שיירי קרבן/פסחים/ב/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

) וריבה את הכל. כתב הר"א רפ"ק דחלה וריבה הכל קושיא היא עם עריסותיכם ריבה נרבה כל המינים ומה ראית לרבות הג' מינים ולמעט אורז ואין תירוץ לקושיא הזאת וכו' ע"כ ואין פי' מחוור כלל ופירושי שבקונט' עיקר וגם בפ' קמא דביכורים פירש כן ואין נראה גם מה שפירש בסוגיא זו ושיבש הגרסאות ע"ש והוא ללא צורך והגי' שלפנינו הוא עיקר:

תיפתר שקרבה חטאתו בשילה וכו'. ומסיק דאתיא כר"ש דאמר מכיון שנזרק וכו' בבבלי בפרקין דף ל"ח ע"ב גרסינן אמר ריש לקיש זאת אומרת חלות תודה ורקיקי נזיר נאכלין בנוב וגבעון ופירש"י ודלא כר"ש דאמר בפ"ק דמגילה דלא קרב בנוב וגבעון דהיינו במה גדולה אלא פסחים וחובות הקבוע להן זמן וכו' ותימא איך נעלם ממנו דברי הש"ס אלו שלא נאמרו דברי ר"ל אלא כר"ש וקמ"ל לאפוקי מדרבנן דר"ש דסברו דלא הותר הנזיר ביין אלא לאחר שהקריב כל קרבנותיו והכי הלכתא כר"ש כמ"ש הרמב"ם פ"ח מה"נ:

למצוה איתאמרת. כתב המג"א סי' תע"א ס"ק ה' מצה עשירה פי' שנילושה במי פירות לבד אבל נילושה במי פירות עם מים יוצאין בה בשעת הדחק וראיה ממנחות וא"כ אסור לאוכלה בע"פ (מהרי"ל) ובגמרא דף ל"ח פריך אהא דאמרי' חלות תודה ורקיקי נזיר יוצאין בהן והא מצה עשירה היא ומשני רביעית מתחלקת לכמה עשרונות משמע דאם יש שמן הרבה אע"פ שמעורב עם מים ה"ל מצה עשירה ואפילו בשעת הדחק אין יוצאין בה דאל"כ מאי פריך דלמא מתניתין מיירי בדיעבד יוצא בהן אלא אפילו בדיעבד לא יצא וכו' ותו דמי פירות לבד אין מחמיצין אם כן ל"ל לחם עוני פשיטא דאין יוצאין בהם כמ"ש סימן תנ"ג אלא ודאי אפילו עם מים אין יוצאין משום מצה עשירה ע"כ לפום ריהטא יש סייעתא לדבריו מהא דקאמר מילתיה דרבי בון וכו' וכמ"ש בקונטרס אך אחרי העיון אין מכאן ראיה דודאי ה"מ לשנויי בבבלי דמתניתין איירי בדיעבד אלא דקושטא משני דבכה"ג דהוה מעט דמעט אפילו לכתחלה שרי וזה ברור וא"צ לפנים ומאי דפריך דאם כן לחם עני ל"ל תיפוק לי' שאינו יכול לבא לידי חימוץ י"ל דאיצטריך קרא למצוה אבל בדיעבד יוצאין וכן מפורש בסמוך מדקאמר והיידא אמרה דא וכו' וצ"ע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף