חידושי הר"ן/ראש השנה/כו/א

דף כ"ו ע"א

דרחמנא אמר ושפטו העדה והצילו העדה. וא"ת והא במכות בפ' ואלו הן הגולין נפקא לן מקרא אחרינא דאמרינן התם תניא ר' עקיבא אומר מניין לסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בב"ד אחר ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט עד שיעמוד בב"ד אחר. י"ל דעיקר דרשה מההוא קרא נפקא וקרא דהכא אצטריך דלא תילוף מניה שאר דינין להצריך ב"ד אחר דשאני הכא משום דכתי' והצילו העדה:

כל השופרות כשרין חוץ משל פרה מפני שהוא קרן כתבו בתוס' דהא דלא מפיק נמי של ראם מפני שהוא קרן משום דלא אצטרך למעוטי אלא אותן שהן חלולין אבל אותן שאינם חלולין כגון של ראם ושל צבי לא אצטריך ליה למעוטי דפשיטא דלא מיקרו שופר אלא אותן שהן חלולין מלשון שפופרת. ותדע לך דהא קדחו בזכרותו נמי אי לאו דמין במינו אינו חוצץ הוה פסלי' לי' וזכרותו נמי ודאי אי אפקיה לבר וקדחו ותקע בו לא יצא דלאו שופר הוא:

חדא ועוד קאמר. פי' משום דמיתחזי להו דטעמא דרבנן דמתני' לאו מעליא הוא דכיון דאשכחן כלהו דאקרו קרן ואקרו שופר ש"מ היינו קרן היינו שופר משום הכי מוספי ואמרי חדא ועוד קאמר:

ולא שנים ושלשה שופרות. ולא דמי להמניח שופ' שופר דאמרי' לקמן דאם קול פנימי שמע יצא משום דהכא אין הגלדין זה על גב זה אלא זה אחר זה והקול יוצא דרך כולן:

היו קורין לנדה גלמודה מהני לפרושי כי עדת חנף גלמוד דאמרי' בפ' ואלו נאמרין בכל לשון כל עדה שיש בה חנופה מאוסה כנדה שנא' כי עדת חנף גלמוד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף