שאילתות דרב אחאי/קלה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דאלו מן דשכיב ושבק נכסי (א) ואית ליה בני ובנתא במקום בני לא ירתן בנתא ואפילו שכיבו בני בחיי אבוהון ואית להו זרעא דהנך בני קדמין לבנתא דתנן סדר נחלות כך הוא בן קודם לבת כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת ות"ר בן אין לי אלא בן [בן] הבן וכן בת הבן מניין ת"ל אין לו עיין עליו בת אין לי אלא בת בן הבת ובת הבת ובת בת הבת מניין ת"ל אין לו עיין עליו כיצד נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן ולימא עד יעקב גמירי דלא כלי שיבטא: א"ר הונא אמר רב כל האומר תירש הבת עם בת הבן אפילו נשיא שבישראל אין שומעין שאינו אלא מעשה צדוקים דתנא בכ"ד בטבת יתבנא בדינא שהיו הצדוקין אומרים תירש הבת עם בת הבן ניטפל להן רבן יוחנן בן זכאי אמר להם שוטים מנין זו לכם לא היה אדם שהישיבו דבר חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואמר לו ומה בת בנו הבאה מכח כחו תירשנו בתו הבאה מכחו לא כל שכן קרא עליו המקרא הזה אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה וכתי' אלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה מלמ' שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה ודילמא תרי ענה הוו אמר רבא אנא אמינא מילתא דלא אמרה שבור מלכא ומנו שמואל ואיכא דאמרי אמר רב פפא אנא אמינא מילתא דלא אמר שבור מלכא ומנו רבא אמר קרא הוא ענה הוא ענה דמעיקרא א"ל רבי ובכך אתה פוטרני אמר להם שוטים לא תהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלכם מה לבת בנו שכן יפה כחה במקום אחים תאמר בבת שהורע כחה אצל אחים וביטלום ואותו היום עשאוהו יו"ט (ב) וכי ירתי אחי דאבא אבל מן אמא לא ירתי אהדדי דתנן האחים מן האם לא נוחלין ולא מנחילין מ"ט דכתיב ממשפחתו וירש אותה משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה שנאמר למשפחותם לבית אבותם וברא הוא דירית לה לאימיה אימיה לדיליה לא ירתא ליה דכתיב וכל בת יורשת נחלה וגומר אי זו היא בת שיורשת שני מטות זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר מיתה הן ירתין לה (ג) ואמר קרא יורשת ואינה מורשת ובעל ירית לה לאשתו והיא לא ירתא ליה דת"ר שארו זו אשתו מלמד שהבעל יורש את אשתו יכול אף היא תירשנו ת"ל וירש אותה הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו: והנ"מ בנכסי דנפלו לה עד דאיתה בחיים אבל בנכסי דנפלו לה לאחר מיתה לא ירית בעל אלא (ד) דותקא דאבוה ירית לה מ"ט דהו"ל ראוי ואין הבעל יורש את אשתו בראוי כבמוחזק דא"ר אבהו א"ר יוחנן א"ר ינאי ומטו בה משמיה דר' יהושע בן קרחה מניין לבעל שאינו נוטל בראוי כבמוחזק שנאמר ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו כ"ג ערים בארץ הגלעד ואומר ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים נחלה הראויה לו וירשה בנו:
ברם צריך למימר (ה) אלו היכא דנפל לה בירושה (ו) בין מלוה בשטר בין מלוה על פה ומיתה מקמי דתיגבי מי ירית בעל לההיא מלוה או לא מי אמרינן ראוי הוא ולא ירית או דילמא מוחזק הוא וירית ליה מי אמרינן כיון דנכסי דההוא יזופא משתעבדי כמוחזק דמי או דילמא כיון דמחסרי גוביינא כראוי דמי ת"ש דא"ר פפא הילכתא אין הבכור נוטל פי שנים במלוה בין שגבו קרקע בין שגבו מעות ובמלוה שעמו פלגי קא תני מיהת אין הבכור נוטל פי שנים במלוה אלמא ראוי הוא:
ברם צריך למימר אילו היכא דאקניתנהו לניכסה לאחר כי יתבא תותי גברה ומתה בחיי בעל מי קני האיך דכתבתינהו ליה אי לא מי אמרי' בעל יורש הוא וכיון דאקניתינהו לאחר מיקמי ירושתו קננהו האיך מידי דהוה אאב דתנן הכותב נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה עשוי או דילמא בעל לוקח הוי ומעידנא דקנייה לדידה קננהו נמי לניכסה וכי זבנה היא ומתה אתי בעל ומפיק דהא הוא קננהו מיקמייהו דידהו תא שמע דאימיה דרב שמואל בר אבא מאקרוקניתא אינסיבא ליה לר' אבא כתבתינהו לניכסה לרב שמואל אזל ר"ש בר אבא לקמיה דר' ירמיה בר אבא אוקמיה בניכסי אזל ר' אבא אמרה קמיה דרב הושעיא אזל רב הושעיא אמרה קמיה דרב יהודה א"ל הכי אמר שמואל האשה שמכרה נכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות (ז) ואע"ג דסבירא לן בעלמא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ובעל נמי כי קנה נכסי בחיי אשתו פירי בעלמא הוא דקנה הכא (ח) משום איבה עבדו רבנן תקנתא ושווינהו כקנין הגוף דא"ר יוסי בר' חנינא באושא התקינו האשה שמכרה נכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות וכן הילכתא אי נמי היכא דמית בעל והדר מתה אשתו לא ירתי לה יורשי הבעל אלא יורשי דילה ירתין לה כדתנן נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרי' האשה מתה ראשון ואח"כ מת הבעל ויורשי האשה אומרי' הבעל מת ראשון ואח"כ מתה האשה בש"א יחלוקו וב"ה אומרים הנכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האשה:
ברם צריך למימר אילו בן דמית בחיי אמו ולית ליה בני ואית ליה אחים מן האב ומתה האם והניחה נכסים מן ירית להון יורשי הבן או דילמא יורשי האם מי אמרינן כיון דבן את אמו ובעל את אשתו נוחלין ולא מנחילין (ט) מה בעל אין יורש את אשתו בקבר להנחיל ליורשיו אף בן אין יורש את אמו בקבר להנחיל ליורשיו או דילמא לא ילפינן ירושת בן מירושת בעל דאילו בעל בנכסי אשתו אינו נוטל בראוי כבמוחזק אבל בן בנכסי אמו נוטל בראוי כבמוחזק ת"ש דבעו מיניה מרב ששת בן מהו שירש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב אמר להו רב ששת תניתוה האב שנשבה ומת בנו במדינה ובן שנשבה ומת אביו במדינה יורשי הבן ויורשי האב יחלוקו ה"ד אילימא כדקתני הי נינהו יורשי האב והי נינהו יורשי הבן אלא לאו הכי קאמר האב שנשבה ומת בן בתו במדינה או הבן שנשבה ומת אבי אמו במדינה יורשי האב ויורשי הבן יחלוקו ואם איתא נהי דבן מיית ברישא לירתיה לאבוה דאימיה בקיבריה ולירתינהו לאחוה מן אבוה אלא לאו ש"מ אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב (י) דאי ס"ד בן יורש את אמו בקבר כולהו דידיה הוו א"ל רב אחא בר מניומי לאביי אף אנן נמי תנינא נפל הבית עליו ועל אמו אילו ואילו מודים שיחלוקו ואי ס"ד בן יורש את אמו בקבר לירתה לאימיה בקיבריה ולירתינהו לאחים מן האב אלא לאו ש"מ אין הבן יורש את אמו בקבר ש"מ וטעמא מאי אמר אביי (יא) נאמרה הסבה בבן ונאמרה הסבה בבעל מה הסבה האמורה בבעל אין יורש את אשתו בקבר אף הסבה האמורה בבן אין יורש את אמו בקבר להנחיל לאחים מן האב: דרשה בנות צלפחד (יב)
כיצד יורשי האב ויורשי הבן יחלוקו יש לאב אחין ולבן בתו אחים ואם איתא דבן מית בריש' למה יחלוקו לירתיה לאבוה דאימיה בקבריה דכתיב ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו ולירתינהו לאחוה מן אבוה אלא לאו ש"מ: (יג)
אי נמי ברם צריך למימר שומרת יבם שמתה מי קוברה יורשי הבעל קוברין לה דקא ירתין כתובתה או דילמא יורשי האב קוברין לה דקא ירתין נכסים הנכנסין והיוצאין עמה ת"ש דאמר רב חסדא שומרת יבם שמתה יורשי הבעל דקא ירתי כתובתה חייבין בקבורתה וכן הלכתא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |