אלשיך/בראשית/כ
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בעריכה
ויאמר אברהם וגו'. הנה כמו זר נחשב. ישוב לו' אחותי היא. ולא חש פן יקרנו כאשר קרה לו עם פרעה. ולמה סמך על הנס. ולאו כל שעתה מתרחיש ניסא. ועוד במאמר אבימלך הגוי גם צדיק תהרוג. מאן דכר שמיה דגוי. וכן מה מרבה הגם. ועוד מי הגיד לו שיהרגנו בהיותו צדיק. אולי מאמרו ית' הנך מת הוא. אם לא ישיבנה ויחטא בה. ועוד אומר והיא גם היא. ומהראוי שלא יאמר אלא וגם היא אמרה. אך או' והיא מיותר. ועוד או' ובנקיון כפי מיותר ובלתי צודק. ועוד במאמרו ית' ואחשוך וגו'. למה כפל ואחשוך וגו' כי ע"כ וגו'. וגם נדקדק אומרו מחטו בלא אל"ף. ועוד שנראה שאילו ברשע הי' עושה היה מניחו הוא ית' לחטא בה. הלא ק"ו הדברים אם לפרעה שגם הוא חשב שלא היתה אשת אברהם. נגעו ה' ואת כל ביתו. ומה גם אם ברשע היה עושה. ועוד או' ויתפלל בעדך וחיה. שנראה שגם אחר שישיבנה ימות. אם לא יתפלל אברהם עליו. ולמה יומת מה עשה. כי הלא הוא אמר אחותי היא. והיא אמרה אחי הוא. ועוד או' השב וכו' כי נביא הוא. שיראה שאם לא היה נביא שיתפלל אין להשיבה. ועוד במאמר אבימלך מה ראית וגו' הם דברים כפולים ומכופלים. מה עשית לנו ומה חטאתי לך וגו' מעשים וגו'. ומה חזר לו' מה ראית וגו'. שהוא הקודם ולא עוד אלא שנא' ויאמר פעם ב' בתוך דברי אבימלך. ועוד בהתנצלות אברהם כי אמרתי רק וגו'. שאדרבה קוצי' הוא נותן בעיניו. ועוד אומרו ויהי כאשר התעו אותי וגו'. שהוא משולל הבנה. וכן או' הנה נתתי אלף כסף וגו'. יראו דברים משוללי טעם:
אמנם הנה אברהם להיות נגד עיניו אשר קרה לו עם פרעה. לא אמר לה אתה אמרי אחותי את. שלא תתן היא אצבע בין שיניה לו' כך מעצמה ומה גם כי מר לה מאד על מה שקרה להעם פרעה. אך הוא היה אומר עליה אחותי היא. וזה ויאמר אברהם וגו' אחותי היא. אך לא הכריח אותה. והן אמת שלא. יבצר שהיא מעצמה לבלתי הכזיבו תאמר לשואליה כי אחיה הוא. וכוונתו היתה שאם יתבעוה לינשא כדרך מזווגי זווגים. יבאו לו יום או יומיים לדבר עליה אליו. שיוכל לבקש תואנות. כענין אמור נשואה היא לאיש פלוני שבמדינת הים וכיוצא. אלא שאבימלך להיותו מלך. פתאום שלח ויקח את שרה. ואז ויבא אלהים וגו'. ויאמר לו הנך מת וגו'. ולבא אל הענין נשית לב אל מאמר סוף ענין כי עצר ה' וגו'. בעד כל רחם וגו'. על דבר דבר אשת אברהם. מי לא ידע בכל אלה כי על דבר שרה הענין:
אך הנה ביאור הענין. הוא כי בא הוא ית' ללמדנו דעת. בל יקשה בעינינו לו' למה עצר ה' בעד כל רחם וגו' והוצרכה תפלת אברהם. והלא בנקיון כפיו לקחה. וכשידע החזיר' בנכסים רבים. ולא עוד אלא שאמר לו ית' ויתפלל בעדך וחיה. שמורה שגם אחר החזירו אותה לא יחיה והוא פלא כי צדיק בדינו היה. ע"כ באה תורתנו בחיתום הענין. ואמר כי עצור עצר ה' שהוא סתימת נקביהם. אשר אם יסתם א' מהם א"א להתקיים וימות. ואמרה אל תתמה על החפץ. שהוא על דבר שרה שהוא על הדבר היוצא מפי שרה. ומה היא הדבר שדבר'. הלא הוא כי היתה אומרת אליו אשת אברהם. כי מאמרה אליו הי' אשת אברהם אני ולא פנויה. ומה מתקו דברי אבימלך באו' הלא הוא אמר לי אחותי היא. ובאו' והיא גם היא וגו' לא אמר אמרה לי. רק אמרה אחי היא. אך הוא כי הוגד לו כי היא היתה אומרת בביתה לשואלים ממנה אחי הוא. אך לו לא אמרה. כ"א שאדרבה היתה אומרת אשת אברהם כמדובר ולא שוה לה. ושיעור הכ' והיא גם האומרת לי שהיתה אשת אברהם. גם היא אמרה לזולתי אחי הוא. ובזה נבא אל הענין. והיא כי ע"כ א"ל הוא ית' הנך מת על האשה גם שתשיבנה במאמרי. והוא על כי לא חש לדבריה והיא בעולת בעל כמאמרה. והוא ע"י עצור כל רחם האמור למטה. הוא סתימת נקבים אשר ימותו בם ולבל תגע בה יד אבימלך אפילו באצבעה. אמר הנך מת שלא תתקיים אפילו שעה א'. רק טרם תבעול תמות מיד. וז"א הנך מת על אשר לקחת. וע"י כן אבימלך לא קרב אליה אפי' שום קריבת נגיעה. ובהיות שכל בני ביתו מזכר עד נקבה נסתמו נקביהם למות על שלא מיחו אמר הגוי גם וגו'. לומר הנה ד' היו בפעולה זו. (א) אברהם שהיה סבה ראשונה שאקחנה באמור אחותי היא. (ב) כי היא גם היא כי לשואליה טרם תלקח אמרה אחי הוא. (ג) המון כל עם העיר עם כל בני ביתו שלא מיחו. שלא שתו על לבם כי מדאגה מדבר פן יהרגוהו על דבר אשתו אמר אחותי היא. (ד) המלך עצמו שלקחה. אמר אבימלך הנה אני אין לי אשם כלל. ואם תחשבני עכ"ז לאשם ותענישני על שלא חששתי כי מיראה אמר אחותי היא. הלא ע"כ למה ענשת בלבד את בני ביתי. גם את העם הבלתי מוחי' תבא להעניש. וגם את אברהם עצמו מכ"ש. כי הוא הי' עיקר הסבה. וז"א לפי מה שאמרת הנך מת. ימשך שגם את הגוי שלא מיחו וגם צדיק הוא אברהם המפורסם לצדיק תהרוג. שהוא הי' העיקר וריבה הגם על שרה. נמצא כלל שלשה הגוי ושרה ואברהם באומרו הגוי גם צדיק. ועל הצדיק הנזכר אמר הלא הוא אמר לי אחותי היא. ובזה לא אמר הלא אברהם אמר לי כי הלא הוא. שחוזר אל הצדיק הנזכר והיא שאמרה לי אשת אברהם אנכי. הלא גם היא אמרה אחי הוא. כי גם שלי לא אמרה הלא לזולתי אמרה כמו שכתבנו שלא אמר אמרה לי. ולמה אעשה עיקר בחזרתה באופן כי בתם לבבי עשיתי. או יאמר הנה לגוי הפרשת מישראל שמחשב' רעה תצרפה למעשה. אבל מחשבה בטעות האם על כי גוי אנכי תהרגני. וזהו הגוי גם צדיק תהרוג והלא בתם לבבי עשיתי כי אמר אחותי וגו'. ואין לומר כי מיראתה כן אהרוג את בעלה לקחתה אמרה כן כי הלא גם כפי היו נקיות משפוך דם וזהו ובנקיון כפי עשיתי זאת. והשיב לו הוא ית' עלה על רוחך שנעלם ממני תם לבבך שבמחשב'. גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת וע"כ ואחשוך גם אנכי אותך. ומה שאמרת שחשכתיך מן החטא לא מלשכב עמה כי זה בשבילה עשיתי. כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקי'. אך הוא מחטו לי שהוא שאם היית בועל היית חוטא לי ולבעלה. אך אני חשכתיך גם מחטוא לי לבדי שהוא כי ע"כ לא נתתיך לנגוע אליה אפילו מציאות נגוע אליה. שהיא חטא לי לבדי מהרהר רע וזרע לבטלה. וזה אפשר רמז באו' מחטו בוא"ו ולא באל"ף והוא כי ו' עולה ששה נמצא עודף על הא' שהיתה ראויה להיות במקומה ה"א. לרמוז כי מנעו יתב' לנגוע אליה אפי' באצבעותיו שהם ה'. ועתה השב וגו' וחיה שאל"כ גם שישוב אח"כ ימות בעוצר כמדובר על דבר שרה. וטרם או' יתב' ויתפלל בעדך וחיה. חש כן יאמר אבימלך איך יתפלל עלי והוא בחשש אולי טמאתי את אשתו אפי' אנוסה נפסלה לו כי כהן הוא. מאז נמצא לפני מלכי צדק. ואיך אמרת השב אשת איש הרי אינה אשתו. ע"כ הקדים ואמר כי נביא הוא. ולא יבצר ממנו שלא נגעת בה. ובזה ויתפלל וגו' וחיה. גם שתשיב אם לא יתפלל עליך כאו' למעלה הנך מת על אשר לקחת. ואל תאמר א"כ מה אועיל בהשבה. הלא הוא כ"א אינך משיבה. מות תמות מיתה כפולה בעה"ז ובעה"ב:
טעריכה
ויקרא וגו'. אמר לא ימנע או יחשב לי להערר כבוד וחרפה דבר זה ולא לעון או יחשב לעון אם הוא החלוק' הראשונ' מה עשית לנו. כלו' לה עשית ולא לנו כי אינו דומה החרפה הנשארת לאשה מאשר לאיש. ואם החלוקה הב' מה חטאתי לך. שע"כ הבאת עלי חטאה גדולה כי לא חטאתי לך דבר. שתחתיו תשלם לי גמול זה. ואם לא חטאתי לך אלא אתה חטאת לי. ועלי נשאר לשלם לך גמול רעה זו מה אעשה לך שיהי' גמול מתייחס אל רעתך כי הלא דברים אשר לא יעשו כהם עשית עמדי. כי האם אעשה שלא במתכיין תקח את אשתי כאשר עשית לי שיהיה כיוצא במה שעשית לי וזהו מעשים אשר לא יעשו וגו'. והנה עד כה היה דברי תלונה והיה נראה ככועס עליו והוא לא כן נצטוה כ"א לפייסו שיתפלל בעדו ע"כ לדבר דרך חיבה ופיוס עשה אמירה בפני עצמה לאמר לו מה ראית וגו' לומר ודאי כי לא לרעה כיוונת חלילה ולא על חנם עשית. אך אין שאלתי רק שתודיעני מה היה הדבר שראית כי עשית וגו'. ובכלל מאמרו כיון אם עשית לבל יהרגוך על דבר אשתך מה ראית האם עשית זה או כיוצא בו לזולתך ואז השיב לו כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה. כלו' לא אותך חשדתי כ"א שאמרתי רק אין יראת וגו' והוא כי רק הוא ממעט. כלו' בכללות המקום אין יראת אלהים כ"א בך שזה מיעט הרק. ויראתי פן יהרגוני כלומר המון העם ולא אתה וגם לא שקרתי כי וגם אמנם וגו'. וש"ת א"כ איפה למה לא הלכת לגור במקום אחר שיהי' יראת אלהים במקום ההוא. ועוד שאם אתה אמרת אחותי. למה היא לא חששה על עצמה. שלא יטמאוה באומרה אחי הוא. על הא' אמר ויהי כאשר התעו אותי אלהים שהוציאני הוא ית' מבית אבי ולא אמר לי להיכן כ"א אל הארץ אשר אראך והייתי כתועה ממקום למקום במקומות זרים בלתי נזכרים אז דרך כלל אמרתי לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבא וגו'. נמצא שלא על מקום זה בלבד יראתי ואמרתי שאין יראת אלהים. כ"א בכל מקום אשר נבא וא"כ על כל המקומות הוא כך ואיך הייתי הולך אל מקום אחר. ושכלל הדבר כיון שלא תאשם שרה שגם היא אמרה אחי הוא כי הלא מצווה ועומדת היתה:
יעריכה
ויאמר אבימלך וגו'. אל תירא שיהרגוך על דבר אשתך כי הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב. כי תהי' בטוח כי אהי' שומר לראשך ולשרה אמר ראי מה שהרוחת לשמוע לקול אישך לומר אחי הוא כי הוא הרויח ואת הפסדת כבודיך מה שהרויח הוא כי הנה נתתי אלף כסף לאחיך כלו' שעל אומרך כי אחיך הוא הרויח כי את היית לו להועיל אך הנה הוא לך לבושה לכסות עינים לכל אשר אתך כי לא יהיו לך עינים לראות לכל הנמצאים אשר אתך וכ"ש בפני זרים שלא הכירוך מהבושה כי תהי' בעיניהם למקולקלת ואין זה לך רק על שמוע בקולו לאמר אחי הוא ויש לך להחזיק טובה לקונך שהי' מכשולך זה אתי כי נחשבתי בעיניו ית' לדבר בי שלא אחטא כי אם הי' זולתי הי' הוא ית' מניחו בבחירתו ותתקלקל וזהו ואת כל ונוכחת כלו' הביטה בחינת אם הי' לך ענין זה עם כל. הוא עם כל כללות בני אדם נוכחת ותקבלני תוכחת ומוסר בל יקרך עוד כדבר הזה לומר אחי הוא כי לא יקרך תמיד עם כיוצא בי. או יאמר אל תאמרי כי תבטחי בצדקתך שלא בלבד יעשה לך נס באומר אחי הוא. כ"א אדרבה תצאי בכל טוב עושר ונכסים כאשר בפרעה ובי. כי אינו כבודך שיקחוך ותהי' לבוז כי הנה אם יש לך כסות עינים לבלתי הביט בך בעין היותך מקולקלת הוא לכל אשר אתך כי מכירים צדקתך וזכותך:
אך את כל שהוא עם שאר ההמון לא כן ויביטו בך בעין חרפה ע"כ ונוכחת שלא יקרך עוד כזה:
יחעריכה
כי עצר וגו'. היות לו עונש זה ולא נגעים כפרעה יהיה כי היתה עתידה ללדת מאברהם למועד אשר דבר אתו אלהים. והי' בזמן יוכלו ליצני הדור לו' כי מאבימלך נתעברה. ע"כ עצר ה' כל רח' ויסתום כל נקביהם למען יאמרו אם פתוחים נסתמו על המעשה ההוא איך שרה שה' סגר רחמה נפתחה רחמה ללדת ממנו. וזהו שסמך כי עצור וגו' וה' פקד את שרה וגו' כי בזה יוכר כי ה' פקד ולא שעשה ניסא לשקרי כי ק"ו הוא כנזכר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |