תולדות יצחק/שמות/כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק שמות כח

א

לכהנו לי היה לו לומר לכהן לי וג' ווין הנוספים לרמוז על י"ח כהנים גדולים ששמשו במקדש ראשון:

ד

ואלה הבגדים אשר יעשו דרשו רז"ל בערכין כשם שהקרבנות מכפרים כך בגדי כהונה מכפרים ולזה נסמכה פרשת קרבנות לבגדי כהונה חשן מכפר על הדינים שנאמר ועשית חשן משפט. אפוד על ע"ז שנאמר אין אפוד ותרפים. מעיל על לשון הרע שבפרהסיא שנאמר ונשמע קולו ויבא דבר שבקול ויכפר על קול. ולשון הרע שבצנעה קטרת מכפרת. כתונת על שפיכות דמים שנאמר ויטבלו את הכתונת בדם. מצנפת על גסות הרוח יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה. אבנט על הרהור הלב. ציץ על עזות פנים שנאמר והיה על מצח אהרן וכתיב ומצח אשה זונה. מכנסים על עריות:

יא

משבצות זהב בכאן רמז מעלת התורה שהזהב שהוא חמדת בני אדם הוא בסיס לאבנים והאבנים בסיס לאותיות לומר שהתורה מעלתה על כל הקנינים שבעולם שנאמר יקרה היא מפנינים ועוד שהיו ע"ב אותיות בחשן כנגד ע"ב שמות:

יז

אודם פטדה וברקת הטור האחד וגו' להקשות מדוע נתן בחשן ראובן באודם ולא באחד משאר האבנים וכן שמעון בפטדה ולא בשום אחת מאבנים האחרים וכן קשה בכולם. והחכם רבינו בחיי ז"ל כתב זה לשונו דע כי נמצא כתוב בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שהן השרשיות ועיקריות אינם אלא י"ב והם אבות לכל שאר האבנים וכל שאר מינים הם ענפיהם ותולדותיהם ומה שנתן אבן אודם לראובן ע"ש שהאדימו פניו בחטא בלהה כשבלבל יצועי אביו והודה והאבן הזאת נקרא רובין וגדל בים והוא אדום בתכלית ותרגם אונקלוס סמקן ולזה נקרא אודם לפי שמראהו אדום כדם וסגולתו שכל אשה שנושאתו אינה מפלת לעולם וטוב למקשה לילד שאם שוחקין ומערבין אותו באכילה ושתיה יועיל הרבה להריון כדודאים שמצא ראובן שהם דמות אדם ועל כן נכתב אדם חסר ו' להורות על אדם שהמקרא יורה סגולת האבן שנקרא אודם והמכתב יורה על פעולתו ולזה היה ראובן מפותח על אודם:
שמעון מפותח על פטדה והיא ירוקה ככרתי ותרגם אונקלוס ירקן ונקרא פראשימה וניתנה לשמעון על שם שהוריקו פניהם ופני זמרי וכן כל מי שחטא משבט שמעון בבנות מואב ואמרו רז"ל סימן לעבירה הדרוקן וסגולתה שמקררת הגוף ועל כן מצויה בארץ כוש שהם חמים ושטופי זמה וצריכים אליה לקרר אותם וז"א לא יערכנה פטדת כוש ולפי שהיא מצויה בכוש יחס אותה אותה לכוש:
לוי מפותח על ברקת ונקראת כן ע"ש שנוצצת כברק ומאיר כנר ותרגם אונקלוס ברקן ונקראת אקדח שנאמר ושעריך לאבני אקדח על שם שקודחת כגחלת והוא מלשון קודחי אש וניתנה ללוי מפני ששבט לוי היו מאירים בתורה שנאמר יורו משפטיך ומשה שהיה משבט לוי כשנולד נתמלא כל הבית אורה וגם קרן עור פניו דכתיב חכמת אדם תאיר פניו. וסגולתה שהוא מחכימת פתי ומאירת עינים מלבד מה שמשתמשים בעצם גופה כמו בנר ואומרים שאם שוחקין אותה ומערבין במאכל ומשתה יועיל הרבה להחכים ולפתוח הלב:
יהודה על נופך והוא מרקאדי והיא ירוקה ככרתי על שם שהוריקו פניו במעשה תמר ונתגבר על יצרו והודה והוריקו פניו גם כן על שם שחשדו אביו על יוסף שנא' חיה רעה אכלתהו וכשברך בניו א"ל מטרף בני עלית אז נעשו פניו זכים ומבהיקים כנופך זה שזיוו מבהיק וכתיב ביהודה ידך בעורף אויביך וסגולתה שכל מי שנושאה אויביו הופכים לו עורף ולכן נקראה נופך:
יששכר על ספיר והיא מראה תכלת לפי שהיו גדולים בחכמת התורה שנא' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ולוחות התורה של סנפרינון היו וכן מצינו במתן תורה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וידוע שנפש בעלי התורה צרורה בצרור החיים תחת כסא הכבוד שכתוב בו כמראה אבן ספיר דמות כסא והתכלת צבע של ענוה ושפלות לא גאוה כאדמימות וירקות וסגולתה שהיא טובה להאיר עינים ולכן מעבירים אותה על העינים וכן התורה מאירת עינים והאבן הזו תועיל לכל כאב ונפיחה באי זה מקום שתהיה בגוף וכן התורה מרפא לכל הגוף ואמרו רז"ל חש בראשו וכו':
וזבלון על יהלום ונקראת פירלה בלע"ז והיא לבנה ע"ש שהכסף לבן והוא סימן לעושרו של זבולון שנאמר זבולון לחוף ימים לכן ניתנה לו והיא מצלחת בפרקמטיא וסגולתה שמביאה שינה על האדם שנאמר הפעם יזבלני אישי:
דן על לשם ונקרא אשטופסי ובו פרצוף אדם מהופך ע"ש שהפכו שבט דן את הקערה על פיה והפכו לשם לסמל בפסל מיכה וכתיב בספר יהושע בחלוק הארץ ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם שהיא עיר מארץ ישראל:
נפתלי על שבו ונקרא טורקישא והפרשים מתמידים לנושאה וכן תרגומו טרקיא וסגולתה שמושבת האדם על הרכב ומצלחת אותו בענין הרכיבה כל ימיו ולכן נקרא שבו ועל שהיא מחברת אותו אל הרכב ניתנה לנפתלי שהוא לשון חיבור על שם נפתולי אלהים נפתלתי:
גד על אחלמה ונקרא קרישטאל ולכן תרגם אונקלוס עין עיגלא לפי שהקריסטאל מצויה הרבה אצל בני אדם והכל מכירין אותה כך שבטו של גד היו מרובין והרוגיהם ניכרים שנאמר וטרף זרוע וגו' וסגולתה שמחזקת הלב שלא ירך בלכתו למלחמה ולזה נקרא אחלמה מלשון חוזק שנא' והחלימני והחייני:
אשר על תרשיש ונקרא קריאוליק וגוונה כגוון השמן וסגולתה לעכל המאכל וכל שכן למי ששוחקה ומערבה במאכלו ונעשה בזה עב ושמן שנאמר מאשר שמנה לחמו:
יוסף על שוהם ונקרא אוניקלי וסגולתה לתת חן לאדם בעיני כל רואיו ונקרא שוהם ויש בה אותיות השם על שם ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויתן חנו והנושא' בבית המלכות תועיל ודבריו נשמעים:
בנימין על ישפה והיא כלולה מגוונים הרבה אדומה שחורה ירוקה וסגולתה לעצור הדם לפי שנשתנה לבו לגוונים הרבה וחשב מחשבות במכירתו של יוסף אם יגלה הדבר לאביו אם לא ואעפ"כ נתגבר על יצרו והיה מעצור לרוחו ולא גלה לאביו כמו שעוצרת הדם ונקרא ישפה שתי מלות יש פה וזה יורה מעלתו שאע"פ שהיה לו פה והיה לו לגלות שתק ולא גילה עכ"ד. ונ"ל שיש להקשות על דבריו איך כתב ששמעון על פטדה שהוא ירוק לפי שהוריקו פני זמרי ופני החוטאים משמעון וסימן לעבירה הדרוקן והלא החשן הוא לפי שרוח הקודש שורה על הכהן הנשאל באורים ותומים וגם כן לזכרון לפני ה' תמיד שיזכור זכיותיהם וישפיע עליהם טובה ולא לשיזכור העונות חלילה וכן קשה לי מה שכתב על לשם דן לפי שבו פרצוף מהופך על שם שהפכו קערה על פיה והפכו לשם לסמל בפסל מיכה וכי ראוי שיפותח בשנים עשר אבני השבטים באורים ותומים חטא ע"ז לשיהיה לזכרון לפני ה' תמיד חס ושלום ועוד למה בראובן אודם על שהאדימו פניו בחטא בלהה ועל שמעין ירוקה על חטא בנות מואב כיון ששתיהם על עונות יהיו שתיהן ירוקין או שתיהם אדומים כיון שסימן לעבירה הדרוקן ועוד קשה עליו מדוע בשבט לוי ברקת על שם שמאירים בתורה שנאמר יורו משפטיך ויששכר על ספיר על שם סנפירינון יותר היה ראוי שיהיה בשבט לוי ספיר שמרע"ה לוי והביא הלוחות שהיו מסנפירינון ועל יששכר ברקת על שם שמאירים בתורה כברק הרי ד' קושיות על רבינו בחיי ולכן נ"ל לפרש פי' אחר וטעם אחר בקצת האבנים וגם כן אתרץ שתי הקושיות מארבעה שהקשיתי עליו:
אמר יצחק קארו המתבר שראובן על אודם והיא רוב"ין לפי שהאבן שגוונה אדום היא ממאדים ומאדים מורה ומחייב מכת חרב והרג ואבדן ומן הראוי כפי טבע העולם כיון שאחי יוסף היו רוצים להרוג ליוסף שראובן יסכים עמהם בעבור שהבכורה שניטלה מראובן ניתנה ליוסף שנאמר ובחללו יצועי אביו ניתנה בכורתו ליוסף והוא עשה בהפך שנא' וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר לא נכנו נפש ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אותו וגו' וכמו שאמרו ז"ל ראובן ראו מה בין בני לבן חמי וכו' ראוי שיפותח במאדים לומר אע"פ שהיה ראוי לראובן ללבוש בגדי נקם ומכת חרב עם כל זה לא עשה אלא אדרבה לא די שלא עשה רק מנע מהם ההריגה מיוסף כך נראה לי ונראה לי עוד על פירוש רבינו בחיי שנתנה לראובן אודם שהיא עוזרת למקשה לילד שלכן לא ניתן לו דיאמאנטי אע"פ שהיא חשובה מאד לפי שיש לה סגולה הפכית שחכם גדול ברפואה קראוהו על שגבירה שלטת אחת מקשה לילד מאד והלך ועשה כל התרופות ולא הועילו והלך מתייאש ומיד שהלך חזר ואמרו לו למה חזרת כל כך במהרה והשיב לשאול מאתך אם יש טבעת בדיאמאנט"י אתך והשיבה כן יש בכיס שלי ואמר תנהו לי ומיד שנתנה לו ילדה:
שמעון על פטדה לפי שמצאתי בספרי הטבעיים שהיא מרחקת הזנות בכל כך ענין שהאשה שנושאה אותו אם תזנה תשבר האבן שאינה סובלת זנות ושר אחד רצה לנסות לאשתו שהלך למרחוק ואמר לה תשא זאת הטבעת בעודי מרחוק שתזכור ממני ונשאה וכשבא השר מצאה שבורה וידע שזינת' ולכן ניתנה לשמעון לומר שירחיק עצמו מהזנות אם רוצה שהקב"ה יתן רוח הקדש באורים ותומים הרי שניתן פטדה לזכות שמעון לומר עיין אם תחטא עוד אבנך תשבר ולכן לא תחטא רק תהיה בעל תשובה והיית קרוב אלי ועל פירוש רבינו בחיי ז"ל נראה לי שניתן לראובן אבן אדומה ולא ירוקה כמו לשמעון לפי שסימן לעבירה הדרוקן וזמרי שלא שב בתשובה ראוי להדרוקן אבל ראובן ששב בתשובה ראוי שישאר אדום נכלם מן העבירה כדרך המכלימים אותו מעבירה שמתאדמים פניו מצד בושה:
לוי על ברקת לסבה הנזכרת שהיא מאירה בלילה ונראה לי שלזה אמרו ז"ל אשת חיל וכו' ורחוק מפנינים מכרה זו אשת נח. ויש להקשות למה פירשו זה הפסוק על אשת נח ולא פירשו כך על בטח בה לב בעלה או על שאר הפסוקים ולמה אמרו כן על אשת נח ולא על שרה ורבקה וכו' שהיו צדקניות ממנה אלא הכוונה לפי שהשם צוה צוהר תעשה לתיבה והיא אקדח להאיר בלילה בתיבה לזה אמר אשת נח היא יותר יקרה ויותר מאירה מאקדח שניתנה בתיבה כך נראה לי שאם צוהר רוצה לומר חלון מה הועילה שהרי אמרו ז"ל שלא שמשו המאורות בשנת המבול:
יהודה על נופך כמו שאמרנו שסגולתה שהנושאה חוזרים פנים לו האויבים נראה לי על זה שזהו מה שאמר ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו. הפשט שכשהמכה אינה בפנים אלא באחור היא חרפה שמורה שברח וזה הוא שאמר חבורות פצע תמרוק ברע הוא מלשון ונתון תמרוקיהן לומר שדבר יפה וכבוד לרשע שיש לו מכת חרב בפנים אבל כשהוכה במקום נסתר כמו בחדרי בטן זה הוא לו למכה:
יששכר על ספיר והקשתי מדוע לא היה לוי על ספיר משום סנפרינון. תשובה נראה לי לפי שאע"פ שיששכר היה חכם בכל החכמות היה יותר באיצטגנינות שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וחכמת התכונה נושא שלה השמים והם ספיריים לכן ניתן ליששכר ספיר שהשם מורה על ספיריית וכתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר שהם ספיריים. וכתב רבינו בחיי ז"ל שהספיר גוונה תכלת והיא צבע של ענוה ע"כ ושמעתי שבן קיסר קושטאנטינ' לא היו קמים מפניו ולא מכבדים אותו ונתרעם לאביו על זה ואמר לו אביו אני אתן לך אבן יקרה ושים בכובע ותראהו לבני אדם ויכבדוך שסגולתה היא זאת וכן היה וספר הדבר לאביו אמר אביו דע שאין זה אלא מצד שכשתראה להם האבן חושבים שאתה משתחוה להם והם משתחוים לך. וניתן ברקת למשה שהפעולה היותר גדולה שעשה היא מתן תורה וכתיב בה ויהי קולות וברקים:
זבולון על יהלום היא פירלה לפי שהיא עגולה וכן הים עגולה שהיא יסוד וכתיב זבולון לחוף ימים וגו' ועוד שגלגל הוא שחוזר בעולם והעשיר שמסייע לבעלי תורה יתמיד עשרו ואי לא לא ולזה נותנים לאבל עדשים כך נראה לי:
דן על לשם נ"ל שאינו כרבינו בחיי בעבור הקושיא שהקשיתי לו אלא שהלוחם במלחמה ובא מאחרי הלוחם והורגו רואה פניו הפוכות שהפנים שאינם הפוכות הם כשלוחם פנים אל פנים ולפי שכתוב בדן יהי דן נחש עלי דרך הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור ורואה דן פני הנהרג הפוכות לזה ניתן לו לשם שפניו הפוכות ועוד נ"ל שלפי שלשם הוא כמו השם שצריך הלוחם ישועה מהשם והוא כמו שאומר לש"י אפקיד לך שיהיה בעזרך ובלע"ז אלדיו טואינקו מיינדו וזהו אומרו לשם פירוש לשם יתברך אפקיד אותך ולזה אמר בדן לישועתך קויתי ה':
נפתלי על שבו נראה לי לפי שנפתלי רומז למתן תורה כמו שאמרו ז"ל נפתלי נופת לי שהתורה מתוקה כנופת והעוסק בתורה צריך שיהיה תמיד על הספר שנא' ולא מעבר לים היא אינה בעוסקים בסחורה שהולך מפה אל פה וממקום למקום לזה ניתן לו שבו ר"ל שיהיה במקום אחד שקוד ללמוד תורה וזה הוא בו במקומו יהיה:
גד על אחלמה נראה לי לפי שגד נולד מהול. ויש לשאול אם המילה היה לתת שלימות בגוף או בהפך שנראה שהאדם שלם ומחסרים ממנו הבשר ונשאר כבעל מום. תשובה שהיה מותר והיה בעל מום וכשנימול נעשה שלם וזהו אומרו התהלך לפני והיה תמים פירוש לא תחשוב שהיית שלם ונעשית בעל מום אינו כן אלא עכשיו אתה תמים וזהו אומרו אחלמה לא תחשבו שלפי שנולד מהול שנולד חסר אדרבה נולד שלם וזהו אומרו אחלמה פי' שלם בגופו ובלע"ז שאנו כמו והחלימני והחייני:
אשר על תרשיש נראה לי לפי שהתרשיש הוא הכוכבים כמו שפירשו על ידיו גלילי זהב שהוא השמים ממולאים בתרשיש הם הכוכבים והכוכבים הוא הגוף היותר מאושר שבכל העולמות וכתיב באשר באשרי כי אשרוני בנות לזה מפותח על תרשיש:
יוסף על שוהם הטעם שכתבתי למעלה ונ"ל שלפי שאז"ל האלהים יבקש את נרדף שיעקב נרדף מעשו ואמר ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי הבל מקין וישע ה' אל הבל והבקר מהארי והכבש מזאב אדם כי יקריב מכם קרבן לא יכנס בבהמ"ק הרודף אלא הנרדף היונים והתורים מהנץ לא יכנס בביתי הנץ אלא התורים ובני יונה וכן יוסף נרדף מאחיו לכן ויהי ה' את יוסף לזה הוא על שוהם ועוד לפי שכתוב ביוסף אחד מאותיות השם עדות ביהוסף שמו לזה ויהי ה' את יוסף ולכן הוא על שהם שהוא השם בהפוך אותיות:
בנימין על ישפה כנזכר. ועוד נ"ל שלפי שישפה ירוקה ושחורה ואדומה ומי שמכלימין אותו גוונו עתה אדום ומיד ירוק ומיד אדום והוא שמצד שיש לו דאגה על אותה הבושה והלב נחלש הולך הדם לחזקו ונשאר ירוק ומיד רוצה להנקם ויוצא הדם להנקם והוא אדום וכן בנימין רצה להנקם על אחיו והיו פניו אדומות ואח"כ לבו נחלש על יוסף ונהפכו פניו לירקון ואחר כך שלא יכול להנקם בעבור חסידותו נשארו פניו שחורים על מכירת אחיו כנ"ל והטעם שבנימין לא גלה לאביו וכן ראובן לפי שאמר לא ימנע או כוונת הש"י שיודע ליעקב מכירת יוסף או לא אם כוונתו שידע הקב"ה עצמו יגלה לו ואם כוונת הש"י שלא יודע ליעקב איך אעשה הפך כוונת הש"י לגלותו:

ל

את האורים ואת התומים היא מדרגת רוח הקדש למעלה מבת קול ולמטה מנבואה ונקרא שמן אורים שמאירים דבריהם תומים שמשלימים דבריהם ונקראו כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאים מעשיהם:

לג

ופעמוני זהב בתוכם בשולי המעיל ע"ב רמונים ל"ו לצד ימין ול"ו לצד שמאל ופעמון זהב בתוך הרמונים ולפרש"י לא היו בתוכם אלא פעמוני' בין רמונים:

לה

ונשמע קולו קול המעיל נשמע בהרעשת הפעמונים ולימדה תורה דרך ארץ לרוצה ליכנס לפני המלך שיהיה נוקש בפתח ההיכל ואם נכנס פתאום חייב מיתה שנאמר אשר לא יקרא אחת דתו להמית וכן הכהן אם יכנס פתאום יפגעו בו המלאכים ועוד לפי שיפנו מקום לאוהבו של מלך כדי שיוכל לעבדו ביחוד ובצאתו גם כן נשמע קולו כאלו הכהן קורא אותם שישובו לשרת לפניו כראשונה שכבר כלה עבודתו וזהו בבאו אל הקדש אבל לפני לפנים לא היה צריך השמעת קול שלא היה נכנס שם בבגדי זהב אלא בבגדי לבן. וזהו למעלת ישראל שביום הכפורים נכנס בלא נטילת רשות. ובירושל' וכל אדם לא יהיה באהל מועד אפילו אותם שכתוב בהן ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד ועל כן נצטוה שישמיע קול בפעמונים שנאמר בבית אלהים נהלך ברגש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.