מעשה רקח/ביאת מקדש/ד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בעריכה
אחיו הכהנים וכו' אלא מוציאין אותו לחוץ. לשון המשנה פרק אלו הן הנשרפין (סנהדרין פ"ט מ"ו) מוציאין אותו לחוץ העזרה, ופי' התוס' יו"ט ז"ל דבהר הבית מותרים טמאי מתים ומת עצמו כדפי' רע"ב (משנה ח' פ"ק דכלים) ע"כ. קצת קשה דמאי איריא הר הבית הרי כל עזרת נשים שהיא מחנה לויה כמ"ש רבינו (פ"ג) אפי' המת עצמו מותר בו וצ"ל דכוונתו להר הבית חוץ לחיל וכדתנן התם החיל מקודש ממנו שאין עכו"ם וטמאי מתים נכנסין לשם וכיון שכן חוץ לעזרה דתנן לאו דוקא אלא הכוונה להר הבית וכן דעת התוספות בזבחים (דף ל"ב) והוא מכוון לדברי רבינו שהעתיק מוציאין אותו לחוץ והמל"מ ז"ל נסתפק בזה עיין עליו. ולענ"ד פשוט הוא.
אכן קשה קצת מה נשתנה טמא שעבד משתוי כדי רביעית שפסק רבינו (רפ"א) דעבודתו פסולה וחייב מיתה בידי שמים ולמה לא הותר לכהנים לדונו כטמא שעבד וכן קשה מאונן ובעל מום שעבודתן פסולה וחללה כמ"ש רבינו (פ"ב הל' ו' ז') וכן מחוסר ומרובה בגדים (פ"י דכלי המקדש הל' ה') וכן כהן שלא קדש ידיו ורגליו (ברפ"ה) עיי"ש:
דעריכה
מפי השמועה למדו וכו'. כתב מרן על דברי הראב"ד ז"ל וי"ל דיש במיתה בידי שמים וכו'. הקשה המל"מ וז"ל וקשה דא"כ שיש בזה מה שאין בזה איך כתב רבינו ז"ל ואיך אפשר לו לעבוד עד שלא יתחייב כרת אלא מיתה בידי שמים ומאי קושיא דלעולם מתחייב בשניהם דיש בזה מה שאין בזה ועוד קשה מ"ש ועוד יש ביניהם דכרת הוא וזרעו נכרתים מה שאין במיתה בידי שמים א"כ לפי זה חמור כרת ממיתה בידי שמים וחזרה הקושיא במקומה וכו' ואני חושב דאין אלו מדברי הרב ואיזה תלמיד כתבו וצ"ע עכ"ל. ואחרי המחילה הראויה התפלל על אחרים וכו' דכוונת מרן ז"ל בשני התירוצים ששניהם עולים בקנה אחד דלעולם כרת חמור ממיתה בידי שמים וכרת הוא על השהיה ומיתה על העבודה ולזה נרגש רבינו דאיך יתכן שיתחייב מיתה בעבודה בלא כרת ותירץ כגון שיצא בדרך קצרה והיפך בצינורה דנמצא שעבד ולא שהה ולקושיא אחרת דחמור כרת ממיתה וחזרה הקושיא למקומה לא ידענא מאי קאמר דהא השגת הראב"ד ז"ל אינה אלא דאיך יתחייב מיתה הא איכא נמי כרת וכו' וכיון שהוכיח מרן ז"ל דכרת חמור ממיתה הרי אם לא שהא לא נתחייב אלא מיתה כמ"ש לעיל ואם שהא יתחייב שתיהם. סוף דבר שגבו ממני דברי המל"מ ז"ל:
אבל מחוסר כפורים וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו מהסוגיא דסוף פרק הנשרפין וכו' והניחו בצ"ע עיי"ש. אך לענ"ד נראה במ"ש מרן גופיה (לעיל פ"ג הל' ט') דרבינו פוסק כמ"ד מחוסר כפורים דזב לאו כזב דמי מעתה הדבר מבואר דלדידיה הך סוגיא אתיא כמ"ד כזב דמי ואינה הלכה גם מה שהקשה ממ"ש רבינו (פי"ט דסנהדרין) כבר כתב הוא עצמו שם משם מהר"י קורקוס ז"ל דעל כרחך טעות סופר הוא וצריך לכתוב במקומו יתר בגדים ששמש ע"כ ומבואר כל זה עוד בשו"ת רדב"ז שנדפס מחדש (דף נ"ב סי' ק"ו) אך הכנסת הגדולה ז"ל הקשה על הרב קרית ספר עיין עליו:
ועריכה
כהן שעבד וכו' ואם היא טומאת התהום וכו'. צ"ל שנטמא בה קודם כניסתו להר הבית דהרי בהר הבית כולו אין שייך בו טומאת התהום דהרי היה בנוי כיפין כיפין כדי שיהיה חלול ולא יטמא טומאת התהום כמ"ש רבינו (סוף פ"ב דפרה):
יגעריכה
ופסח שבא בטומאה וכו'. עיין מ"ש מרן ופסק לקולא משום דמספיקא לית לך לחיובי ע"כ. וקצת קשה דכיון דמיתה בידי שמים היא הא קמי קב"ה גליא ובפ"ט דמעשה הקרבנות תירץ מרן שרבינו נגרר אחר לשון הבעיא ע"כ ושם כתב המל"מ ז"ל דנפק"מ לענין מלקות ע"כ. וכן נראה שהוא האמת שהרי בריש פרקין כתב רבינו שכל לאו שחייבים עליו מיתה בידי שמים לוקין עליו:
ידעריכה
אם היו רוב הכהנים נכנסים שם. בדפוס מגדל עוז אם היו רוב הכהנים הנמצאים שם ועיין בדברי רבינו פ"ד דכלי המקדש:
טועריכה
ומפני מה מחזרין על הטהור. בדפוס מגדל עוז על הטהורים ועיין לרבינו פ"ו דכלי המקדש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |