תולדות יצחק/במדבר/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק במדבר ו

ב

איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' ארז"ל למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. כל מקום שאומר למה נסמכה הוא שמן הראוי לא היה ראוי לסמוך פרשה זו אצל זו וכאן ג"כ הוא שהסוטה קצה הרוע והעבירות והטומאה והנזיר קצה החסידות והטוב והקדושה ואין ראוי לסמוך הקדושה לטומאה ולפי שנראה שאלו הם קצוות אמרו במדרש שהיא עברה על י' דברות כדאיתא התם רב הונא אמר על י' דברות עוברין המנאף והמנאפת אמרו ליה תלמידיו על תשעה אנו מודים אבל חילול שבת כיצד אמר להם אנכי שהנואף אשת חבירו כופר בשם שנאמר כחשו בה' ויאמרו לא הוא. על לא יהיה לך האשה המנאפת תחת אישה תקח זרים והיא לוקחת תחת אישה שהוא הקב"ה שהוא ביניהם שאיש ואשה יה ביניהם ולזה אמר מנחת קנאות אחד לבעל ואחד לבועל לא תשא שהן נשבעין לשקר לא עשינו כך על זכור את יום השבת שלפעמים הבעל כהן ומתעברת אשתו מזר ויולדת בן בחזקת שהוא כהן מבער אש במקדש בשבת ומעלה עולות על כבד את אביך שמתעברת מנואף ותולה בבעלה והבן הוא לבעל בחזקת שהוא אביו ועובר בשוק ומכה ומקלל לנואף שאינו מכירו על לא תרצח שהורג הבעל לנואף על לא תנאף כמשמעו על לא תגנוב שגונב מקור חבירו שנא' מים גנובים ימתקו. על לא תענה ברעך עד שקר שמעידה עדות שקר ממך אני מעוברת לא תחמוד שחומד אשת חבירו ולוקח כל אשר לו שלפעמים מתעברת מהנואף ויולדת בן ומניח לו כל אשר לו ע"כ. ולזה אמרו למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה שאחר שהסוטה עברה על כל י' הדברות והנזיר קיים כל עשרת הדברות ולא עוד אלא יותר ממה שכתוב בתורה קיים וא"כ למה סמך נזיר לסוטה שאפילו אחר המות אין קוברין צדיק אצל רשע וכ"ש בחיים ומי נתן כהן בבית הקברות והשיבו לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין פירו' דרך מצוה שחייב להזיר עצמו מן היין בראות מיתתה מצד שתיית היין וגם הבועל מצד שתיית יין הרבה עשה זימה וגם כן הוא דרך טבע כמו שאמרו חכמי הרפואה בחשק בחור לבחורה שאמרו להסיר אותו החולי ממנו שיבקשו זקנה מכוערת בלי בושת כאחת הנבלות שתגנה ותוציא שם רע על החשוקה לבושה בלויי סחבות ותחת חיקה בגד משוח בדם הנדות ותקרב לפני החושק ותגנה אותה ותספר ברעתה ושהיא בעלת נתק ומשתנת במטה ושהיא בעלת כפיה ונופלת ותצא קצף מפיה ושבגופה מורסות רעות ויבלות ומומים רעים ושהיא מזוהמת בתכלית והנישום שלה באוש בריח הפה ואם בכל זה לא ישקוט החשק תוציא הזקנה הבגד הנמשח מדם הנדות לעיניו ויאמר כך היא חשוקתך וזהו שאמר הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין שכשיראה ניוול גדול כזה ירך נופלת בשוק ובטן צבה וגופה חתיכות חתיכות תבטל ממנו תאות נשים והוא מעצמו יזיר מן היין כי יראה שהיא חמת מלא צואה ולזה בא העונש בפרט לצבות בטן ולנפיל ירך מלבד טעם רז"ל:

יא

וכפר עליו מאשר חטא על הנפש אין מבואר בפסוק חטאתו כי מה חטא כי ימות מת עליו בפתע פתאום וכתב רש"י מאשר חטא על הנפש שלא נזהר מטומאת מת ר"א הקפר אומר שציער עצמו מן היין ע"כ ולא הבינותי זה שהנזיר ידוע הוא שאינו אסור ליכנס בבית שיש בה איש או אשה ואם מת האיש או האשה ההיא בפתע פתאום מה פשעו מה חטאתו שציוה עליו שיביא שתי תורים או שני בני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש ומי שמת פתאום מי יודע שימות שמה שיאמר עליו שהיה ראוי שיזהר מטומאת מת וגם לסברת ר"א הקפר שאמר שציער עצמו מן היין א"כ למה קראו קדוש שהחוטא אינו קדוש אלא הפכו. ונוכל להשיב שמצד אחד הוא קדוש ומצד אחר חוטא מצד נפשו הוא קדוש שהנפש שלימותה בשיבדל מתאוות העולם והגוף שלימותו בשלא יבדל מתאוות העולם בקצה אחרון אלא שיהיה באמצעות באכילה ובשתיה ויאכל בשר וישתה יין כראוי לבריאות גופו א"כ מצד הנפש המשכלת הנזיר נקרא קדוש ומצד הגוף נקרא חוטא ומה שאמר מאשר חטא על הנפש הגוף נקרא פעמים רבות בתורה נפש נפש כי תחטא אבל קשה לי על ר"א מצד אחר שא"כ שזה הקרבן שתי תורים או שני בני יונה הוא על שציער עצמו מן היין למה צוה זה הקרבן על כי ימות מת עליו בפתע פתאום דוקא והיה ראוי שיאמר כן בסוף הנזירות ולא כשמת מת עליו וצ"ע. ונראה לפרש במה שאמר הכתוב מאשר חטא על הנפש לפי שלפעמים כשנזדמן צדיק אצל רשע מת הרשע ואפילו אינו רשע גמור נעשה כאלו הוא רשע בערך צדיק גמור ירא אלהים וסר מרע ומת מיד כמו שאמר כי באת אלי להזכיר את עווני לזה אמר שזה שמת עליו פתאום הוא לפי שהנזיר קדושתו גדולה וכשנכנס בבית בעל הבית נזכר עון בעל הבית לפני הקב"ה ולכן מת עליו פתאום בסבתו ואע"פ שלא חטא הנזיר בזה שבעבור שהוא קדוש לא חטא אבל בעבור שמת בסבתו קרא לו חטא על הנפש אע"פ שלא חטא לפי שמי שמת בסבת אחר בענין אחר נקרא חוטא הושאל לכאן לומר עליו אשר חטא על הנפש ואחר שסוף סוף הוא סבת מיתתו צוה שיביא קרבן וזה דומה למתענה תענית חלום בשבת שמצוה שיתענה בשבת ואע"פ שהוא מצוה יתענה יום אחר על שביטל עונג שבת וכן הנזיר זכות גדולה היא לו אבל לפי שנמשך מזה שהרג את הנפש יביא קרבן:

כג

כה תברכו את בני ישראל אמור להם לפי שהקב"ה נתן לכהנים כ"ד מתנות כהונה וברכת כהנים היא מתנה חשובה להם והם כמנין כ"ה ואמר אמור להם והיה ראוי לומר אמרו להם כמו שאמר לשון רבים כה תברכו ואמר לשון יחיד לומר חידוש אמור מניינו רמז והמלה אחד הם רמ"ח לומר שכמו שהחרם נכנם ברמ"ח אברים כן ברכת כהנים נכנס ברמ"ח איברים ואף ע"פ שבאמרו אמרו גם כן יש רמ"ח לא ידענו זה החידוש אלא בזה השינוי או ירצה אמור להם חוזר לישראל שיאמרו לכהנים שיאמרו ברכת כהנים ושאינם עוברין הכהנים בעשה אלא אם אמרו להם שיברכו וזה הוא שתרגם אונקלוס כד תימרון להון: יברכך השם וישמרך. יש לשאול מדוע ברכם בשלשה ברכות אלו ולא בשאר מיני ברכות שיש בתורה. והתשובה נפרש בהם פירושים. הפירוש הראשון אלו השלשה ברכות הם כנגד ג' עולמות הברכה הראשונה כנגד עולם המלאכים פירוש ישלח ברכה מעולם המלאכים ולזה אמר לשון ברכה שהיא תוספת טובה כמו שעולם המלאכים יש לו יתרון ותוספת טובה על שאר העולמות. יאר ה' כנגד עולם הגלגלים שמהם באה האורה לזה העולם שבהם שמש וירח וכוכבים ולזה אמר יאר ה' ישלח לך ברכה מעולם הגלגלים ויפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וגו' ישא ה' פניו אליך כנגד עולם השפל ולפי שזה העולם כאלו נברא בכעס ובמדת הדין שכולו דאגות ומיתות לזה אמר ישא ה' יסר ה' כעסו ממך וישם לך שלום ויהיה פניו כמו פני ה' חלקם. הפירוש השני אלו הג' פסוקים כנגד ג' נפשות משכלת חיונית צומחת כנגד נפש המשכלת שיש בה תוספת טובה על שאר הנפשות שהיא לבדה יש לה השארות יברכך השם וכנגד נפש החיונית שבלב אמר יאר ה' פניו אליך ויחונך לשון נפש חיונית ישא ה' פניו כנגד נפש הזנה שרוב החלאים הם מצד המזון ולזה אמר ישא ה' כעסו ממך וישם שלום מצד המזון והסיר ה' ממך כל חולי ואמר אלו ברכות לומר שהקב"ה יברך לאלו השלשה נפשות. הפירוש הג' יש ג' מיני ברכות שאנו מברכין בהם לשי"ת ברכות המצות ציצית ותפילין ברכות השבח כגון מי שילדה אשתו זכר וברך הטוב והמטיב וברכת שהחיינו. ברכות הנהנין כגון האוכל והשותה וברכות הריח. כנגד ברכות המצות שהם העיקריות יברכך ה' כנגד ברכות השבח יאר ה' פניו אליך וכנגד ברכות הנהנין אמר ישא ה' פניו אליך ולא יבואו לך חולאים מצד הנהנין ור"ל שבעבור שאנו מברכים לשי"ת באלו השלשה מיני ברכות יברך השי"ת לנו בשלשה מיני ברכות. פירוש רביעי שלשה דברים אדם דורש בזה העולם בנים בריאות כבוד כנגד הבנים יברכך ה' וזה הוא שאמר ז"ל יברכך ה' בבנים וישמרך בבנות שהבנות צריכות שימור כנגד הכבוד אמר יאר ה' פניו וזה הוא ויחנך שחן וכבוד יתן ה' ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום שיהיו בשלום האיכיות הפועלים עם המתפעלים. פירוש חמישי כהן לוי וישראל לכהנים הנגשים אל ה' יברכך ה' תוספת טובה על לוים וישראלים ללוים שהם משוררים על הדוכן וצריכים חן ויחנך לישראל ישא ה' פניו אליך. פירוש ששי יש צדיקים ובינוניים ורשעים לצדיקים יברכך ה' לבינוניים שהשי"ת אין מסתכל בהם בפנים מאירות אף שמסתכל בהם יאר ה' פניו אליך לרשעים שאין מסתכל בהם כלל ופני ה' מביטים בארץ כדי שלא לראותו ישא ה' פניו אליך ירם פניו לעיין בך ולזה תקנו כנגד צדיקים אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף הצדיק וכנגד בינוניים ואם צריכים רפואה רפאם וכנגד רשעים שראויין לקללה אמר וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע מרעה לטובה. פירוש שביעי בפסוק ראשון ג' תיבות כנגד אברהם יצחק ויעקב שבזכותם יברכנו בפסוק שני חמשה תיבות כנגד חמשה חומשי תורה שבזכותם יברכנו. בפסוק השלישי שבעה תיבות כנגד שבעה רקיעים שישלח ברכה לנו משם. פירוש שמיני בפסוק ראשון שלשה תיבות כנגדן שלשה שעולים לקרוא בתורה. ובפסוק שני חמשה תיבות וכנגדן חמשה שעולים לקרוא בתורה ביום טוב. בפסוק שלישי שבעה תיבות כנגדן שבעה שעולין בשבת ולפי שאמר וישם לך שלום כדי שלא יריבו שבט לוי עם ישראל תקנו כך חשבון שבט לוי כמנין ישראל בכל שבוע לעלות לקרוא בתורה בשבת בבקר שנים משבט לוי כהן לוי ובמנחה שנים כהן לוי הם ארבעה ובשני בשבת שנים כהן ולוי וכן בחמישי בשבת שנים הם שמונה וכן קורין שמונה בכל שבוע מישראל חמשה בשבת בשחרית אחד במנחה אחד בשני בשבת אחד בחמישי בשבת הם שמונה משום דלא אתו לאנצויי. פירוש תשיעי אותיות שבפסוק ראשון חמשה עשר כנגד יה שמורה שהש"י הווה ובפסוק שני ך' כנגד היה שחשבונו ך' ובפסוק שלישי עשרים וחמשה אותיות כנגד יהי שחשבונו עשרים וחמשה לומר שהקב"ה הוא היה והוא הווה והוא יהיה. פירוש עשירי כל האותיות שבשלשה פסוקים הם ששים וזה הוא שאמר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה וכי ממי היה מפחד שלמה אלא היא ברכת כהנים שהיה חקוק סביב למטתו והאותיות כגבורים וכולם כמו אחוזי חרב שאפילו חלם אדם שחותכים לו ירכו הולך ומשים עצמו כנגד הכהנים כשנושאים כפיהם ינצל ויבורך. וסמך ברכת כהנים לפרשת הנזיר לומר שלפי שנתקדש לה' והזיר עצמו מן היין ומיצר הרע יחולו עליו כל אלו הברכות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.