גליוני הש"ס/קידושין/לט/א

דף ל"ט ע"א

כך נאמר ספיקא מותר. נ"ב בשו"ת חות יאיר סי' קצ"ב אות ס"א הקשה מכאן על הרמב"ם דסד"א מה"ת לקולא ותי' דנאמר בפירוש ספיקה מותר לשלא יוכלו חכז"ל לאסור ע"ש ובמחכת"ה אישתמיטתי' דהר"ן כאן במקומו הקשה קושי' זו והוא עצמו ז"ל הביא שם ראיית הר"ן בסוגיין מהך דממזר וודאי כו' וע"ע בהך דכאן חידוש בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקס"ו שכ' דספק פלוגתא דרבוותא אין מתיר בספק ערלה וע"ש אריכות בסוגי' דכאן:

משארי. נ"ב פירש"י ערוגות וכלשון זה ב"ק פ"א א' שארי משארי' פירש"י עשוים כערוגות:

רש"י ד"ה והכתיב שדך כ' הקנו לך מן השמים. נ"ב ל' משנה נדרים ע"ד א' וגמ' יבמות ל"ט א':

תוד"ה לא כ' דאע"ג דאשכחן כמה משניות דלא כוותי' כו'. נ"ב בס' יראים סי' קנ"ב כ' דכל הני משניות כוותי' דמודה ר' יאשי' דהכרם והמלאה נאסר באכילה והנאה גם בלא זריעת שלשה וכי בעי ר' יאשי' ג' מינין לחייב גברא משום זורע הוא דבעי עש"ה וצ"ל לדיעה זאת דהא דאמר כאן לא צהריתו היינו משום דלע"ע הרי לא עבר עביר' ואין על מה לנדותו אבל וודאי דהיו מודיעים אותו שיאסרו הזרעים והגפן בהנאה דהאי גברא כי זרע חטי כו' וודאי ליהנות מגידולם קא זרע וע"כ וודאי היו חייבים להודיעו איסור ההנאה ועיין ר"ן כאן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף