משך חכמה/בראשית/יט
העריכה
הוציאם אלינו ונדעה אותם. פירוש נדע כל מאוויהם וחפציהם אם רוצים לרגל את הארץ וזה שאמר הנה נא לי ש"ב כו' כי על כן באו בצל קורתי פירוש על כן בשביל הבנות להתחתן אתם באו האנשים הנה בצל קורתי:
יגעריכה
כי משחיתים אנחנו את המקום הזה. בדבר הזה חטאו כמאמר רז"ל ביומא והכוונה כי הדבר הנגזר מהשי"ת לרעה יכול להשתנות ע"י תשובה ואין זה גזר דין שאינו נקרע כלל. אבל הדבר הנמסר אל המלאכים כבר הוא גזר דין ובל יוכל להשתנות כי ידיעת הנבראים מכריח הבחירה לכן השי"ת שלח אותם לסדום אולי ע"י שיגידו כי ד' רוצה להשחית העיר ישובו מדרכם הרעה כמו שמצינו בננוה לכן כאשר אמרו כי משחיתים אנחנו הלא אמרו הדבר בהחלט ושללו הבחירה והגזר דין אינו נקרע ונעלו דרכי התשובה אולם לוט הבין מסוף דבריהם כי עדיין תשובה מועיל כי לזה שלח אותם השי"ת לכן ויצא לוט וידבר אל חתניו כי דיבר להם שיעוררו את בני העיר לשוב מדרכם הרעה כי אם לא ישובו כלה ונחרצה ויאמר קומו צאו מן המקום כי משחית ד' את העיר ועדיין אין הגז"ד נחתם ויכול להתקרע ולכן ע"י יציאתכם מן העיר יתעוררו לתשובה וכמו שאמרו במדרש על בנין נח את התיבה שזה גופא היה התראה לתשובה ולכן כתיב וידבר אל חתניו וכו' ויאמר קומו וכו' כי היה בזה שני ענינים ודו"ק:
ידעריכה
וידבר אל חתניו כו'. לא הלך לדבר עם נשי בניו יעויין רמב"ן משום כמו דאמרו ז"ל נבח בך כלבא עול כלבתא פוק יעוין עירובין דף פ"ו ופשוט:
כטעריכה
ויהי בשחת אלקים את ערי הככר. יתכן כי הוא על התבוננות של אברהם על מפעלות הבורא יתברך כי הדרך במי שמתפעל ועושה בחרי אפו דין נורא אשר לא נשמע כמוהו אזי גם על בנו לא יחמול ובאכזריות נוקם שוטף כל אשר יפגעהו, לא כן מפעלות הבורא יתברך כי בעת שחתו את ערי הככר בגפרית ואש אז זכר בריתו את אברהם לתת לו את יצחק והציל את לוט וזה שאמר וירא כו' ויהי בשחת אלקים כו' ויזכור את אברהם היינו לתת לו את יצחק וישלח את לוט שכל זה מוסב על וירא שכל אלה ראה אברהם והיינו שבמשפט אמיתי בלא שום התפעלות איזה אשר לא יתכן אצל הבורא חלילה שחת את הערים האלה והבן:
לזעריכה
הוא אבי מואב עד היום כו'. כי הממזרות הוא פסול בתולדה ומועיל לרעה אל תכונת הנפש וכמו שאמרו כי הממזרות יסבב עזות פנים לכן אמר כי התכונה הרעה מהאבי המשפחה נשאר אצלו ובניו עד היום (ועיין בעה"ט תצא) ואף שאין ממזרות אצל עו"ג יתכן להיות כי למ"ד ממזרת לאחר עשרה דורות מותרת לכן רות באה לבועז שכבר היה עשרה דורות ממואב אביהם אם תחשוב נגד דורות מישראל אברהם יצחק ויעקב יהודה פרץ וחמשה דורות מפרץ עד בועז כתוב בסוף רות והמציאה ההשגחה שיהיה כבר עשר דורות ודו"ק:
לחעריכה
גם היא ילדה בן. ר"ל הבכירה היתה היא המעוכרת ולוט לא ידע כלל א"כ היתה היא מזרעת תחילה ולכן ילדה בן אבל הצעירה כיון שידע בקומה של הבכירה חשב שברצונו בא על הצעירה והיא לא חמדה שהבכירה הסיתה אותה ובכ"ז ילדה בן. ונשאר בטבע הבנים ממואב שבנותיו הסיתו לזנות בשיטים: