מיני תרגומא/בראשית/מה
אעריכה
סימן מ"ה פסוק א' לְהִתְאַפֵּק תרגום אונקלוס לְאִתְחַסָנָא להתחזק וכן כל לשון התאפקות בכל מקום חזוק והנכון בעיני שהיו שם מבית פרעה ומן המצריים אנשים רבים יחלו פניו למחול לבנימן כי נכמרו רחמיהם על תחנוני יהודה ולא יכול יוסף להתחזק לכלם וכו' עכ"ל רמב"ן. אמנם לא ידעתי מה טעם לא פירש הרמב"ן לעיל מקץ (סימן מ"ג פסוק ל"א) וירחץ פניו ויצא ויתאפק ותרגם אונקלוס וְאִתְחַסָן ושם אי אפשר לפרש על דרך שפירש הכא ואם שם נכון בלאו הך טעמא כמו בכל לשון התאפקות א"כ מי הכריחו ליתן טעם בקרא דהכא ויש ליישב:
יבעריכה
שם פסוק י"ב ז"ל הרמב"ן כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש בלי מליץ זהו דעת המפרשים והוא תרגום אונקלוס. ויתכן שאמר להם כך לאמתלא ולפיוס כי איננה ראיה שידבר אדם אחר במצרים בלשון הקודש כי על דעתי הוא שפת כנען ורבים במצרים יודעים אותו כי קרוב הוא וכו' ע"ש:
כזעריכה
פסוק כ"ז ותחי רוח יעקב אביהם, תרגום אונקלוס ושרת רוח קודשא על יעקב, וז"ל הרמב"ן ואונקלוס תרגם רוח נבואה בעבור שהדבר אמת הוסיף זה ודרש כן במלת רוח שלא אמר ויחי יעקב אביהם ועשאו מענין רוח ה' אלהים דבר עלי וכו' ע"ש. ויש להוסיף נופך ממה שאמר יעקב אלכה ואראנו בטרם אמות החליט הדבר הזה ולא היה מתיירא אולי ימות [על הדרך כמו שחשש לעיל גבי בנימן לעיל סימן מ"ב פסוק ד' כי אמר פן יקראנו אסון ועיין רש"י שם. ובלאו הכי נמי וכי הי' יודע באיזה יום ימות עיין שבת דף קנ"ג.] קודם שיראה אותו לכן תרגם דע"פ הנבואה אמר זה ועל פי האמת שהבטיחו הקב"ה ויוסף ישית ידו על עיניך: