שיחה:בבלי/יומא/ב/א

שבעת ימים קודם יום הכיפורים

המהרש"א ביאר ששבעת ימי ההפרשה ויום הכיפורים הם כנגד שבעת ימי השבוע ושבת. וכבר תמהו על דבריו הרי אינו דומה יום השבת שהוא אחד מתוך שבעת ימי השבוע ליום הכיפורים שהוא מלבד שבעת ימי ההפרשה. ונראה שהמהרש"א כיוון לעיקר דין ההפרשה כדעת ריש לקיש (לקמן ג:) שדין ההפרשה נלמד מהפרשת משה רבינו בסיני. והגמרא שם מקשה שאם זה בנה אב שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישת ששה, מדוע במשנה מבואר שיש להפריש שבעת ימים, ויישב הגמרא מתניתין רבי יהודה בן בתירא היא דחייש לטומאת ביתו. ונמצא שעיקר דין ההפרשה הוא אכן רק ששה ימים ויום הכיפורים הוא היום השביעי, אלא שהמשנה כללה בדבריה גם את החשש של ריב"ב, אבל עדיין דקדק המהרש"א את הלשון שבעת ימים שהוא נוגע לעיקר דין ההפרשה ויתפרש ששה ימים ויום הכיפורים. ש"ס יידן (שיחה) 00:41, 16 באפריל 2021 (IDT)

כי היכי דלא ליזלזלו בה

מלשון הגמרא "כיון דטבול יום כשר בפרה" משמע שהחשש שמא יזלזלו לא היה בגלל טומאת הכהן השורף את הפרה אלא מחמת עצם הדבר שטבול יום כשר בפרה. כך גם מבואר בדברי רש"י (ד"ה כי) לומר הואיל וטבול יום כשר בפרה אין צריך להיות זריזין בה בשמירת טהרה. ויש להעיר על כך מלשונו של רש"י לקמן (ג: ד"ה מעלה בעלמא): מעלה בעלמא, מפני הקל שהקילו בה לטמא מדעת הכהן השורפה עשו בה מעלות רבות, וצ"ע.