. וחיבר חבור גדול על הרמב"ם ועל יו"ד ועל הלכות גיטין ושו"ת ולא נדפס כ"א שו"ת זרע אברהם ב' חלקים.
ואני ראיתי כמה כתיבות מהרב ז"ל ועניניו ועזוזו ונפלאותיו רבו, ועלה לשמים בתוככי ירושלים יום הששי י"ג סיון תפ"ט והיו לו שנות חיי"ם. ובאשכבתיה דרבי נודע תוקף גדולתו והוא היה ראשון בזמננו שנקבר בתוך ד' אמות לזכריה הנביא תנצב"ה. ושמעתי מפי רבני ירושלים הזקנים ז"ל שהיו בדורו שסיפרו נוסף על חכמתו היה מתנהג בחסידות בסתר וידעתי כמה ענינים מהרב ז"ל.
(סא) מהר"א (אברהם?) ירושלמי. (עיין מהר"ר יהושע צונצין).
(סב) מהר"ר אברהם ישראל (עיין בית אברהם בח"ב).
(סג) מהר"ר אברהם ישראל זאבי (עיין מ' אברהם בכמה"ר מרדכי אזולאי לעיל).
(סד) מהר"ר אברהם הכהן. (עיין זרע יצחק בח"ב).
(סה) מ' אברהם הכהן פימינטיל. א' מרבני אמשטרדם ואח"כ היה רב בהמבורג וחיבר חבור נחמד ס' מנחת כהן ונדפס שנת תכ"ח. והוא היה ממרעית צאן קדשים של הרב מהר"ר שאול הלוי מורטירא. וספרו עלה לרצון ומאמר מבוא השמש אשר בתחלת הספר הנז' בענין בין השמשות הרב פרי חדש כ' עליו ונדפס קונטרס הרב פרי חדש הלז בסוף ס' שמן למאור להרב מה' עזרא מלכי זלה"ה. גם הרב הגדול מהרח"א בקונטרס אשר בספר רב יוסף למהר"י קצבי כתב עליו. ומאמר התערובות קצרו וכ' עליו הרב פרי מגדים בפתיחתו קודם הל' תערובות עיין שם.
(סו) מה' אברהם הכהן מק"ק זאמושטש. (ע' בית אברהם בח"ב).
(סז) מהר"ר אברהם לאניידו. (עיין נקודות הכסף בח"ב).
(סח) הרב רבי אברהם הלוי (עיין נבואת הילד בח"ב).
(סט) מהר"ר אברהם הלוי ברוכים. ז"ל הוא הקדוש שראה השכינה עין בעין בהקיץ בכותל מערבי. ולקול הסיפור כדי שלא יפקפק שום אדם בלבו אני אענה במיטב הארש אנו מאמינים ודאי בכל דברי רז"ל לכו חזו מאמרם בילקוט ירמיה סימן ט"ו ע"פ אמללה יולדת השבעה שירמיה ראה אשה לובשת שחורים וכו' ואמרה אני אימא ציון וכו' ע"ש.
(ע) מהר"ר אברהם הלוי הורוויץ. אביו של הרב הקדוש בעל שני לוחות הברית תלמיד מור"ם בעל המפה חיבר ספר עמק ברכה וספר ברית אברהם וס' יש נוחלין וזרע אברהם זרע קדש רבנים מופלגים וקדושים.
(עא) מהר"ר אברהם הלוי ן' מיגאש'. בזמן מרן כאשר תראה בשו"ת אבקת רוכל תשובת הרב הנזכר סימן ז"ך. ושם תשובת מרן על הענין ע"ש.
(עג) רבינו אברהם בנו של הרמב"ם. וכותבין עליו הרב ר' אברהם החסיד וחי אחד וחמשים שנה ומחצה כמ"ש הנגיד רבינו דוד בנו והבאתיו בח"א דף נ"ג (עיין הרמב"ם באות מ') ובס' יוחסין כתב שחיבר שאלות. ואני הצעיר ראיתי בס' כ"י קצת תשובות מרבינו אברהם על לשונות מר אביו הרמב"ם שנשאל עליהם. ומהר"ם אלשקר בתשובותיו סי' צ"ו מביא לשון אחד מספר שחיבר רבינו אברהם וקראו בערבי אל כפאי"ה ובתחלת מעשה רוקח על הרמב"ם ח"א מביא הרבה חדושים ממנו.
(עד) מהר"ר אברהם מדינה. הי' מרבני מצרים בזמן מהר"ם הלוי ויש לו תשובה בספרו דרכי נועם ח"מ סימן נ"ו.
ושמעתי שהרב ז"ל היה בקי בחכמת הזאיירג"י על מתכונתה והיא חכמה נפלאה כמ"ש קונטרס מדבר קדמות מערכת חי"ת. ושמעתי ששאל על המשיח אימתי יבוא והשיבו מי שאל ואל צפן וסתרי. וחזר לשאול פעם אחרת שישיבו על שאלה זו והשיבו הנה מיתת"ו ותשובתו באים כאחד ולכן לא יסרב. ואני ראיתי נייר מכתיבת הרב ז"ל נוסח תשובה שהשיבו על שאלה אחת והתשובה היתה בלשון הקדש.
(עה) הרב הגדול מהר"ר אברהם מוטאל. חיבר ספרים הרבה ותשובותיו בס' תורת חיים למהרח"ש ח"א סי' כ"ג ובס' בני שמואל למהר"ש חיון בשו"ת סימן כ"ט וסי' ל"ח. והנודע מפי ספרים הוא שחיבר ס' מגן אברהם בעניני גיטין והביאו הרב כנה"ג בא"ה. גם הרב קול יעקב בחידושי הלכות במס' נזיר מביא משיטה כ"י להרב הנזכר. והוא רבו של הרב בני אהרן כמבו' בתשובותיו.
ונראה שבנו הוא הרב בנימין מוטאל שסידר ספר תמת ישרים כמבואר בהקדמתו שם. ושמעתי שהי' מדקדק עצום וחיבר כמה ספרים בחכמת הדקדוק.
(עו) ר' אברהם מוכר ירקות. שמעתי מרב אחד זקן שקיבל כי בימי מהרש"ל תחת בית מדרשו היה חנות לאיש א' שהי' מוכר ירקות ושם היה ישן בחנות וקורין לו ר' אברהם מוכר ירקות והי' צנוע ודבר אין לו עם אדם ולילה א' קם מהרש"ל ושמע שר' אברהם הי' לומד סוגי' עמוקה מאד ומפרשה פירוש רחב והי' נותן דעתו לכל דבריו. ושלח אחריו ושאל לו שאלה עמוקה בש"ס והוא השיב כי הוא ע"ה ולא ידע מאי קאמרי רבנן וע"י הפצרות וגזרות פתח פיו והאירו דבריו בחכמה ובקיאות הפלא ופלא. ונתחנן לו שיהי' בסוד ולא יודיע הדבר ונמשך כמה זמן שמהרש"ל מפלפל עמו והיה מוצא קורת רוח שהוא גברא רבה. וכשנתבקש בישיבה של מעלה מהרש"ל צוה לקהל שיקחו לרב לר' אברהם מוכר ירקות כי אין כמוהו ואח"כ בהפצרות ותנאים רבים נתקיימה צוואת הרב ז"ל. ומי שיש לו לב יקח מוסר השכל עד כמה הוא גדר תורה לשמה ואת צנועים חכמה והתורה מכרזת עליו ירום ונשא וגבה. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.
(עז) מה' אברהם מונסון. תלמיד רבינו בצלאל אשכנזי והיה א' מרבני מצרים והיה סופר מהיר. ויש בידי חלק תשובותיו כ"י. וראיתי ספרי תורות מכתיבת ידו יד הקדש בארץ מצרים. וכבר מהרש"ך ח"ג סי' ט"ו השב"ח השבי"ח להרב ז"ל על כתיבת ידו הגדולה מאי"ר לאר"ש.
וראיתי קונטרס כ"י שנתוכח עם מהר"ם די לונזאנו על ס' אמרי אמת שחיבר להשיג על מהרח"ו זצ"ל בחכמת האמת וכו'. גם ראיתי בקובץ כ"י שחיבר דרושים נחמדים. ותשובותיו הן הנה בשו"ת מהריט"ץ ומהרש"ך ומהרימ"ט. והלך למתא קושטאנדינא יע"א והיתה מנוחתו כבוד שם. והרואה יראה בשו"ת מהרשד"ם א"ה סי' קע"ה שהיה בזמן מרן ומהרשד"ם ותשובה שהביא מהרשד"ם שם ישנה אצלי בכתב ידו של מהר"א מונסון וחתים עלה מסכים הולך הרב מהר"א סכנדרי.
(עח) מהר"ר אברהם מונסון האחרון. (עיין תוצאות חיים בח"ב).
(עט) רבינו אברהם ממונפלייר. הוא מרבוואתא קמאי והוא הר"א מההר חיבר חידושים על הש"ס ובס' שתי ידות באור תורה פרש' לך לך מזכיר חידושיו לחולין. והרשב"א בתשובו' הזכיר חכמי ההר ורבינו יונה פ"ק דברכו' הזכיר הר"ש מן ההר (ועיין באגרות הרמב"ם).
(פ) מהר"ר אברהם ן' מוסה. רב מובהק מקובל גדול אחד מרבני מערב הפנימי. חיבר שיטה על סוטה כ"י נחמדת. וראיתי שיטה זו ובסופה באור להל' חמץ להרמב"ם וקצת פירוש ההגדה עד"ה ועל מס' אחרות. ובס' שיח יצחק מביא מחידושיו ליומא והיו מתוכחים בקבלה עם הרב החסיד מהר"א אזולאי של מרוויקוס כנראה מהגהותיהם בספר אוצרות חיים.
(פא) מהר"ר אברהם מיוחס. (עיין בני אברהם בח"ב).
(פב) רבינו אברהם בר משה. שקיל וטרי עם מהר"מ בר ברוך בתשובות הקצרות (דפוס קרימונה) סימן ז'.
(פג) מהר"ר אברהם ן' נחמיאס. הסכמה על תשובת מהר"ש חיון בספרו בני שמואל בתשובותיו סי' ט'.
(פד) רבינו אברהם בר נתן הירחי. (גם ן' ירחי) חיבר ס' המנהיג והיה בסוף האלף החמישי ונדפס ספר המנהיג בקושטנדינא שנת רע"ט.
ומה שכתב בספר יוחסין דרבינו אליקים ורבינו יואל העזרי חתניו של הר"א ן' ירחי והוא זקנו של המרדכי שלשה המה נפלאו דהוא סבר דראב"ן הוא רבינו אברהם בר נתן וליתא אלא הוא רבינו אליעזר בר נתן ועוד דראב"ן חתנו של רבינו אליקי' והוא אזיל בתר איפכא ועוד דרבינו יואל העזרי שכתב הוא רבינו יואל הלוי והעזרי הוא שם חבור בנו אבי העזרי ככתוב ומפורש לעיל (עיין אבי אסף. אבי העזרי בח"ב).
[פה] מהר"ר אברהם סבע ספרדי. (עיין צרור המור בח"ב). ובספר דברי יוסף כ"י כתב שהרב הנזכר הי' בא בספינה ועמד נחשול של ים לטבעם ורב החובל נתנפל להרב הנז' להצילם. והשיבו שהוא יצילם אך בתנאי שאם ימות שלא ישליכוהו לים רק יביאוהו לאחת מערי ישראל ולא יהי' להם שום נזק. ונשבע לו רב החובל והתפלל לה' ונח הים. ואחר שני ימים נפטר הרב ז"ל והי' קרוב לעיר וירונא והשתדל רב החובל והגיע לוירונא וקברוהו ישראל שבוירונא בכבוד גדול זי"ע.
(פו) מהר"ר אברהם הסופר. (עיין ברוך שאמר בח"ב).
(פז) מהר"ר אברהם סכנדרי. תלמיד מהריק"ש. כתב בספר באר מים חיים להרב כמהר"ח מוצירי נר"ו שהי' בנו של מהר"י סכנדרי שמביא מרן בב"י (עיין שם בי"ד סי' ט') ואין הדבר כן אלא הי' מבני בניו. ויש לי פסקים מהרב וחתימתו וכך חותם אברהם בן לאדוני הרופא יוסף דידיע סכנדרי. ונראה דאביו לא הי' בר אוריין אלא רופא. ובעל קורא הדורות למד בישיבתו והעיד שהרב ז"ל היה אומר שהוא מבני בניו של הר"י אסכנדרני שמביא הב"י ע"ש דף ל' ע"ב. ומ"ש בדף מ"ט לאו דוקא והוא אגב ריהטיה.
(פח) הרב אברהם ן' עזוז. (עיין לחם אבירים בח"ב).
(פט) רבינו אברהם ן' עזרא. מופלא בחכמת ואת הגלוי חכמת הדקדוק שחיבר הרבה ספרים בדקדוק וקצתם נדפסו. ופי' הכ"ד והיה תוכן הרבה והי' יודע גורל החול על מתכונתו. ואני הצעיר ראיתי כמה ספרים שחיבר והם בכ"י בכמה חכמות. והיה בימי רבינו ההר"י ן' מיגאש כמ"ש הרדב"ז בשו"ת (ד' פיורדא) סי' תקל"ב והאריך ימים והי' גם בימי הרמב"ם ונח נפשיה קודם הרמב"ם. והרמב"ם באגרותיו המודפסו' משבחו לבנו אך מהרש"ל בהקדמת ים של שלמה מגמגם ומסתפק קצת אם הם דברי הרמב"ם ע"ש. והתוס' בקידושין סוף דף ל"ז כתבו הקשה הרב ר' אברהם אבן עזרא וכו' ואומר ר"ת וכו' וכתב הרב שדה יהושע פ"ב דחלה סוף דף זק"ן דסוגיין דכ"ע אזלא דהראב"ע שהזכירו התו' הוא המחבר והמפרש והרמב"ן בפירושו על התורה יש לו תוכחת מגולה עמו במה שפי' בפירושו על החומש. וחיברו כמה פירושים על פירושו לתורה ונדפסו קצת פירושים וחזרו להדפיסם באמשטרדם וקורא לו ס' מרגלית טובה. ויש עוד הרבה פירושים בכ"י. ולפי הנשמע מפי סופרים סיפורים שהיה מופלג בחכמת המספר והתשבורת ובקבלה מעשית ואירעו לו הרבה ענינים עם הרמב"ם. ובסוף פי' קהלת כ' שחיברו שנת ד"א תת"ק. ומצאתי בפי' מגלת אסתר להרב המובהק כמהר"ר זכריה ן' סרוק שהי' רב בקהלות היותר חשובות מספרד וארגון וחיבר הפי' הזה אחר הגרוש שנת גרי"ם ונדפס בוויניציא ש' שכ"ה ובדף ז' ע"א הפליג בשבח הראב"ע מסכ' קדושין והם בתכלי' הדקות והאימות עכ"ל. וראה זה חדש כי הראב"ע חיבר חידושים על הש"ס.
הרב בנימין איספינוזא ז"ל עשה באור לפי' הראב"ע לנביאים וכתובים ובהקדמתו מביא מ"ש הרב רפאל אשכנזי ורבני איטליא בכ"י שנתברר להם שתלמידיו של הראב"ע שלחו יד בפירושו והוסיפו מדעתם דברים אשר לא כן. וכל לשון שימצא בחומש ובנביאים שהוא מנגד לדברי רבותינו ז"ל איננו מהראב"ע עצמו רק תלמידיו בלי ידיעתו אחרי מותו שלחו יד והראב"ע וכסאו נקי. זהו תורף דבריהם. ואם כנים הדברים תנוח דעתנו:
אך מה נענה דזמנין רבינו הרמב"ן כותב עליו בתוקף כגון מ"ש פרשת שמות יוצק זהב וכו' והרמב"ן היה סמוך לזמן הראב"ע ונתאמת אצלו כי הוא זה פי' הראב"ע עצמו. אמנם זיל לאידך גיסא דאם כל אותם הלשונות הזרים נגד הדין ורז"ל הם מראב"ע אמאי לא העיר הרמב"ן עליהם? אלא מוכח דאיכא בינייהו שאינם מדברי הראב"ע ושלטו יד זרים לכתוב אשר לא עלה על לבו. ובספר עומר השכחה יש שיר אשר שר ר"ת שכותב בכבוד גדול להראב"ע. ורבני איטליא הביאם הרב בנימין הנזכר מזכירים כמה ספרים שחיבר הראב"ע שאינם גלויים. ואני הצעיר ראיתי בכ"י כמו ז' ספרים שחיבר הראב"ע בחכמות. והרבני' הנזכרי' כתבו שענין אגרת שבת שנדפסה אין הדברים כן אמנם יש לו להראב"ע חבור מיוחד על זה והאריך למענית"ו.
(צ) מה"ר אברהם ן' עזרא. (עיין מהר"ר יעקב ן' נעים).
(צא) מה' אברהם ן' עקרא. (עיין ארזי לבנון כללים למדרש רבה בח"ב).
(צב) רבינו אברהם מפיזרו. יש תשובות מהרב ז"ל בשבלי הלקט ומהם בח"ב סי' ו' וסי' צ"ב.
[צג] מהר"ר אברהם פישל. (עיין אמרי צרופה בח"ב.
(צד) מהר"ר אברהם מפראג. עשה הגהות על הטורים ומביא מדבריו מור"ם והאחרונים ומהר"א מפראג חבירו של מהר"י מברונא.
(צה) מהר"ר אברהם מפרימסלא. (עיין פתח האהל בח"ב).
[צו] מהר"ר אברהם צלח הביא תשובתו מהרח"ש ח"ג סימן י"ב.
(צז) מהר"ר אברהם צמח. (עיין ברית אברהם בח"ב).
(צח) מה' אברהם קארו. בן הרב ר' רפאל קארו שהיה רב בק"ק אנדרינופלא יע"א והיה מזרע מרן הקדוש והי' חורגו ותלמידו של מורנו הרב מהר"א נחום. היה שקדן בתורה פלפלא חריפתא והן בעון נפטר בקצרות שנים וקצת קונטרסים כתבם מורנו הרב הנזכר על שמו בספר חזון נחום.
ואני בעניי בקונטרס יעיר אזן דף מ"ב כתבתי שמהר"א קארו חיבר קונטרס בענין דרשינן טעמא דקרא. והאמת דכתבתי מהרשום אצלי ולא היה בידי חזון נחום וכעת נראה דנתחלף לי אם למקרא בטעמא דקרא וה' יצילנו משגיאות (ועיין קונטרס בח"ב).
(צט) מהר"ר אברהם קונקי (עיין אבק דרכים מנחת קנאות בח"ב).
(ק) מהר"ר (אברהם במ' אריה ליב) קלמנקש אשכנזי. (עיין מעיין חכמה בח"ב):
(קא) מהר"ר אברהם קשטיל. (עיין מהר"ר ישראל זאבי).
(קב) מהר"ר אברהם רודריגיז. (עיין ארח לצדיק בח"ב).
(קג) מהר"א (אברהם) רוויגו. (עיין מהר"ר משה זכות).
(קד) מהר"ר אברהם רוזאניס. הראשון שקיל וטרי עם הרב פני משה. ובשו"ת מהר"ש פרימו בריש ס' כהונת עולם יש תשובות מהרב ז"ל והוזכר במוצל מאש ובספר רב יוסף. והי' חמיו של הרב משנה למלך והיה סיני ועוקר הרים וכתב הרבה בגליון הספרים וכל הדברים קצרים שיש במש"ל על מהרש"ך בתוקף הם מהרב ז"ל והעתיקם חתנו המש"ל בספרו והמסדר חשב דתורה דילי' היא. ואני הצעיר ראיתי ס' גדולי תרומה וכלו כמעט כתוב מגליונות מכ"י הרב השגות עליו. גם בתשובת מהריט"ץ כ' בגליון בתוקף ובמקום שכתב כאן חסר שאכלוהו העכברים דרך בדיחותא כתב הני עכברי רשיעי נינהו דאכלי משופרא שופרא והניחו יתרם הנדחה והצולעה. והשיג על הכתוב.
(קה) מהר"ר אברהם רוזאניס. האחרון בזמנינו רב בקושטנדינא ויש לו תשובות בס' בתי כהונה ח"א והפליג בזקנה ועלה לעה"ק ירושלים ת"ו. ואני הצעיר בנערותי זכיתי להקביל פ"ק כמה פעמים ונתבסמתי מתורתו וקסת"ו ננהר"ת כמפורסם מהקדמות והסכמות שנדפסו בשמו בכמה ספרים.
(קו) רבינו אברהם מרוטנבורג. הרב שבלי הלקט מביא תשובות ממנו ז"ל.
(קז) הרב אברהם רומאנו (עיין מלחמת חובה בח"ב).
(קח) הרב אברהם הכהן רפאפורט. (עיין סלת בלולה בח"ב).
(קט) הרב החסיד מהר"ר אברהם. בעל שבלת הלקט (עיין שבלת הלקט בח"ב).
(קי) מהר"ר אברהם שונצינו. (עיין מהר"ר נסים רוזילייו).
(קיא) מהר"ר אברהם בכ"ר שמואל. (עיין שדה הארץ בח"ב).
(קיב) מהר"ר אברהם שער אריה. (עיין שלטי גבורים בח"ב):
(קיג) מהר"ר אברהם שרביט הזהב. בתשובת פ"מ ח"ב סימן פ"ה.
(קיד) הרב אברהם תלמיד האר"י. (עיין גלי רזיא בח"ב).
(קטו) ר' אדונים הלוי בן לברט המערבי ממדינת פאס חיבר מחברת בשרשי הדקדוק ורש"י בפירושו מזכירו בשם דונש בן לברט כמה פעמים גם הראב"ע בס' מאזנים הזכירו בכלל זקני לשון הקדש. ואנכי איש צעיר ראיתי בבית נכאתו של אהובנו הגביר המרומם השר והטפסר סיני' משה בנימין פואה יצ"ו מעיר ריגייו ספר ישן נושן והוא מחברת דונש והשגות מנחם הספרדי ן' סרוק עליו ותשובת תלמידי דונש ותשובת תלמידי מנחם. ושם ראיתי אמרי קדוש התייר הגדול רבינו תם מכריע ביניהם. וכל כת בראשית מחברתו שר בשירים וחרוזים יפים. גם רבינו תם שר לו נאמר שיר ארוך והלא בראשי הבתים הראשונים היו לאותות יעקב בן רבינו מאיר והכל בשרשי לשון הקדש ודקדוק ופתרון התיבת של המקרא. ובבית השר המרומם הנז' ראיתי גמ' קדמונית כמ"ש במערכת ג' אות ד' ע"ש (עיין גמ' בח"ב).
(קטז-קמ) אהרן
(קטז) מהר"ר אהרן אביוב. בימי מהרשד"ם. וזמנין דמביא תשובותיו ושקיל וטרי עמו.
(קיז) מהר"ר אהרן אזוביב. הנה באה תשובתו בתוך תשובות מה"ר אליעזר ן' ארחא ז"ל וכמדומה שהרב מהר"ר אהרן הנזכר היו חמיו של הרב מטה יוסף ז"ל כפי מ"ש חתנו הרב מהר"י זיין ז"ל וכעת אין ס' הנזכר בידי.
(קיח) מהר"ר אהרן אחי הרמ"א. (עיין מור"ם איסלרס).
(קיט) מהר"ר אהרן אלפנדרי. חיבר יד אהרן ע"ד הרב כנסת הגדולה והספרים שיצאו לאור אחר הרב כנה"ג ושקלא וטריא. ונדפס על א"ח ועל א"ה שני חלקים. ועתה נדפס ח"ב על א"ח בסוף ס' מטה אפרים להרב מהר"א ארדיט. ונדפס להרב ז"ל מרכבת המשנה על הרמב"ם ח"א. וזכיתי להכיר להרב הנזכר בזקנותו בעלותו לעה"ק חברון ת"ו ונהניתי מזיו אור תורתו וקדושתו. ושמעתי מפיו פה קדוש שחיבר על כל ד' חלקי הרמב"ם ועל כל י"ד וקצת על ח"מ ונשרף הכל. גם גילה לי שמסורת בידו שהוא משבט יהודה ממשפח' בצלאל. והוא הי' תלמיד הרב בנימין הלוי בן מהר"ש הלוי אב"ד אזמיר ומביא בספריו כמה קונטרסים מתורת רבו כידוע.
(קכ) מהר"ר אהרן אמארילייו. (עי' פני אהרן בח"ב).
(קכא) הרב המקובל החסיד מה' אהרן ברכיה ממודינא. הרב המחבר ספר מעבר יבק חיבר פי' לתקוני הזהר הקדוש וחבור גדול על פי גורי האר"י זצ"ל ד' חלקים. והם ח"א שמן משחת קדש. ח"ב שמן זית זך. ח"ג שתיל פורח. ח"ד אמרי שפר. ראיתים מכ"י יד הקדש בעיר מודינא אצל הקצינים יראי אלהים אנשי חסד ואמת בני משפחה הרמה והמיוחסת משפחת סאנגויניטי אשר הם משלשלת בת בנו של הרב ז"ל והרב הנזכר הוא תלמיד הרמ"ע ועלה לשמים שנת שצ"ט. ושמעתי שהי' לו מגיד ושמעתי ענינים רבים עזוזו ונפלאותיו זי"ע.
(קכב) מהר"ר אהרן המון. (עי' מהר"ר ראובן מזרחי להלן. ועיין דובב שפתי ישנים בח"ב).
(קכג) מהר"ר אהרן וירמיש. דיין ק"ק מיץ (עי' מאורי אור בח"ב).
(קכד) הרב אהרן חיון. (עיין מהר"ם גאלאנטי).
(קכה) מהר"ר אהרן ן' חיים. ממדינת פאס מבית דינו של הרב וידאל הצרפתי בא לויניציא והדפיס חבורו הנכבד קרבן אהרן אחר ד' מהדורות ולב אהרן על נביאים ראשונים ושם נאמר כי חיבר על ספרי ומכילתא ועוד לו ס' מצח אהרן ומצנפת אהרן בכ"י. ועבר בארץ מצרים והרביץ תורה שם וראיתי חתימתו בפסקי רבני מצרים כ"י. ונכדו אשר ישא את שמו הי' אחד מרבני עה"ק חברון ת"ו וראיתי תשובותיו כ"י בספר הרב חנני' אישפריאל מרבני חברון בזמן הרב המוסמך מהר"ח אבואלעפיא הזקן. גם ראיתי תשובתו כ"י שקיל וטרי עם הגאון מהר"א אמיגו איש ירושלים. ובס' דרכי נועם ושו"ת הרב כנה"ג הנדפסות ובשו"ת מהר"ש הלוי אב"ד איזמיר כ"י הובאו קצת תשובותיו. והי' רב באיזמיר ויכפר על בני ישראל ברעש. ומדרוש אשר דרש הרב בינה לעתים בהספדו מוכח דנפטר בויניציא כאשר בעיניו יראה הרואה מתוך דברי הדרוש הנזכר. ובס' קורא הדורות דף מ"ז כתב דנפטר בעיר הקודש ירושלים ת"ו.
(קכו) מהר"ר אהרן ן' חיים. נכד הנ"ל (עי' לפני זה. ועי' מה' חנניא אישפיראל).
(קכז) מהר"ר אהרן מטראני (עיין מהר"ם מטראני).
(קכח) מהר"ר אהרן ייטליס (עיין זרע אהרן בח"ב).
(קכט) מהר"ר אהרן הכהן. (עי' שמן הטוב בח"ב).
(קל) רבינו אהרן הכהן מלוניל. חיבר אורחות חיים מקרוב נדפס חלק אחד ועוד יש חלק שני כ"י מדיני איסור והיתר ובס' קורא הדורות דף כ"א ע"ב כתב שהי' בזמן הרמב"ן והרמ"ה והוא רבינו אהרן הכהן אשר לפניו ובית דינו השיג הרמ"ה על הרמב"ם כמ"ש מגדל עז פ"ח דתשובה.
ואני בעניי אומר דצדקו דברי הרב ס' יוחסין שכ' שהי' בזמן רבינו ירוחם שהרי בס' ארחות חיים מפורש שתדיר כותב הרשב"א ז"ל ומזכיר הרבה להרי"ט אשבילי תלמיד הרא"ה והרשב"א כאשר ידוע אצל עין רוג"ל בס' אורחות חיים ואיזה לשונות מייתי מרן בב"י כגון בא"ח סי' תרמ"ו וי"ד סוף סי' קכ"ז שכותב בא"ח בשם הריטב"א.
ועתה ראיתי לרבינו ירוחם חלק אדם נתיב ט"ו אות כ"ה שכתב כתוב בארחות חיים וכו' ומרן ב"י סי' ס"ט הביאו בשם ארחות חיים ג"כ. ומ"מ אין לומר דקדם לרבינו ירוחם שהרי מביא תדיר להריטב"א כמדובר. וצ"ל דהיה בדור רבינו ירוחם ורי"ו ראה ספרו.
אמנם אח"כ נתברר לי שרבנים אחרונים כתבו בגליון רבינו ירוחם איזה חדושי' מהמחברי' ואח"כ הכניסו המדפיסי' הכל בתוך ס' רבינו ירוחם. ולפ"ז קרוב בעיני שאלה הדברים אינן דברי ר' ירוחם רק הגה"ה מבחוץ. ספר הכלבו הוא מעתיק על הרוב ס' ארחות חיים ועמ"ש מרן בכסף משנה ריש הל' שופר.
(קלא) מהר"ר אהרן הכהן פרחיא. תלמיד מהר"ר חסדאי הרב המחבר תורת חסד. והי' רב בשאלוניקי וחיבר שו"ת פרח מטה אהרן. פרחי כהונה בגדי כהונה זכרון דברים ושקיל וטרי עם הרב פני משה ומהר"ש גאון. והי' עשיר תורה וגדולה ומראהו כמלאך ה'. ומתשובותיו ניכר תוקף גדולת תורתו.
(קלב) רבינו אהרן הלוי. נכדו של הרז"ה בעל המאור כמ"ש הריטב"א סוכה דף ל"ד ובארחות חיים דף י"ז ע"ב וכ"כ מהרח"ו זצ"ל בשער הגלגולים. ודלא כספר קורא הדורות דף כ"ב ע"ב דנסתפק אם הוא ממשפחת הרז"ה וכתב ואולי כולם ממשפחה א' עכ"ד ע"ש באורך ומס' קצור שבלי הלקט נראה כן ודאי שהוא קורא הרז"ה בעל המאור זקני ולהרא"ה דודי (ועי' קצור שבלי הלקט בח"ב). ועתה ראיתי להריטב"א בחי' סוכה על דף ל"ד ע"ב בסוף המשנה שכתב והנכון כמו שפי' הרב בעל המאור זקנו של רבינו נ"ר ע"ש. וידוע דהריטב"א כותב רבינו סתם על הרא"ה שהוא רבו מובהק. וכבר רמזתי כן למעלה ע"ש ובהקדמתו לבדק הבית צ"ל בר זרחיה בר יצחק בר זרחיה.
וכתב מהרח"ו זצ"ל שם שהרא"ה נפשו משרש קין והוא גלגול רב אחא משבחא גאון.
הרא"ה תלמיד הרמב"ן ואחיו רבינו פנחס הלוי. ותלמיד הרא"ה הריטב"א ועלה לשמים שנת נ"ג. ועיין בתשובת הריב"ש סימן שפ"ח.
הרא"ה חיבר חידושים על התלמוד ונדפסו חידושי הרא"ה לכתובות וגם אני ראיתי חידושיו על קצת מס' כ"י והריטב"א ומהר"ר בצלאל בחידושיהם הנדפסים ואשר המה בכתובים שמעתיה בפומייהו. וראיתי פסקי הלכות להרא"ה כ"י. וחיבר פי' על הלכות הרי"ף כמ"ש הר"ן פ"ק דמגילה והה"מ פ"ב דשבת. ונדפס בדק הבית לו ז"ל השגות על תורת הבית להרשב"א.
מרגלא בפומייהו דרבנן בתראי הלא בספרתם שהרא"ה חיבר ס' החינוך וכ"כ מהר"א אלפאנדרי בסדר אליהו דף ס"ז ובס' החינוך עצמו בהגה שבדפוס ריש פ' תרומה. ויש לפקפק קצת דעל הרוב כשמזכיר הרמב"ן כותב ז"ל וכמה פעמים כותב מפי מורי ישמרהו אל עוד זאת אדרוש דאשכחן כמה זימני דדעת הרא"ה נגד מ"ש בספר החינוך.
ודע דבמצוה שכ"ו בסוף נראה דהי' ש' ה' אלפים י"ז והרמב"ן בשנת כ"ז עלה לעה"ק ירושלים והוא כותב עליו ז"ל כנזכר. ואולי הוא ט"ס.
(קלג) מהר"ר אהרן לפפא. חיבר בני אהרן שו"ת ועוד לו חבור על רבינו ירוחם ונאבד. ובעיר איזמיר ראיתי שיטות מקובצת מהרב כ"י שעשה מלאכת הרב בצלאל אשכנזי. והי' תלמיד מהר"ר אברהם מוטאל והוא היה חתנו של מהר"ש אלגאזי. ובספר בני אהרן שקיל וטרי עם מהרח"ש ומהרימ"ט ומהר"י איסקאפא והרב כנה"ג. וחתנו מהר"י ן' נעים הרב המחבר משכנות יעקב.
(קלד) החכם השלם אהרן הסבעוני. מעיר סלא (עי' היכל קדש בח"ב).
(קלה) הגביר אהרן פארדו. (עיין מהר"ם גאלאנטי).
(קלו) רבינו אהרן מעיר קרדינא (עיין קרנים בח"ב).
(קלז) מהר"ר אהרן רוזאניס. (עיין מהר"י רוזאניס).
(קלח) מהר"ר אהרן שמעון. אב"ד ור"מ בק"ק פראג איש האלהים קדוש ובנו מהר"ר בנימין וואלף אבד"ק דק"ק פיהם ונכדו הרב אליהו רבה וזוטא וחתנו של מהר"ר בנימין הרב שבות יעקב ומנחת יעקב. והרב אליהו רבה וגיסו לפעמים מזכירים איזה חדוש דין מהגאון הרא"ש ואירע דבר להרב שפתי כהן עם הרב הרא"ש כמ"ש הרב שבות יעקב ח"א סי' ל"ו.
(קלט) מהר"ר אהרן ששון. תלמיד מהר"ם מטאלון חתנו של מהר"ש הלוי הזקן ונדפס חלק מתשובותיו בפלפול עצום הוא ספר תורת אמת. ותלמידיו גדולי הדור מהרח"ש ומהר"ש יונה. והי' בזמן מהרשד"ם ומהרש"ך. ונכדו הוא הרב אהרן ששון דשקיל וטרי עם הרב פני משה בח"ב סימן ק"ה. והי' בן אחותו של הרב כנה"ג. והרב משנה למלך מזכיר מקונטרס הן ישלח שחיבר ומחדושיו לפעמים ומהם ריש פח"י דאיסורי ביאה. והרב בני יעקב מזכיר להרב תורת אמת בשם מר זקני ולנכדו בשם מר דודי.
(קמ) הרב אהרן ששון. נכד הנ"ל (עיין לפני זה בסמוך).
(קמא) מהר"ר אהרן תאומים (עיין בגדי אהרן חשן אהרן בח"ב).
(קמב) הרב אור שרגא פייביש (עי' דת אש בח"ב):
(קמג) מהר"ר אורי דלוגאטש. מק"ק סטנאב. חיבר על ש"ע ח"מ ותוספות על סמ"ע והוא בכ"י.
(קמד) רב אחא משבחא גאון בעל השאלתות כתב רבינו האר"י זצ"ל שהוא גלגול רב אחאי הנזכר [להלן בסמוך] והי' שנת ד' אלפים תק"י והלך רב אחא משבחא לארץ ישראל והיתה מנוחתו כבוד.
רב אחא משבחא הי' תלמיד מר שמואל ראש כלה. רבינו האי גאון הביאו הרשב"א בחי' ברכות על דף מ"ג בסופו.
רב אחא משבחא חיבר שאלתות כמדובר ומזכירין אותו גדולי הפוסקים.
ודע שיש כמה טעיות בשאלתות הנדפסות וראיתי שאלתות כ"י ובהם מצאתי לשון קשה בנדפסות דשם הי' מתוקן. וכ' הרמב"ן במלחמות פ' כירה רב אחא רב מובהק אצל הגאונים והריב"ש סימן שצ"ד כתב שדבריו מקובלים כאלו נכתבו בתלמוד ע"ש. ובסמ"ג לאוין קמ"ו דף נ"ד ע"ב כ' משם ר"י אחרי ששאלתות דרב אחאי שהוא בר סמכא וקדמון וגם ר' יהודאי גאון מביא מדבריו ראי' בהרבה מקומות וכו' ע"ש. ובספר הפרדס כ"י בברכת אירוסין כתב אין לנו להטות מדברי הגאון אדוננו רב אחא משבחא כמפי משה ע"ה עכ"ל:
(קמה) רב אחאי מרבנן סבוראי. יש מן הראשונים נ"ן שאמרו דכי קאמר בש"ס פשיט רב אחאי פריך רב אחאי מר ניהו. ורשב"ם כ' שהוא בעל השאלתות ור"ת אומר שהוא אמורא כמ"ש התוספות ריש כתובות ורבינו האר"י זצ"ל בשערי הגלגולים כ' בפשיטות דמ"ש בתלמוד פריך רב אחאי הוא מרבנן סבוראי.
וכתב שם שהיה משרש עליון נורא משרשי קין בחינת נפש מריב"ז ור"ע ורב ייבא סבא ואביי וכו' עש"ב.
רב אחאי. כתבו התוס' בזבחים דף ק"ב ע"ב ד"ה פריך רב אחאי דאומר רבינו שמואל דהוא רב אחאי שעשה השאלתות שהי' מרבנן סבוראי דבתר רבינא ורב אשי דהוסיף הוראה וכתבו אח"כ דבריו בסוף הש"ס עכ"ל ותיבת דהוסיף נ"ל להגיה דהוו סוף הוראה והיינו כדאמרי' פ' הפועלים דף פ"ו אשר לו כתוב בספר דאדה"ר רב אשי ורבינא סוף הוראה ע"ש ובפירש"י. וקשה דרב אחא שחיבר השאלתות לא היה מרבנן סבוראי אלא בדורות הגאונים כמבואר בתשובת רב שרירא גאון הובאה בספר יוחסין. ודברי התוספות ריש כתובות שהזכרתי מגומגמים שכתבו שפי' רשב"ם דהיינו רב אחאי גאון שעשה שאלתות והיה בסוף כל האמוראים וכו' ע"ש. ולשון גאון והי' בסוף אמוראים לא סליק דאם הי' גאון לא א"ש לומר סוף אמוראים דהאיכא דורות רבנן סבוראי ביניהם וק"ק על הרב סדר הדורות דף ע"ה ע"ב שלא העיר ע"ז הגם דתיבות שעשה שאלתות נתונים המה בספרו בין חצאי לבנה וע"ש בסדר הדורות דף מ"ד ע"ד שוב נזכרתי דבתשובת רב שרירא מכנה אפי' לאמורא בשם גאון.
ותו ק"ק על רבינו שמואל דטפי הי"ל למימר דרב אחאי מרבנן סבוראי לחוד ומי הכריחו לומר שהוא בעל השאלתות. והכין חזינן לרבינו שמשון בספר כריתות בהקדמת חלק ימות עולם שכתב דרבנן סבוראי הוסיפו מעט על חבור רב אשי כמו בתחלת קדושין שכל הגמרא עד בכסף מנ"ל מדברים שהוסיפו מדעתם או מקבלתם וכן בתלמוד בכמה מקומות פריך רב אחאי הוא מרבנן סבוראי עכ"ל. והא דריש קידושין כתבה נמי רב שרירא גאון בתשובה הנזכרת דנקיטי מן הראשונים דכל אינך קושיי ופרוקי רבנן בתראי תרצינהו וקבעינהו ע"ש. והריטב"א בחידושיו לקדושין כתב קבלנו מרבותינו דכולא סוגיין עד הכא דבתר הוראה היא ומרב הונא גאון מסורא איהו תני לה ואיהו דאסר כנתא וביומוהי תקינו תקנתא דמורדת דנהיגי בה הגאונים.
[והנה מבואר כי] רב אחאי ורב אחא משבחא תרי הוו.
וכתוב בסוף ס' גלגולי נשמות מהרמ"ע שקיבל ממהר"י סרוק ז"ל והוא בדפוס שאותיות אח מאחאב מלך ישראל נתקנו ברב אחאי ורב אחא. ואותיות אב בעשיר אחד שנתקן ע"י רבינו האר"י זצ"ל וזה שמו אברהם.
וכבר ידעת דרב אחא משבחא הוא ניהו מחבר השאלתות כמתבאר מתשובו' רב שרירא גאון כי באה בספר יוחסין (ד"א) דף פ"ח. ומבואר שם דהי' בזמן הגאונים אחר כמה גאונים והלך רב אחא לארץ ישראל וכו' ע"ש. והדבר ידוע כי בסדר הגאונים יש לסמוך ודאי על רב שרירא גאון דמינייהו הוי. ואם בדברי רש"י ותוס' ושאר גדולים כתוב לפעמים רב אחאי בשאלתות הוא אגב שיטפא או טעות המעתיק.
ועוד הן בה דרבינו האר"י זצ"ל אשר רוח ה' דבר בו גלה סודו למהרח"ו ז"ל דרב אחאי היה מרבנן סבוראי הוא דזמנין הש"ס קאמר פריך רב אחאי ורב אחא משבחא מחבר השאלתות הי' גלגול רב אחאי והבאתיו דבריו לעיל.
והגם דהתוספות כתבו משם רשב"ם בריש כתובות המחבר השאלתות הי' סוף אמוראים והוא ניהו רב אחאי דקאמר הש"ס פריך רב אחאי וכ"כ בזבחים דף ק"ב דהיה מרבנן סבוראי. אלו שמיע לי' תשובת רב שרירא כי העד העיד בנו דרב אחא מחבר השאלתות הי' אחר כמה גאונים הוה הדר מר משמעתיה. וכ"כ הרב צדה לדרך שהוא תלמיד הר"י בן הרא"ש דרב אחא משבחא חיבר ספר השאלתות ע"ש בהקדמתו. וכתב הרשב"א בחי' ברכות על דף מ"ג בשם רב האי היה נוהג מר שמואל ראש כלה רביה דרב אחא משבחא ע"ש: וחזה הוית בס' שאילת שלום פי' השאלתו' שנדפס מחדש ובא לידינו מקרוב והרב המחבר הוא הרב הגאון זה סיני מהר"ר ישעי' ברלין נר"ו ובהקדמתו מר מייתי הדעות אך לא בירר הרב לאסוקי דרב אחאי לחוד והוא מרבנן סבוראי ואינו רב אחא מחבר השאלתות דהי' מן הגאונים. והביא דברי ס' כריתות דרב אחאי הוא מרבנן סבוראי וכתב דהיינו טעמא דרש"י ותוס' כי מייתי השאלתות אינם כותבין גאון ואם איזה פעמים כותבין גאון הוא הגהת תלמיד ע"פ תשובת רב שרירא וגמגם על התוס' דכתובות וזבחים ואגב מייתי שכתבו ז"ל הגאון קרו לי' על דידע שתין מסכתות והקשה דהם ס"ג ואי כולא נזיקין חדא הם ס"א. זהו תורף דבריו בקצור ע"ש: ואנכי לא ידעתי מי הגיד לו דסבר ס' כריתות דמחבר השאלתות הוא רב אחאי מרבנן סבוראי שזכר. ואימא דס' כריתות לא איירי במחבר השאלתות ומודה הוא דמחבר השאלתות הוא רב אחא מהגאונים. ואעיקרא רש"י ותוספות מנ"ל דאינהו לא סברי דמחבר השאלתות רב אחא גאון וכבר בכתובות דחו דברי רשב"ם. ומ"ש דתלמיד טועה הגיה ע"פ תשובת רב שרירא לישר"י לן מר דעל מי מקדושים נסמוך אם לא ע"פ תשובת רב שרירא דהוא מן הגאונים ונחית להכי הוה מסדר סדר המערכה גדולה. ועוד הנה מקום אתי לצדד ולהעיר על דבריו לא ע"ט האסף. ומה שהעיד על מנין המסכתות הנה בר"מ והתקונים כמה זמני אמרו שתין מסכתות. ונראה דמעשרות ומעשר שני נחשבות לאחת והכי מוכח ממ"ש מז"ה ז"ל בחס"ל בדפוס ובכ"י במטתו של שלמה שהיו לו ס' דפין ובכל דף כתוב מסכתא. ובכ"י מפורש שסדר זרעים הם עשרה מסכתות ובהכי א"ש. ודוק היטב כי קצרתי:
(קמו) מהר"ר אייזיק טירנא. חיבר מנהגי אשכנז והביא קצת מדבריו הרב הלבוש בסוף חלק א"ח ע"ש.
(קמז) רבינו אייזיק שטיין. בסוף סמ"ג נדפסו באוריו לסמ"ג ובא לידי ס' כ"י מבאוריו לסמ"ג באורך. ומה שנדפס הוא קצור מבאוריו. ונראה מדברי מהר"י קולון בתשובותיו שרש קס"ט וק"ע שהיה בזמן מהריק"ו ומהר"י מברונא שוב ראיתי שכ"ה בספר קורא הדורות.
(קמח) רבינו אלחנן. הוא בנו של ר"י בעל התוספות ועי' בתשוב' מהר"י קולון שרש נ"ב. ובנו רבי שמואל בר אלחנן וכ"כ הרשב"ץ בתשובותיו ח"ג סי' רמ"ו.
(קמט) הג"מ אלחנן. (עיין סדרי טהרה בח"ב).
(קנ) מהר"ר אליה אביי. הזכירו הרב פני משה ח"ב סימן נ"ו וחתם על תשובתו הרב פני משה שם סי' ק"י.
(קנא) מהר"ר אליהו אלפאנדרי. אחד המיוחד מרבני קושטנדינא בזמן הרב מהר"י רוזאניס חיבר חיבורים הרבה ונדפסו מכתב מאליהו וסדר אליהו והיה תלמיד הרב פני משה.
(קנב) ר' אליהו המדקדק (עיין טוב טעם. שמשונו בח"ב):
(קנג) מהר"ר אליהו אב"ד בילגוריא (עי' הר הכרמל בח"ב).
(קנד) מה"ר אלי' בכ"ר בנימין הלוי. הובאה תשובתו בשו"ת אבקת רוכל למרן הקדוש הנדפס מחדש סימן ק"ט ומרן משיב בסי' ק"י (אין ס' זקן אהרן מצוי אצלי לעת הלום).
(קנה) מהר"א גאליפאפה. חיבר ידי אליהו לבאר התקנות דתקון רבנן על סדר הרמב"ם וקצת לקוטי' והיה תושב עיר רודיס בזמן הרב מהר"ם ישראל בעל משאת משה רב המקום. ובסוף הספר איזה לקוטים.
(קנו) מהר"ר אליהו דוויך. מארם צובה (עי' ברכת אליהו בח"ב).
(קנז) רבינו אליהו די וידאש. תלמיד הרמ"ק חיבר ס' הקדוש ראשית חכמה וס' תוצאות חיים שהוא סלת מהראשית חכמה ובסוף ימיו יצא מצפת ויבוא עד חברון ויקבר שם.
וכתב מהרח"ו ז"ל שהיה הרב הנזכר ומהר"ם קורדוביר"ו זצ"ל נפש ורוח זכריהו בן יהוידע לכן היו אוהבים זה לזה. ובס"א מצאתי כתוב שהרב אליהו הנז' בחינת נפש מאבטליון.
(קנח) הג"מ אליהו ז"ק. (עיין עטרת אליהו בח"ב).
(קנט) רבינו אליהו הזקן. גיסו של רבינו האי גאון תיקן אזהרות למצות והחזיקו בהם אחינו בית ישראל אשר באשכנז ופולין (ועי' אזהרות בח"ב).
(קס) רבינו אליהו. הביאו התוספות במנחות סוף דף ל"ה בקשירות התפילין ושאר דוכתי. ובשו"ת מהר"ם ד"ק סי' קכ"ו בפי' ואנא אפלח ובסוף סי' קס"ב.