לבושי שרד/אורח חיים/רסא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:37, 2 בינואר 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרדTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רסא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
ישועות יעקב
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


ט"ז סק"א אלא דהטור כ' שם והא דלא גזרו וכו' ולפ"ז י"ל דגם בטבילת כלי וכו' כצ"ל:

סק"ב דעם חשיכה יאמר ערבתם ע"ח דהא ההיא מתניתין כצ"ל:

(מג"א סק"א) ואם נסתפק. אע"ג דבמ"ש גופי' ספק הוא והוי ס"ס לא מהני דספק חסרון ידיעה אינו כלום:

(ש"ע ס"א מותר לומר לנכרי) דאמיר' לנכרי שבות ונתבאר בסי' שמ"ב דלא גזרו על שבות ביה"ש לצורך מצוה או שהוא טרוד ונחפז. ומה דאסור לעשר ולהטביל משום דלא מקרי מצוה דאם לא יאכל ולא ישתמש בכלי ליכא חיוב ומה דלא הוי נחפז משום שיש לו מאכלים וכלים אחרים משא"כ בשאין לו י"ל דשרי ובזה מובן דברי המ"א סק"ו:

מ"א סק"ו וכת' רש"ל בתשובה סי' מ"ו (כל דבר שהוא נחפז שאם הוא דבר שאם לא בא לידו הי' מצטער עליה נמצא שהי' מצטער בשבת אז מותר ועוד וכו' כנ"ל). והרש"ל מפרש מהו ענין טרוד ונחפז:

רסק"ז להדליק הנר. מצויין בטעות ומקומו הוא בהגה:

שם כמש"כ ססי' רס"ג. במג"א סק"ו:

שם כמ"ש לקמן ס"ד במ"א ס"ק י"ב:

ש"ע ס"ב מתחלת השקיעה. מתחלת השקיעה עד צה"כ אמרינן פרק מי שהיה טמא דשיעורו ד' מילין. ומשום דקשיא הך אההוא דפרק במה מדליקין דביה"ש אחר שקיעת החמה ג' רבעי מיל מש"ה תירצו דההוא דמי שהיה בתחלת שקיעה מיירי וההוא דפ' ב"מ מיירי סוף שקיעה ממילא מתחלת שקיעה עד סוף שקיעה ג' מילין ורביע ובסוף שקיעה מתחיל ביהש"מ ג' רבעי מיל:

מג"א סק"ט דמתחלת השקיעה הוי לילה כצ"ל:

שם ב' שעות קודם שבת. ר"ל קודם צאת הכוכבים:

סק"י ובאמת הוא חלק עשרים מן השעה והוא אינו אלא כדי מהלך כצ"ל:

שם כיון די"א דחשבינן. היינו בס"ק הקודם ולדידיה הוי זמן התוספ' קודם פלג המנחה הא לדיעה זו הוי התחלת התוס' אלף ות"ק אמה קודם תחלת השקיעה:

שם דחשבי' מתחלת השקיעה לכתחלה יש להחמיר כו' כצ"ל:

ס"ק י"א וס"ל דהתוספתא סוף סוכה שמביא במרדכי כו' כצ"ל הנה אין ספרים לפני. וכמדומה דהמרדכי מדמה עניית ברכו לאחר תקיעה השלישית וע"ז הקשה דמוכח בברייתא שהדליקו נרות לאחר תקיעה שלישית וע"ז תי' המ"א דכוונתו תקיעה ג' שבאחרונות דהיינו אחרי שש תקיעות שא' שובת כמבואר שם בשבת דנ"ה:

ס"ק י"ג ועושין כל המלאכות עד ברכו ועכשיו המנהג דמזמור שיר ליוה"ש הוא קבלת שבת:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.