רש"י על בראשית רבה/עח

רש"י על בראשית רבה עח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י על בראשית רבה - פרשה עח

פיסקא: א  ב  ג  ד  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד  טו  

א  [עריכה]

והא כתיב שלחני כי עלה השחר והגיע זמני לומר שירה. וכבר היה נברא מאתמול מכלל שיש כת מקלסת ושונה. אמר ליה חנוקא מי סברת מחנקני. לתפוס אותי בדבריך כאדם שתופס את חבירו לחנקו:

מן זיעתהון דאינון מזיעין מן טוענא דכורסייא:

סונקתדרין דיליה. יועץ שלו שהיה זקן יושב בקתידרא:

והא הדין ירדנא מהלך ביממא ולית הוא הולך בלילה א"ל אדריינוס לא נטר הוינא בבית פעור וכמה דהוא מהלך ביממא מהלך בלילה:

ממה דכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך הוי אומר הנשמר זה יעקב גדול מן השומר:

מי גדול המשלח או המשתלח הוי המשלח גדול מן הנשתלח וממה דכתיב ויאמר שלחני וגו':

ב  [עריכה]

אמר ליה שייצת סייבת. גמור מלאכתך וטול שכרך כלומר לכשתברכני ואח"כ אשלחך:

אבל אני לא נשתלחתי לכך א"ל שייצת סייבת לא אשלחך כי אם ברכתני:

לסוף א"ל המלאך אני מגלה לו. שהקב"ה עתיד לגלות עליו ולהחליף את שמו ואם אומר לי הקב"ה למה גלית לו אני אומר וכו':

ג  [עריכה]

אמר רבי לוי לא יקרא עוד שמך אברם בלא תעשה אברהם בעשה איתיבון הרי כנסת הגדולה קראוהו אברם שנאמר אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם. שנייה היא כלומר הא לא קשיא מקרא הוא שמספר והולך שעד שהוא אברם בחרת בו ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה בתמיה אלא אברהם הוא שנצטוה שלא לקרותה שרי שנאמר לא תקרא דלא יקרא אין כתיב כאן ודכותה הקורא ליעקב יעקב עובר בעשה בתמיה אלא לא שיעקר שם יעקב אלא ישראל עיקר ויעקב טפילה לו שהרי מצינו שחזר הקב"ה וקראו יעקב בירידתו למצרים:

וכי שרית עם אלהים נתגוששת. נאבקת:

ד  [עריכה]

כתוב אחד אומר מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא וכתוב אחד אומר לכולם בשם יקרא שם אחד אלא מלמד שאין שם שנוי כשם שהוא נקרא עכשיו הוא נקרא לאחר זמן:

ו  [עריכה]

ההוא פקקלתא. שומן שבין הפקוקלות:

ר' יהודה אומר באחת. גיד דירך אחת:

והדעת. מכרעת של שמאל שנאסרה ומאן דאמר הדעת מכרעת של ימין ויגע בכף ירכו המזומנת לו זה ירך ימינו ומ"ד של שמאל דכתיב כי נגע בכף ירך יעקב ירך ולא ירכו וזהו שמאל:

ז  [עריכה]

והנה עשו בא. אמר מאן ניזיל מפייס יתיה אמר לון תעלא אתון להכא דאנא ידע תלת מאה מתלין ואנא מפייס יתיה:

א"ל. אגומין. כן יהיה בלשון יון:

הלך ציבחר וקם ליה. תעלא:

אמרו ליה מה דין אמר להו אנשיתי מאה מתלין אמרו ליה אית במאתן ברכאן. יש תקוה:

הלך ציבחר וקם ליה אמרו ליה מהו דין אמר להון אנשיתי אוף מאה אמרו ליה אית במאה ברכאן וכו':

ח  [עריכה]

את לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים הדא אמרה אחרון אחרון חביב:

קנקלים. חדרים:

ט  [עריכה]

נקודה רבה על הכתב אתה דורש את הנקודה. שרוב אותיות התיבה נקודות כגון ויאמרו אליו איו נקוד ל' אינו נקוד ומפורש לעיל למה זה:

כתב רבה על הנקודה אתה דורש את הכתב. כגון דרך רחוקה ומפרש במשנה למה נקוד על ה' שברחוקה לא מפני שהיא רחוקה אלא מאסקופת העזרה ולחוץ אלא שהוא רחוק שהיה מאסקופת העזרה ולחוץ:

זה בכה על צוארו. שלא ישכנו:

וזה בכה על שיניו. שנעשו שעוה ולא היה יכול לנשכו:

י  [עריכה]

לפי ששמענו חנינה בי"א שבטים. דכתיב הילדים אשר חנן אלהים:

ואת רחל ואת יוסף אחרונים. וביוסף כתיב ואחר נגש יוסף ורחל אלא אמר יוסף דודי זה עינו רמה שלא יתלה את עינו ויביט באמי וגבה קומתו וכסה אותה:

הוא דאמר ליה בן פורת יוסף. בפרות רבית יוסף שנתגדלת על ידי פרות על ידי חלום של פרות:

בן פורת עלי עין. לשון פריה ורביה:

בן פורת רביית יוסף עלי עין. נתגדלת ועמדת בפני אמך עלי עין:

לפרוע מן אותה העין. שעמדת בפני אמך שלא ישלוט בה עינו של אחי:

יא  [עריכה]

והיו מגיעין באלין דעשו. באנשיו של עשו והוו אמרין ליה מן דמאן אתון מן עשו והוון מלאכין אמרין יהבון להון תנו להם מכות חזרו ואמרון מן דבריה דיצחק אנן כלומר דעשו והוו אמרין יהבון להון מן בר בריה דאברהם אנן והוו אמרין יהבין להון וכיון דהוו אמרין אחוהי דיעקב אמרי שבקון להון דידן אינון בצפרא אמר מי לך כל המחנה הזה אמר ליה אמרי לך כלום אמר ליה מיכתת אנא גביהו וכו':

יש לי רב מכות יהי לך אשר לך:

לפי שהיה הברכות מפוקפקות בידו והיכן נתאוששו בידו כאן וכו':

יב  [עריכה]

מה פני אלהים דין. שכל מקום שנאמר אלהים דין ועוד לפני הקדוש ברוך הוא יש דין אף פניך דין שאתה דן אותי:

מתחמי חזר וידיה פשוטה. נראה כמי שלא רוצה לקבל וידו פשוטה לקבל:

מתרפס ברצי כסף התיר את הפס ומתרצה את הכסף:

לא תיסב מן בר נש כלום ולית את יהיב כלום. לא תקח מן המלכות ואינו חומד משלך כלום:

מן דיתיב גביה אתא חדא איתתא טעינ' ליה חד דסקרין. קערה גדולה לשון יון:

קם רבי שמואל נסב סכינא וחזר לה דסקיר' אתא חד בלדר נסב סכינא אחד מחצר המלך חמא ית סכינא וחמדה ונסבה:

בפתי רמשא סליק ריש לקיש למשאל שלמיה דרבינו וחמא יתיה שחיק אמר ליה למה את שחיק וכו':

חד עם דארע. עם הארץ:

כל אותן הדודיו'. דורונות:

יג  [עריכה]

כי הילדים רכים. זה משה ואהרן. כמו שמצינו במשה שנקרא ילד דכתיב ותפתח ותראהו את הילד:

כי הילדים רכים זה דוד ושלמה. דוד דכתיב בן מי זה העלם שלמה דכתיב טוב ילד מסכן וחכם:

יד  [עריכה]

א"ל ואין את מתיירא מן דוכסא ומן אפרכיי ומן אסטרטולטי שלא יזיקוך:

להוני להוני אנא מהלך בנחת:

דבר אחר בפנים כרוכות אנא מהלך כמה דאת אמר הנה היא לוטה בשמלה:

טו  [עריכה]

עד שמכר הסוס שלו. לשחדן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף