שיחה:בבלי/ברכות/ד/ב

חכמים עשו סייג לדבריהם

הגמרא באה להסביר מדוע קבעו חכמים שזמן קריאת שמע הוא עד חצות הלילה בלבד, ולא עד הבוקר כמו שראוי להיות מעיקר הדין, ומסבירה שזה משום סייג, כלומר שלולא סייג חכמים היה אדם מגיע בערב לביתו עייף ו'סחוט' מעבודתו הקשה בשדה, אוכל מעט, שותה קצת, ו'רק מניח את הראש לכמה דקות' ובסוף ישן עד הבוקר. ועכשיו שתקנו חכמים שקריאת שמע היא עד חצות, אדם מסיים את עבודתו בשדה, ונכנס לבית הכנסת ללמוד במרץ, מסיים ללמוד קורא ק"ש ומתפלל בהתלהבות, הולך הביתה, אוכל ארוחת ערב עם פת, וכמובן לא שוכח לברך.

שמתם לב לשינוי הטרימנולוגיה? לאינטונציה של הטקסט? למנגינה העולה בין השורות? או שבן אדם נמרח או שבן אדם עושה הכל כמו שצריך, מה פתאום?!?!? מה הקשר בין לימודו בבית הכנסת לכך שזמן קריאת שמע הוא עד חצות בלבד? נכון, אין ספק שאם יש לבן אדם את כל הלילה, רוב הסיכויים שבסוף הוא יירדם ולא יקרא בכלל קריאת שמע, מה שאין כן אם זמנה עד חצות בלבד, הוא ילחץ יותר וכן יקרא. בסדר, אבל למה בהתחלה הוא נמרח כל כך, ומתפלל בבית (בכותל...) ואם הוא חייב לקרוא קריאת שמע עד חצות פתאום הוא הולך ללמוד, ולא סתם ללמוד אלא בבית הכנסת, וממילא הוא גם מתפלל במנין, וממילא גם מברך אחרי האוכל, מה שלא הוזכר כלל בחלק הראשון. מה הקשר בין כל זה למצוות קריאת שמע?

אתם יודעים מה התשובה?, התשובה היא מילה אחת, חשבון.

כן, החיים נראים אחרת לגמרי כשחיים עם חשבון, אם יש לבן אדם זמן בשפע... הלילה עוד צעיר... יש הרבה זמן עד לסוף זמן קריאת שמע, אפשר בינתיים לנייעס עם החבר'ה, לפצח פיצוחים... להתעכב.. להמרח... בסוף לא רק שקריאת שמע הוא לא קורא, גם לברך הוא לא מברך, ללמוד הוא לא לומד, והוא ישן כל הלילה. לא מדבר אליו הרוחניות, הוא לא זוכר אותה בכלל.

הגישה שונה לחלוטין כאשר יש לו עול, הוא יודע שאו טו טו סוף זמן קריאת שמע, מאוחר. יש כמה שעות בלבד, זה לא משהו ארוך טווח. הופה, עומדת לו מצווה על הראש, הוא עסוק במצווה, הראש שלו במקומות הנכונים, ברור שבן אדם כזה לא יוותר על שיעור יומי, על מעריב בציבור, על ברכת המזון, על קריאת שמע שעל המיטה. כל החיים שלו נראים אחרת אין לו זמן להמרח, אוכל קימעא, אשתה קימעא, אישן קימעא, לא!!! הוא עסוק, נכנס לבית הכנסת, לומד, מתפלל, אוכל כמו בן אדם, בעיקר בשביל לברך!!!.

את זה חכמים רצו, אל תחיה בלי חשבון, אל תחשוב שהחיים עוד ארוכים יש לך מספיק זמן, ובסוף תשאר בלי כלום. לא!!! אין זמן חייבים להספיק הצטרף עוד היום לשיעור דף היומי ותזכה גם אתה להיות ממקימי דברי החכמים.

(נכתב בתחילת מחזור דה"י ה-14) מאן דאמר (שיחה) 19:02, 30 באפריל 2020 (UTC)

יפה מאד. על דרך הפשט היה נראה לבאר את ענין 'אם היה רגיל לקרות קורא' שמאחר שנאמר כאן סייג שצריך לקרות קריאת שמע מיד עם תחילת הזמן כמבואר בראשונים ואף אסור לאכול ולשתות, אם כן יש מקום לומר שאף יהיה אסור בלימוד קודם שיקרא קריאת שמע כנר חנוכה ובדיקת חמץ. על כך אומרת הגמרא שאם היה רגיל לקרות היינו שיש לו זמן קבוע בכהאי גוונא שרי כמבואר בבידקת חמץ שאם קבעי ליה עידנא שרי. ויעויין עוד בראשונים שרגיל לקרות היינו קודם זמן קריאת שמע ולפי זה אי אפשר לפרש כנ"ל אלא אם כן נאמר שקאי אחצי שעה קודם הזמן שיש נדון בכמה מצוות אם אף חצי שעה קודם אסור ללמוד, ואין כאן המקום להאריך. ש"ס יידן (שיחה) 19:11, 30 באפריל 2020 (UTC)