שערי תשובה/ד/יב
|
< הקודם · הבא > |
יב) וכן ישים במקום יסורים צומות ותעניות והורדת דמעות ומניעת נפשו מן התענוגים, כמו שנאמר (תהלים קט כד) ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן, ונאמר (יואל ב יב) שובו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד, ויאנח תמיד במרירות ליבו כמו שזכרנו בשער הראשון מן התשובה (אות יב), וישים רבוי המרירות במקום היסורין כמו שנאמר (משלי יח יד) רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה, פי' כאשר יחלה הגוף הנפש תסבול חליו מלשון (מלאכי ג ב) ומי מכלכל את יום בואו, כלומר תעזור לגוף ותסעדהו כאשר תדבר על לבו ותנחמהו לקבל ולסבול, אבל כאשר הנפש חולה ונכאה מן היגון והדאגה מי ינחם הנפש ומי יסבול ויסעד אותה, הנה כי הדאגה ומרירות הלב יכבדו מחלי הגוף, כי הנפש סועדת הגוף בחליו אבל כשהנפש חולה ונכאה מיגוניה לא יסעדנה הגוף.
ואם תמצא את החוטא תלאה ותקרה אותו צרה ויצדיק עליו את הדין ויקבל המוסר באהבה, יהיה זה לו למגן מן היסורין הרבים הראוין לבא עליו, כמו שנאמר (תהלים עו יא) כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור, פירוש כאשר צער האדם יודה אותך, כלומר שיודה אותך האדם בעת צערו, מלשון (איוב ו ב) לו שקול ישקל כעשי שענינו הצער, שארית חמות שהיו מפותחות לבוא על האדם כענין שנאמר (מלכים-א כ יא) אל יתהלל חוגר כמפתח, תחגור ותעכב אותם ולא תביאם עליו, וזה הדרך משל למפתח החרב ומשיב אותה אל נדנה, ונאמר (ישעיה יב א) אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני, פי' אודך על מוסרך וקבלתיו באהבה, ובעבור זה שאודך על שאנפת בי ישוב אפך ותנחמני, וכן בענין ההודאה על הטובה נאמר (תהלים נב יא) אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך, פירוש אודך על הטובה שעשית עמדי ובעבור זה אקוה להתמדת טובותיך, ונאמר (תהלים קטז יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא (שם פסוק ג), ואמרו רז"ל בענין מה שכתוב (תהילים ג א) מזמור לדוד בברחו, שמחה לצדיק עשות משפט (משלי כא מו) מדתן של צדיקים פורעים חובן ומזמרין להקב"ה, משל לבעל הבית שהיה לו אריס והיה אותו אריס חייב לו, עשה אותו אריס את הגורן וצברה ועשאה כרי נטל בעל הבית את הכרי ונכנס האריס ריקן לביתו והיה שמח שהיה נכנס ריקם, אמרו לו יצאת מגרנך וידיך על ראשך ואתה שמח, אמר להם אעפ"כ השטר ממורק, פרעתי את חובי.