שאילתות דרב אחאי/קלד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בלק
שאילתא (א) דאסיר להון לדבית ישראל למילט איניש חבריה בשמא דשמיא דכתיב לא תקלל חרש וכי היכא דאסיר ליה למילט חבריה הכי אסיר ליה למילט נפשיה דכתיב רק השמר לך ושמור נפשך מאד ואפילו לייט נמי בכינוי קאי באיסורא דתנן משביע אני עליכם מצוה אני עליכם אוסרכם אני הרי אלו חייבין בשמים ובארץ הרי אלו פטורין באל"ף דל"ת ביו"ד ה"א בשדי בצבאות בחנון ברחום בארך אפים ורב חסד ובכל הכנויין הרי זה חייב דברי ר"מ וקתני סיפא המקלל עצמו וחבירו בכולם עובר בלא תעשה ואמר ר' ינאי לדברי הכל חבירו מלא תקלל חרש עצמו משמור נפשך וה"מ היכא דעושה מעשה עמך אבל אינו עושה מעשה עמך שרי למילטייה דכתיב ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך וכן בעזרא הוא אומר ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים: (ב)
ברם צריך למימר מהו שיעשה שליח לאביו להכותו ולקללו מי אמרינן כבוד שמים עדיף ואפילו לאביו נמי או דילמא כיון דהוא מחייב בכבוד אביו ליעביד אחר דלא מחייב בכבודו ולא ליעביד איהו ת"ש דאמר רבה בר רב הונא וכן תנא דבי רבי ישמעאל לכל אין הבן נעשה שליח לאביו להכותו ולקללו (ג) חוץ ממסית ומדיח שהרי אמרה תורה לא תחמול ולא תכסה עליו:
פינחס
[שני] שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל (ד) למינסב כותית דכתיב ולא תתחתן ומאן דבעיל כותית (ה) מאן דמסר נפשיה לאיפרועי פורענותא למרי עלמא קטיל ליה בשעת מעשה כדתנן הבועל ארמית קנאין פוגעין בו דהכי אשכחן בפינחס דקטליה לזמרי בשעת מעשה דכתיב ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקור את שניהם בעי מיניה רב כהנא מרב לא פגעו בו קנאין בשעת מעשה דיניה במאי אנשייה רב לגמריה אקריוה לרב כהנא בחלמיה בגדה יהוד' ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים וגו' אתא א"ל לרב הכי אקריון בחלמי אדכריה רב לגמריה בגדה יהודה זו עבודת כוכבים וכן הוא אומר כלכם בגדתם בי ותועבה נעשתה בישראל זה משכב זכור וכ"ה אומר ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב זו זונה וכן הוא אומר לא תהיה קדשה מבנות ישראל ובעל בת אל נכר זו כותית וכתיב בתריה יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות אלמא דיני' בידי שמים א"ר חייא בר אבא כל הבא על הכותית כאלו נתחתן לעבודת כוכבים שנאמר ובעל בת אל נכר וכי יש לו בת לאל נכר אלא זה הבא על הכותית כי אתא רב דימי אמר בית דינו של חשמונאי גזרו הבא על הכותית (ו) חיי' עליה משום נדה שפחה אשת איש כי אתא רבין אמר חייב עליה משום נשג"ז נדה שפחה גויה זונה: ואילו היכא דאיטעין אכותית ואיגיירא לה אסיר ליה למינסבה דתנן הנטען על השפחה ונשתחררה על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו והנטען לאשת איש והוציאוה מתחת ידו אע"פ שכנס יוציא אמר רב ובעדים אבל אקלא לא (ז) דכיון דאיבעיל לא אסרינן לה דאמר מר קלא דבתר נשואין לא חיישינן ליה והא נמי לא אסרינן לה דאם כן אתה מוציא לעז על בניו של ראשון (ח) ואי איכא דבר מכוער בשני עדים וקלא דלא פסיק
(קל3)מפקינן לה בין מבעל (ט) בין מבועל דתניא הרוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא רוק למעלה מן הכילה אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא מנעלים הפוכים תחת המטה א"ר הואיל ומכוער הדבר תצא מנעלים הפוכים נחזי דמאן נינהו אלא מקום מנעלים הפוכים ואמרינן הילכתא כוותיה דרב ואמרינן הלכתא כרבי קשיין אהדדי לא קשיא הא בקלא דפסיק והא בקלא דלא פסיק קלא דלא פסיק ואיכא עדים בדבר מכוער כרבי קלא דפסיק כרב וקלא דלא פסיק עד כמה אמר אביי אמרה לי אם (י) דאומי מתא יומא ופלגא ותנן המביא גט ממדינת הים ואמ' בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אישתו מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו ר' יהודה אומר הרגתיו לא ישא את אשתו הרגנוהו תנשא אשתו דאיכא למימר האי דאסהיד משום דקא בעי למינסבה הוא הנ"מ היכא דלא בעיין שני עדים אבל היכא דבעיין שני עדים לא חיישינן דתניא עדים החתומים על שדה מקח ועל גט אשה לא חששו חכמים בדבר זה איני (יא) והא תנן חכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה הכי נמי ביחיד מומח' דחד מהימן למיסר ולמישרא ואתו למימר האי דאסרה משום דבעי לאינסובה הוא:
ברם צריך למימר כנסה מהו שיוציא גבי שפחה וכותית תנן כנס אין מוציאין מידו גבי אשת איש תנן כנס מוציאין מידו (יב) בהמביא גט ובמת ובחכם לא תנן אם כנס להידא מדמינן להו מי אמרינן לשפחה וכותית מדמינן להו מה התם משום דלא לימרו אינשי הוא ולא מפקינן הכי נמי לא מפקינן או דילמא מדלא קתני להו בתר שפחה וכותית וקתני להו בתר אשת איש למימרא דכאשת איש דמיין ת"ש דאיבעיא להו כנס מהו שיוציא רב כהנא אמר כנס מוציא ורב אשי אמר כנס אינו מוציא תנא להו רב זוטי דבי רב פפי כדברי האומר כנס אינו מוציא אלמא לשפחה ולכותית מדמינן להו והילכתא כנס אינו מוציא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |