יצחק ירנן/עבודת יום הכיפורים/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ עבודת יום הכיפורים א

ג

עיין מ"ש בחידושיי פ"ט דתרומות ה"א.

עבר יה"כ הראשון חוזר לעבודתו והשני וכו' ואם עבד עבודתו כשירה. וכתב מרן וז"ל ויש לתמוה על רבינו שפסק כר' יוסי ולא שבק מלמינקט לישנא דר' מאיר וכו' וי"ל דלישנא דכל מצות כהונה גדולה עליו כולל שני דברים אחד שהוא עובד בכהונה גדולה ב' שהוא אסור בדברים שכהן גדול אסור בהם ור"י לא פליג אלא וכו' אבל במאי דאסור בדברים שכהן גדול אסור בהם מודה דהא מדינא עובד בכהונה גדולה אם לא משום איבה וכו' עכ"ל.
וראיתי להרב אש דת סדר במדבר כתב שדברי מרן תמוהים דאי איתא דר' יוסי מודה לר' מאיר דכהן שעבר כל מצות כהונה גדולה עליו לדברים שכהן גדול אסור עליו אלא שהחילוק הוא דוקא שאינו רשאי לעבוד משום איבה א"כ כדפריך הש"ס אימא סיפא אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים הא לכל דבריהם זה וזה שוין אתאן לר"מ והוצרך לידחק וכו' הא כפי דבריו אמאי לא מוקי שמה שדקדק מתני' לומר כהן משמש היינו משום שהוא דוקא רשאי לשמש בעבודה ולא כהן גדול שעבר והיינו כר' יוסי דאתי כרבנן וכו' וכמ"ש הכ"מ וכו' עכ"ל.
ולענ"ד לא ראיתי מקום קושיא לדברי מרן דלעולם לא שייך לשון דאין בין זה לזה אלא כששניהם שוים וליכא הפרש ביניהם אלא ההוא דבר שפירש דאיכא ביניהם דומיא דכל הנך אין בין דתני מתני' שם במגילה משא"כ הך דאין בין כהן משמש לכהן שעבר דאיכא ביניהם דכהן משמש הוא עובד ככהן גדול גמור וכהן שעבר אינו יכול לעבוד משום איבה אלא דאם בדיעבד עבד עבודתו כשרה וא"כ רב המרחק ביניהם ואיך שייך לומר אין בין וכו' אלא וכו' ומשו"ה ס"ל לש"ס דהך מתני' ר"מ היא דוקא ולעולם כדכתב מרן ז"ל דלר' יוסי כל איסורי כהונה גדולה עליו וכן הסכים עמו הפר"ח שם ושרבינו נמשך אחר לשון התוספתא והכי איתא התם ר' יוסי אומר אע"פ שאמרו כל מצות כהונה גדולה עליו אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט עכ"ל. ובש"ס שם אמרו הלכה כר' יוסי. ואחר זמן רב נדפס ס' רוח אליהו עיי"ש סדר קרח מ"ש בזה.
וכתבו בתוס' וז"ל תימה הלכתא למשיחא וכו' וי"ל דאיכא נפק"מ בזמן הזה לפרנס הממונה על הצבור ועבר מחמת אונס שכשיעבור האונס חוזר לשררתו וגם נוהגים כבוד לשני וכו' עכ"ל. וכתב הרב חידושי הלכות [מהרש"א] וז"ל והיינו ממ"ש רב יהודה חוזר לעבודתו וכ"כ התוס' בפ' ד' מיתות וקצת קשה דלהך מילתא לא הוה איצטריך למיפסק הלכתא כר' יוסי כיון דר"מ נמי קאמר הכי וכו' ויש ליישב עכ"ל. פי' דבריו דקשה לו במ"ש בתירוצם דחוץ דנפק"מ דגם נוהגים כבוד לשני משום דמעלין בקודש ולא מורידין ודוגמתו במעשה דר"ג וראב"ע דנפק"מ נמי לראשון דהיינו דפרנס הממונה על הציבור ועבר מחמת אונס שכשיעבור האונס חוזר לשררתו דנראה מתוך דבריהם דשני נפק"מ בין לראשון שחוזר לשררתו בין לשני דנוהגים כבוד לו יותר ממה שהיה מקודם דכל זה נלמד מר' יוסי ואהא גמגם וקשה לו קצת דלראשון א"צ ללמוד מר"י דגם מר"מ נלמד ולא היו צריכים לומר אלא דמר"י נלמוד לשני דוקא דנוהגים כבוד לו יותר ממה שהיה מקודם ולא ממש כראשון כסברת ר"מ דקאמר כל מצוות כהונה גדולה עליו ואהא כתב דיש ליישב כלומר דלא נחתו לומר דלראשון נמי נלמד מר"י אלא כדי לומר דבשני נותנים בו כבוד התחילו לפרש הענין וכתבו דנפק"מ לפרנס הממונה על הצבור ועבר וכו' שחוזר לשררותו דגם נוהגים כבוד בשני והוא לשון שלילה והלשון נרדף ור"ל דבראשון שהוא פשוט דלכו"ע חוזר לשררתו גם נוהגים כבוד בשני שהוא המחודש לר' יוסי משא"כ לר"מ שהוא שוה לראשון ואף שהלשון הוא קצת מגומגם יגיד עליו רעו דבריהם פ' ד' מיתות דף נ"א ופ' בית שמאי דף מ"ה שכתבו וז"ל ובפ"ק דיומא דפסקו כר' יוסי דראשון חוזר לעבודתו נפק"מ לנשיא או פרנס שנתמנה על הצבור ועבר מחמת האונס עכ"ל, ונראה ברור דר"ל דאיכא דוגמתו בזמן הזה דבמקום כהן גדול דבזמן המקדש איכא עכשיו נשיא או פרנס והלימוד מר"י הניחוהו בעל פה ולא הוצרכו לפרשו כי מובן הוא ממנו והיינו הך דהכא אלא דביומא ביארו יותר דידוע הוא דאין לשונם כלשון התוס' ממש דהתוס' דביומא הם מהר"מ מרוטנבורק. ושוב ראיתי להרב אש דת סדר במדבר שהעתיק דברי הרב חידושי הלכות אלו ותירץ בכוונת התוס' כדכתיבנא והוא לשון סתום הרבה ומתוך דברינו יתבארו דבריו היטב ושפיר מוכח כן מדברי הריטב"א וכן הרב זרע אברהם חלק חו"מ סי' כ"א כתב בתירוץ ב' וז"ל עוד וכו' דמאי דהוצרכו למילף הא דפרנס מר"י ולא מר"מ לפי שמר"מ דאמר כל מצות כהונה עליו שפירושו שמשמש בשמונה בגדים ככהן גדול א"כ גם בפרנס שניהם ישרתו בקדש דבשלמא גבי כהן גדול קרא לראשון משמש ולשני כהן שעבר כי אנו אין לנו אלא כהן גדול אחד כנודע אבל גבי פרנס וכיוצא אתה יכול לקיים שניהם ברם מר' יוסי שאמר שני ידחה ילפינן דראשון חוזר לעבודתו ושני ידחה ממקומו עכ"ל, והיינו הך מאי דכתיבנא בכוונתם והיא אמת ויציב דנמצא דתירוץ זה הוא לשני ולא לראשון אמנם מה שתירץ בראשונה דמה שלמדו התוס' בפרנס הוא ממ"ש ומודה ר' יוסי שאם מת ראשון שחוזר לעבודתו יעו"ש דבריו תמוהים הן מהדוחק עצמו הן דתלמודא בתחילה אמר הלכה כר"י ואח"כ ומודה ר"י שאם מת ראשון שני חוזר לעבודתו ועלה דהלכה כר"י כתבו התוס' הא דפרנס ודו"ק.
וכן דבריו תמוהים במה שהקשה הקושיא על דברי התוס' בלשון זה ובדברי התוס' אלה יש לכת הקודמים מקום עיון דהא להא מילתא דפרנס וכיוצא מר"מ נמי ילפינן לה כי פליגי בשני וכו' וא"כ הדרא קושיא לדוכתא הלכתא למשיחא עכ"ל, נראה מתוך קושייתו שהבין בדברי התוס' שכוונתם לתרץ דנפק"מ לפרנס הראשון שיחזור לשררותו ולא לשני כלל ואהא קשה לו שפיר דא"כ זה נלמד מר"מ ג"כ ואמאי אמרו הלכה כר"י אלא ודאי שהוא הלכתא למשיחא וא"כ הדרא קושיא לדוכתא הלכתא למשיחא, ואחרי נשיקת ידיו ורגליו ליתא דלעולם דכתבו התוס' נפקותא גם בשני לפי הפשט אלא דקשה להו לכת הקודמים דניחא הנפקותא דכתבו בשני אבל בראשון לא היו צריכין להזכיר נפק"מ כי לראשון שחוזר לשררותו הוא לכו"ע וכמ"ש החידושי הלכות.
ושוב ראיתי גם להמגן אברהם או"ח סי' קנ"ג ס"ק מ"ט כתב כדברי הרב זרע אברהם וז"ל וה"ה לפרנס שעבר מחמת אונס ומינו אחר תחתיו דכשיעבור האונס הראשון חוזר לשררותו כ"כ התוס' ביומא ודבריהם צ"ע דמ"מ אמאי אצטריך הש"ס למיפסק כר"י הא ר"מ נמי מודה בזה דראשון חוזר לעבודתו ואפשר שבא לומר שלא יהא לשני שום כבוד מפרנסות משום איבה דראשון וצ"ע, אח"כ מצאתי שהקשה הרש"א קושיא זאת עכ"ל. והנה הקשה אותה הקושיא כמו שהקשה הרב זרע אברהם הן בתירוצו שלט להבין כן ודברי התוס' עומדות כנגדו ככותל שכתבו וגם וכו' באופן שדבריו תמוהים טובא.

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.