שיירי קרבן/פסחים/ב/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עשה כרי והשתחוה לו וכו' אם התרו בו משום אוכל טבל אינו לוקה משום האוכל עכו"ם לוקה. וקשה אדרבה איסור אכילת טבל חמור שהרי חייב עליו מיתה בידי שמים משא"כ האוכל איסורי עכו"ם אינו אלא בלאו וי"ל מ"מ בעכו"ם איכא חיוב מיתה בידי אדם וכדאמרינן בעלמא משום לתא דעכו"ם החמירו א"נ כיון דאיסורי עכו"ם מטמאים משא"כ בטבל:

ר"י אמר משלם לשבט. כתב הרמב"ם פ"י מהלכות תרומות גזל תרומה מאבי אמו כהן ואכלה ואח"כ מת אבי אמו אינו משלם לעצמו אלא ליורש אחר משאר השבט. משמע דאם אין שם יורש אחר בשבט חוץ ממנו אינו משלם לשבט וקשה דהכא משמע דאף אם אין שם יורש אחר צריך ליתן להכהן וכן משמע בתרומות פ"ו ונראה דר"ל שיתננו לגואלו של כהן שאי אפשר שלא יהיה לו קרוב בכהנים והקרוב קרוב קודם ודמיא להא דתנן פ' הגוזל קמא הגוזל את אביו ונשבע לו ומת ה"ז משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו ופירשו לבניו של נגזל ועיין בפ"ח מהלכות גזלה ואבדה:

בחומש שהוא לשבט. קצת קשה הא דמביא ראיה מאפר' של תרומה טמאה לכן נ"ל שצ"ל יודה רשב"ל בחמץ שהוא לשבט וה"פ באוכל תרומת חמץ אף רשב"ל מודה דחייב לשלם לשבט דמתניתין אתיא כר' יוסי הגלילי דסובר דחמץ בפסח מותר בהנאה וכדמסיק בבבלי ואף שאין לכהן בה אלא היתר הנאה דהינו להסיקו תחת תבשילו מ"מ שייך בה יד כהן וחייב לשלם לשבט ולא דמיא לגוזל אבי אמו כהן שאין לכהנים בה חלק כלל והשתא מבוארים דברי הש"ס:

הנהנה מן ההקדש פחות משוה פרוטה וכו'. כתב הרמב"ם פ"י מה' תרומות זר שאכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש וכו' ואינו בחומש עד שיאכל כזית ע"כ. משמע אבל קרן משלם אע"פ שאין בו כזית ואין בו שוה פרוטה. וקשה דבבבלי בפירקין דף ל"ב ע"ב גרסינן האוכל תרומה פחות מכזית משלם את הקרן ואינו משלם את החומש היכי דמי אי דלית ביה ש"פ קרן נמי לא לישלם ואי דאית ביה שוה פרוטה חומש נמי לישלם לעולם דאית ביה שוה פרוטה ואפ"ה כיון דלית ביה כזית משלם את הקרן ואינו משלם את החומש ע"כ הרי דבעינן שתהא בה שוה פרוטה וי"ל דסובר רבינו דהך סוגיא כמאן דלא יליף גז"ש חטא חטא ממעילה אבל מאן דיליף חטא חטא ממעילה יליף נמי ממעילה מה התם אפילו בפחות משוה פרוטה חייב בהשבון כדמרבינן מואת אשר חטא מן הקדש וכמ"ש הרמב"ם פ"ז מהל' מעילה ה"נ גבי תרומה אפילו פחות משוה פרוטה חייב בהשבון ודברים אלו מסכימים להגהתי דגרסינן הנהנה מו התרומה פחות משוה פרוטה והא דפסק הרמב"ם פ"ק מה' מעילה הזיד במעילה באזהרה ולא במיתה כתרומה י"ל דשאני התם דכתיב בו ולא במעילה כדאיתא בסנהדרין ס"פ הנשרפין:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף