רש"י/דברים/י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ דברים י

א

בעת ההוא. לסוף ארבעים יום נתרצה לי ואמר לי פסל לך, ואחר כך ועשית לך ארון, ואני עשיתי ארון תחלה, שכשאבא והלוחות בידי היכן אתנם ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל, שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים, כי ברדתו מן ההר צוה להם על מלאכת המשכן, ובצלאל עשה משכן תחלה ואחר כך ארון וכלים, נמצא זה ארון אחר היה, וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה, ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה, אלא בימי עלי, ונענשו עליו ונשבה (תלמוד ירושלמי שקלים ו):

ו

ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה. מה ענין זה לכאן ועוד, וכי מבארות בני יעקן נסעו למוסרה, והלא ממוסרה באו לבני יעקן, שנאמר ויסעו ממסרות וגו' (במדבר ל"ג), ועוד, שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת, צא וחשב ותמצא שמונה מסעות ממוסרות להר ההר אלא אף זו מן התוכחה, ועוד זאת עשיתם, כשמת אהרן בהר ההר לסוף ארבעים שנה ונסתלקו ענני כבוד, יראתם לכם ממלחמת מלך ערד, ונתתם ראש לחזר למצרים וחזרתם לאחוריכם שמונה מסעות עד בני יעקן, ומשם למוסרה, שם נלחמו בכם בני לוי והרגו מכם ואתם מהם, עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם, ומשם חזרתם הגדגדה הוא חר הגדגד.

ז

ומן הגדגדה וגו'. ובמוסרה עשיתם אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרמה לכם זאת, ונדמה לכם כאלו מת שם (תלמוד ירושלמי סוטה א'. מכילתא שמות ט"ו. תנחומא חקת). וסמך משה תוכחה זו לשבור הלוחות לומר שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות, ולהודיעך שהקשה לו מה שאמרו נתנה ראש (במדבר י"ד) לפרש ממנו, כיום שעשו בו את העגל (ויקרא רבה כ'):

ח

בעת ההוא הבדיל ה' וגו'. מוסב לענין הראשון:

בעת ההוא, בשנה הראשונה לצאתכם ממצרים, וטעיתם בעגל ובני לוי לא טעו, הבדילם המקום מכם. וסמך מקרא זה לחזרת בני יעקן לומר שאף בזו לא טעו בה בני לוי אלא עמדו באמונתם:

לשאת את ארון. הלוים:

לעמד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו. הכהנים, והוא נשיאת כפים (ערכין י"א):

ט

על כן לא היה ללוי חלק. לפי שהבדלו לעבודת מזבח ואינן פנויין לחרש ולזרע:

ה' הוא נחלתו. נוטל פרס מזמן מבית המלך:

י

ואנכי עמדתי בהר. לקבל הלוחות האחרונות, ולפי שלא פרש למעלה כמה עמד בהר בעליה אחרונה זו, חזר והתחיל בה:

כימים הראשנים. של לוחות הראשונות, מה הם ברצון אף אלו ברצון, אבל האמצעיים שעמדתי שם להתפלל עליכם היו בכעס:

יא

ויאמר ה' אלי וגו'. אף על פי שסרתם מאחריו וטעיתם בעגל, אמר לי לך נחה את העם (שמות לב):

יב

ועתה ישראל. אף על פי שעשיתם כל זאת, עודנו רחמיו וחבתו עליכם, ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם כי אם ליראה וגו' :

כי אם ליראה וגו'. ורבותינו דרשו מכאן הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות ל"ג):

יג

לשמר את מצות ה'. ואף היא לא לחנם, אלא לטוב לך שתקבלו שכר:

יד

הן לה' אלהיך. הכל, ואף על פי כן, רק באבתיך חשק ה'. מן הכל:

טו

בכם. כמו שאתם רואים אתכם חשוקים מכל העמים היום הזה:

טז

ערלת לבבכם. אטם לבבכם וכסויו:

יז

ואדני האדנים. לא יוכל שום אדון להציל אתכם מידו:

לא ישא פנים. אם תפרקו עלו:

ולא יקח שחד. לפיסו בממון:

יח

עשה משפט יתום ואלמנה. הרי גבורה, ואצל גבורתו אתה מוצא ענותנותו (מגילה לא.):

ואהב גר לתת לו לחם ושמלה. ודבר חשוב הוא זה, שכל עצמו של יעקב אבינו על זה נתפלל (בראשית כח) ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש (בראשית רבה ע'):

יט

כי גרים הייתם. מום שבך אל תאמר לחברך (בבא מציעא נ"ט):

כ

את ה' אלהיך תירא. ותעבד לו ותדבק בו, ולאחר שיהיו בך כל המדות הללו, אז בשמו תשבע:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף