אור שמח/גזלה ואבדה/יג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
ג
עד שיביא עדים שהיא שלו וכו':
בהשגות, א"א סימן מובהק לגמרי, ובמגיד, ואע"ג דסימנים כאלו דאורייתא כנזכר למעלה ברמאי חיישינן ומדאורייתא ילפינן לה וכמוש"כ הר"א ז"ל כו', כוון, דבגמרא בעי אם סימנים בינונים מדאורייתא או דרבנן, והנה מקרא ילפינן עד דרוש אחיך דרשהו אם רמאי הוא, ואם סימנים דרבנן הלא לא מהדרינן לשום אדם בסימנים בינונים, וע"כ דבסימנים מובהקים לגמרי ג"כ אין מחזירין לרמאי, וזה כמוש"כ רבינו עד שיביא עדים שהיא שלו דוקא בעדים, ובזה אין נפק"מ דאף אם סימנים בינונים דאורייתא בזה לא פלוג דלרמאי אין מחזירין רק בעדים, ולדעתי לא קאי ההשגה ע"ז, רק מקומה בריש הלכה זו בא בעל האבידה ונתן סימנים שאינן מובהקין אין מחזירין לו עד שיאמר סימנים מובהקים, ע"ז א"א סימן מובהק לגמרי, דרבינו הביא מה דרמי בתלמודין ואי ס"ד גלימא מכריז אמר איהו גלימא ואמר איהו גלימא צ"ל כי לא אמר סימנים לא מהדרינן כו' ומאי לא אמר סימנים לא אמר סימנים מובהקין דילה, וזה שהעתיק רבינו דגלימא מכריז, בא בהלכה זו ופירש תירוצא דגמרא, ולהראב"ד הובא בשמ"ק קמ"ל דאם יש בבגד סימנים מובהקים ולא ידע מהמובהקין אף דאמר סימנים בינונים לא מהדרינן ליה וזה סימנים מובהקין דילה שיש בבגד, לזה כתב בהשגות א"א סימן מובהק לגמרי, פירוש אם יש בה צ"ל הסימן המובהק ביותר שיש בה וזה דינא דגמרא שנשמט בדברי רבינו ז"ל לפי דעתו ודוק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
