תוספות הרא"ש/קידושין/נח/ב

תוספות הרא"ש קידושין נח ב

ה"ג רש"י ואיבעית אימא דכ"ע מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין וטובת הנאה אינה ממון והכא בדשמואל קא מיפלגי ומפרש לה רש"י בתבואה שגדלה בארצו וק"ל כיין דאיירי בתבואה שגדלה בארצו למה הוצרך לומר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין כיון דלית ביה נפקותא לענין פלוגתייהו הכי הל"ל ואיבעית אימא דכ"ע טובת הנאה אינה ממון ותו לא הילכך נראה כגר' הספרים ואיבעית אימא לאו כמי שהורמו דמיין ומיירי בטבלים שנפלו לו מבית [אבי] אמו כהן ולא זכה בהם וצריך להפריש ובדשמואל קא מיפלגי ומיהו הוה מצי לאוקומה בתבואה שגדלה בארצו אלא אגב דאיירי בטבלים שנפלו לו מבית [אבי] אמו כהן מוקי לה הכי:

הרי זו מקודשת ואפילו ישראל דלענין הזאה וקדושה אין חילוק בין ישראל לכהן כדמוכח בפרק טרף בקלפי ועוד דמוקמי' לה בהבאה ומילוי:

מימיו מי מערה. פרש"י סרוחים ולא משמע הכי דסתם מי מערה אינן סרוחים מדאיצטריך לפרושי בפ"ק שהיו מובלים במי מערות סרוחים ועוד אמרי' בתעניות גשמי ברכה שאלתי גשמי בורות שיחין ומערות וכו' אלא מי מערה פסולין למי חטאת דבעי' מים חיים ומי מערה מים מכונסין:

הדרן עלך האיש מקדש. פרק שלישי.

במשנה האומר לחבירו כו' והלך וקדשה לעצמו מקודשת לשני. תי' מה חידוש הוא זה. וכי בשביל שנהג בה מנהג רמאות לא תהיה מקודשת לו ועוד מדקתני וכן האומר לאשה משמע דומיא דסיפא דאתא לאשמועי' דמקודשת לשני ולא לראשון ומילתא דפשיטא היא וכי היאך תהיה מקודשת לראשון וי"ל דמיירי כגון שאמר לה פלוני אמר לקדשה לו ואח"כ אמר לה הרי את מקודשת לי דסד"א מקודשת לי לצורך האיש שדבר עמה תחלה קמ"ל מקודשת לשני. ועי"ל דאיצטריך לאשמועינן דמקודשת לשני דלא תימא כיון דעשה שלא כהוגן אפקעוה רבנן לקידושי מיניה כדאמרי' ביבמות פ' ב"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף