גבורת ארי/יומא/ב/א
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
מתניתין שבעת ימים קודם יום הכפורים כו' עד אם כן אין לדבר סוף. ושמע מינה דלכולי עלמא כהן גדול ביום הכפורים צריך להיות נשוי דעד כאן לא פליגי אלא דרבי יהודה חייש למיתה שמא תמות אשתו ומשום הכי מתקינין לו אשה אחרת ורבנן לא חיישי למיתה אבל כולי עלמא דרשי ביתו זו אשתו ואשה זו של כהן גדול צריכה שתהיה נשואה לו ולא סגי בארוסה כדאמרינן בגמרא כל כמה דלא כניס לה לאו ביתו היא וה"ה דצריך שלא יהיה לו ב' נשים כדאמרינן בגמרא רחמנא אמרה וכפר בעדו ובעד ביתו ולא בעד ב' בתים.
והרמב"ם (בפ"א מהלכות עבודת יום הכפורים) כתב שעבודת יום הכפורים הכל עשוי בכהן גדול נשוי שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו ולא ביאר הא דולא ב' בתים. ואולי אזיל לטעמיה שכתב (בפי"ז מהלכות איסורי ביאה) ואינו נושא שתי נשים לעולם כאחת שנאמר אשה אחת ולא שתים ובהלכות כלי מקדש (פ"ה) כתב ואינו נושא שתי נשים ואם נשא שתים אין יכול לעבוד ביום הצום עד שיגרש אחת וכבר השיגו הראב"ד ואין זה מקומו, מ"מ הא ודאי שאינו עובד ביום הכפורים אם יש לו שתי נשים לדברי הכל דבעד ביתו אמר רחמנא ולא בעד שני בתים ודוקא כששתיהן נשואות לו אבל אי אחת נשואה ואחת ארוסה לית לן בה דכל כמה דלא כניס לה לאו ביתו היא.
מיהו זה מיבעי לי אי ביתו מעכב אפילו בדיעבד דאי עבר ועבד ביום הכפורים בלי בית או בשתי בתים עבודתו פסולה או אינו אלא לכתחלה אבל בדיעבד לית לן בה וכי תימא אי אינו אלא לכתחלה אמאי מתקינין לו אשה אחרת מחששא דשמא תמות אשתו לרבי יהודה ואפי' לרבנן אי לאו משום דאין לדבר סוף הוי מתקינין לו אשה אחרת הא ר"ל דייק בגמרא לקמן (ג:) גבי כהן אחר מדקתני מתקינין ולא תני מפרישין שמע מינה דאין הפרשה מעכב אלמא כיון דלא מעכב בדיעבד לא חיישינן לשמא הכי נמי אי ס"ד דביתו לא מעכב בדיעבד, לא יש מקום לחששא דשמא, ואמאי מתקינין אשה אחרת לרבי יהודה מחששא דשמא תמות אשתו. אלא על כרחך שמע מינה דביתו מעכב אפילו בדיעבד.
י"ל דאפילו תאמר דאין ביתו מעכב בדיעבד מכל מקום כיון דלכתחלה מצוה איכא, חשו לשמא תמות. והא דלא חשו לשמא יארע בו פסול ויפרישו לכהן שמתקינין תחתיו דהא נמי מצוה איכא, יש לומר כדאמ' בגמ' הא דחשו רבנן לשמא יארע בו פסול ולא חשו לשמא תמות אשתו משום דכהן גדול זריז הוא, והא דמפרישין אחר תחתיו משום כיון דעבדינן ליה צרה כ"ש דמזדרז טפי וכיון דמדינא אין לחוש לפסול דכהן גדול זריז הוי ואין מפרישין כהן אחר תחתיו אלא כדי להוסיף זירוז על זריזותו לחוד משום הכי לא חשו להפריש הכהן אחר שתחתיו. ומ"מ דייק ר"ל שפיר דאין הפרשה מעכב דאי מעכב מה הועילו בתקנתן לתקן לו כהן אחר תחתיו לעשות ליה צרה שיזדרז טפי הא לא הוי ליה צרה כיון דאי אפשר להשני לעבוד בלי הפרשה אלא ודאי אין הפרשה מעכב ומהשתא הוי ליה צרה ויזדרז טפי ותדע דע"כ חיישינן לשמא משום מצות הפרשה אע"ג שאינו מעכב דאי לאו הכי תקשה לרבי יהודה למה מתקינין לו אשה אחרת שמא תמות אשתו מה בכך אם תמות אשת כהן גדול ישמש השני תחתיו והא ודאי לא חייש לשמא תמות גם אשת השני דהא לב' מיתות לא חיישינן אפילו לרבי יהודה כדאמרינן בגמ' אלא ודאי היינו טעמא דחיישינן שמא תמות אשת הכהן גדול וישמש השני בלי פרישה דהא מיתה חדא לרבי יהודה שכיח כדאמרינן בגמ' משום הכי חייש לה משא"כ בטומאה דלא חייש לה משום דכהן גדול זריז הוא ולא מתקינין ליה אחר אלא משום תוספת זריזות משום הכי אין צריך פרישה לשני וכ"ת יפרישו לשני לרבי יהודה ותו אין צריך להזמין לכהן גדול אשה אחרת דאם תמות אשתו ישמש השני תחתיו וי"ל דתקנת הכהן גדול עדיף לן לתקן לו אשה אחרת שמא תמות אשתו משישמש השני וכ"ת א"כ לא מוכח מכאן מידי דחשו לחסרון הפרשה משום דמתקינין לו אשה אחרת ולא אמרינן ישמש השני אם תמות אשתו דלמא כולה מילתא משום תקנת כהן גדול שישמש הוא עושין כן ליתא דבפ"ב דסוכה (דף כ"ד ע"א) מסיק הגמ' דרבי יהודה לא חייש למיתה והא דחייש הכא לשמא תמות אשתו מעלה עשו בכפרה פי' משום כפרת יום הכיפורים דאלים חייש בה מה דלא חייש במקום אחר ואי כדאמרת הא לאו משום כפרה הוי האי חששא אלא משום תקנת כהן גדול אלא ע"כ ש"מ הא דמתקינין לו אשה אחרת הוא משום מעלת כפרה חיישינן למיתה מטעמא דנמצא השני עומד ועובד בלי הפרשה ---