שו"ת אהל יעקב/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:59, 23 בפברואר 2020 מאת למדן (שיחה | תרומות) (התאמת עיצוב)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת אהל יעקבTriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שאלה ח

עוד לו אהובי הטמון כה"ר החכם השלם נר"ו

קבלתי את מעשה ידיך ידים מטהרות ומכשירות את המקוה וכבר גליתי דעתי ליפוי כחך ותורתך אמת ועתה בא ללמד זכות על הטהרות שנעשו מקדם מטעם שניטוח בטיט טיחה יפה עם הקרקע ולא כן יאמר מפיך אם לא שאתה כוונת לדבר אחר אין אני יכול להבין דעתך בזו שהרי כבר הקדמת לומר דצריך נקב כשפופרת הנוד להתרה ואיך א"כ על ידי טיחה יפה סגי ומשנה שלמה היא בפרק ד' דמקוואות והביאה הרמב"ם לפסק הלכה בפרק ו' וז"ל היתה כלי וחברה בסיד פוסלת את המקוה הרי שכל שהי' עליו שם כלי בתלוש לא יצא מתורת כלי אם חברו לקרקע עד שינקב נקב כשפופרת הנאד וכן כתב מוהרי"ק גבי צינור בסי' ל"ו.

ומה שכתב כ"ת שבתוך אמה הכניסו לוח א' אחר שהוקבע כדי שיכנסו המים במקום צר גם זה איננו שוה לי דלמא לא היה זה כנקבע ולבסוף נחקק וכי מפני שהקטנוהו או חלקוהו במחיצה מפסקת אחר שהוקבע יבטל שם כלי מעליו בתחילה בעודו תלוש אי אפשר לומר כן ולא מצינו שיתבטל שם כלי מעליו אלא ע"י נקב שקודם שיקבעוהו או אחר שיקבעוהו וכל שקבעוהו שלם הוא יותר חמור וצריך נקב יותר גדול לבטלו מתורת כלי מאילו ניקב בתלוש הקבעוהו אח"כ לחד תירוצא דכסף משנה על דברי הרמב"ם בשוקת שבסלע שהצריכ' כשפופר' הנאד ובהלוקח כלי גדול ונקבו כמן נקב המטהרה.

ואם כן נראה שלא כוונו להלכה והטהרות שנעשו לא נעשו כהלכתן:

את כל זה ראיתי לאמיתות הענין ולצאת מדי ספק בנקיבת נקב בשוליים כשפופרת הנאד דאילו בצדדים צריך שלא יהיה ראוי לקבל שום מים ממנו ולמטה:

כ"ד אחיך הצעיר יעקב ששפורשאש ס"ט




שולי הגליון



< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף