אור שמח/מעילה/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אור שמח ‏ מעילה ד

ה

בשוגג כיפר לפיכך מעל.
רבינו אזיל לפי מה שפסק לקמן פ"ו הי"א אם לא הוציאן בדברי חול מעל כשיזרק הדם כר' יהודה ולא כר"ש דסבר כיון שהוציא מעל ויעוין בהלכות שקלים שפי' באורך, לכן אמר כאן דאם קנה בדמי חטאת חלב חטאת דם כשכפר היינו שנזרק הדם עליו מעל, ובהלכה ו' הואיל וקנה חולין בדמי אשם מעל שהוציא המעות לצורך חולין לכן מעל משעה שהוציא תיכף ולשונו מזוקק כזהב:

ט

יש מעילה בנדרים כו' ככר זו עלי קרבן כו'.
המשל"מ מסתפק אם זה באוסר כל הנאות ממנו ועושה אותו כהקדש גמור לגבי דידיה אז יש מעילה או אף באוסר רק מאכילה ג"כ יש מעילה. ואחרי מחכ"ת אמינא דאישתמיטתיה ירושלמי מפורש פרק אין בין המודר ה"ב נדר מן הככר מהו לחמם בו את ידיו נישמענה מן הדא אמר ככר זו הקדש כו' אם אמר הרי עלי אכלו הוא מעל כו' לא אמר אלא אכלו הא לחמם בו ידיו לא כו' באומר לא אוכלנו ולא אטעמנו לא אסרו עליו אלא לאכילה כו', הרי מפורש יוצא לנו דאעפ"י שלא אסר עליו רק לאכילה מ"מ מעל אם אכלו וז"ב. עוד מוכרח כן לשיטת רבינו החדשה דשגגת שבועה להבא היינו ששכח שנשבע ואכל הככר שנשבע עליו שלא יאכלנו ואיתמעיט מן האדם בשבועה כמוש"כ רבינו הלכות שבועות פ"ג ה"ו שבועות של שגגות כיצד כו' או שנשבע שלא יאכל ואכל [והיה לי בזה אריכות דברים ומצאתי במרכבת המשנה יעו"ש] ומפרש משנה דפרק ארבעה נדרים נדרי שגגות כיצד שאני אוכל ושאני שותה ושכח ואכל ושתה כפשטא היינו שנדר שלא יאכל ושלא ישתה ומה שיאכל באותו היום הוא קרבן אם שכח הוי נדרי שגגות, ולמאי נפק"מ הלא בל יחל כיון שאכל בשוגג מאי שייך וע"כ דלא מעל למ"ד יש מעילה בקונמות דבעי האדם בשבועה, [התבונן כי זה חדש דדין של מעילה תלוי אם שייך חלות נדר היינו דכמו דפטור בשבועה מקרבן כמו כן בקונם לא מעל] הרי דבנודר מן אכילה לחוד ג"כ איכא מעילה לבד הך דפטור מהאדם בשבועה ודוק:
ובזה מתישב מה דאמר הגמ' ריש נערה המאורסה בעל מיגז כו' כגון דנדרה מתרין זיתים כו' לקיא ופירשו הרשב"א והר"ן דכוונתו לענין מעילה וניחזי הא כי מעל הוי שיעורו שוה פרוטה וצ"ל דמיירי באומר אכילת תרי זתים עלי וכיון שהזכיר אכילה בעי שתהא אכילתה בכזית דפחות מכזית לא אסר עליו מדין נדר רק מדין חצי שיעור וליכא מעילה וכמו שכתב המשל"מ ז"ל, לכן בעי שתאכל בכזית וכדאמר ואכלתנון ודוק:
והא דבעי בירושלמי נדר מן ככר מהו לחמם בו את ידיו כו' לא מבעי ליה אם אסור נודר הנייה ממאכל גם בשלא כדרך הנאתו דבגמרא דילן פשיטא ליה שלא ילעוס חטים ויניח ע"ג מכתו יעוין ריש פרקא אע"ג דהוי שלא כדרך הנאתו, רק כיון דמשוינן כהקדש וכדאמרו תפול הנאה להקדש מצי להיות דאינו אסור רק כמו הקדש ובדבר שדרכו לפגום רק עד שיהנה ויפגום אבל נהנה ולא פגם לא מעל רק אם אין דרכו לפגום כמו כוס של זהב וע"ז בעי, ויעוין קהלת יעקב אלגאזי מש"כ בזה, ובשו"ת הרדב"ז סימן ת"ר:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.