ריטב"א/מכות/ד/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא בשלמא לרבנן כדי דעשעתו וכו’. לפי' הרמב"ן ז"ל לרווחא דמילת' נקטינן האי טעמ' דהא בלאו הכי נמי כיון דלרבנן אזהרה דעדים זוממין מלא תענה הוא כדאית' לקמן אינו לוקה ומשל' שהשם המביאן לידי מלקו' מביאן לידי תשלומין:
סבר לה כר"ע דאמר עדים זוממי קנסא הוא. וא"ת לר"מ היכא דלא הוי קנא אלא ממון כגון החוסם את הפרה למה לוקה ומשלם וי"ל דכין דכדי רשעתו שבא לפטור שלא נתחיי' שתי רשעיות גבי קנס כתיב והתם לא דרשי' לי' במלקות וממון מנלן למידרשה בשום מלקות וממון ומוטב דנוקים קרא במית' ומלקות או במית' וממון אבל קשה דהא בפ' אלו נערות אשכחן לרבה דס"ל דאדם מת ומשלם קנס ואין אדם מת ומשלם ממון והא מנלן כיון דכדי רשעתו בעדים זוממין כתיב וליכא למימ' דרבה סבר עדים זוממין ממונא דהא לעיל יהיב טעמא לר"ע דאמר קנסא הוא דאמרי' אמר רבה תדע שהרי לא עשו מעשה ונהרגין וע"כ התם רצה גרסינן מדקמייתי' לי' מקמי רב נחמן וי"ל דלרב' כיון דכתיב כדי רשעתו שלא לחיי' שתי רשעיו' ואיהו ס"ל דבכל דוכתא אדם לוקה ומשלם כדאיתא התם ואית ליה נמי מקרא דאדם מת ומשלם קנס ע"כ כיון דכדי רשעתו אינו נדרש בעניינו דרשינן ליה לעלמא שכן היא מדה בתורה דכל שאינו צריך לעניינו תנהו ענין לשאר מקומות וס"ל נמי דסברא הוא דלא נוקים כדי רשעתו אלא במקום שיש רשעה חמורה כגון מיתה עם ממון או עם מלקות אבל מלקו' וממון לא ממעטינן מיני' כלל ולית הלכתא כותיה:
מה למוציא שם רע שכן לוקה ומשלם. ולא בעי לשנויי ליה דר' יהודה כר"מ ס"ל דדבכל מקום אדם לוקה ומשלם מכיון דלא שמעינן ליה הכי ולית הלכתא כותיה:
אלא אמר ריש לקיש גמר מעדים זוממין. והקשו בתוס' דהכא משמע דמוציא שם רע ועדים זוממין לוקין אע"ג דהוו לאו שאין בו מעשה וא"כ לקמן (דף טז) דאמרינן כל ל"ת שבתורה לאו שיש בו מעשה לוקין עליו לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חבירו בשם אמאי לא מני נמי חוץ מעדים זוממין ומוציא שם רע ותירצו דלא בעי למפרש התם אלא הני דלא מפרשי כל כך דלוקין אבל עדים זוממין ומוציא שם רע מפורשים הם מש"ר מן ויסרו אותו ועדים זוממין מן והצדיקו ובכולה סוגיין לא חשבינן לאו שיש בו מעשה אלא כשיש בו מעשה בעצמו וכדאמרינן התם לא תיתני מימר דלאו שיש בו מעשה הוא דעל ידי דבורו יש בו מעשה ניכר ששתיהן קדש אבל מוציא ש"ר ועדים זוממין אעפ"י שיש בו מעשה ע"י ב"ד לא חשיב לאו שיש בו מעשה. ומיהו בב"ק איכא דחשיב מש"ר לאו שיש בו מעש' הואיל ואתא לידי מעשה ע"י ב"ד ופליגא שמעתין דהכא עליה. עוד הקשו בתוספ' למה לי לר' יהודה למילף הכא מעדים זוממין ומש"ר דפרכינן ליה מצד חמור לילף מנשבע ומימר ומקלל את חבירו בשם ולר' יוחנן דאמר התם לא תיתני מימר ליליף מנשבע ומקלל וי"ל דר' יהוד' לא מיפרשי ליה הנהו דרשי דדרשינן התם בנשבע ומקלל לחייב בהם מלקות למעבד מנייהו בנין אב דהא לפום פשטא דקראי לאו שיש בו מעשה הוה לן למיבעי אם משום דכתיב במלקות אם לא תשמור לעשות אי משום דסמיך ליה לאו דחסימה שיש בו מעשה ובמשנה תורה דריש ר' יהודה סמוכין הילכך משום מש"ר ועדים זוממין דמלקות דידהו מיפריש שפיר בהדיא דחינן ההיא דרשא דלא תשמור לעשות ולאו דחסימה אבל משום אידך דרשי דדרשינן בנשבע וחביריו לא עבדינן כללא למידחי לא תשמור לעשו' ולאו דחסימה ותדע דאלו סבירא ליה להנהו דרשי להתם דלמאן דתני התם מימר שלשה כתובים הבאין כאח' שאין מלמדין ואפי' לר' יוחנן דלא תני אלא נשבע ומקלל מימר בהדי עדים ומש"ר הוו להו ארבע' כתובים שאין מלמדין אף לר' יהודה אבל השתא דלית להו הנהו דרשי דהתם יליף ממוציא שם רע ועדים זוממין כיון דלא פריך צד חמור. וזו שיטת רבי' הרמב"ן ז"ל:
ר' יהודה לא ס"ל כר' עקיבא. ומעתה ש"מ דר"ע לית ליה דר"י דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו דהא לר"ע פרכינן מה להצד השוה שבהן שכן קנס ואפילו לא פריך צד חמור מעתה הא דס"ל לר"ע שהמקיים בכלאים לוקה וכדמייתינן לה בפר' השוכר בע"א (ד, פד) אין פירושו ששומר את הכלאים מן החיות ומן הליסטים כדפי' רש"י ז"ל התם דא"כ ה"ל לאו שאין בו מעשה אלא פירש שמגרש אותם או שעושה להם גדר סביב כפי' ר"י ז"ל:
מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד חמור. הקשו בתוספות אי פרכינן צד חמור אף ע"ג דלא דמו חומרי אהדדי בטלת כל הצד שוה שבעולם. ותירצו דלא פרכינן הכי אלא כשהחומרות משונות מאד שאין כיוצא בהן בכל התורה דעדים זוממין לוקין בלא התראה ומוציא שם רע לוקה ומשלם וכ' אלו נערות דפרכינן הכי למה הצד דחובל בחבירו ועדי' זוממין חובל בחבירו חייב בחמשה דברים ובמסכת סוטה גבי טבול יום וכלי חרס שהטבול יום אבל הטומאה וכלי חרס מטמא מאוירו ודומה קצת למאי דאמרינן בסנהדרין מה לנשיא וחרש שכן משונין. ורבי' הרמב"ן ז"ל פי' דלא פרכינן צד חמור אלא היכא שיש בשני המלמדים חומרות שאין אח' מהם בלמד ואין בלמ' שום חומרא שלא תהא דמלמדין כגון הא דהכא וכן אידך דאמרינן לעיל אבל בעלמא דלא פרכינן צד חמור יש בלמד צד חומרא שאינה במלמדין ומדברי רש"י ז"ל למד כן שכתב בסנהדרין גבי ההוא דאמרינן לה לנשיא וחרש שכן משונין וצד חמור לא פרכינן דאביו נמי אית ביה צד חיור שהוקש כבודו לכבו' המקום. ומורי הרא"ה ז"ל היה מפרש דלא פרכינן צד חמור אלא כשהחומרות הן בעיקר אותו דבר שאנו באין ללמוד מהן כגון שכאן שאנו באין ללמו' לענין המלקות ומש"ר חמור שלוקה ומשלם ועדים זוממין שלוקה בלא התראה וחובל בחבירו דפ' אלו נערות שחייב ה' דברים שהוא עיקר הממון שאנו באין ללמו' שם לחייב תשלומין במקום מלקות אבל בהצד השוה דעלמא אין החומרות באותו דבר שאנו באין ללמו' מהם ופי' נכון הוא אם היה מתקיים זה בכל השמעות. וראיתי להרב ר' מאיר ז"ל האשכנזי שכתב דבר חמור היינו משום דזימנין דבעדים זוממין איכא חומרא דמש"ר להיות לוקה ומשלם כגון שהעי' על האדם שהוציא ש"ר ונמצא חומרא שוה בשניהם. ור' יהודה לא חשיב לה פרכא כיון שרוב עדים זוממין אינו כן. וכן בפ' אלו נערות עדים זוממין משלמין ה' דברים כשהעידו על א' שחבל בחבירו ולשון צד חמור אינו מתיישב לפי' זה גם אין זה נמצא יפה באותן מקומות שהקשו צד חמור ואף שמצינו שפירשו כן בתוס' בשם ר"ת ז"ל דבר שאמרו שם ור' יהודה צד חמור לא פריך נראה דלית ליה הא דאמרינן בשחיט' חולין דכל מה הצד פרכינן כל דהו דהא פרכא דצד חמור מטעמ' דפרכא כל דהו הוא דפרכינן לי' כמו שפי' רש"י ז"ל גבי ההיא דמה לנשיא וחרש דבמס' סנהדרין (דף סו) וכן כתב רבינו ז"ל:
ההוא מיבעי ליה לאזהרה לעדים זוממין. פי' רש"י ז"ל שלא ענש הכתוב אלא א"כ הזהיר ואין לשונו ברור דהא לא אתמר הא אלא היכא שהלאו ההוא ניתן לאזהרת מיתת ב"ד או כרת דאמרינן דלאותה אזהרה בא ולא לענוש עליו מלקות אבל בלאו גרידא לא איתמא הכין דא"כ כל חייבי לאוין אין לוקין עליהן שכולן באו לאזהרתן ואי בעי לומר דה"נ בא להזהיר על ענוש כאשר זמם שיש בו מיתת ב"ד לפעמים וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו כדאמרינן גבי לאו דמחמר הוי ליה למימר הכי בהדיא כדאמרינן בכל דוכתא ועוד דכיון שכתב רחמנא והצדיקו אפקיה מההוא דינא כי היכי דאפקיה מדינא דלאו שאין בו מעשה כדכתיב בריש פירקין והנכון כמו שכתב הרמב"ן ז"ל דכיון דלא תענה אזהרה לעדים זוממין לקיים בהם עונש כאשר זמם שוב אין לנו בו אלא עונש כאשר זמם במקום שיש לקיים בו תורת הזמה שכבר פירש הכתוב עונשו ולאפוקי היכא שאינו בתורת הזמה כגון השנויין בריש פירקין וכיוצא בזה שלוקין מן הלאו הזה משום שכתב רחמנא והצדיקו והיינו דאמרי' דלר"מ אין לומר כן דאיהו ס"ל דאזהרת עונש כאשר זמם הוא מלא יוסיפו לעשות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |