שדי חמד/כללי הפוסקים/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללי הפוסקים TriangleArrow-Left.png טו

סימן טו.
כללי שאר מחברים.

א[עריכה]

א) כנסת הגדולה חלק א"ח חברו בקושטא שמתנהגים על פי דברי מרן בש"ע ואין חוששים לסברת הרמ"א והרב הלבוש ולכן לא חש להזכירם אבל כנה"ג חלק ח"מ חברו בתיריא שמתנהגים גם על פי דברי המפה והלבוש לכן הוא מזכירם שם וכן בשכנה"ג א"ח כן כתבו הרבנים יד מלאכי בכללי שאר מחברים אות מ"ו וברכ"י סי' תס"א אות ב' בשם תשו' כנה"ג סי' ד"ך ואינו מצוי אצלי לראות דב"ק ולפי הנראה מיחלפא שיטתיה בשנותו את טעמו בזה דבהקדמת כנה"ג ח"מ ח"א ישנו בנותן טעם לשבח על דבר השמיטה וז"ל בחלק א"ח לא הבאתי כי אם מה שבא בספרי גדולי האחרונים בתשו' לא מה שבא בספרים על סדר הלכות והדינים ולסיבה זו לא הובאו בחלק הנזכר דעת הרב המפה ורב הלבוש וסמ"ע וב"ח. ושו"ר הנה מה טוב ומה נעים להביא גם דעות הרבנים הנז' למען יהיה הספר הזה כשלחן הערוך ועליו מיני מגדים וכו' עי"ש ולא משמע מדבריו דה"ח והא איתא:

וספר שפתי כהן על חלק ח"מ לא ראה הכנה"ג מעולם אעפ"י שנדפס בימיו כן כ' הרב ויקרא אברהם בחא"ח סימן י"ט סוף דף ט' בשם מרן חיד"א בשם הגדולים ח"א דף כ"ו (דבריו בזה הם במערכת גדולים באות החי"ת מוהר"ר חיים בנבנשת) והסיר מעליו בזה תמיהת הרב מעשה אברהם בא"ח סי' מ"ז על שבכנה"ג ח"מ כ' דעת הסמ"ע ולא הביא דעת הש"ך עי"ש:

ב[עריכה]

ב) מפתחות ספר תשו' כנה"ג הנד"מ לא עשאם אחר אלא הרב עצמו ידיו יצרו (ונפקא מינה ללמוד מהם כאשר יהיה האופן) כן כ' מרן חיד"א בספר שיורי ברכה יו"ד סי' קס"א אות ד':

ג[עריכה]

ג) הרב כנסת הגדולה לא ראה את ספר דרכי משה כי לא הגיע לידו כן כ' מרן חיד"א בברכי יוסף סי' ע"ת אות ג' והרב מאמר מרדכי סי' פר"ח ס"ד וסי' שי"א אות ח' וסימן תק"ה ס"א (ד"ה אבל) ועיין להרבנים זכור לאברהם ח"א במערכת ט"ב ד"ה ט"ב שחל להיות בשבת חקקי לב ח"א דף כ"ד ע"א חיים ושלום דף ע"ג ע"א ויקרא אברהם דף קכ"א אות צ"ד כל החיים דף כ"ג אות ס"ז ועיין במה שכתבתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חזקה במצות אות א' ס"ק י"ט (ד"ה וראיתי להרב כנסת):

ולפי הנראה גם הרב בית חדש לא ראה ספר ד"מ שהרי ברס"י רמ"ד מה שכ' דר"ת לעצמו הוא דהחמיר והביא ראיה מדברי התוספות פ"ק דע"ז כן כ' הרב בד"מ ולא הזכירו וע"ע באה"ע סי' ס"ב ס"ה ובד"מ שם אות ו' וז' ועיין בב"ח א"ח סוף סי' צ"ז מה שתירץ לקושיית מרן הב"י וקרובים דבריו למ"ש בד"מ כיעי"ש ועיין עוד ב"ח וט"ז יו"ד רס"י רס"ב שלא ראו הד"מ והרב הסמ"ע בהקדמתו כשהזכיר חיבור הד"מ כ' אשר לא זכינו לאורו עדיין עי"ש אולי כונתו שלא נדפס עדיין אבל הוא ז"ל נראה מתוך לשונו שראה אותו וידע מהות הספר ומעשהו וגם בפרישה א"ח סי' צ"ז וצ"ט הזכיר אותו וגם בסמ"ע סי' של"ב סק"ב הזכירו וכן בדרישה יו"ד סי' קכ"ד הביא מה שכ' הד"מ שם אות ט"ו וכן בסוס"י פ"ז ובסי' שפ"ט ועיין ד"מ אה"ע סי' קס"ט אות ג' ובדרישה שם לא זכר את דב"ק וביו"ד סי' קצ"א הביא דברי הד"מ שבאות ח' ועיין להרב מאמר מרדכי בסי' י"ג סק"ה שנראה כמשיג על הרב שכנה"ג דנעלם ממנו דברי הד"מ עי"ש ולפי מה שכ' הוא עצמו בדוכתי הנ"ל אין מקום להשגה זו ועיין בשדי חמד ח"א בחלק אסיפת דינים מערכת ברכת חתנים אות ו' (ד"ה גם אשו"ר) ולא היתה כונתי להקשות על הרב כנה"ג שנעלם ממנו דברי הד"מ רק הכונה שנעלם ממנו דברי הגדולים שהובאו שם כאשר דקדקתי שם בלשוני כיעי"ש ובקונטרס הנ"ל במערכת ארבעה מינים סימן ג' אות י"ח כתבתי דהרב הלבוש אולי לא ראה את ס' ד"מ וכן כתבתי במערכת ר"ה אות ל"ב וכן צדדתי בשדי חמד הנ"ל בחלק הכללים במערכת האל"ף אות שי"ג עי"ש:

ואם היה הספר דרכי משה ביד הרב נחלת שבעה עיין במה שהבאתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה אות א' (בד"ה ועיין במכ"ע הצופה):

ועל הרב באר הגולה כ' ידידי הגאון אד"ר אבד"ק פאניוועז יצ"ו בכנסת הגדולה החדש צד ל"ב אות ח' דלפי הנראה לא היה בידו הספר דרכי משה עי"ש (על הדין שביו"ד סימן שפ"ד סעיף א'):

עתה ראיתי בב"ח יו"ד סי' ד"ן ס"ד סוף ד"ה נעקרה וכו' שהזכיר את הד"מ גם ראיתי להרב שלחן גבוה בכלליו אות י"ג ובתשו' אהל יוסף חיו"ד סי' כ"ב (ד"ה ואע"ג) כ' בשם הרב"ח יו"ד סי' נ"ז ס"א דכשסותר הרמ"א מ"ש במפה למ"ש בד"מ שדבריו שבהגהות הם עיקר (כעת לא מצאתי דברי הרב"ח הללו ואהימנותיה סמיכנא) הרי מפורש דראה וידע את דרכי משה ובמקום שלא הזכירו צ"ל שלא היה אז בידו:

ד[עריכה]

ד) על הרוב כשכותב הרב כנה"ג שהמנהג כך וכך ולא באר על איזה מקום מעיד שכן המנהג כונתו היא על עיר קושטא קאי ובפרט בכנה"ג יו"ד כאשר יראה הרואה במקומות רבים אין מספר ומה שכ' הרב זכור לאברהם אביגדור בחיו"ד סי' ד' שרצה להקל בקושטא באומרו דמ"ש בכנה"ג דהמנהג לאסור הוא במקומו ולא פליגי מר כאתריה וכו' דבריו תמוהים שודאי מה שכ' הכנה"ג על קושטא הוא שמעיד על המנהג וכו' כן כ' מרן החבי"ף בספר משא חיים דף ב"ן אות פ"ו ואם כלל זה שריר ובריר יש לתמוה ג"כ על הרב חיים מדבר דף מ"ו ע"ב שנסתפק אם מה שכתב מרן החבי"ב דהמנהג לאסור (בדין אחר) הוא על קושטא או על אזמיר וכו' וכתב להקל מחמת הספק והבאתי דבריו בקונטרס הכללים מערכת המ"ם אות קל"ה עי"ש:

ה[עריכה]

ה) תשובות הרב מוהריט"ץ לא ראה הרב כנה"ג כי הרב כנה"ג עלה לשמים בשנת תג"ל ושו"ת מוהריט"ץ נדפס שנת תנ"ד כמ"ש בשה"ג (עיין במערכת גדולים מערכת החי"ת מוהר"ח בנבנשתי ומערכת היו"ד מהור"ר יום טוב צהלון) כ"כ הרב ויקרא אברהם נר"ו דף קכ"א אות צ"ה ודבריו ברורים ונכונים בטעמם וכתב שם בשם הרב יד אהרן אה"ע סי' ע"ה אות יו"ד שהעיד שמעולם לא הזכיר הרב כנה"ג את שו"ת מוהריט"ץ כי לא ראה את ספרו עי"ש. ונסתלקה בזה תמיהת גדול בדורנו הרב מוהר"א פאלאג"י נר"ו בספר דר' אבהו תנופה חיים דף שי"ב ע"ג על מרן החבי"ב שלא זכר שו"ת הרב מוהריט"ץ סי' רפ"ד עי"ש. וכן תמה ג"כ בספר אברהם את ידו בדרוש ד' להלבשה דף מ"ז ע"ד על דבר השמיטה בכנה"ג את שו"ת מוהריט"ץ ועמו הסליחה ואין זו מן התימה כלל:

ותשובות הרדב"ז ח"ב אם נדפסו בזמן הרב כנה"ג או שהיו בידו והמה בכתובים ואם יש לתמוה עליו אם אינו מזכירם עיין למרן חיד"א בשיורי ברכה סי' תקמ"ה והבאתי דב"ק לקמן אות ל"א (בד"ה ואם ראה מרן):

ו[עריכה]

ו) כנה"ג וכל שאר הספרים המציינים ספרי הפוסקים כל הסומך לדון על פיהם לא יפה עושה כמ"ש מרן בהקדמת כ"מ וכו' אמר על ס' ש"ע שאין לסמוך עליו למעשה אם לא רואה הדברים במקומן ושרשן כן כ' הרב דבר משה בח"ג בח"מ סי' י"ב דף ס' ע"ד ומה שכ' בשם מרן שכ' כן בהקדמת הכ"מ עיין במה שכתבתי לעיל סי' י"ג אות ב'. ואם זכרוני אינו מכזיב ראיתי שכבוד ידידי הגאון בע"ס הנורא זכר יהוסף יצ"ו באחת מתשו' אלי כתב תוכחת מגולה ע"ז כי אף שהרב כנה"ג רב גובריה ומי לנו גדול בישראל כמוהו יורה. בכל זאת אין לסמוך על הכתוב בספר והראה באותו ענין שקצר הרב כנה"ג והיה מקום לטעות ח"ו ומכאן מודעה רבה לאוריתא אוריין תליתאי ספרי שדי חמד חלק אסיפת דינים וחלק הכללים וספר דברי חכמים אשר חברתי אנכי הדל ונבזה שאין לסמוך על הכתוב בס' להורות הלכה כן כי לא היתה כונתי אלא להקל על המעיין שלא יצטרך לחפש בשעת מעשה באיזה ספר מדבר באותו ענין ואם הרבנים הנז"ל כתבו כן על הספר הנורא כנה"ג ראש המאספים אביר הרועים ואם בארזים וכו' ק"ו בן בנו של ק"ו לגבי דידי יתוש אפל ושפל וחלילה לסמוך על הכתוב בספר איש דל ואביון כמוני להבל דמה. עלובה עיסה שמעיד עליה. נחתומה. חח"מ מה הוא אומר פעמים הרבה מצאתי בעצמי אחת מני אלף שגיאותי ותקנתי בעה"י ובמקומות אין מספר לא הרגשתי בהן ומשנה לא זזה ממקומה ונכתב ונחתם בספר ולכן אין לסמוך למעשה עד אשר יראה המעיין בשרשן של דברים זולת במקומות שהבאתי בספרים הנ"ל ששאלתי בענין ההוא את פי גדולי דורנו יצ"ו והשיבו כך וכך בזה ודאי יכול כל אדם לסמוך כי לא אשקר באמונתי חלילה ותקנתי מודעה ע"ז ושלחתי להדפיסה אך ידידי נפשי ביטלו דעתי בזה ולא נדפסה:

הט אזנך ושמע דברי מי שגדול בדורו בים של שלמה בהקדמה שניה למסכת חולין קרוב לסופה על חיבור מרן הבית יוסף אחר שכ' שהראה כמה חידושים מספרים הקדמונים שלא היו בימים שעברו וחידושים אשר נמצאו בכל הספרים ולא חיסר דבר וכו' וכמעט שלא הניח מקום להתגדר בו וכו' הנה אחר זה כתב על אשר עשה פשרות בפסקי הלכות וכו' והתלמידים הולכים אחר דבריו ופסקיו וכו' מאחר שראו שכן כתוב בספרו שכך הלכה אומרים כן כ' הרב להדיא כי כך הענין הרע אשר לפניהם מה שכתוב בספר יאמינו אם יעמוד אחד חי וצווח ככרוכיא שאין הדין כן בראיות גמורות או אפילו בקבלה לא יחושו לדבריו ובפרט האידנא שבעונות הרבים הלומדים מועטים והנסמכים מרובים ותופסין דברי הספר אשר מצאו בו כל החידושים ובזה הושוו הקטנים לגדולים והנערים לזקנים אני הגבר ראה כל אלה וכו' ובאיזה מקומות לא ירד לעומק ההלכה לגודל המלאכה רבה שהיתה עליו לכן הוכרחתי להעלות על הספר וכו' אלו תורף דב"ק (ועוד התרעם עליו על אשר החליט לפסוק כשלשה עמודי ההוראה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש נגד שאר הראשונים עיין מה שכתבתי לעיל בסי' י"ג אות ל"ג בד"ה והנה) ואם על ספר הטהור והקדוש מרב רבנן האדם הגדול רבן של בני הגולה התרעם על התלמידים שבדורו הסומכים על כל הכתוב בספר על אחת כמה וכמה תוכחת מגולה כפולה ומכופלת על הסומכים על אשר כתוב בספר הדיוט ושפל כמוני חלילה להם לעשות זאת וחובתי אעשה לפרסם ולהזהיר על זה השומע ישמע ואני את נפשי אציל שלא יכשלו בי חלילה:

ואם ישאל השואל מי שידע בעצמו מך ערכו מה לו לעמוד במקום גדולים לחבר חיבורים ולהפיצם בישראל ושתיקתו יפה פן יבואו אחרים ויסמכו על דבריו כמו שמצינו לקדושים אשר בארץ גאוני ארץ בדורות שלפני פנינו שלא רצו לחבר חבורים ולהדפיסם מחשש זה ככתוב בתשובת הגאון מוהר"ר ישראל בהגאון מוהר"ר שלום המכונה שבנא הובאה בתשובות רבינו הרמ"א סי' כ"ה (דף ל"ג ע"ב בסוף ד"ה ומ"ש דמתוך) אמנם היכא דפליגי פוסקים בתראי כהרא"ש והמרדכי על התוס' הלכה כוותייהו וכן קבלתי מאאמ"ו רבן ומאורן של כל בני הגולה אשר העמיד תלמידים הרבה וכו' וזימנין סגיאין בקשתי ממנו עם הרבה לומדים שיעשה פסק והשיב אם כן יפסקו כאשר אכתוב מטעם דהלכה כבתראי ואין רצוני שיסמכו העולם עלי וכו' ומהאי טעמא לא עשה רבו הגאון מוהרי"ף שום ספר גם שום תשובה ששלחו למרחוק לא העתיקו בביתם אלו הגאונים מהאי טעמא אף כי היה נחשב בעיניהם כיוהרא ע"כ תורף דב"ק ואם כך אמרו גדולי ישראל הדברים ק"ו לחדל אישים היודע בעצמו מיעוט ערכו זאת אשיב כי הגאונים האלו היו ידועים ומפורסמים בגדולת תורתם וקדושתם ולא הספיק להם לכתוב איזו מודעה כי חשו שיתלו בני דורם והבאים אחריהם כי מגודל ענותנותם לפי קדושתם אומרים כן לכן חשו שמא יסמכו עליהם לא כן איש אשר כמוני דלא זו בלבד דלא פקיע שמאי כשם הגדולים אף כל רואה את החבורים שלי יבין וישכיל וידע מה אני לא חריף ולא בקי לא סיני ולא עוקר הרים וכל אשר כתוב באיזה ענין שיהיה לא מרוב בקיאותי כי הכל הוא מפי סופרים וספרים ולא נסקרו בסקירה אחת כדרך הבקיאים כי אם לאט לאט במשך זמן זמנים טובא בטוח אני שתספיק הודעה זו ולא יכשלו בי חלילה:

ומדי דברי בענין זה במכתבי להגאון משאוויל הנז"ל יצ"ו כתב לי במכ"ג וז"ל כאשר ראיתי בהמודעה שמעיר בענין הקצור ארשום לכ"ת לדוגמא מ"ש הגר"י מפראג בח"מ סי' א' אורים סק"ג ודוקא במלתא דממון בעינן ח"כ אבל בשאר דברים הכל תלוי במילתא דשכיח ולכך מקבלים גרים וכופין על הגט הואיל ושכיחים מ"ע ומלבד שהוא נגד המציאות בגרים ונגד השכל דבליכא מילתא דממון יותר הוי הסברא דלא עשו תקון כלל ולמעיין בסמ"ע מפורש ההיפך ממ"ש וה"ה לשאר עניינים גדולים שהרי אמרו לקבל גרים בזה"ז במקום שיש רשות מצד חקי המלכות אע"ג דלא שכיח וגם הוי מעשין אגטין בבבל אע"ג דליכא ח"כ וא"כ תלוי רק בענין גדול ויותר פלא שגם בנתיבות המשפט נמשך אחר האו"ת בהעתקתו בשם סמ"ע ולא עיין בפנים עכ"ד יצ"ו:

שוב מצאתי שמה שכתבתי לעיל בשם ידידי הגאון הנ"ל יצ"ו שכתב אלי בתשו' אחת שאין לסמוך על הקיצורים וכו' הן הן הדברים שהבאתי בשמו בספר דברי חכמים בשדי חמד ח"א סי' ק"ך (בד"ה והנה) עי"ש בדף ק"א ע"א:

ודע דכשמביא הרב כנה"ג (ומסתמא כן הוא דרך כל הרבנים בעלי אסופות) מחלוקת הפוסקים אין לומר דנקיט כסברא שמביא באחרונה כי הוא לא דקדק בזה וכמ"ש בהקדמת כנה"ג א"ח וה"ד מרן חיד"א בסי' תקמ"ח במחב"ר ועיין להרב דברי מנחם סי' תקל"א אות י"א וכ' הרב מוהר"ם גאלאנטי בספר דברי מרדכי דף קמ"ג ע"ד לא זו הדרך לפסוק דין ולהביא ראיה מדברי הרב כנה"ג שמביא דברי הפוסקים בקצרה וצריך לעיין בעיקר ושורש הענין וכו' ע"כ ועיין בשדי חמד ח"א בחלק אסיפת דינים מערכת גט סי' ג' אות י"ח וסי' כ"ח אות י' שאין לסמוך על מה שהביא איזו סברא באחרונה לומר שכן דעתו שהוא עצמו העיד שלא דקדק בזה וכן ראיתי עתה בספר יקר המעלות לשלמה הנדפס חדש ממש שכתב בדף ל' אות ב' ספר כנסת הגדולה הוא מאסף לכל המחנות ואין ראוי לסמוך על דבריו אלא במקום שמתבאר מדבריו בבירור שדעתו לפסוק כן הלכה למעשה וכן כ' הרב בהקדמתו בס' כנה"ג חלק א"ח וז"ל וממה שראוי שתדעהו שהבא לפסוק הלכה מתוך חבור זה לא יפסוק זולת כשאני פוסק ההלכה בפירוש שהוא ברור בדבר בירור שאין אחריו בירור שדעתי לפסוק בו אמנם כל שדברי מסופקים אל יסמוך לומר הואיל והמחבר הביא דעה זו באחרונה ודאי דהכי סבירא ליה כמו שהורגל זה בספר הרב מרן הב"י וכל קדושים עמו אין זאת שאני לא דקדקתי בזה וכו' עי"ש והיו דברי אלה לנגד הפוסקים האחרונים לבל יטעו בזה ח"ו עכ"ד הרב המעלות לשלמה:

ז[עריכה]

ז) תרומת הדשן ופסקים וכתבים שלו יותר יש לסמוך על מה שכ' בתה"ד מעל הפסקים וכתבים דמה שאדם כותב בספר יותר מדקדק בו מכתביו כן כ' מרן בבית יוסף א"ח סימן רס"ג ומרן חיד"א בספר שם הגדולים במערכת גדולים באות היו"ד (מוהר"ר ישראל איסרלאן) כ' בשם הרב פרמ"ג בהקדמתו ליו"ד אות ט' דהפסקים הם אחרונים להתה"ד וכתב על דבריו ולי נראה דלאו מילתא פסיקתא היא דיש קודם תה"ד ויש אחרונים עי"ש ולפי הנראה נפקא מינה מפלוגתייהו אי עבדינן עיקר מה שכתוב בפסקים נגד מה שכותב בתה"ד ונעלם מעיניהם דברי מרן הב"י דסמכינן טפי אמה שכתב בתה"ד מעל מה שכתב בפסקים ומצאתי שהרב פתח הדביר בח"ג דף ס"ו ע"ד עמד בזה והביא שהרב פרמ"ג עצמו בהקדמתו לחלק א"ח אחר סדר הנשאל עם השואל באות ל"ז כתב וז"ל ביו"ד צדדנו אי כתבים באחרונה חבר עיין ב"י א"ח סי' רס"ג תה"ד יותר עיקר מכתביו ובט"ז ב' פסק ככתביו וי"ל דסובר דלא פליגי עיין פרישה עכ"ל ובעיקר דברי מרן הב"י הנ"ל שדי נרגא הרב פתח הדביר דלפי מה שכתבו כמה רבנים דהתה"ד הוא עצמו סדר שאלותיו לעצמו ולא שנשאל מאחרים כמו שהביא הרב יד מלאכי בכללי שאר המחברים אות ל"ז והפסקים כתבם להורות הלכה למעשה על מה ששאלוהו א"כ איפכא מסתברא דיש לסמוך על הכתוב בפסקים שהם להורות הלכה למעשה מעל התה"ד שהוא חבור שסדר לעצמו אף שעשאו בעיון רב ובדקדוק עצום מ"מ מה שהוא להלכה ולמעשה עדיף טפי ולכן כתב דמרן הב"י בסי' רס"ג עיקר סמיכתו לפסוק כהתה"ד הוא על מה שכ' אח"כ ועוד דמה שקשה מ"ש בכתביו כבר יישבו בתה"ד אבל בעלמא מודה דהפסקים עיקר אלו תוד"ק ובקונטרס זה כתבתי כיוצא לזה בסי' ה' אות י"ד ובסי' י' אות ב' ובסי' י"א אות ח' ובסימן י"ד אות ז' וצריך להתיישב בכל הרשום להתלמד על התה"ד ופסקים ולכל הדברות נראה לדעתי העניה שדעת מרן בב"י הנ"ל היא ללמד על הכלל כולו שבכל מקום אית לן למינקט כמו שכ' בתה"ד נגד מה שכתב בפסקים:

והגהות לשערי דורא חבר הרב תרומת הדשן באחרונה כן כ' הרב פרי מגדים בהקדמתו ליו"ד בכללים בהוראת איסור והיתר אות ט' בשם ים של שלמה בפרק כל הבשר סימן מ"ח וציין שפתי כהן סי' ק"ח אות י"ז:

ואם כותב הרב תה"ד איזה דבר בשם גדול אחד כונתו על מוהרי"ל כן כתב הרב חכם צבי סי' קכ"ד הביא דבריו הרב יד מלאכי בכללי שאר המחברים אות ל"ב וכתבו בספר בשם הרב מוהרשד"ם שכתב בחלק אהע"ז סי' נק"ה מעיד אני עלי שמים וארץ כי דברי הרב תרומת הדשן היו חשובים בעיני מורי הרב הגדול כדברי הרא"ש המפורסם וידוע חכמת תורתו והוא דבר ומי ישיבנו:

ח[עריכה]

ח) הרדב"ז מעולם לא ראינו שהביא דברי מרן הב"י כי לפי סדר הזמנים נמי לא ראה הרדב"ז חבור הב"י כן כתב מר בריה דרב שמש צדקה יו"ד רס"י ל"ג בהגהה. ולפי הנראה לא ראינו אינו ראיה עיין ברכי יוסף יו"ד סי' שצ"ג אות ב' שכתב דהרדב"ז בחדשות סי' תרס"ב תמה על מרן שם ס"ד איך חלק על הראשונים מסברא וכו' (לענין שינוי מקום האבל בשבת עי"ש) גם הרב בית עובד בדינים הנוהגים בימי העומר בדף רנ"ב אות ט' הביא תשובת הרדב"ז החדשות ח"ב סי' תרפ"ז לענין תספורת כל חדש ניסן ויום ר"ח אייר שכתב שמה שכתב מרן הב"י על הנוהגים להסתפר שהוא מנהג טעות וכו' אינו נכון וכו' עי"ש:

ואם מזכיר הרדב"ז את ספר החינוך נסתפקתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה אות כ"ט (בד"ה דבריו ברור מללו):

ט[עריכה]

ט) הרב האר"י כשכותב איזה דבר והוא היפך משמעות לשון הזוה"ק מסתברא לי דאית לן למינקט כדברי רב האר"י דקים לן דאיהו בקי במילי דזוה"ק טפי מינן וידיעתו מכרעת וכ"ש בדבר שנמצא גם בפוסקים דאיכא דסבר כוותיה דרב האר"י. ואף שראיתי בס' דרך החיים בענייני שבת דף קי"ט ע"ד (ד"ה בס' אור ישראל) שכתב דאף דבסידור האר"י כתב שלא להניח בשלחן בליל שבת פת שלם משום העורכים לגד אלא פתיתין כמו שתב ב"י מ"מ משמעות לשון הזה"ק לסדרא פתורא וכו' משמע כהט"ז וכתב הגאון מ"ב דאם יהיו כל חכמי ישראל וכו' מכריע את כולם עכ"ל לענ"ד נראה כמו שכתבתי:

י[עריכה]

י) 'הרב האר"י היה ממשפחת מוהרש"ל כן כתב מרן חיד"א בשם הגדולים במערכת גדולים באות י' על פי השמועה ולפי זה היה אשכנזי וכן תפסו בפשיטות הרבנים לב חיים בח"ב דף ד' ע"ב ומר בריה יפה ללב נר"ו בסי' ס"ח אות ג' ופתח הדביר בח"ג דף חל"ק סוף ע"ב עי"ש. ואולם הרב המגיה לספר ישרי לב נר"ו דף צ"ד ע"ג ראו הביא לנו שו"ת הג' חת"ס א"ח סי' ט"ו דפשיטא ליה דהיה ספרדי וכתב דמאי דפשיטא ליה למרן חיד"א דהיה אשכנזי אם ההכרח שלו הוא מהכינוי שלו לוריא זכור הוא שראה בכתובים שרב האר"י כתב למוהרש"ל שלא היה ממשפחתו ע"כ ולי ההדיוט בהורמנותיה דמר נראה דממקום שבא להשיג סיועי קא מסייע למרן חיד"א דלולא היה אשכנזי מי הכניסו לרש"ל לבית הספק אם הוא ממשפחתו וגם רבינו האר"י היה לו להשיבו כן. וממה שאמר לו הרב האר"י שלא היה ממשפחתו אין הכרח שלא היה אשכנזי והרבה יש שכינוייהם אחד ואינם ממשפחה אחת וכולם ספרדים והרב יפה ללב נר"ו בסי' ס"ח אות ג' הביא מ"ש הרב פרמ"ג באשל אברהם בנוסח התפלות אין לשנות נוסח האשכנזים לנוסח ספרד כמ"ש המג"א בשם הכונות וכתב ע"ז וז"ל ברם בשער אפרים סי' י"ג המסקנא דספרדי אם התפלל תפלת האשכנזים יצא והה"ד להיפך (אמר המחבר משמע שמביא דברי השע"א לחולק עמ"ש הפרמ"ג ולענ"ד מר אמר לכתחלה ומר לדיעבד) כי אין ביניהם שום חילוקי דינים שיפסול תפלה האחת לפי סברת כת האחרת כי הם קורים ק"ש ותפלה בברכותיה ואף שיש ביניהם נוסחאות בברכת י"ח זה אינו מעכב כמ"ש בספר סולת בלולה סק"א ואמרו עליו על רבינו האר"י גופיה עם שהיה אשכנזי היה מתפלל בנוסח הספרדי עכ"ל הנה דבריו האחרונים (אמרו עליו על רבינו האר"י וכו') איני יודע אם הם דברי הרב יפה ללב הוא היה אומר שאמרו כן על רבינו האר"י או הם סיום דברי הרב שע"א או הרב סלת בלולה (ושניהם אין נמצאים אצלי) ובס' זכרנו לחיים ח"ב דף כ"ב ע"א ראיתי שכתב רשום בזכרוני שראיתי בספרים שרבינו האר"י הגם שהיה אשכנזי היה מתפלל כנוסח תפלת הספרדים כי היה אומר שנוסח הספרדים הוא הנוסח המעולה ביותר כלפי מעלה עכ"ל ושני הספרים (יפה ללב וזל"ח) נדפסו בשנת התרל"ב ומסתמא מה שכתב בזל"ח לא על ספר יפה ללב קאמר גם מרן החבי"ף בספר לב חיים ח"ב סי' ט' דף ד' ע"ב וז"ל יש שינוי בנוסח התפלות בין האשכנזים והספרדים ועם כל זה העידו על רבינו האר"י אם שהיה מן האשכנזים בחר לו להתפלל כנוסח הספרדים וכו' עי"ש הנך רואה מרגלא בפום רבני הספרדים שרבינו האר"י היה אשכנזי ורבני האשכנזים נקטי שהיה ספרדי כמ"ש הג' חת"ס וכן כתב תלמידו בשו"ת מוהר"ם שיק בחלק א"ח סי' מ"ג:

יא[עריכה]

יא) תשובה אשכנזית שמביא מרן הבית יוסף היא תשובת מוהרי"ל כנודע כן כ' הרב פתח הדביר בח"ב סי' רכ"ג דף ט"ף ע"ד והנה אמת דבמאי דעסיק מר התשו' אשכנזית ההיא היא תשו' מוהרי"ל. אך נראה דלאו מילתא פסיקתא לכל מקום (כמשמעות לשונו) שהרי בסי' י"ג (ד"ה כ' המרדכי) הזכיר מרן תשו' אשכנזית והיא תשו' הרב מוהר"ם מרוטנבורג כמ"ש הרב מג"א שם סק"ח. וכן בב"י סי' תז"ן (בד"ה וכ' בספר המנהיג) הביא תשו' אשכנזית והיא תשו' מוהר"ם הובא בתשו' הרשב"א ח"א סי' תתל"ד וכמ"ש מרן בבדק הבית שם ובחון לשון הזהב ממרן החבי"ב בכנה"ג סי' תקנ"א בהגב"י הביא דבריו הרב דברי מנחם שם אות י"ב (עמ"ש מרן מ"כ בתשו' אשכנזית) תשובה זו היא תשו' מוהרי"ל וכו' ומרן חיד"א בברכ"י יו"ד סי' ש"ז אות ב' מביא בשם מרן החבי"ב בכנה"ג שם שנסתפק במה שכתב מרן הב"י בשם תשו' אשכנזית אם כונתו על תשובת מוהר"ם מרוטנבורג או על תשו' מוהרי"ל ומני"ר הכריח דכונתו על תשו' מוהרי"ל וכתב עוד דגם מרן על הרוב מיחס תשו' מוהרי"ל לתשו' אשכנזית כנודע וכמדומה לי ששום פעם לא כיון מרן על מוהרמ"מ כי לא נתגלו תשובותיו ובפרט בגלילותינו וכו' ועיין שם הגדולים (בשם ר' מנחם מריזבורק):

יב[עריכה]

יב) מוהרי"ל הוא מוהר"י מולין הוא מוהר"י סג"ל כן כתבו הרבנים יד מלאכי בכללי שאר המחברים אות ל"ד ושם הגדולים מערכת גדולים באות היו"ד (מוהרי"ל) והביאו דבריו הרבנים משק ביתי בכללי הפוסקים אות ל"ו ופתח הדביר ח"א סי' ח' אות ח' ובחלק ג' דף ש"ג סוף ע"ב ודף שכ"ג סוף ע"ד ובאור לי סימן י"ב ועיין עוד בברכ"י סי' תג"ן אות י"ב והרב דברי מנחם בסי' ש"ז הגב"י אות ג' ציין מעשה אברהם דף קמ"ג ע"ב ונר מצוה ח"ב דף ס"ט ואין בידי ס' נר מצוה ובספר מעשה אברהם ראיתי דשדי נרגא בהא מילתא שהרי הרב משאת בנימן בחידושי דינים שלו דף ץ' ע"ב אות ט' כתב דמוהרי"ל בליקוטי מוהר"ש כ' בשם מוהר"י סג"ל וכו' דמוכח דמוהרי"ל לאו היינו מוהר"י סג"ל וכמו שנראה מדברי הרב כנה"ג בא"ח סי' רכ"ה וסי' ש"ז שסובר דתרי הוו וכן הרב קורא הדורות (ועל שניהם השיג מרן חיד"א ואמר דאחד הוא) וגם בשם הרב חמ"ה כתב שהשיג על מרן חיד"א בדרשות מוהר"י מולן בהלכות שבועות מוהר"י סג"ל היה מורה היתר וכו' הרי דמוהר"י מולן כותב בשם מוהר"י סג"ל וש"מ דתרי הוו וכתב שהרב משאת בנימן בסי' ס"ב הבין שמוהר"י מולן לחוד ומוהרי"ל לחוד וכן הרב כנה"ג בסי' תרס"ט כתב וז"ל כתב בתשו' הנז' נשאל למוהרי"ל אם כהן או לוי יכול להיות חתן תורה והשיב וכו' והעיד מוהרי"ל שאביו מוהר"י מולן סג"ל היה נוהג להיות חתן בראשית ע"כ וגם בדברי מוהרי"ל בריש הלכות תפלה דיוה"כ שהביא הרב שאלת יעב"ץ בתשו' סי' נ"א כותב וז"ל ופליאה נשגבה בעיני מוהר"י סג"ל מאחר דכתיב ביום צותו וכו' עי"ש ובאמת הוא תימה על מרן חיד"א דכל רז לא אניס ליה ונעלם ממנו כל זה:

ואם סותר מה שכתוב בספר מוהרי"ל למה שכתב בתשו' מוהרי"ל התשובות הם עיקר כמו שכתב מוהרי"ל עצמו בסי' ע"ו כן כתב הרב שבות יעקב ח"ג א מ"ה ועיין מה שציינתי בסי' י"ד אות ז':

יג[עריכה]

יג) לחם משנה כתב הרב יד מלאכי בכללי שאר מחברים אות מ"ז בשם הרב בני שמואל ששמע משם החכמים שהיה להם קבלה שהרב לח"מ לא היה לו כתיבת מרן כסף משנה בח"א ע"כ והמובן לכאורה הוא שרוצה לומר שלא ראה חבור הכ"מ ח"א וזה לא יתכן שהרי מזכירו בהלכות דעות פרק ה' הלכה ט' וכמדומה לי שנמצא עוד כמה מקומות כן. אבל האמת נראה דאין הכונה דלא ראה כלל חבור הכ"מ ח"א אלא ר"ל שלא היה בתדירות בידו ואין לתמוה עליו אם אינו מזכירו ועיין למרן חיד"א בס' שם הגדולים במערכת ספרים שכתב דחבור הלחם משנה התחיל קודם שראה ואף קודם ששמע מחבור הכסף משנה ואין להשיגו אם לא ראה מה שכתב מרן בכ"מ ועיין בהלכות עכו"ם פרק רביעי דין ד' שכתב הרב לחם משנה כדברי מרן בכסף משנה ולא הזכיר אותו והוא מטעם הנ"ל:

ולפי האמור לא נפלאת היא השערת הרב מאמר מרדכי בסימן תרי"ב אות ח' שכמדומה שהרב לחם משנה אינו מזכיר בספרו מהגהות הרמ"א לפי שלא נתפשטו בימיו עי"ש והרי הכ"מ נדפס כמה שנים קודם הגהות הרמ"א ואם לא היה בידו ס' הכ"מ כ"ש שלא היה לו ההגהות:

יד[עריכה]

יד) שפתי כהן חלק יו"ד עם ש"ך חלק ח"מ הי מנייהו קדים (ונפ"מ אם סותר דידיה אדידיה) נראה דשנוי במחלוקת בין רבנן בתראי דהרב שבות יעקב ח"א סי' קס"ד פשיטא ליה דש"ך יו"ד קדים וכן מתבאר מדברי הרב טל אורות בתשו' דף י"ג ע"ג עי"ש אך מדברי הרב מים רבים בא"ח סי' ל' דף כ"ג ע"א (ד"ה והנה) נראה בעליל דס"ל דש"ך ח"מ קדים עי"ש ולפי מ"ש מרן חיד"א בשם הגדולים (מערכת ספרים באות שי"ן ש"ך) דהש"ך יו"ד הדפיסו בחייו בשנת בקד"ש וש"ך ח"מ נדפס אחר סילוקו ש"ן בשנת תכ"ג עי"ש נראה קצת דצדקו דברי הרבנים שבו"י וט"א הנ"ל וכן מתבאר ממ"ש בש"ך ח"מ סי' כ"א סק"ג דמזכיר שם הנקה"כ שנדפס אחר שנדפס הש"ך יו"ד. ומכל מקום כל לגבי דידי אין הכרח בדבר שאפשר שהיה עוסק בשניהם כאחד אוחז מזה וגם מזה כדרך כמה מחברים שיש להם חבורים שונים ועיין לקמן באות כ"ב ומקדימת הדפוס אין ראיה כי אולי לא היה בידו להדפיס שניהם והקדים את החביב לו לכן לענ"ד דבר זה הוא ספק שאין בידינו לבררו ולכן כתבתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת בכור בהמה סי' ג' אות א' סק"י דף קט"ז דממה שלא השיג הרב שפתי כהן ביו"ד בנקודות הכסף על הרב טורי זהב אין הכרח שסובר כמותו שיש לומר שסמך על מה שכ' בחלק ח"מ עי"ש (בשדי חמד ח"א) ועיין בשפתי כהן ח"מ סי' ר"ח סוף סק"ב שמזכיר מה שפסק ביו"ד סי' ר"ל:

וראיתי בספר שהש"ך כשמציין שו"ת מבי"ט ק"א הוא בח"ב וכשמציין ח"ב הוא בח"א וכעת לא ידעתי מקומו שו"ר שהוא בחיים ושלום ח"א דף ד' ע"ג:

טו[עריכה]

טו) בעל ההשלמה הוא רבינו משולם כמו שכתב מרן חיד"א בשם הגדולים (במערכת גדולים באות המ"ם) ומה שדקדק על דברי מרן הב"י א"ח סי' ק"ע נראה דהוא ט"ס וצ"ל סי' קנ"ג ועי"ש להרב מאמר מרדכי אות י"ב שהעיר בזה וכתב דלא דק בזה מרן:

טז[עריכה]

טז) הר"מ מקוצי שמזכיר בספר מנחת יהודה לפום ריהטא היה נראה שהוא בעל הסמ"ג אך ממה שכתב בפרשת דברים שמזכיר הר"מ מקוצי והסמ"ג מוכח דאינו סמ"ג עי"ש כן כתב מרן חיד"א בשם הגדולים במערכת גדולים (באות רבינו משה מקוצי) וראיתי להרב חינא וחסדא נר"ו בח"ב דף מ' ע"ג שכתב להכריח דהר"מ מקוצי שמביאים התוספות אינו הסמ"ג וגם הביא דברי שה"ג הנ"ל וסיים על דבריו ולפי מה שכתבתי גם מדברי התוס' מוכח כן להדיא והו"ל להביאו ע"כ ולא הבנתי השגתו דהא מרן חיד"א לא עסיק אלא להכריח דרמ"מ שמביא בספר מנחת יהודה אינו הסמ"ג ומה הוכח יוכיח לזה מדברי התוס':

וכתב מרן חיד"א בקונטרס תורת השלמים סי' כ"א (שבספר עבודת הקודש דפוס ירושלים דף קכ"ה ע"ב) דהסמ"ג אינו מזכיר את מוהר"ם מרוטנבורג ואף דבקצור סמ"ג עשין מזכירו ונראה דהקצור חברו הרב עצמו מ"מ נראה דהגהת אחד חכם היא שכתב מבחוץ והניחו בפנים עכ"ד ובהקדמה לקונטרס תיקון מצוה (על הספר קיצור סמ"ג) שחבר ידידי הרה"ג מוהר"ר צבי בליווס מווארשא יצ"ו הביא מה שכתב מרן חיד"א בשם הגדולים במערכת ספרים אות הקוף סי' פ"ה שהסמ"ג בעצמו עשה את הקיצור ושכן כתב המביאו לבית הדפוס שנת תקכ"ב והוא יצ"ו פקפק בזה ממה שראינו בקיצור סמ"ג במצות עשה כ"א מזכיר גירוש פורטוגאל אשר היה זמן מאוחר הרבה מזמן הסמ"ג וכתב דצריך לדחוק לדעתם שיש בו איזה הוספות מאיזה מעתיק וכו' עי"ש וכבר דבר בקדשו כן מרן חיד"א בתורת השלמים הנ"ל כאמור גם הרב אהל יעקב במערכת הכ"ף אות ד' (בד"ה וראיתי) מייחסו להסמ"ג:

ודרך הסמ"ג לילך בעקבות הרמב"ם וברוב המקומות בספרו אינו אלא כמעתיק מלבד איזה מקומות אשר לו ימד ולו יספר שנחלק עליו כנודע כן כתב הרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם והראב"ד אות מ"ו בשם הרבנים מוהר"י הלוי כלל ו' סי' נ"ג דף קט"ו ע"א ורש"ל בתשובה סי' ל"ה ובאות מ"ח כתב בשם הרב דינא דחיי ח"א דף ע"ד ע"א ובח"ב דף ז' ד' שכשסובר כהרמב"ם כותב הדין ההוא ככתבו וכלשונו בדרך סתם בלא הזכרת שמו וכשכותב כתב הרמב"ם משמע דליה לא סבירא ליה ומזה כתבתי אני הדל שבדבר שיש מבוכה בגירסא איך היא בלשון הרמב"ם וראינו שהסמ"ג כתב מפורש הדין ההוא להיתר או לאיסור ולא הזכיר שהרמב"ם סובר בהיפך אות היא שכך היתה גירסתו בדברי הרמב"ם עיין בקונטרס אסיפת דינים בפתיחה למערכת בכור בהמה (בשדי חמד ח"א דף קי"א ע"א) ועתה ראיתי להרב צפיחת בדבש בסי' ה' (דף י"ג כד"ה והגם) שהביא מה שכתב הרב יד מלאכי שהסמ"ג על הרוב נגרר אחר סברת הרמב"ם והוסיף שכן כ' הרב נזיר שמשון בשם הרב כנה"ג ועל פי כלל זה כתב לפרש דברי הרמב"ם על פי מה שמפורש יוצא בדברי הסמ"ג והרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם אות מ"ח כתב בשמו בספר דינא דחיי דכשכותב הדין שבהרמב"ם בסתם (בלא הזכרת שמו) ככתבו וכלשונם סובר כמותו וכשמביא דינו בלשון כתב הרמב"ם וכו' משמע דליה לא סבירא ליה:

ואם ראה הסמ"ג את ספר המצות להרמב"ם כתבתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה אות כ"ט (בד"ה דבריו ברור מללו):

יז[עריכה]

יז) הרשב"ץ כשסותר דבריו מספר התשב"ץ לספר יבין שמועה דבריו שבס' יבי"ש הם עיקר כי הם אחרונים אור לי דף קמ"ז ע"ב בשם הג' הרד"ף בס' מזמור לדוד רס"י ג"ן וכן כתב בשמו מרן החבי"ף בספר כל החיים הנד"מ דף ז"ך אות ל' וכשחולק הרשב"ץ עם הרשב"א ראוי לפסוק כהרשב"ץ דבתרא הוא כן כתב בכל החיים דף ט"ז ע"ד אות ח' בשם הרב כנה"ג ח"מ סי' שפ"ו הגב"י אות ח"י ובכנה"ג ח"מ סי' כ"ו הגב"י אות ך' כתב אין נראה בעיני לפסוק כהריב"ש במקום שהרשב"ץ חולק עליו והרשב"א ס"ל כוותיה ודקדק הרב ויקרא אברהם נר"ו דף ק"ך אות ס"ו דאי לאו דקאי הרשב"א כוותיה היה פוסק כהריב"ש ותמה על זה דאם לגבי הרשב"א הלכה כהרשב"ץ כ"ש לגבי הריב"ש שהיו סמוכים זה לזה דמלך אחריו עי"ש ואפשר לדחות דקושטא דמילתא קאמר ואין הכי נמי דאף אי לא הוה קאי הרשב"א כהרשב"ץ הוה פסיק כהרשב"ץ נגד הריב"ש. אי נמי אפשר דאדרבא היא הנותנת כיון דהריב"ש והרשב"ץ סמוכים זה לזה לא שייך כל כך לומר הלכה כבתראי ואהכי איצטריך טעמא דהרשב"א קאי כוותיה אלא דזה לא יתכן לפי מה שכתב בכנה"ג ח"מ סי' קע"ה אות רכ"ה דמור"ם הוי בתרא לגבי מרן עי"ש. ולקמן בכללים בדרכי הפוסקים בסי' ט"ז אות מ"ו:

יח[עריכה]

יח) הרב ט"ז כשחולק עם הרב בית חדש לכל הפחות צריך להביא דבריו ולהוכיח בהיפך כיון שהיה רבו וחמיו וכשסובר כמותו אינו מן הצורך להביאו בכל מקום על דרך שכ' הרב סמ"ע לגבי הריב"ה עם הרא"ש כן כתב הרב מוהר"ג הובאו דבריו בשבות יעקב בהשמטות לח"א סי' י"ב:

יט[עריכה]

יט) הרב מגן אברהם כשמסכים לדבר שמביא כותבו בסתם ומציין בחצאי לבנה מבטן מי יצאו הדברים וכשאינו מסכים בבירור כותב כתב פלוני וכו' כן כתב הרב מוהר"ש זלמן בש"ע שלו סי' תרע"ב בקו"א אות א' וסמוכים דרבנן לחילוק זה הלא תראה בדברי מרן החבי"ב בספר כנה"ג אה"ע סי' מ"ב הגהט"ו אות י"ז וז"ל ואם היה אומר וכתב רא"ם וכו' היה מקום לומר דליה לא ס"ל אבל מאחר שהביא הדברים בסתם וכ' אח"כ כן כתב הרא"ם מוכח שדעתו כהרא"ם ע"כ והביא דבריו מרן החבי"ף בספר חיים ושלום דף מ"א ע"ג ועי"ש וכיוצא לזה כתב הרב דינא דחיי הביא דבריו הרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם והראב"ד אות מ"ח שדרך הסמ"ג כשמסכים לדברי הרמב"ם כותב הדין ההוא ככתבו וכלשונו בדרך סתם בלא הזכרת שמו וכשכותב כתב הרמב"ם וכו' משמע דליה לא סבירא ליה:

כ[עריכה]

כ) הרב מגן אברהם לא היה רואה דברי הפוסקים במקומם כי אם היה סומך על דברי מרן החבי"ב כנה"ג כן כתבו הרבנים יד מלאכי בכללי שאר מחברים אות ב"מ ומרן חיד"א בספר מחזיק ברכה א"ח סי' מ"ו אות ה' (ד"ה אמנם) בשם הרב יד אהרן סי' ל"ב והרב משק ביתי בכללי הפוסקים אות ב"ן לא זכר את דבריהם:

כא[עריכה]

כא) הרב פרי חדש בחיבור יו"ד אינו מזכיר כלל את ספר בית הלל כי לא ראה אותו רק אח"כ והשיג עליו בכמה מקומות וקבע מקום להשגותיו על הרב ב"ה הלא הם כתובים בקונטרס אחרון שבספרו כמו שיראה הרואה וזה דבר פשוט מאד ולא היה צריך לכותבו לולא שראיתי להרב אחי וראש דף כ"ח ע"א דעל מה שכתב הג' תב"ש בסי' ב' ס"ק כ"ח דהרפ"ח השיג על הרב"ה כתב דלא ראה בדברי הרפ"ח רמז מזה עי"ש כנראה שהבין שהוא בגוף הס' ולכן לא מצא כלום (ובקו"א שם מבואר כמ"ש התב"ש בשמו עי"ש) ושגגה היא בידו בזה אחרי המחי"ר:

וספר כנסת הגדולה יו"ד (על הלכות תולעים) נדפס אחר פטירת הרב פרי חדש ולא ראה אותו ואין להקשות עליו מדברי הרב כנה"ג כן כתב מרן חיד"א במחזיק ברכה יו"ד סימן פ"ד אות ג' ובספר יד דוד (ליו"ד) בסי' פ"ד אות כ' כתוב בהגהה שהרב שם חדש בח"ב דף ז' ע"ג כתב שגם הרב פרי תואר לא ראה את ס' כנה"ג חלק הנ"ל וכתב על דבריו דליתא שהרי הרב פרי תואר מביא את הכנה"ג (כלומר בחלק הנ"ל) כמה פעמים:

כב[עריכה]

כב) חיים שאל שו"ת למרן חיד"א הדבר פשוט מאד שחברו אחר חיבור ברכ"י (ונפקא מינה היכא דסתר דידיה אדידיה) ועם שאין הס' ח"ש מצוי אצלי מ"מ נתברר לי כן ממה שבספר שיורי ברכה לרגל המלאכה מביא וקורא מה שכתב בחיים שאל שנושא ונותן על מה שכתב בברכ"י בשביל דבר שנתחדש עיין בשיורי ברכה א"ח סי' ח' אות א' וסי' קמ"ג ובמחזיק ברכה סי' ר"ד מעתיק דבריו שבשו"ת חיים שאל ושקיל וטרי על דבריו שבברכי יוסף עי"ש וכן נראה קצת ממה שכתב במחב"ר סי' תט"ן את ב' עי"ש ומלבד זה אף אני אביא שני עדים נאמנים מעידים כן והם מרן החבי"ף בספר חקת החיים הנד"מ דף ס"ח ע"ב (ד"ה הנה) והגאון חק"ל במ"ב ח"מ סי' ד' דף קע"ד ע"ד והביא דבריו שם שכתבו לענין אם קבלנו הוראות מרן בתשובה דמרן חיד"א מיחלפא שיטתיה ובחיים שאל חזר בו ממה שכתב בברכ"י עיין שם ולא היה צורך להטריח הקולמוס בזה לולא שראיתי זוגא דרבנן מרבני דורנו שנעלם מהם דבר זה בספר יקהיל שלמה בסי' תקנ"א כתב בזה"ל ומה גם שהרב חיים שאל שכתב לאסור איהו גופיה נטה דעתו בברכי יוסף כדעת המתירים ע"כ ובא רעהו בס' זכרנו לחיים בח"ב במערכת ברכות אות ט"ז (אחר שכתב דברי הרב יקה"ש הנ"ל) כתב שבגליון ספר יקהיל שלמה מצא כתוב וז"ל דע דספר ברכ"י חברו קודם חיים שאל ע"כ וסיים הוא בזה הלשון והיא תפיסה על הרב המחבר אם כנים הדברים כדברי הכותב ע"כ. עיניך הרואות שטעו בדבר פשוט מאד אחרי המחי"ר. וביותר יש להפליא עליהם שלא ראו שהרב זכור לאברהם בח"ג דף י"ב ע"ג צדיק עת"ק מ"ש בשו"ת חיים שאל (באותו ענין שעוסקים הרבנים הנ"ל לענין שהחיינו בי"ז בתמוז שחל להיות בשבת) בסי' כ"ד ושם כתב מפורש שבברכי יוסף יש טעות סופר וצריך להיות ודעתי הקצרה כמותו ורוצה לומר כהרב כנה"ג דאסר ע"כ ותו לא מידי:

ודע דממה שכתב בשיו"ב יו"ד סי' עט"ר נראה דס' מחב"ר קדים לשו"ת חיים שאל וכן מתבאר ממ"ש בח"ש סי' ע"ד אות נ"ו הביא דבריו הרב קנין פירות במערכת יום הכיפורים אות מ"ה. ואולם במחב"ר א"ח סי' ר"ד וסי' תט"ן הנז"ל מביא מ"ש בשו"ת חיים שאל כיעי"ש נראה שהיה עוסק בשניהם גם יחד על דרך שכתבו על מרן הב"י בחבוריו כידוע:

ומי בעל ההגהות שבספר שיורי ברכה רשמתי לקמן אות מ"ה:

כג[עריכה]

כג) מאמר מרדכי על ש"ע א"ח הדבר פשוט מאד שנדפס קודם שיצא לאור ספר מחזיק ברכה ובמקומות רבים מביא במחזיק ברכה את דברי הרב מאמ"ר במה שהשיג הרב מאמר מרדכי על מה שכתב בברכי יוסף ומסלק השגותיו ומכללם הוא בסי' ר"ד אות ב' (וכמדומה לי שבילדותי ראיתי או שמעתי שהרב מאמ"ר חבר ספר אחד ליישב ולהסיר מעליו את תלונות מרן חיד"א במחב"ר) ולא הוצרכתי לכותבו אלא לפי שראיתי להרב דברי מנחם נר"ו בסי' תט"ן הגב"י אות ג' שכתב על דברי המאמ"ר שם דאשתמיט מניה מ"ש במחב"ר עי"ש ולא זו הדרך לכתוב אשתמיטתיה בכיוצא לזה והוא פלא דכל יומא שמעתתייהו דמחב"ר ומאמ"ר בפומיה כמעט בכל סימן וגם בסי' ד"ר אות ה' רמז למ"ש במחב"ר ע"ד המאמ"ר כיעי"ש. ואת מאמר מרדכי הסת"ר עשה בסימן תט"ן הנ"ל ודע כי עד עתה לא היה בידי לברר הדבר מזמן הדפסת החבורים כי הגם שס' מאמ"ר נדפס בשנת תקמ"ד וס' מחב"ר (שבידי) נדפס בשאלונקי בשנת בשע"ר הנה נודע שנדפס ראשונה (ספר מחב"ר) בליוורנו ואינו בידי לידע הפרט מפורש אמנם עתה נדפס ספר אוצר הספרים ומעיד שהמחזיק ברכה נדפס בליוורנו בשנת תקמ"ה אכן נודע הדבר שס' מאמ"ר נדפס תחלה וגם ראיתי שם שמביא ספר דברי מרדכי להרב מרדכי כרמי והוא ביאור על ספרו מאמר מרדכי וכותב שנדפס שנת תקמ"ז ואין ספק שזהו הספר שראיתי בילדותי גם ראיתי בספר זכור לאברהם אלקלעי בחלק ג' במערכת אבלות באות התי"ו (תפלין) שהביא מה שכתב מרן חיד"א במחזיק ברכה א"ח סי' ל"ח על מה שהשיג הרב מאמר מרדכי על דבריו שבברכי יוסף וכתב (בזכור לאברהם) שהרב מאמר מרדכי בספרו דברי מרדכי כתב ליישב מה שהשיג מרן חיד"א במחזיק ברכה על דבריו שבמאמר מרדכי:

עתה השגתי ספר עבודת השם (לרב גדול משאלוניקי) וראיתי בחלק א"ח סוף סי' א' שמזכיר את ספר דברי מרדכי שחברו הרב מאמר מרדכי להציל עצמו ממה שהשיג עליו מרן חיד"א וכתב הרב עבודת השם שאף שמרן חיד"א ראה את ספר מאמר מרדכי ומשיב על דבריו בספרו מחזיק ברכה מ"מ לא בא לידו הספר בשלימות רק עלין עלין בצאתם מבית הדפוס היה רואה והיה כותב בספרו מחזיק ברכה מה שנראה לו להשיב על דבריו לקיים מה שכתב בברכי יוסף ובמקומות שלא הזכיר דברי המאמר מרדכי לא לזכות ולא להיפך זהו טעמו שלא הגיעו לידו אותם הדפים אלו תורף דב"ק וכתב שיש סימנים לזה להמתבונן בזמן הדפסת שני הספרים מחזיק ברכה ומאמר מרדכי:

כד[עריכה]

כד) ספר תניא נגרר אחר ספר שבולי הלקט ומסתמא לא פליג עליה מרן חיד"א בברכי יוסף א"ח סי' רס"ג אות ג' וכתב בברכ"י א"ח סי' צו"ר אות ה' דהרב אליהו זוטא כתב דס' תניא חברו רבינו יחיאל אחי הריב"ה וזה אינו כמו שהוכיח בס' קורא הדורות דף כ"א ע"ב ועיין בשם הגדולים במער' ספרים באות התי"ו (תניא) מה שכתב בזה על דברי הרבנים קורא הדורות ואליהו זוטא הנ"ל:

כה[עריכה]

כה) בעל התרומות לא ראה להרא"ש שאפילו להרשב"א שקדם להרא"ש אינו מביא כן כתב הרב מנחת זכרון דף ט"ן אות ל"ד בשם הרב בית שלמה אה"ע סי' ב וכן כתב מרן החבי"ב בכנה"ג ח"מ סי' ק"ז הגב"י אות ה' ועיין להרב יד מלאכי בכללי שאר המחברים אות א' אבל מזכיר להרמב"ן כמו שכתב במנחת זכרון שם וכן כתב מרן החבי"ב בספר בעי חיי ח"מ ח"א דף ע"ט ע"א דתמיד מזכיר בספרו להרמב"ן וכן כתב מרן חיד"א בשם הגדולים במערכת גדולים בשם רבינו שמואל הספרדי דהיה תלמיד הרמב"ן ולא ראה מה שכתב מרן החבי"ב כנה"ג ח"מ סי' קי"א הגב"י אות י"א דאין הרמב"ן רבו ממש אלא שהיה מריץ לו ספקותיו כתלמיד לרב עי"ש ואף הרב מוהר"א ששון שהביא שם לא כתב אלא שהוא כמו רב שלו עיין להרב מקנה אברהם דף ס"א ע"א ואינו רחוק שיביא סברת רבינו יונה שהיה גדול מהרמב"ן שהרי במכונות להרמב"ן סי' רפ"ד כתב הרמב"ן להרר"י איש אלהים קדוש ובכל התשובות כותב לו דרך כבוד ככותב למי שגדול ממנו והרר"י כתב להרמב"ן תבא ע"ב שאתה מרבה זרעו של עמלק כן כ' בבע"ח הנ"ל ולא הראה מקום לתוכחה זו היכא כתיבא ועיין למרן הב"י יו"ד סי' דק"ן בבדק הבית ומרן חיד"א בשם הגדולים במערכת גדולים האריך לבאר אם רבינו יונה הוא תלמיד של הרמב"ן כמ"ש בס' יוחסין או היה חבר לו עי"ש:

כו[עריכה]

כו) בעל התרומות יותר נכון לסמוך על עדותו (על רבינו בעל הלכות גדולות היכי סבירא ליה) מעל עדות בעל הגמ"י שבה"ת היה ספרדי ובקי במילי דגאונים יותר מבעל ההגהות. הן אמת שדברי ההגמי"י לקוחים מהסמ"ג והיה ספרדי כבה"ת מ"מ הרב בעל העיטור כתב כהרב התרומות וא"כ סמי חדא מקמי תרתי מרן החבי"ב בספר בעי חיי חלק ח"מ ח"א סי' נ"ו דף מ"ב ע"ג ועי"ש דף ב"ן ע"ב ודף ה"ן ע"ג:

כז[עריכה]

כז) רבינו האי גאון כשסותר דבריו מספר המקח לתשובה וכן בחיבור משפטי השבועות הרב מוהר"י אליגרי הביא דבריו מרן החבי"ב בספר בעי חיי חלק ח"מ ח"א סי' ט"ן דף ב"ן ע"ג כתב דהתשו' הם עיקר שהם אחרונות ובתר בתרא אזלינן והוא כתב על דבריו דאינו מוכרח שיהיו כל התשו' אחרונות דיש מהן שהשיב בבחרותו וכו' עי"ש ובדף נ"ו ע"א בהגהה:

כח[עריכה]

כח) ספר שערי תשובה על הש"ע א"ח הוא מהג' המפורסם מוהרא"ז מרגליות בעהמ"ח שו"ת בית אפרים על יו"ד ואה"ע כן פשוט אצלי וכמדומה לי שכן מתברר מדבריו שבספר יד אפרים בכמה מקומות ואיני זוכר כעת ובשערי תשו' סי' תקנ"א אות י"ב כתב ועיין ביד אפרים שכתבתי בשם הא"ר בזה ושם באות ט"ז (ע"ד הש"ע סעיף ד') כתב וע' ביד אפרים מ"ש בזה על המג"א והבאתי שם דברי הרב וכו' ובאות כ"ח כתב ועיין בספרי שו"ת בית אפרים שכתבתי ראיה זו וכו' ובאות ל"ג ועיין ביד אפרים הבאתי מהמ"א וכו' ובסי' תקנ"ב אות י"א ועיין בבכ"ש הבאתיו ביד אפרים וכו' ובסי' תקפ"ב אות ח' ועיין מה שכתבתי ביד אפרים סי' ק"א ושם כתבתי וכו' ובסי' תנ"ה אות ה' ובשו"ת בית אפרים כתבתי פירוש נכון וכו' ובריש סי' תרס"ה ועיין בספרי שו"ת בית אפרים שביארתי באורך וכו' ובסי' תרס"ט אות ב' ועיין בשערי אפרים שביארתי כל דיני קריאת התורה ובסי' תרב"ן אות ב' ועיין בספרי שו"ת בית אפרים וכו' ובסי' תקפ"ה אות ג' ועיין ביד אפרים שכתבתי דברי המג"א בזה וכו' ובספרו מטה אפרים באלף למטה בסי' תרכ"ה סעיף ח"ן כתב אגב אורחא וכו' מה שכתבתי וכו' והן הדברים אשר כתב בשערי תשובה סימן תרמ"ז וסי' תרנ"ה עי"ש:

מכל המקומות הנ"ל מתבאר שס' שערי תשובה חברו הרב מוהרא"ז הנ"ל ולא הייתי צריך לכתבו אלא לפי שראיתי בספר מגיני ארץ דפוס זיטאמיר שייחסו המדפיסים ס' שע"ת להגאון חיים מרדכי מדובנא והיד אפרים להגאון מוהראז"מ הנ"ל ולפי הנראה הוא טעות ושניהם נתנו מרועה אחד איברא דחזיתיה להג' חת"ס בא"ח סי' מ"א בתשו' שהשיב להגאון מוהראז"מ הנ"ל כתב וז"ל שמצאתי בש"ע דמר אחיו הגאון נ"י בשערי תשובה סי' נ"ג וכו' עי"ש אבל הדבר תמוה בעיני אחרי שהיד אפרים ברור שהוא מהגאון מוהראז"מ וכן ייחסו אליו בחת"ס א"ח סי' ס"ב (בד"ה וכן קשה) ובשע"ת כותב על עצמו שכתבתי ביד אפרים הרי זו עדות נאמנה כי מר ניהו המחבר שע"ת וכן ראיתי להגאון שואל ומשיב בתניינא ח"ד סי' י"א שמייחסו אליו (וז"ל כמ"ש בשע"ת לש"ב הגאון מוהר"ז בסי' תמ"ח) וכן מצאתי בחידושים וביאורים שחבר הג' מוהרא"ז מרגליות להלכות אונן ונדפסו בסוף אשלי רברבי דפוס לעמבערג שכתב בביאורים אות כ"ח וז"ל ועיין בחבורי שערי תשובה על א"ח סימן ע"א שהבאתי זה מצ"ץ בשם שו"ת דבר משה שם נדפס דבר מצוה והוא ט"ס עכ"ל (בביאורים שם אות ב' כתב ועיין מ"ש בשערי תשובה וכו' תיבת מ"ש היא ר"ת מה שכתבתי) הרי שמעיד על עצמו שהוא חבורו ותימה בעיני מאין נזדקר לפניהם לייחסו למר אחיו:

אחר זמן רב ראיתי שבהקדמת הגאון מוהרא"ז לשערי תשובה ויד אפרים כותב בפירוש שהשערי תשובה חברו הגאון אחיו עי"ש ואנא עניא לא ידענא לכוין אימרא אמרותיו הטהורות דנראה מילי דמר סתראי נינהו שוב הראני חד צו"מ יצ"ו מ"ש בהקדמת ספר פתחי תשובה ליו"ד כי התחלת השע"ת היה ע"י הגאון מוהר"ח והשלימו אחיו הגאון מוהר"ז עי"ש ולפי זה כל דברי חכמים קיימים ומיד שניהם נגזר ואין אתנו יודע איזה סימנים הם ממר ואיזה ממר:

כט[עריכה]

כט) קרוב הדבר שהרב הפרישה לא ראה את ספר בדק הבית למרן הב"י ונסתלקה קושית הא"ר כ"כ מרן חיד"א במחב"ר סי' ק"א ובשה"ג במערכת בדק הבית שרמז שם כ' דקרוב הדבר שלא נתפשט בימיו אל שער מקומו והרב משק ביתי בכללי הפוסקים דף ח"י ע"ב כתב דנראה להדיא מהרב כנה"ג ח"מ סי' רל"ב הגב"י אות ח"י דלא ראה הסמ"ע את ס' בדה"ב וכ' בשה"ג שם דגם הרלח"מ לא ראהו עי"ש ולפי הנראה גם הרב ב"ח לא ראה ס' בדה"ב שהרי בסי' תקפ"ח ס"ד כ' דמרן ב"י העתיק דברי הרא"ש וכו' וצריך להגיה וכו' עי"ש ועין רואה דשם בבדה"ב מרן ז"ל אף הוא ראה ותיקן הלשון עי"ש וקצ"ת על הרב קרבן נתנאל ע"ד הרא"ש הנ"ל שלא הזכיר את בדה"ב עי"ש. אך בב"ח סי' תרפ"ח ס"ח ראיתי שהביא את בדה"ב וכן בח"מ סי' ץ' ס"כ (ד"ה הב"י האריך) וממ"ש בפרישה ח"מ סוס"י קפ"ט מוכח דלא ראה את בדה"ב עי"ש:

והרב מוהריק"ש לא ראה את ספר בדק הבית כן כ' הרב מוהר"י ששון בתשובתו שבס' קרבן אשה דף כ"ה ע"ג והביא דבריו הרב המעלות לשלמה בדף ט"ן ע"ב (בד"ה וראיתי) וכ' על דבריו דאגב ריהטיה לא זכר שר דספר הרב מלא על כל גדותיו וכל שעתא שמעתתי דמרן בבדק הבית בפומיה והראה איזו מקומות בא"ח סי' קל"ה וסי' קמ"ד ועוד כמה מקומות:

ואם ראה הרמ"א את ספר בדק הבית וכן הרב מוהריט"ץ עיין במה שרשמתי בסי' י"ד אות ט':

ל[עריכה]

ל) אמת ליעקב להג' מוהרי"א נוהג בספרו כמנהג מרן בש"ע ובהכללים שבידינו בפסק הש"ע כן הוא בספר אמת ליעקב (לענין סתם ואח"כ מחלוקת) כן כ' הרב בית מנוחה בדיני ומנהגי הוצאות ס"ת אות י"ז:

וכן מרן חיד"א בספר לדוד אמת בדרך זו ילך כמו שכ' הרב ויקרא אברהם דף ג' ע"ב ד"ה ואיך:

לא[עריכה]

לא) ספר נחפה בכסף ח"ב לא נדפס בחיי תלמידו מרן חיד"א ועל כן אינו מן התימה אם אינו מביאו באיזה דין כי אף דמסתמא ראה את ספרו עודנו בכתובים מ"מ אפשר לא היה עמו בתדירות ועיין אור לי בסי' ע"ה אות ה' ותסר תלונת הרב יפה ללב נר"ו בדף קס"ו ע"ד עי"ש והרב צפיחת בדבש סימן ט"ל (דף צ"ו ד"ה גם) הקשה על דברי מרן חיד"א שבס' כסא רחמים שלא זכר שו"ת הנחב"כ ח"ב (שהביא שם בראש הסימן בד"ה וכ"ר) עי"ש שנראה שמה שהוקשה לו הוא לפי שכבר הביא דברי רבו שבתשו' הנ"ל בספרו יוסף אומץ הא לאו הכי לא קשיא ליה מידי ועיין בברכי יוסף ומחזיק ברכה יו"ד סי' י"ג אות ד' בדין שחיטת בן פקועה אם לברך או לא ולא הזכיר דעת רבו בנחב"כ ח"ב דף כ' ע"ג וע"ד והיינו מטעם הנ"ל:

וספר גט מקושר למר רבו הנ"ל ראהו בדפוס בסוף ימיו כמו שכ' בשיורי ברכה לאה"ע בסי' קכ"ט דף פ' ע"ב (אחר אות ן') שכל מה שכ' במזכרת הגיטין נעתק מקונטריסו בהיותו בירושת"ו ובמצרים ושוב נדפס סג"מ ולא פנה לעיין בדבריו:

וכן ספר יד אהרן אה"ע ח"ב כ' שם שנדפס אחר שכתב כל המזכרת הגיטין ופנאי לא היה לו לעיין מחדש בספרים שנדפסו אחרי כן ודבר זה נעלם ממרן החבי"ף בספר חיים ושלום ח"ב סי' ס"א דף ק"ט ע"ג שתמה על מה שכ' בחיים שאל ח"א סי' ט"ל ס"א (והן הן הדברים שהובאו בשיורי ברכה דף ף' סוף ע"ב אות א' שגם עליהם סובב מה שכ' שלא היה לו פנאי לעיין מחדש כיעי"ש) שנעלם ממנו דברי הרב יד אהרן בח"ב וכו' עי"ש ונעלם מעיני דמר שכבר התנצל על זה בשיו"ב הנ"ל (ספר חיים שאל אין מצוי אצלי) שו"ר בחיים ושלום הנ"ל בסי' ס"ה דף קכ"ג ע"ג (בשם מי ורא) ומתבאר שגם בס' חיים שאל כתוב התנצלות זה בסוס"י ל"ח והיה בהעלם ממנו לשעתו כשכתב סי' ס"א:

וכן ספר זרע אמת חלק ג' לא ראהו מרן חיד"א כן כתבתי בקונטרס פאת השדי בחלק הכללים במערכת האל"ף אות י"ג (בד"ה והנה השגת הרב הגאון השני) עי"ש:

ואם ראה מרן חיד"א את הספר נודע ביהודה מהדורא תניינא כתבתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה וחופה אות ה' (בד"ה עוד זאת אודיע) שלא נדפס בחייו ואולי ראה אותו עודנו בכתובים באקראי עיין בשם הגדולים במערכת ספרים אות הצדי (ציון לנפש חיה) ואין לתמוה עליו אם אינו מזכירו באיזה דין ודלא כמי שהשיגו בזה עי"ש שכתבתי כן מסברא פשוטה שוב מצאתי תנא דמסייען מר ניהו מרן חיד"א בשיורי ברכה סי' תקמ"ה שהביא מה שהקשה הרב שביתת יום טוב על הרב שיירי כנסת הגדולה שלא נסתייע מתשובת הרדב"ז ח"ב וכ' על זה וז"ל ואני בעניי אומר דנודע ודאי דשו"ת הרדב"ז ח"ב שהיו ביד הרב כנה"ג היה בסדר אחר הגם דכמה תשובות שהביא הרב מהרדב"ז ח"ב נמצאות בתשובות אלו שנדפסו בעיר ווינצייא מ"מ זימנין דלא משכחת איזה תשו' שציין הרב בח"ב שלו בתוך תשו' אלו ומרבית תשו' אלו אשר לא זכרם הרב כנה"ג והדבר פשוט דח"ב של הרדב"ז שהיה ביד הרב כנה"ג בכתיבת יד היה בסדר אחר והסימנים שרומז הרב כנה"ג בח"ב יתנו עדיהם דאינם כסימני התשו' שבידינו איכו השתא מה מקום להקשות על הרב דאמאי לא נסתייע מספר שלא ראהו ונדפס שנים רבות אחר שנפטר הרב ובודאי דאין על שום רב כי אם מספר תורה שנדפס בזמנו והיתה עמו וקרא בו אלו דבריו הנעימים וענתה בו צדקתו וסרה מעליו תלונת המשיג אותו והרב ישרי לב בדף צ"ג ע"ד אות ז' הביא תורף דברי שיורי ברכה הנ"ל וציין לעיין בספרו נדיב לב ח"ב בחנק ח"מ דף ק"ב ע"ב והוא ששם הובאה תשובת הרב מוהר"ר יעקב ישראל ובתוך תשובתו הקשה על הרב גידולי תרומה דאישתמיט מיניה דברי הראשונים שהביא הרב"א בשיטה מקובצת וכו' והתפלא עליו מה ענין שמיטה לגבי דברי הראשונים שהיו בכתובים כי השיטה מקובצת לא נדפסה בימיו וכו' אלו תורף דב"ק והצדק אתו:

לב[עריכה]

לב) חיי אדם וחכמת אדם הם ספרים נכבדים ומאשר נתפשטו מאד בקרב ישראל נדפסו וחזרו ונדפסו כמה וכמה פעמים אות היא כי כונת הרב המחבר רצויה לשמים ונח לבריות ופעם אחת הורתי דין על פי מה שכ' בס' הנ"ל וכשנודע לאיש פ' תמה עלי ואמר שמקובל שאין פוסקין דין ממנו כי המחבר לא היה רב מובהק כי רק היה איש סוחר ולמדן וכו' ואני אמרתי לו אם קבלה לא נקבל ועינינו רואות כי ידיו רב לו ורשום בזכרוני שמזכירים דבריו גדולים חקרי לב הבאים אחריו לכן רחש לבי לרשום פה בל"ן את אשר יזדמן לי לראות דברי רבני האחרונים המזכירים אותו לברכה. הרב פתחי תשובה מביא דבריו במקומות רבו מספר להלכה ולמעשה ובשאר ספרי קדש מפלפלים בדב"ק עיין שו"ת שואל ומשיב מהד"ק ח"א סי' ע"ט שהרב השואל רצה לדחות ראיית הבינת אדם והמחבר כ' אליו שראיית הבנ"א נכונה אך חלק עליו מטעם אחר והגיעו כפול גם בסי' רכ"ב עי"ש ושם בח"ב סי' פ"ב (אחר שכתב סברתו בנדונו סיים) וכעין זה מבואר בחיי אדם על יו"ד בבינת אדם שער או"ה אות כ"ה וכו' ובשו"ת תפארת יוסף בחיו"ד סי' ח' בהגהה כליל תפארת אות א' וז"ל וראה זה מצאתי שכבר נשאל בס' חכ"א עי"ש בבינת אדם וכו' ע"כ והג' מים חיים ראפפורט בחיו"ד סי' מ"ט כל אותה תשובה היא לפלפל על דברי הרב בחכמת אדם ועם שחלק עליו וכ' לדחות כל ראיותיו כך היא דרכה של תורה ולאו משום העדר כבוד ח"ו. גם הג' חתם סופר חיו"ד סי' שכ"ז מזכיר ספר חכמת אדם עי"ש והרבנים תפארת ישראל פיה"מ בקונטרס כלכלת שבת במלאכת האופה אות י"א ופתח הדביר ח"ג סי' שי"ח אות ט' (ד"ה ושו"ר) הביאו דבריו בדין ההוא (וזכורני בבירור שפעמים רבות מביא דבריו בפתח הדביר ונושא ונותן בהם) וגדול בדורנו הגאון נצי"ב מלך זצ"ל בספרו הנורא העמק שאלה שאלתא ג"ן סק"ד נושא ונותן בדבריו עי"ש וכן בשו"ת שו"מ מהדורא ה' סי' ן' וכן מזכיר דבריו בשו"ת דברי נחמיה סי' ל"ה ובשו"ת צמח צדק החדש בחא"ח סי' מ"ז ובשו"ת בית שלמה הנד"מ בא"ח סי' ט' וסי' ע"ט גם הרב דברי מרדכי (פרידבורג) סי' מ"א פלפל בדבריו שבקונטרס נשמת אדם שסותר דבריו שבחכמת אדם והרב שאילת שלום במהדורא תניינא ריש סי' ק"ז כותב וכבר כ' בנשמת אדם דצריך בדיקה וכו' והרב מוהר"י מפאדווא (בשו"ת מוהרי"מ) בסימן כ"א מפלפל בדבריו עי"ש בד"ה ומ"ש:

ואחרי שראיתי שהג' שואל ומשיב במ"ק ח"ב סי' י"ד דף י' ע"ב כ' שהמחבר חיי אדם היה ת"ח גדול וצדיק עי"ש אמרתי פוק חזי גברא רבה דמסהיד עליה ותיסגי לן סהדותיה ואין צריך לרשום עוד איזה מחברים מזכירין אותו לשבח ושותים בצמא את דבריו אף שבאמת ראיתי בכמה ספרים מרבני גאוני זמנינו לקדושים אשר בארץ ואשר הם חיים ויחיו מחבבים דבריו ונושאים ונותנים בהם לבנות ולסתור כדרכה של תורה נלאתי לישא את שמותם על שפתי כי ברבים היו רק זאת אגיד כי ידידי הגאבד"ק בוקרעשט נ"י בספרו הבהיר מאורי אור שנדפס עתה הראה לנו לדעת שלמד כל ספר חיי אדם והגיה עליו אורו (הרבה יותר ממאה הגהות ובשם הגהות הרא"ש יכנס) וקבען בדפוס בקונטרס מי באר שבסוף ספר הנ"ל עי"ש בסי' ס"ג:

אף גם זאת ראיתי בספר חדש אצלי דרכי החיים לידידי הרה"ג מוהר"ר יוסף הלוי מו"ץ דק"ק טשעהרין יצ"ו שבהתנצלותו על אשר השיג כפעם בפעם על דברי החיי אדם כ' בדף ז' ע"א קרוב לסופו בזה הלשון וגם לפעמים הכרעתי בהלכה שלא כהחיי אדם והרחבתי הביאור בצדו להשיג על החיי אדם ונשמת אדם ועם כי ידעתי שפלות ערכי כי אני לגבי החיי אדם כננס לגבי ענק אך מחמת שהרב חיי אדם היה גאון גדול וברוחב בינתו דברי האחרונים לא היו חשובים בעיניו כל כך לדקדק בהם כראוי וכו' כן אני אומר על החיי אדם ומשום הכי בהרבה מקומות נטה מדברי המגן אברהם ושאר אחרונים אבל בעזה"י הראיתי לדעת כי דברי המגן אברהם כנים ואלהי אברהם בעזרו:

לג[עריכה]

לג) רש"ל ביש"ש אפשר שלא ראה את ספר תורת הבית להרשב"א ולא את משמרת הב"י כן כ' מרן החבי"ב בכנה"ג יו"ד סי' פ"ט הגהט"ו אות כ"ד (ד"ה ודברי) עי"ש שכ' כן כמסתפק ואני עני מצאתי להרט"ז באו"ח סי' ק"ס סק"י שהכריח מדברי רש"ל ביש"ש פרק כל הבשר שלא ראה את תה"ב ולא את משמרתו עי"ש:

וההגהות שלו על ספר שערי דורא (עטרת שלמה) ונקרא בפי הפוסקים או"ש (איסור והיתר שלו) חבר קודם הים של שלמה ובתר הים של שלמה אזלינן כן כ' הרב פרי מגדים בכללים שבהקדמתו ליו"ד באות ט' וציין שפתי כהן סי' ץ' אות צ"ז:

לד[עריכה]

לד) הרב מוהרימ"ט לא ראה התוס' ישנים למס' יומא כי נדפסו כשמונים שנה אחרי פטירתו (היינו קרוב לשנת ת"פ) כן כ' מרן חיד"א במחזיק ברכה א"ח סי' קנ"ח אות ד' וכן הרב מוהר"ח אלפאנדארי בהגהותיו לדרשות הרב מוהר"י קצבי בדף י"ג ע"ד כותב שראה בתוס' ישנים ליומא שנדפסו מחדש עי"ש והוא היה בזמן הרב משנה למלך זמן רב אחר הרב מוהרימ"ט:

לה[עריכה]

לה) ההגהות שעל ספרי הרמב"ם דפוס אמשטרדם ובדפוסים שאחרי כן לא נודע לי בבירור מי בעל דברים ורשום בזכרוני שקבלתי או ראיתי בספר שהן מהרב בעל מרכבת המשנה אשכנזי אבל זה נראה ברור שלא מיד מרן כסף משנה נגזרו שהרי בכמה מקומות משיג על מה שכ' בכ"מ וכותב דברים בשם מוהרי"ק ומזכיר את ספר כ"מ כן כתבתי אני ההדיוט בקונטרס הכללים במערכת המ"ם אות קכ"ב (בכללא דמשנת ראב"י קב ונקי עי"ש בד"ה נחזור) ועיין ג"כ בשדי חמד ח"א בחלק הכללים מער' האל"ף אות ע"ד ד"ה והנה:

לו[עריכה]

לו) ספר החינוך הא מילתא הוה בידן בפשיטות כביעותא בכותחא דמחבר ס' החינוך מר ניהו הרא"ה (רבינו אהרן הלוי) כאשר מילא את ידו הגאון יד מלאכי בכללי שאר מחברים אות כ"ג בשם כמה רבנים שכתבו כן עי"ש וכען חזינא דשדו בה נרגא מחכמי דורנו יצ"ו והוא במאמר תעלומות עין אסר בכנה"ג החדש בחלק ד' שנדפס עתה בצד 135 כתב סופר אחד יצ"ו שראה שני חכמים נצים בזה בהצפירה מר אמר להחליט שאינו להרא"ה ומר אמר כי אין להטיל שום ספק בהקבלה שבידינו שהוא להרא"ה ובעל המאמר יצ"ו כתב שמצא ג' גאונים שמטילים ספק בדבר ורוצים לשלול ספר החינוך מהרא"ה והם. א) הג' חיים יונה תאומים בקונטרסו על שיקול הדעת דף ה' ע"ד בהגהה. ב) הג' מעין החכמה בסדר אחס בטע השני אות 35 דף קי"ז ע"ב. ג) הרה"ג יוסף דמשק בקונטרס כתב יד דפוס ווארשא תרמ"ו אות פ"ט וגם בעל המאמר יצ"ו כ' להכריח שאינו להרא"ה וצריך לעיין בדבר לעת הפנאי בל"נ וזאת לזכרון ומרן חיד"א בשם הגדולים במערכת גדולים אות האלף (רבינו אהרן הלוי) כתב דמרגלא בפום רבנן שהרא"ה חבר ספר החינוך ויש לפקפק קצת וכו' עוד זאת אדרש דאשכחן כמה זימני דדעת הרא"ה נגד מה שכתוב בספר החינוך עכ"ל ונראה שאין כונתו לסתור מה שמורגל בפי הרבנים רק כ' שיש לפקפק קצת וכו' וגם אני ההדיוט כתבתי בקונטרס הכללים במערכת הבית אות ס"ו להעיד בסתירת הדברים מבדק הבית להרא"ה למה שכתוב בספר החינוך ומ"מ אין זה מכריע לומר שאינו להרא"ה ושערי תשובה לא ינעלו והלא לכמה רבנים ראשונים ואחרונים ראינו שלפעמים דבריהם סותרים בשני ספריהם הברורים שהם המה המחברים ולפעמים אף בספר אחד ימצא דברים סותרים ולא מפני זה נוכל להכחיש האמת ולומר דשני הדברים לא מרועה אחד הם ובקובץ אוצר הספרים באות החי"ת (ספר החינוך) הביא בשם ספר שלשלת הקבלה ובשם בעל ש"י שכתבו בזה עי"ש:

ואם הרב החינוך ראה את ספר המצות להרמב"ם נסתפקתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה אות כ"ט (בד"ה דבריו ברור מללו):

לז[עריכה]

לז) ספר צל"ח (ציון נפש חיה) להגאון בעל נודע ביהודה לא נתפשט כל כך בערי תוגרמה ויש רבנים שלא ראו אורו ולא ידעו מי הוא מחברו כמו שנראה מדברי הרב אזן אהרן בדף פ"ח (בקונטרס ארעא סמיכתא) שכ' וז"ל ולענין חמץ נוקשה משש שעות ולמעלה כ' הרב צל"ח והרב נודע ביהודה סי' כ"א דאין איסור רק מדרבנן ועיין להרב חקת הפסח בסי' תל"א מה שהשיב עליהם עכ"ל מתבאר שלא ידע ששניהם מרועה אחד ונראה שגם הס' נודע ביהודה מהדורא תניינא לא הוה שכיח גביה דמר שממנו היה נודע לו שהוא המחבר ספר הצל"ח כאשר במקומות רבו מספר מביא וקורא אשר השיגוהו רבני דורו באיזה מקומן של שבחים בספרו הצל"ח ונפקא מינה דאין להרהר על דברי רבנן קדישי שבמקומות הנ"ל מדברי הצל"ח והנודע ביהודה תניינא אם לא ראינו שהוזכרו בדבריהם:

ואם מרן חיד"א ראה את ספר הנודע ביהודה תניינא כתבתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חתן וכלה וחופה אות ה' (בד"ה עוד זאת אודיע):

לח[עריכה]

לח) מחנה אפרים הוא מגדולי חכמי הספרדים ואין לדחות דבריו בגילא דחיטתא כן כ' הגאון מוהרש"ק בס' שיירי טהרה בקונטרס תיקון עולם (על מה שחדש הרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין דבפועל נכרי יש שליחות) עי"ש בדף ט' ע"א והלאה ומרן חיד"א בשם הגדולים אות האל"ף כתב חכמתו ובקיאותו ניכרות מספרו הנורא מחנה אפרים ושמענו נפלאות מתורתו ובקיאותו וחסידותו עכ"ל במערכת גדולים ואלה הדברים אשר נדברו יראי ה' הובאו דב"ק בספר היקר אורי וישעי בסי' קכ"א תשובת הגאון מר זקנו של גאון המחבר יצ"ו להגאון מוהר"ר יוסף לאנדא ומה שכ' על מה שכתבתי שהביא דברי המחנה אפרים וכו' וכתבתי דאשכח זוטרתי שקיל כי דברי המחנה אפרים אינם נכונים וקרא ערער שקראתי להגאון הגדול בעל מחנה אפרים זוטרא חס ושלום לא כתבתי על המחנה אפרים מאומה ומי חרש לא שמע גדולת מחנה אפרים ועין אדם תשורהו מחבורו אשר בכתם אופיר לא יסולה אבל תירוצו לקושית המגן אברהם כתבתי דזוטרי היא והרי אשכחן בגיטין דף כ"ט ע"ב דאמר מר בר רב אשי הא דאבא דקטנותא היא וחס ושלום לא פגע בכבוד אביו בזה עכ"ד צא ולמד כמה גדולים וספונים דברי מרן המחנה אפרים בעיני הגאונים השואבים מעיינות חכמתו מעיין גנים:

לט[עריכה]

לט) מאור עינים[1] להרב עזריה מן האדומים במכתב לחזקיהו מהגאון המופלא בעל ספר זכר יהוסף אבד"ק שאוויל יצ"ו בשנת התרנ"ב מביא וקורא בשם הספר הנ"ל ואמרתי אל לבי שספר מחזיק ברכה למרן חיד"א אין מצוי בעקד ספרי הגאון הנ"ל יצ"ו לכן לא ראה מה שכתב שם בקונטרס אחרון בסי' ש"ז וז"ל מצאתי בגנזי רב גדול פתקא אחת שכתב הרב הגדול אלישע גאליקו גם אשור נלוה עמו הרב הגדול מוהר"ם אלשיך והעתקתיה אות באות וז"ל למאן לא תהיה האמת נעדרת אודיע נאמנה איך הובא לפני ספר שחיבר הר' עזריה מן האדומים הנקרא מאור עינים ובפתחי עמדתי מרעיד כי בלי ספק המקיימו עובר משום בל יראה ובל ימצא ובכן הובא לפני מופת הדור והדרו הרב הגדול מוהר"י קארו ואחר ימים שלח אחרי וצוה אותי לסדר כתב אחד אשר יחתום בו ותורף המכוון היה שהיה ראוי לשרוף ולהעביר באש את הספר הנז' בכל מקום ושתמה על הרבנים אשר במקומו איך הניחו להדפיסו ולא חשו לכבוד התורה ועקריה ובהיות כי אני החמצתי בדבר וביני וביני חלה הרב הגדול את חליו אשר בו נתבקש בישיבה של מעלה ולא יכול לחתום בידו הודעתי את דבריו באמת ובכל חכמי ישראל מחזיקי האמת אדברה נא שלום נאום הצעיר אלישע גאליקו ככל הדברים האלה שמעתי גם אני מפי מורינו הרב (כן מזכיר בתשובות למרן כידוע) נאום הצעיר משה בה"ר חיים אלשיך זלה"ה עכ"ל הפתקא שבמחזיק ברכה הנ"ל הרי עדות נאמנה בשם מרן הוא הקדוש לאסור איסר הקריאה בספר הנ"ל ורב יוסף סיני הגאון הנ"ל יצ"ו לא סיימו קמיה דברים שבכתב הנ"ל:

שוב נדפס ספר המעלות לשלמה (בשנת תרנ"ד) וראיתי בדף ע"ז אות ב' כ' שהמחבר ספר מאור עינים הוא הרב עזריה מן האדומים היה בזמן מרן ושהמסתכל בספר הנ"ל יראה שהיה חכם גדול בקי בש"ס ובפוסקים הראשונים ומדרשי רז"ל שנונים על לשונו ובקי מאוד בספרי העמים כמאן דמנחי בכיסתיה ולפי שבכמה דברים נטה מדברי הש"ס והביא ראיה מספרי העמים לסתור דרשות חז"ל חלילה זו היא סבה שנתעורר מרן הב"י להסכים לרחק הספר הזה מכל גבול ישראל ולדונו בשרפה ככתוב במחזיק ברכה בקונטרס אחרון סי' ש"ז שהעתיק תורף ההסכמה ועמד הרב המעלות לשלמה מתמיה על כי ראה שהרב כנה"ג בחלק א"ח בלשונות הש"ס בפרק קמא דבתרא ובחלק יו"ד סי' רמ"ה הגהות הטור אות ב' ובלשונות הרמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ה' ועוד בכמה מקומות מזכיר ומציין את ספר מאור עינים הנ"ל שמזה מוכח בבירור שהרב כנה"ג קרא ספר מאור עינים מראשו ועד סופו ולא זז מחבבו והעלה אותו על ספרו ואף כי קרוב לשמוע שלא נודע להרב מהסכמת מרן הנ"ל בכל זאת הדבר תמוה איך לא הרגיש במה שראו מרן ושני הרבנים הנז"ל והיה לו לרחקו מעל פניו הרחק כמטחוי קשת כאשר תמה מרן הב"י על רבני דורו איך הניחו להדפיס הספר ולא חשו לכבוד התורה וכו':

וביותר תמה על מרן חיד"א שבספר כסא רחמים אשר נדפס שנים רבות אחר שהדפיס הספר מחזיק ברכה (כי ס' מחזיק ברכה נדפס בשנת תקמ"ה וספר כסא רחמים נדפס בשנת תקס"ג עיין באוצר הספרים) בפירושו למסכת סופרים פרק א' הלכה ח' מזכירו שראה באקראי ועראי את הספר הנ"ל ומביא ממנו מה שכ' בחלק הדרת זקנים ומה שכ' שראה באקראי ועראי הוא לפי שספרים כאלה מעשיות וסיפורים אין לקבוע בהם הלימוד אלא בדרך עראי עכ"פ הדבר תמוה איך לא השגיח על הסכמת מרן הב"י ואם דברים אלו שבספר כסא רחמים נכתבו לפני איזה שנים קודם שראה הסכמת מרן עכ"פ אחר שראה הסכמת מרן לא היה לו להניח הדברים כתובים בספר ועוד הביא שהרבנים לקט הקמח בחלק יו"ד בהלכות נידוי דף ק"ז ע"א והצמח דוד שהובא בשם הגדולים ח"א מערכת השי"ן אות כ"ב (הוא במערכת גדולים נומער 160 בשם הרב שמעון אשכנזי) והרד"ק בהגהותיו לש"ע א"ח הביא דבריו בשיורי ברכה א"ח סי' ל"ו ובספר בן יוחאי בקונטרס מענות ומטפחות מענה פ"ט ובספר מצרף לחכמה דף י"א ובספר לחמי תודה סי' י"ט דף פ"ד ע"א ובספר יד נאמן דף ד' ע"ב ועוד בכמה ספרים אחרים מביאים דברי ספר מאור עינים הנ"ל והדבר תמוה איך לא נרגשו כל הרבנים הנ"ל מאשר הרעישו והרעידו מרן הבית יוסף ושני הרבנים הנ"ל על ספר הנ"ל:

לכן כתב שנראה לו שאף שקצת מהרבנים הנ"ל אפשר שראו וידעו מהסכמה הנ"ל בכל זאת למדו בספר הזה מפני שסוברים שמאחר שלא נכתבה ההסכמה ההוא ולא חתם עליה מרן רק שאמר להרב אלישע גאליקו לכתבה כדי לחתום עליה והוא לא כתבה עד דנח נפשיה דמרן ולא יצאה מחשבת מרן מן הכח אל הפועל אות היא כי מאת ה' היתה זאת דלא איסתייעא מילתא מן שמיא ולא בדרך מקרה נתרשל הרב מוהר"א גאליקו מלקיים מצות מרן חלילה בפרט בדבר כזה ומה גם שגם הוא עצמו עמד מרעיד בדבר על הספר הנזכר וגם יפלא איך מרן הקדוש אחר שצוה לכתוב ההסכמה ההיא כאשר ראה שלא נכתבה בזריזות איך לא חזר לצוות ולגזור עליו לכתבה אם לא שמן השמים לא סייעו בזה ונשכח הדבר וגם הרבנים הגדולים מוהר"א גאליקו ומוהר"ם אלשיך שאף בלתי הסכמת מרן כחם גדול לאסור הספר ההוא אחר שכמו זר נחשב בעיניהם ומדוע שתקו ולא עשו הם הסכמה על זה בכל תוקף ולצרף בהסכמתם גם ציווי מרן מכל זה מוכח שלא סייעו מן השמים בהסכמה ההיא והרבנים הנז"ל קראו בספר הנ"ל בלתי שום חשש בדבר אלה תורף הדברים אשר דבר הרב המעלות לשלמה שם:

מ[עריכה]

מ) רבינו מאיר המעילי הזכירו הרדב"ז בתשובה דפוס ויניצייא סי' קס"ח כן כ' מרן חיד"א בשם הגדולים במערכת גדולים נומר כ"ב ושם בנומר ע"ג כ' דבשיטה מקובצת מביא הרב המעילי וכו' עי"ש ואני הדל ראיתי שמרן כסף משנה בהלכות נדרים פרק שביעי דין י"א מביא רבינו מאיר בר' שמעון המעילי:

מא[עריכה]

מא) ארחות צדיקים הוא ספר מוסר מאד נעלה כולו אומר כבוד קדוש וטהור מלא יראת ה' והישרת המדות וכתוב בשער הספר בשם ס' סדר הדורות שזה הספר נקרא ספר המדות אשר מזכירו הרמב"ם בפרק ד' דאבות בשם ספר המדות ושכפי הנשמע המחברו הוא רביה דרביה דהרמב"ם ואני הדל קריתי ושניתי בו איזה פעמים מראשו לסופו בחברת תלמידי יחיו ללמוד וללמד מוסר ויראת ה' ובעינינו יפלא על הכתוב בפתח השער אחרי שראינו דרך לימודינו בספר התורה הזה מזכיר את הרמב"ם כמה פעמים וכן מובא שם בכמה מקומות דברי רבנים אחרים שבזמן הרמב"ם ושאחר זמן הרמב"ם ולא עלה בדעתי לרשום תמיה זו בקונטרסי אך עתה יצא לאור חלק שני מספר כנה"ג החדש וראיתי לאחד מהסופרים יצ"ו שם צד 108 בראש מאמר אסיפת אמרים שהעיר בצדק בזה והראה המקומות שהוזכרו בספר הנ"ל הרמב"ם ועוד כמה רבנים ועל הרמב"ם כותב זכרונו לברכה שזה מורה שכשכתב המחבר את ספר הקדוש הזה כבר משה עלה אל האלהים וכו' והתפלא על הגאון סדר הדורות בזה וכתב שמה שהזכיר הרמב"ם ברביעי דאבות את ספר המדות אין כוונתו על הספר הזה והא ראיה שהמאמר שהזכיר הרמב"ם בשמו לא נמצא בספר הזה עי"ש דברי הסופר הנ"ל דברים צודקים:

מב[עריכה]

מב) תוספת ביכורים הוא קונטרס נחמד הנספח לסדר גיטין וחליצות להגאון בעל פתחי תשובה וכתוב בתחלת הקונטרס שלא רצו להזכיר שם מחבר הקונטרס הזה לפי שהוא קטן הכמות ומילי זוטרי נינהו נגד כבוד הרב המחברו שהוא אחד מהמו"ץ דוילנא. ושמעתי מפה איזה רבנים שנודע להם שמחבר הקונטרס הוא הגאון בצלאל הכהן המחבר ספר ראשית ביכורים ועם כי מפי מגידי אמת שמעתי שמועה נאה זו לא העליתי דבר זה על הספר עד אשר נתברר לי כן מדברי הרב בעצמו בספרו היקר ראשית ביכורים שכ' בסי' ח' דף ע' ע"א וכבר רמזנו בכל המקומות בזה בקונטרס תוספת ביכורים שיצא מאתי בדפוס בעז"ה הנסח לסדר גיטין להרה"ג בעל פתחי תשובה עכ"ל והוא עד נאמן על עצמו:

מג[עריכה]

מג) פירוש רבינו אברהם אבן עזרא כ' בספר ביכורי העתים משנת תק"ץ בקונטרס תולדות ר"ן עמוד ז"ך דפירוש ספר שמות אינו ממנו רק תלמידו וכו' וכבר הוכיח בהקדמת אהל יוסף לספר שמות שפירוש ספר זה ותרי עשר נכתבו מתלמידים עי"ש בביכורי העתים שהביא כמה ראיות לזה כן כ' בס' המעלות לשלמה בראש הספר אות ג' והרב המחבר כ' שאין הדעת סובלת לומר שעשה פירוש לכל התורה ודילג ספר שמות והראיות שהביא בביכורי העתים דחה אותן ואדרבא הביא ראיות שגם פירוש ס' שמות הוא מרבינו אברהם בן עזרא בעצמו והאריך בזה עי"ש:

וכתב הרב שדה יהושע בפרק קמא דחלה דף חק"ן סוף עמוד ד' דסוגיין דעלמא אזלא שרבינו אברהם אבן עזרא שמזכירין התוספות מר ניהו המפרש על התורה ולכן צריך ליישב דבריו ושלא כמו ששמע בקטנותו שהרבינו אב"ע שמזכירים התוס' אינו המפרש כן כ' בספר כל החיים דף ט"ו ע"ב:

מד[עריכה]

מד) קנאת האמת. הדברים אודות ספר זה נשמטו מהכת"י:

מה[עריכה]

מה) שיורי ברכה למרן חיד"א שנדפס בשאלוניקי שנת לציון גואל ולשבי יש בו הגהות מרב אחד באיזהו מקומן ולא הוה ידענא מאן הוא עתה ראיתי בספר המעלות לשלמה בדף צ"ה אות כ"ד שכ' הרב ששמע מפי רבים שהרב המגיה הוא הרב רפאל קאלאמארו אשר אסף איש טהור דינים מפוזרים שבספרי מרן חיד"א והגיה עליהם אורו וכן מצא בהשמטות ספר לב מבין דף רכ"ו שכן כתב מפורש:

מו[עריכה]

מו) שימושי תהלים הנדפס בסוף ספרי תהלים חברו רבינו האי גאון כן כתב הרב זרע ברך בח"ג דף כ"ג ע"ד וכמו שכ' בשמו הרב המעלות לשלמה בדף צ"ז אות ה"ן:

מז[עריכה]

מז) מים חיים ראפאפורט להגאון מוהרח"ך נמצא אצלי בשאלה ואני הדל מביא דב"ק בכמה מקומות ובשדי חמד (ח"א) בחלק הכללים אות שע"ז הבאתי מה שכ' הרב עמודי אש יצ"ו בשם ס' הנ"ל וכתבתי על דבריו כי אשר כתב בשמו בקשתיהו ולא מצאתיהו כי לא ידעתי כי חיים שנים המה ספרי מים חיים ושם שניהם מוהרח"ך ראפאפורט ומקרוב נודע לי שהם שנים. א) להג' מוהרח"ך ראפאפורט מלעמבערג. ב) להג' מוהרח"ך ראפאפורט מאוסטוראה נכדו של הראשון וזה השני הוא שישנו כעת אצלי והראשון לא ראיתי ולא שמעתי עד אשר הודיעני רב גדול בדורנו יצ"ו כמו שכתבתי בקונטרס פאת השדי לחלק הכללים במערכת האל"ף אות קכ"ו:

מח[עריכה]

מח) גידולי תרומה אין להקשות על הרב דאישתמיט ליה מדברי הראשונים כאשר הודיע בהקדמתו כי לא היה בידו ספרי הפוסקים וז"ל בהקדמתו הקורא המוכתר אל יבהל אל פיו לבו אל ימהר להשיבני כי עשה יעשה לו כנפים לרוץ אל מערכת ההתנצלות ויהיה לי לפה ולמליץ כאשר ישים נגד עיניו כל המוצאות אותי כאשר מראש בספר דברתי הן בהיותי אני לבדי בלי רב וחבר והן מחסרון הספרים המונחים וכו' אם אולי בא בתוך דברי איזה ענין אפשר ימצא כתוב אשר הגיד אותו מחבר זולתי ישיב אמריו לו כי קרה כן על כי בשעת כתיבה לא שלטה עיני בספר ההוא וכו' אלו תורף דב"ק ובראש דבריו כ' שחבר הספר ההוא בגמרא קמא ושבועות ונזיר דוקא ואיזה מחברים אחרונים ולא העיקרים וכו' יעש"ב דבריו הקדושים הממשיכים לבו של אדם ולאיש אשר אלה לו מי יערב אל לבו לדבר על הרב כי קרא שמיטה בספרו הבהיר כי לא היה בבית מדרשו במכון שבתו בעיר פיסא אפילו תלמוד וכל שכן ספרי הראשונים אלה דברי הרב נדיב לב בח"ב חלק ח"מ סי' ה"ן דף ק"ב ע"ב:

מט[עריכה]

מט) ספר הקנה מי חברו הנה מרן חיד"א בספר שם הגדולים באות הקו"ף (קנה) כ' דלפי מה שכתוב בההקדמה היה בזמן ארבעה אלפים שהוא בזמן תחלת האמוראים ומתפלא שמזכיר שם אביי ורבא ושאר אמוראים שנראה שהמחבר היה אחר רבנן סבוראי וכו' עי"ש והרב סדר הדורות בשמות הספרים באות הפ"א (פליאה) כ' ספר הפליאה הקדוש קנה אביו של ר' נחוניא אך ראיתי שמביא את אמוראים כמו אביי ורבא ובעשרה מאמרות מייחסו לר' אביגדור קרא מפראג סודות נפלאים ומעשים נוראים בקבלה כסדר פסוקי פרשת בראשית כ"י ובאות הקו"ף (קנה) כ' ספר הקנה מהקדוש קנה אבן גדוד בנו נחום ממשפחת ר' נחוניא בן הקנה כן כ' בספר זה ויש מייחסים אותו לאבי ר' נחוניא ספר נפלא על המצות ועמוק בקבלה ובו מ"ט קנים כ"י ובפלח הרמון שער ח' ספ"ג ובספר קנה להר' אביגדור ובמכתב ידידי הרה"ג ישראל אברהם לערנער אבד"ק טראספאל יצ"ו כתב לי שנראה לו בדרך השערה לסייע דעת הסוברים שאביו של ר' נחוניא חבר ספר הקנה והוא על פי מה שכתב הרב אהלי שם בשמות אנשים באות הקו"ף ס"ק ב' שמדברי הטיב גטין משמע שאביו של ר' נחוניא היה שם העצם שלו קנה ותמה דהא על שם עצם פרטי לא תבא הא הידיעה וכונתו דדוחק לומר דלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד ולזה כ' הרב הנ"ל יצ"ו שאם נאמר שאביו של ר' נחוניא חבר ספר הקנה יש לומר שנתנו סימן מפורסם שר' נחוניא זה הוא בן המחבר ספר קנה אשר ספרו היה אז מפורסם בזמנם כמובא בסדר הדורות בסדר תנאים ואמוראים קרוב לסוף אות י' אשר קנה אביו של ר' נחוניא כתב ספר קבלה שלו מפי ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול ועל עצם הספר שפיר תבא ה"א הידיעה רק הקדמת הספר המתחלת אמר קנה בן גדוד וכו' כתבו אחד מיוצאי חלציו אבל לא גוף הספר והיא השערה נכונה:

נ[עריכה]

נ) ספר ערך לחם להרב מוהריק"ש כשכותב דבר בשם הרב בהגהותיו כונתו על מרן הבית יוסף בספר בדק הבית כן כ' הרב המעלות לשלמה בדף ט"ן אות כ"ו וכ' שעם שזה פשוט וברור הוצרך לכתבו לפי שראה איזה רבנים שהיו סבורים שכונתו על הגהות הרמ"א והקשו עצמם להבין דברי הרב ולא יכולו:

לא נטפל הרב מוהריק"ש בהגהות הרמ"א אף אם תאמר שראה הגהותיו וזה לשתי סבות: א) שעד שהגיעו לידו הגהותיו כבר היה מסודר ומתוקן ספרו ולא איסתייעא לחזור על לימודו להוסיף או לגרוע מה שכבר כתוב בהגהות הרמ"א. ב) לפי שרוב הגהותיו הן לפי מנהג האשכנזים ועכ"פ ברור שלא נטפל בהגהות הרמ"א כן כ' הרב המעלות לשלמה בדף ט"ן אות כ"ו והעתיק דברי מר נכדו בהקדמת ס' ערך לחם לכן תמצא בכמה מקומות שכיונה דעתו לדעת הרמ"א בהגהת מפה וכו':

אם כותב הרב מוהריק"ש איזה דין בשם יש אומרים אין הכרח שיש חולקים אלא מפני שמצא הדין ההוא בפוסקים המפורסמים בהרמב"ם וכיוצא שדרכו כדרך מרן כן כ' בנשמת כל חי ח"ב בהשמטות דף ק"ב ע"ב (ד"ה הרי) והרב המעלות לשלמה בדף ס' אות כ"ח העתיק דברים ככתבן ויש טעות הניכר במה שכתוב מפני שמצא הדין ההוא וכו' וצריך להיות מפני שלא מצא וכו':

אם יפסוק הרב מוהריק"ש דלא כהרמב"ם יש להקשות עליו איך יחלוק עליו באתריה דמר ארץ מצרים כן כ' הרב דרכי נועם בחלק ח"מ סי' ט"ו דף קצ"ה ודף קצ"ו והביא דבריו הרב המעלות לשלמה בדף ס' אות כ"ט והצריך ישוב שהרי הרב דרכי נועם עצמו בסי' כ"ה דף רט"ז ע"ד כ' דמוהריק"ש פסק היפך הרמב"ם והדין עמו וגם הרב גנת ורדים באה"ע סי' יו"ד כלל ב' כ' שמרן דחה כמה פסקים של הרמב"ם וכן מוהריק"ש דחה כמה פסקים של הרדב"ז ותרווייהו מארי דאתרא הוו וגם הרב דרכי נועם עצמו ביו"ד סי' ז"ך כ' היפך הרבנים הרדב"ז ומוהריק"ש ואין אצלי ספר דרכי נעם לראות דב"ק דאולי כונתו בסי' ט"ו שמסתמא לא יחלוק על הרמב"ם בלתי שיזכיר סברתו אבל אם מזכיר סברתו וחולק עליו אין בזה שום פקפוק והרי תלמיד חולק על סברת רבו וכן על סברת אביו כידוע ולכן אף דאתריה דרב הוא אם רואה שיש סתירות להכריע בהיפך יכול לגלות דעתו ובפרט אם הוא להחמיר:

נא[עריכה]

נא) ספר החרדים אינו מן התימה אם אינו מזכיר את ספר פאר הדור להרמב"ם כמו שכתבתי בסימן ה' אות כ"ד:

נב[עריכה]

נב) ספר הערוך יש בו מלות בלשון אשכנז ויש מי שחשב שהם דברי רבנו בעל הערוך ונשתבש בזה שבוש גדול כי באמת אינם אלא למשכיל אחד בזמננו משה לאנדא שמו שעשה פרצות הרבה בספר הערוך מחמת חסרון ידיעתו ואין מביאים ראיה ממנו:

נג[עריכה]

נג) אור זרוע חברו רבינו יצחק מויינא כן כ' מרן חיד"א בספר שם הגדולים במערכת גדולים באות היו"ד סעיף י"ט ובמערכת ספרים באות האל"ף סעיף כ"ב וכתב ידידי הגאון מליאדי יצ"ו בספר כרם חמד ח"א דף י"ג ריש ע"ג שכן כ' בסדר הדורות במפתחות דף ז' ע"ב ובדף מ"ו ע"ג תחלת אלף הששי ובשמות הספרים אות א' וכן כתב בנודע ביהודה תניינא אבן העזר סי' קי"ד וסיים על זה ועיין היטב במרדכי פרק גיד הנשה סי' תר"ף ועיין בבית יוסף ביו"ד סי' ק"ה (בד"ה וכתב עוד בשם הר"י מווינא ואור זרוע) ולטעמייהו אזלי וכו' וצריך עיון עכ"ל משמעות לשונו הוא שכונתו להטיל איזה ספק אם המחבר אור זרוע הוא רבינו יצחק מויינא ובעניותי לא ירדתי לסוף דעתו שהמעיין במרדכי יראה שכתב בשם ר"י מויינא שסובר כדעת רש"י שבכל האיסורים אמרינן חתיכה נעשית נבלה שלא כדעת רבינו אפרים (דדוקא בבשר וחלב הוא דאמרינן הכי) וכתב שגם באור זרוע פסק הלכה למעשה כדעת רש"י וכונתו שמלבד שאמר הר"י מויינא כן בתורה שבעל פה מצינו לו כן גם בתורה שבכתב בס' אור זרוע ומרן הבית יוסף שם כתב שכתב עוד המרדכי בשם הר"י מויינא ואור זרוע וכו' וסיים ולטעמייהו אזלי דנקטי חתיכה נעשית נבלה בכל האיסורין אבל לפי מה שכתבתי בסי' צ"ב דרוב בעלי הוראה הסכימו לסברת רבינו אפרים דדוקא בבשר וחלב וכו' עי"ש ופשוט שמה שכתב שהמרדכי כתב בשם ר"י מויינא ואור זרוע כונתו שכתב כן בשמו בעל פה ובכתב אמר עם הספר אור זרוע וכאילו כתב ובאור זרוע שהכונה שאמר כן בעל פה וגם כתב כן בספר אור זרוע כן נראה פשוט ואין להטיל ספק במאי דפשיטא לרבנן קדישי הנ"ל דספר אור זרוע מחברו מר ניהו רבינו יצחק מויינא:

נד[עריכה]

נד) חק יעקב לפעמים לא היה מדקדק כל כך בדברי המגן אברהם להבין כונתו במה שמציין לעיין באיזה מקום ואם היה מדקדק בזה לא היה משיג עליו וכו' עיין בש"ע הגאון מוהרש"ז בהל' פסח סי' תמ"ב בקונטרס אחרון אות ה':

נה[עריכה]

נה) פרי תואר (ספר יקר להרב הקדוש מוהר"ח בן עט"ר) אסר את ספרו לכל מי שאינו בקי בחדרי העיון וכו' והביאו לזה אשר ראה בספר אחד שנדפס בזמנו שהשיג על הר"ן והא גרמא ליה לפי שלא ירד לעומק כונת הר"ן וכו' וראיתי להעתיק להבות דב"ק לפי שספר התורה הזה אינו מצוי ביד כל אדם וצדקה תהיה לי ודבריו הם בסי' פ"ד ס"ק י"ג (בד"ה ונראה כי הר"ן) וז"ל ומה מאד ילבש האדם בושה וכלימה על שתי חסרונות א) שלא ישיג הבין דברי רבותיו ב) ולא מיסתייה דלא גמר עוד לו רבו יתירה לאפלוגי לדחויי דברי רבותיו אשר לא השיג הבינם ובאמת הציקתני רוח בטני איך כל הרוצה ליטול השם ליכנס לפנים ממחיצתו להשיג על גדולי עולם אשר עדיין לא השיג הבין בדבריהם ויתגדר להקשות שפתים יושק פי חכם גאון טהור נפש חד בדרא קדוש ה' יאמר לו אדוננו הרב הנהדר בחכמת התורה הוא ידיד ה' מוהר"ר יאודה ראזאנעס זלה"ה אשר שמענו כי חושש היה להדפיס אמרותיו הטהורות לבל יעמוד תי ויטעה בהבינו ויחשוב כמשיג ונמצא כמתעתע ח"ו חרדתי עלי זאת וחוששני שיבא כל החושב בדעתו כי איש משכיל הוא וכפי האמת עדיין לא הגיע לדעת חלק ממאה להבין אמרי קדוש ויתגדר להקשות על דבריו וידחה באפס ידיעה ואין מבדיל בין טוב לרע ונמצאו דברי תורה בטלים על כן צוחינא דכל מי שאינו בקי בחדרי העיון העמוק ורגיל בו בתמידות ובידיעה צודקת ובכונה שלמה לשם שמים הריני אוסר עליו ספרי לבל ילמוד בהם ואם יעבור עקיצנא ליה אלו דבריו הקדושים ואם הדברים כפשטן אין לי ולדכוותי לעיין בספרו הקדוש אריה שאג מי לא יירא שלא יכוה מגחלי להבות דברי קדשו:

ברם זכור אותו האיש לטוב מר ניהו רבה מרן מוהרד"ף בספרו הנחמד מזמור לדוד ההוא אמר שאין הדברים כפשטן ודברים בגו והוא תמכין דאורייתא להחזיק ברכי דרבנן דשלהי היראים וחרדים והיתה הרשת לעסוק אהב בדברי הרב אור החיים זצ"ל ואלה דברי דוד שבס' מזמור לדוד בדף ז"ן ע"א ולא ידענא מאי כל כי האי רתחא דרתח הרב וכי זוהי קושיא ראשונה שהקשו כמה מהאחרונים על שיטתם של ראשונים ולא מפני זה נאמר שהאחרונים עדיפי מנייהו הא למה זה דומה לננס על גבי ענק ואטו מי שרואה לפי שכלו ועיונו קושיא על דברי אחד מן הראשונים יעלים עיניו כאילו אינו רואה כדי שלא להשיג על גדולי עולם ותהי האמת נעדרת מפני הכבוד חלילה דרחמנא אמר לא תגורו מפני איש ושפתים יושק פי חכם אמיתי גדול דעה הרב העצום מוהר"ם לונזאנו עיין בהקדמתו לספר דרך חיים אשר בו השיג קושיות כבדות על הראשונים והתנצל שם בטוב טעם ומסיים באומרו גם הם לי לישועה כי לא לפניהם חנף יבא איברא ודאי דצריך להתיישב ולעיין בכל מאמצי כח ליישב דברי רבותינו הראשונים אשר הם לנו לעינים ושמעתתייהו בפומן כוליה יומא בבי מדרשא ואפילו כי לפעמים יראה הרואה בדבריהם חזות קשות ליעיין מר במילי דברובא דאיתיה קמן אתר העיון הדק היטב ימצא טוב שפיר גזרתם ומי יחוש חוץ ממני לדבר הזה כאשר יעיד עלי ספרי על המשנה שושנים לדוד דטרחנא ביה טובא ליישב דברי רבותינו הראשונים מההשגות אשר דימה להשיג עליהם בעל בית דוד והכי יאה לן ברם לא מפני זה ניתנה רשות לעין להתעלם ולעות את הכתובים והיה העלמה כדי ליישב מאי דלאו בר ישובי דעתא מפני כבודן של ראשונים דחותמו של הקב"ה אמת וכבוד שמים עדיף זו אף זו תמיהא לי על הרב במאי דגזר אומר לאסור הנאת ספרו על מי שאינו מעוטר בהנהו מילי דתליין במזלא ואיברא דמי שאינו לומד לשם שמים אלא לקנטר וכיוצא תבואהו שואה ואינו מן המנין אבל כל שכוונתו לשם שמים למה יגרע מצדיק עינו ללמד דעת למתהלכים בתמים ואני עני ואביון מודה אני בהודאה גמורה דלא גמירנא שפיר צורתא דשמעתתא רק מהנהר הזה נהר פר"ת ואע"ג דקים לי בגוואי שאיני בקי בחדרי העיון העומק לא מנעתי עצמי מללמוד בתוכו ובכל מקום שלא ירדתי לסוף דעתו היד כותבת לא לדחות ולא להתגדר חלילה לי רק לבקש האמת דפשיטא לי שאין דברי הרב בזה כפשוטן ודברים בגו איכא ואדעתא דהכי לא קאמר מר דאם כן לא היה הרב קובעו בדפוס ע"כ דבריו הנחמדים וכן ראיתי להרב מסגרת השלחן ביו"ד סימן ב' דף ד' ע"ד כתב על לימוד בספרי פרי תואר בלשון זה ואנכי תולעת ולא איש אף דלא ירדתי בחדרי העיון למדתי בספרו לשם שמים דוקא:



שולי הגליון


  1. עי' כללים מערכת א בפאת השדה (סי' סד), ועי' עוד סדר הדורות (ח"ג בשמות הספרים); אור ישראל (גליון לו עמ' רמא-רמב); ארשנו רעננה על לוח ארש (ח"א הע' 235).
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף