חזקוני/שמות/כח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
לכהנו לי וי״ו יתרה כמו חיתו שדי, בנו בעור, בנו צפור. פי׳ לכהן לי.
בעריכה
ועשית בגדי קדש משגמר צווי מלאכת המשכן למדהו מלאכת הבגדים שלבשו בבואם בו.
דעריכה
ואלה הבגדים חז״ק אמאי לא הזכיר ציץ ומכנסים.
חשן ואפד והכא לא כתיב מכנסי בד לפי שלא למקום כבוד הם נעשים.
ועשו בגדי קדש אחרים שלא הוזכרו כאן, כגון ציץ לאהרן ומכנסים לבניו.
העריכה
והם החכמי לב יקחו את הזהב המבואר במקום אחר הוא זהב התרומה המפורש בפרשת תרומה, שכשם שאני רוצה שיקחו את התרומה לצורך המשכן כן אני רוצה שיקחו את הזהב ואת התרומה לבגדים ולא יאמרו אהרן מבקש לעצמו, שהרי הבגדים מכפרים על ישראל כדאמרינן לקמן.
ועריכה
ועשו את האפד משמע אחד, ומה שכתוב ואפוד ירד בידו, ושמונים כהנים נושאים אפוד בד. תשובה לדבר אפוד בלא זהב וישראל לא היו שואלים רק בחשן שהיו בו אורים ותמים. ומה שכתוב הגישה את האפוד שם היה החשן דבוק עמו. ועשו את האפד הא לך סדר מעשה האפוד וחושן על פי הפסוקים, כשיטת רש״י יש ראיה שהאפוד הוא לבוש, כדמתרגמינן ודוד היה חגור אפוד בד כדרוט דבוץ, ומצינו כי כן תלבשנה בנות המלך מעילים מתרגמינן כדרוטין.
זעריכה
שתי כתפת כמין שתי רצועות חברת זו בצד זו. יהיה לו לאפוד אל שני קצותיו הכתפות יהיו לו על כל פני שני קצותיו אחת מימין ואחת משמאל ועל שם שזוקפות ועולות עד צוארי הכהן נקראות כתפות.
שתי כתפת יהיה לו לאפוד. אל שני קצותיו וחבר יחברם ע״י מחט בחשב כנגד שתי קצותיו של אפוד להיותן זקופות ועולות על שני צואריו דרך גבו ועל כן נקראו כתפות. וי״א שהן רחבות כדכתיב שתי כתפת חברת, שאם לא היו אלא כמו שתי רצועות עולות על צוארו, כשהכהן עוסק בעבודה וכופף צוארו אילך ואילך הם מתפרדות כאן וכאן והחושן נופל.
וחבר האפוד יהיה מחובר ע״י מחט אל הכתפות.
חעריכה
וחשב אפדתו כעין חגורה והוא שנאמר בו ויחגור אותו בחשב האפוד.
אשר עליו על פני כל היקפו של אפוד היתה מלאכת החשב נראית יוצאת ובולטת כגון חגורה אחת על שאר מלאכת האפוד כעין מלאכת פי המעיל היינו אשר עליו פירוש על האפוד.
ממנו יהיה וגו׳ על הסדר כמו שפירשתי לעיל עד ויורדות משני צואריו מעט אל מול פניו של אפוד.
יבעריכה
ושמת את שתי האבנים על כתפד האפד במקום שמגיעות לגובה כתפיו של כהן גדול.
יגעריכה
ועשית משבצת זהב הן גומות כעין ציור מקום מוצא ראשי השרשרות מן הכתפות.
ידעריכה
ושתי שרשרת משבצות ושרשרות האמורות כאן הם האמורות למטה בענין, אלא ע״י שהם יוצאות מתוך הכתפות לכך הזכירן כאן.
יזעריכה
אדם שרדנא, ומצאתי בהגהה אלמנדיגא.
פטדה אמירלא.
ברקת אטופצרי.
יחעריכה
נפך קרבונקלא.
ספיר שפיר.
יהלם בריקלא.
יטעריכה
לשם אלמנדסה.
שבו אמטיטה.
אחלמה גירגונסא.
כעריכה
תרשיש קרישטלי נמצא בהגהה פרזמא.
שהם אוניקלא.
ישפה ישפי.
כאעריכה
איש על שמו פרש״י כסדר תולדותם סדר האבנים אודם לראובן פטדה לשמעון וכן כולם. חז״ק לפרש״י דאם כן לא יגיע לשם לדן ובס׳ שופטים כתיב ויקראו ללשם דן בשם אביהם. ושם פרש״י ששמו של דן כתוב על לשם. לפיכך יש מפרשים כסדר תולדותם היינו כסדר לידת האמהות לאה בלהה זלפה רחל ועכשיו יגיע לשם לדן. כיצד נעשית רבי יוחנן אומר בולטות ריש לקיש אומר מצטרפות, והא לא כתיב צד״י אמר רשב״י אברהם יצחק ויעקב כתיב שם, והא לא כתיב טי״ת אמר רב אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם. וכדי לכתוב על כל אבן שש אותיות כמנין בנימין היו כתובות בסדר הזה:
אדם פטדה ברקת
ראובן א שמעון ב לוי רהם
נפך ספיר יהלם
יהודה י יששכר צ זבולן ח
לשם שבו אחלמה
דן ק יעק נפתלי ב גד שבטי
תרשיש שהם ישפה
אשר ישר יוסף ון בנימין
וכל האותיות עולות לע״ב אותיות כנגד ע״ב אותיות של שם המפורש הנתון בתוך החושן.
כבעריכה
ועשית על החשן עם החשן תעשה שרשרות גבלות הם שתי שרשרות האמורות למעלה.
כגעריכה
ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות האלה על שני קצות החשן העליונות.
כדעריכה
ונתת את שתי עבותות הזהב הן שרשרות הגבלות על שתי הטבעות הקבועות אל קצות החשן שאמרנו.
כהעריכה
ואת שתי קצות שתי העבותות דוגמא עד יעבור עמך ה׳ עד יעבור עם זו קנית נשאו נהרות ה׳ נשאו נהרות קולם, ועוד הרבה, פירוש שתי קצות שתי העבתת האלה תתן על שתי המשבצות האמורות למעלה בין פרשת אפוד לפרשת החשן.
ונתתה את שתי המשבצות האלה על קצות כתפות האפד הנכפלות ויורדות משני צואריו מעט אל מול פניו של אפוד, פירוש מול שפתו העליונה על אפוד שבאה מאחוריו ונכפלת מעט לפניו של כהן גדול על ידי החשב שהוא חוגר. למעלה כתב עשיית המשבצות וכאן כתב קביעותם.
כועריכה
ועשית שתי טבעות זהב אחרות ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו התחתונה אשר אל עבר האפוד ביתה כלומר בקצות השפתות התחתונות העומדות כנגד קצות האפוד הנכפלות ובאות לפניו מעט כמו שאמרנו, דהיינו בקרני זויותיו הפנימיות הדבוקות למעיל וזהו ביתה.
כזעריכה
ועשית עוד שתי טבעות זהב ונתת אתם על שתי כתפות מלמטה ממול פניו כלומר בצד אחוריו של כה״ג בקצות התחתונות של כתפות המחוברות מול שפתו העליונה של אפוד שהוא פניו של אפוד, היינו ממול פניו. י״מ האפוד היה מפניו ומאחוריו של כהן גדול כמין לבוש קצר שקורין קורשיט״א, כי איך יתכן שיהיה ממתניו ולמטה לשם קשוט הרי לא מצינו לבוש כענין זה רק במכנסים כדי לכסות בשר ערוה, ועוד הרי החוטין כפולים לעשרים ושמנה כמו שפרש״י וכבד הוא מאד וא״כ נמצא טורד רגלי הכהן העוסק בעבודה ועוד כשהכהן שוחה עצמו לצדדין הכתפות נשמטות מעל כתפיו לפיכך י״מ שהוא ממתניו ולמעלה עד גובה כתפיו כמדת שאר בגדיו.
ממול פניו בעבר החיצונה של אפוד ולא בעבר הפנימי הדבוק לגבו של כהן וע״י שאמר אצל החשן ביתה אמר כאן באפוד ממול פניו.
ובאיזה מקום בכתפות תתן טבעות אלו, לעמת מחברתו נגד מקום שהאפוד מחובר אל הכתפות ע״י תפירתו בחשב ממעל לחשב האפוד .
כחעריכה
וירכסו את החשן מטבעתיו התחתונות אל טבעת הנתונות בשולי כתפות האפוד אחורי כהן גדול בפתיל תכלת להיות שפתו של חשן התחתונה על חשב האפוד.
ולא יזח לא יסח אותיות שמוצאיהם מקום אחד מתחלפות זו בזו כמו שפרש״י בפרשת קדושים.
כטעריכה
בחשן המשפט על שם שמגיד משפט ישראל וצרכיהם.
לעריכה
ונשא אהרן את משפט בני ישראל ישא ויזכיר לפני הקב״ה מה שהחשן מגיד שהם צריכים כמו, וזה יהיה משפט הכהנים, לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל.
לבעריכה
בתוכו באמצעיתו כמו ועץ החיים בתוך הגן הולך ומפרש כיצד.
מעשה ארג משעת אריגתו יהא פיו עשוי באמצע הבגד. לא יקרע פתיחה, כמו וקרע לו חלוני. פי׳ בית צוארו לא יפתח בשעת תקון הבגד אלא בשעת האריגה מניחים בו בית צואר.
לדעריכה
פעמן זהב ורמון הרמון עשוי להיות הפעמון חובט ומקיש עליו להוציא קול.
להעריכה
ונשמע קולו כדי שידעו זמן העבודה ובכך יכוונו לבם לאביהם שבשמים. ד״א ונשמע קולו כדי שיהא נכר ונבדל להיות קדש קדשים משאר הכהנים המשרתים שם. אבל ביום הכפורים לא היה צריך הכירא שהרי כל עבודות אינן כשרות אלא בו.
לועריכה
ועשית ציץ מין תכשיט מאיר ומזהיר כמו ונוצצים כעין נחשת קלל ועליו יציץ נזרו.
לזעריכה
אל מול פני המצנפת יהיה היינו באמצע המצח.
לחעריכה
והיה על מצחו תמיד כאשר תנתן המצנפת על ראשו לעולם ישימו עליה ציץ נזר הקדש.
מעריכה
ועשית להם אבנטים ומגבעות פירש״י היא מגבעת היא מצנפת, אך של כהן הדיוט קרוי מגבעה ושל כה״ג קרויה מצנפת, וקטנה היא מן המגבעה כדי להניח מקום פנוי לתפילין בין הציץ למצנפת.
מאעריכה
וקדשת אתם בדבור, דוגמת טמא יטמאנו.
מבעריכה
מכנסי בד לפי שנאמר בם לכסות בשר ערוה, לא נאמר בם לכבוד ולתפארת.
מגעריכה
ולא ישאו עון ומתו פרש״י הא למדת שהמשמש מחוסר בגדים במיתה. וההיא דאלו הן הנשרפין דמסיק מוחרגת אותם אבנט מחוסר בגדים במיתה, י״ל דלא קאי האי קרא רק למכנסים הנתונים למעלה הימנו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |