חזקוני/בראשית/מה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png מה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

[בהתודע יוסף שהוא מן ידע].

ג[עריכה]

כי נבהלו מפניו יראו ודאגו על אשר עשו לו.

ד[עריכה]

גשו נא אלי לומר להם ענין המכירה בלחישה שלא ישמעו אחרים. ד״‎א הם יכולים ליגש כי הם הרבים אבל הוא לא יכול ליגש שאם יגש לזה יתרחק מזה ולא לכבודו נתכוין אלא לכבודם נתכוין. פרש״‎י הראה להם שהוא מהול ואין לחוש שמא ישמעאל הוה משום דאיכא הכירא טובא שהישמעאלים אינם נימולים עד לאחר שלש עשרה שנה ומחמת תשמיש אין בו פריעה אבל בני ישראל הנימולים כשהם קטנים הפריעה ניכרת יפה. ואעפ״‎י שהמצריים נמולים היו כמו שפרש״‎י אשר יעשה לכם תעשו, היינו מחמת דוחק רעב, אבל הוא עשיר אם כן לא מל אם לא היה יהודי. ד״‎א השבטים לא היו יודעים במצרים שהם נמולים ולכך היה להם להכיר ביוסף במילתו.

ט[עריכה]

רדה אלי לא אמר רד כבר עברה שנה ממנין רד״‎ו.

יב[עריכה]

ועיני אחי בנימין פי׳‎ אם לא תרצו להגיד בשביל השבועות הרי בנימין אחי שלא היה בשבועה הוא יגיד לאבי. ד״‎א גם בנימין יש לו לדאג יותר מכם שמא אני מת שהרי לא היה במכירתי יכול להאמין דברי כי פי המדבר אליכם ועד עכשיו היה המליץ בינותינו.

יג[עריכה]

את כל כבודי שיש לי במצרים ולא ידאג לבא כי בידי סיפק ויכולת להטיב לו.

יד[עריכה]

על צוארי משני צדדי הצואר שבשביל שהוא כפול נכתב בלשון רבים.

כב[עריכה]

לכלם נתן לאיש חלפות שמלת הלמ״‎ד בפתח.

חלפת שמלת חלוקים ומכנסיים שדרך בני אדם להחליף ודומה לו היא שמלתו לעורו זהו החלוק הטפל לעורו. וי״‎א מלבושי בגדים לפי שגרם להם שקרעו בגדיהם שלא כדין כשצוה לתת הגביע באמתחת בנימין ונתביישו על שהיו קרועי בגדים. ולבנימן על ידי שלא היה במכירתו נתן שלש מאות כסף אבל לשאר אחיו שמכרוהו לא נתן כדי לקנוס כל א׳‎ עשר ידות יותר מדמי עבד. כמו שאמרו רבותינו בגיטין פרק השולח המוכר עבדו לעובד כוכבים קונסין אותו עד עשרה בדמיו. והשלש מאות כסף הם עשר ידות מדמי עבד כדכתיב בפרשת משפטים כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו.

וחמש חלפת שמלת אחת על שקרע בגדיו עם אחיו והשנית על שהוא בן אמו והשלשית על בושתו שהוציא עליו שם גניבה ושתים שהיה מחייבו תשלומי כפל. ד״‎א וחמש חלפת שמלת על דרך ותרב משאת בנימן ממשאות כלם חמש ידות.

כג[עריכה]

שלח כזאת כעין המתנה שנתן לאחיו שלח לאביו משא עשרה חמרים של חליפות בגדים. מטוב מצרים משש ורקמה חטובות אטון מצרים. עשרה חמרים, ועשר אתנת לעשר אחיו לאיש שתי בהמות להנהיג ואע״‎פ שבנימין חזר עמהם. לא רצה להטריחו.

כד[עריכה]

וישלח את אחיו כל לשון לויה משקל דגש וכשהוא לשון שליחות לחזור משקל רפי.

אל תרגזו בדרך אל תפחדו משום דבר, להביא כל מקניכם ורכושכם וכל אשר לכם מאחר שאתם אחי כי שלום לי מכל צד ולי כל הארץ, לשון לב רגז. ד״‎א אף כי הטענתי אתכם עושר כל כך בימי רעב שלסטים מצויין אין לכם לירגז.

כו[עריכה]

ויפג לבו לשון אל תתני פוגת לך לשון הנחה פי׳‎ וינח לבו כי לא נבהל עוד ולא נתעורר במה שאמרו לו כי לא האמין עד שראה העגלות. ד״‎א לשון טיול ושמחה וחברו ביומא אישי כהן גדול עמוד והפג אחת על הרצפה שהיה הדבר עליו כשחוק. ותרגומו מוכיח והווי מליא פייגין על ליביה.

כז[עריכה]

את כל דברי יוסף פרש״‎י זהו שנאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף ולא נאמר אשר שלח פרעה, כלומר לפיכך לא נאמר כאן אשר שלח פרעה עד שעת כניסתן למצרים כדכתיב אשר שלח פרעה.

אשר שלח יוסף אמר יעקב לא היה מוציא בני עלי יציאות על חנם לטרוח ולהביא כמה עגלות אם לא היה בני. כאן פרש״‎י סימן מסר להם במה היה עוסק ושפירש ממנו בעגלה ערופה, וא״‎ת מה סימן הוא זה אלא אביו ליוהו כדמתרגמינן וישלחהו מעמק חברון ואלויה אמר לו יוסף לאביו חזור בך אמר לו בני גדולה לויה שעתידה פרשת עגלה ערופה שנוספה בתורה, כדכתיב ידנו לא שפכה את הדם וכי תעלה על דעתך שסנהדרין הורגין אלא לא פטרנוהו בלא מזון ובלא לויה, וסימן בחון הוא שלא היה יודע בו אלא אביו והוא. וי״‎מ שבאותן עגלות ששלח היו בהן עגלות למשוך אותם ובכך היה סי׳‎ שהלשון נופל על הלשון כמו ששנינו עגלה המושכת בקרון פסולה לעגלה ערופה, והוכחה יש בדבר דכתיב אשר שלח על פי פרעה וכי צריך היה יוסף שהיה שליט ליטול רשות לשלוח עגלות לאביו אלא מהעגלות היה צריך ליטול רשות שאין פרה וחזירה יוצאה משם אלא אם כן ניטלה האם שלה בשביל שלא תלד ועגלות אלו שלח יוסף שלמות על פי פרעה.

ותחי רוח יעקב חזר לבו לבריאות. פרש״‎י שרתה עליו שכינה שפירשה הימנו כדאיתא בתנחומא עשרים ושתים שנה שעשה יוסף במצרים חוץ מאביו נגנזה רוח הקודש מיעקב ובניו ולא היה רחוק מהם אלא מהלך ארבעה או חמשה ימים ולא היו יודעים שבמצרים היה.

כח[עריכה]

רב עוד יוסף בני חי וכי הוא מושל, רב עוד לי אם הוא חי איני חושש בממשלתו.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.