יפה תואר על בראשית רבה/עח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png עח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יפה תואר על בראשית רבה - פרשה עח

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד  טו  טז  

א  [עריכה]

על שאתה מחדשנו בבוקר כו'. וה"פ כמו שאנו רואים שבני אדם הולכים לישן עיף ויגע מעמל יום ובבוקר יקומו ואילותם תתחדש. וע"ז אנו מברכין בכל יום המחזיר נשמות לפגרים מתים. מזה אנו יודעים כי גם הנרדמים בקבר. יבוא יום אשר יקיצו מתרדמתם לתחיה:

אנו יודעים. שאמונתך רבה לגאלנו. פי' הדברים ממה שאנחנו רואים כי בני ישראל לא כלו מחמת אויביהם בשנות הבינים בדרך נס ופלא אשר כל העמים הראשונים כבר נבלעו. מזה אנו יודעים שהקב"ה יגאלנו לעתיד. כי לא עביד קוב"ה נסא לשקרא. וישמור אותנו על עת קץ. ועמ"ש בזה לעיל בפ' נ"ו:

אין כת של מעלה. מקלסת ושונה כו'. ומפרש חדשים לבקרים כי בכל בוקר בורא הקב"ה מלאכים חדשים. וז"ש הכתוב חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו. פי' אע"ג דהמלאכים יתמו עכ"ז לא תמו חסדי ה' מאתנו ואנחנו קיימים וע"כ רבה אמונתך אשר אמרת לגאלנו. ועל כן חלקי ה' אמרה נפשי ואוחיל לו שיקיימני ויגאלני וע' בפרק גיד הנשה שמה לא משמע. כי בכל יום יברא הקב"ה מלאכים חדשים:

זה מיכאל וגבריאל. כו'. המלאך הוה לא היה לא מיכאל אשר הוא שר ישראל ולא גבריאל שמלמד זכות על ישראל כדאיתא בפ' יום הכפורים על פסוק ואני באתי בדבריך. אך הכוונה כמו שהשרים האלה הם מן השרים הראשונים ולא מתחלפין. כן היה המלאך הזה מן השרים הראשונים ולא מתחלף. והנה אם הדברים האלה עומדים ברומו של עולם ואין לנו רק להאמין בדבריהם אשר עמדו בסוד ה' ולא לחקור בהם בדעת אנוש המוגבלת אבל לסכור פיות הלועגים אמרנו לתת דעת בדבריהם כי מה שאמר ר"ח בשם רשב"ן אין כת של מעלה מקלסת ושונה. כי קילוס כל דבר שאינו בעל דבור הוא העמדתו וקיומו באותו המעמד והתכונה שברא היוצר שממנו תודע חכמת הבורא ית' לאנשים ויהללו את ה' ע"ד הללו ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות וגו' וכ"כ הרמב"ם וז"ש אלא בכל יום בורא הקב"ה כת של מלאכים חדשה כו' פי' כי בכל הנבראים האלה יש שנוי בכל יום. וכאשר אמר החכם כי אין ראובן הרמוז היום הוא אשר למחר וכמים המוגרים לא יעמוד יסוד כל הנבראים על מצב אחד. וכל כח וכל יסוד נקרא מלאך וכה"ש המורה בח"ב פ"ו. ור' ברכיה הבין דברים אלו כפשוטו כי על שכלים הנבדלים מדבר והקשה אליו מן המקרא שלחני כי עלה השחר והשיבהו בדרך בדיחותא חנוקא סברת למחנקני כלומר לדעתך שפיר הקשית אבל הקרא הזה מיירי מהשכלים הנבדלים כמו מיכאל וגבריאל ואינון לא מתחלפין אבל אנכי מדבר מיסודות המתחלפין ואנדריאנוס שאלהו כי בהפרד היסודות בחילופן התמידי לאן אינון אזלי אם הם נפסדים וכלים או פושטים צורה ולובשים צורה ואמר לו מן הן דאתבריין מן נהר דינור. כלומר מתהפכין לחומר הראשון הנקרא בלשון הפילוסופים יולי אשר ממנו נבראו. והוא קורא את החומר הזה נהר דינור יען כי מהות החומר הזה לא נודע כמו מהות האש וביאור לו את הנהר דינור כי לא ינוח לעולם כמו הירדן דלא נח. ובא פה רק בדבר המוחש לבארו קצת את החומר המפשט הזה ועי' לקמן בשמ"ר פט"ו:

ר"מ ור"י ור"ש. באו להוכיח מן הכתובים דגדולים צדיקים ממה"ש ובאו לתרץ בזה למה בקש המלאך מיעקב שלחני ומה דהצריכו להביא ג' ראיות. משום שיש ג' סבות לאמור אשר המלאך הוא גדול מהאדם הצדיק. הא' משום שהמלאך הוא נצחי וקיים והאדם הוא נפסד ולזה משיב אחרי כי מלאכותו הוא לשמור את האדם שלא יפגעהו אסון. ולכן אף שהמלאך גדול מצד נפשו שהיא נצחית אבל מצד שהאדם הוא הנשמר יגדל הוא משומרו. והב' היא משום שהמלאך רוחני והאדם חמרי. וע"ז אמר הלא הנישא גדול מהנושא ואחרי שהמלאך נושא גוף האדם והאדם למעלה ממנו בזה כי יתנשא ויתרומם במעשיו והמלאך הוא עומד לכן הצדיק חשוב. והג' שהמלאך באשר הוא שכלי בלתי בעל תכלית וכמ"ש הרב. והאדם הוא רק חלקי ומובן הוא כי הכלל גדול הוא מהחלק. וע"ז אר"ש אחרי כי המלאך ברשות האדם לכן הוא גדול ממנו. וכמו שהמשלח גדול מן המשתלח כי המשתלח ברשות המשלח:

ב  [עריכה]

שייצית סייבת. סייבת הוא לשון זקנה והוא אמר לו גם אם תשב עד שתזקין לא אשלחך וכדרך שאמרו בכתובות בסופו תשב עד שתלבין ראשה:

נשתלחו ע"מ כך. פי' בשלשה המלאכים האלה היו שנים ביניהם אשר הלכו לברכה וזה המלאך אשר בא לרפא את אברהם ולבשר את שרה כי תלד בן ולכן לא פירשו בלי ברכה:

הה"ד בית אל. ימצאנו. י"ג ימצא אותנו ובא המדרש לפרש כי ימצאנו איננו לכנוי נסתר אך לנוכחים רבים:

ג  [עריכה]

אין אנו יודעין. כו'. ומפרש הכתוב במה שמקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים אנו יודעים כי ירושלים תבנה ותושב כי כן התנבאו עליה כמה נביאים ועי' לקמן פפ"ב. והדר מפרש היכן מצינו שעצת מלאכיו ישלים. והלא מלאך אחד (כצ"ל ולא אלא) כו' ונגלה אליו הקב"ה לקיים גזירתו של מלאך:

לקיים גזירתו. של אותו מלאך. פליג על רב הונא דאמר שגלה לו מה שהקב"ה יאמר והוא סובר שלא גלוי העתידות הוא אך ברכה אשר ברכו המלאך. ומ"ש לקמן פפ"ב אמר לו עתיד הקב"ה להגלות עליך לאו גלוי העתיד הוא אלא ברכה דקים ליה שהקב"ה יקיים ברכתו:

מה פני אלהים. ולא יראו פני ריקם. נראה דל"ג כאן כי אין ענין פה ואגב שיטפיה דהמאמר לקמן בפרשה זו הובא כאן:

את הוא. שאיקונין שלך כו'. ולפי הדרש הזה מפרש כי שרית מלשון שררה שנחשבת כאחד משרי מעלה וצבא מרום:

ד  [עריכה]

כתוב אחד אומר. מונה מספר לכוכבים כו'. עיקר הרומיא הוא מסיפא דקרא דכאן כתיב לכולם שמות יקרא משמע דלכל אחד שם בפני עצמו כי שמות הוא בל"ר. ושם כתיב לכולם בשם נקרא משמע דלכולם רק שם אחד. וכ"ה בתנחומא אם שמות למה בשם ואם בשם למה שמות. ומשני ריב"ד אלא מלמד שיש שם שנוי כו'. פי' לעולם יש לכל אחד שם בפ"ע ומ"ש לכולם בשם יקרא פי' בשם המיוחד לו ומ"מ כתיב בקרא לכולם שמות יקרא אחרי כי יש לכל אחד שינוי בשמו. כי לא בשם אשר נקרא היום יקרא למחר לכן אמר לכולם שמות יקרא כי לכל אחד יש שמות רבים לפי הזמנים המתחלפים. והנה הטעם אשר יתחלפו השמות למלאכים הוא. כי המה נקראים בשם לפי שליחותם. וכפי התחלפות השליחות יתחלף גם שמותם. ואע"ג דהכתובים מיירי בכוכבים אפשר דזה קאי על המלאכים הממונים על הכוכבים. או דהכוכב בלשון מקרא הוא שם נרדף למלאך וכמו ברן יחד כוכבי בוקר ואע"ג דמצינו גם במלאכים מיכאל וגבריאל וכדומה ששמותיהם קבועים בכל הזמנים זה הוא רק בשרי מעלה. ופה מדבר משאר צבאות המלאכים.

אינו יודע. איזה שם ואני מתחלף. ולפ"ז רמז רמז לו כי הוא מלאך אף כי הוא בתמונת איש. אך מנוח ע"ה היה ולא הבין רמיזתו:

ה  [עריכה]

ולמי לא זרחה. כו'. פי' כי זריחת השמש אחת היה לכל בעלי האופק הזה ולמה אמר ויזרח לו השמש והיל"ל רק ויזרח השמש ובזה סרה טענת האב"ע על דברי רז"ל ע"ש בדבריו:

דמי את לסבך. פי' כמו זקנך בבוא לפני שר של עשו איתרע מזליה והוא צולע כן אתה בבואך לרומי איתרע מזלך להיות צולע:

ו  [עריכה]

מ"ד הדעת שהוא. של ימין ויגע בכף ירכו. וס"ד בהאבקו עמו כאדם שחובק את חבירו ונוגע בכף ימינו של חבירו וכ"ה בגמ'. ומ"ד שהוא של שמאל מוכיח מדכתיב כי נגע בכף ירך יעקב משמע שלא היה אלא דרך נגיעה כאדם העומד נגד חבירו ויגע בידו הימנית לצד שמאל של חבירו העומד כנגדו:

ז  [עריכה]

ארי הוה כעס. על הבהמה כו'. בא במשל הזה לתרץ כי בראשונה כתיב ויחץ את העם אשר אתו ולא זכר את הילדים ופה אמר גם ויחץ את הילדים. ומתרץ כי בראשונה בטח בתפלתו שתועיל גם לילדיו. ואח"ז כאשר ראה את עשו בא פחד בלבבו. ויחץ אותם שלא יסמכו עליו. ומביא לזה את המשל מהשועל אשר בדרכו שכח מאה מאה ממשליו. והנה במשל מביא כי שלש פעמים שכח. ונראה כי גם יעקב פחד שלש פעמים. בראשונה כאשר שלח את המנחה ואמרינן לעיל על פסוק ותעבור המנחה וגו' אף הוא בעקא. והשנית כאשר התאבק עם שר של עשו. והשלישית כאשר ראה את עשו בקצפו עליו. וירא פן יכוו הילדים בגחלתו ולא יעמוד להם זכות אביהם לכן חלקם פן יעמדו בזכות עצמם. או פן ינוח רוגזו כאשר יפגע בקצתם ויחמול על האחרים וכדאמרינן לעיל על והיה המחנה הנשאר לפליטה:

אגומין. בעל א"א פירש טוב וישר. ובערוך פי' בל"י לך. ורש"י פי' אני כי עגא בל"י הוא אני ופי' הנני מוכן לזה:

אית במאתן. ברכאן. פי' ספוק ודי וכמו בירושלמי ברכות כל ברכיא טבין וברכיא דאורייתא בישין. ופי' כי ההסתפקות בכל צרכי העולם היא הטובה אם יסתפק במעט. ובעניני תורה רע הוא אם יסתפק במעט ומחויב להרבות בלמודה:

יש בי כח. לערוך תפלה. ואע"ג דכבר התפלל הצילני לא וגו' מ"מ התפלה בהביטו על האויב מועלת יותר. וע"ד נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות ובין למ"ד לערוך תפלה ובין למ"ד לערוך מלחמה בטח כי ה' יהיה בעזרו אבל לא בטח אם יאזרהו ה' חיל להציל גם את הנשאר. ואם יקשיב ה' בקול תפלתו עליהם:

ח  [עריכה]

כרחמן שבאבות. והא דלא פי' כרחמי כל אב ואם על בניו דא"כ היה לו לומר כרחם אם על בנים דרחמי האם מרובים משל אב וכדכתיב התשכח אשה עולה וגו'. והא דאיתא בפסיקתא דרכו של אב לרחם ודרכה של אם לנחם פי' כי האם גם מנחמת מלבד הרחמים אשר בקרבה:

למה שבע. פי' למה הכניע את עצמו יותר מדאי אשר זה כשפלות ליעקב ומשני כי רמז לו בזה גם אם שבע יפול לפניו יבטח בה' כי הוא יקימנו:

לא זז משתטח. כו'. ולפ"ז השתחוה יעקב לפני ה' ומה דאמר שבע פעמים הוא להפלגת השתחואותיו וכמו והחזיקו שבע נשים ובשבע לא יגע בך רע. כי דרך הגוזמא הוא לפעמים גם במספר שבע:

ט  [עריכה]

בכ"מ שאתה מוצא. הכתב רבה כו'. עמ"ש בפמ"ח:

צוארך במגדל השן. והכתוב הזה נאמר על כנסת ישראל שלא יוכל איש לגעת במו וזכות אבותם יעמוד להם כמו המגדל וכל מה שאירע לאבות סימן לבנים ומזה מוכיח כי כבר קרה כזה ליעקב בצוארו שנעשה כמו של שיש כו'. ולא יכול עשו לנגוע בו לרעה:

י  [עריכה]

לפי ששמענו חנינה. באחד עשר שבטים כו'. כי במה שאמר יעקב אשר חנן אלהים ולא אמר אשר נתן הודיע בזה כי המה בהשגחה פרטית מאת ה' כמו הי"ב מזלות המושגחים מאת ה' וע"י יתנהג כל העולם ולכן מקשה איפה מצינו חנינה בבנימין אשר הוא מהשנים עשר שבטים ומשני כי מצינו גם חנינה מאת אלהים על בנימין:

בן פורת רביית. עלי עין. ודריש בן פורת יוסף שנתגדל והיה למושל בארץ מצרים בשביל שהיה בן פורת עלי עין לכסות את אמו ואח"ז דריש בן פורת בן פרות רביית יוסף בשביל חלום פרעה בפרות נתגדל יוסף. ובתנחומא פ' מקץ איתא שפרעה היפך החלום וכשיוסף אמר לו לא כך ראית התחיל תמיה א"ל אחרי היית כשחלמתי הה"ד בן פורת יוסף ולדרשא זו דרש בן פורת עלי עין על שלא נתן עיניו באדנותו לכן זכה לגדולה וכדלקמן. ור"ב קאי על דרש הראשון אבל הדורש הראשון דריש עלי עין בשביל שכסה את העין והוא דורש על הקב"ה וקאי עלי לפרוע והנוסחא במדרש כן הוא בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בן פורת רביית. בן פרות רביית יוסף בן פורת עלי עין ר"ב בשם ר"ס אומר עלי לפרוע לך מן אותה העין:

יא  [עריכה]

כל אותו הלילה. כו'. כי בלי ספק ששאל עשו לכל ההולכים אחרי העדרים למי המה והמה השיבוהו כאשר צוה להם יעקב מנחה היא שלוחה ולמה שאל ליעקב עוד מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי. וגם ק"ל כפל הלשון יש לי רב אחי יהי לך אשר לך. לכן דרש דשאל מי לך כל המחנה הזה על מחנה מה"ש שפגע בלילה. ויעקב לא ידע מזה והבין כי שאלתו היא על העדרים וא"ל אמרין לך כלום כי תמה איך לא שמרו השלוחים את אשר צוה להם ואמר לו כי למצוא חן המה שלוחים. ואז א"ל עשו יש לי רב כי הכוני פצעוני. ועל המנחה אשר אמר לו יעקב למצוא חן בעיני אדני אמר לו יהי לך אשר לך:

מן דא"ל אחי. יהי לך וגו'. עיין בזה ברא"ם:

יב  [עריכה]

מה פני אלהים דין. כו'. כי הנותן מתנה לאחר הוא מג' סבות. הא' אם המקבל נצרך לזה. הב' לדרך פיוס ועונש על חטא שחטא נגדו. הג' הוא דרך הכנעה ע"ד מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. ולפי שעשו דחה את המנחה מפניו כי יש לי רב וסרה הסבה הראשונה. אמר לו כי בשביל שתי סבות האחרונות יקבל. האחת מה פני אלהים דין וכו' שהוא מכיר שהיה לו דין עליו וחפץ לפייסו. וגם מה פני אלהים ולא יראו פני ריקם להראות הכנעתו לפני ה' גם חפצי הוא להכנע מפניך:

מאליה בא לידך. ודרש הובאת כמו בשתי מלות הוא באת פי' כי מאליה באת וכמו בגד דיתפרש בא גד. ועוד רבים:

מתחמי חזר. וידיה פשטה. ודריש ויפצר בו על עשו כי הפציר ביעקב שלא לקבל ואעפ"כ ויקח ומייתי סמך לזה מארם דכתיב גביה מתרפס ברצי כסף דמתיר את הפס ומקבל את הכסף כמו בעשו כי מעשה אבות יחזיקו הבנים:

א"ל צלי עלי. כו'. רבינו בקש מר"ל שיתפלל עליו יען כי רבים מבני ארם מכבידים אותו בבואם לקחת ממנו מתנות. וא"ל ר"ל אם אתה לא תקח מאחרים לא יאונה לך כל רע ולא יבקשו ממך. ומובא המעשה פה לחזק את מה שאמר לפ"ז מתיר את הפס. כי בני ארם מבקשי מתנות המה:

חד עמא דארעא. כו'. בא פה ללמדנו לבלי לבוז גם לעמי הארץ ולהגיד בשמם את דברי חכמה אשר ישמע מפיהם:

יג  [עריכה]

זה משה ואהרן. יען כי מקרי האבות ומעשיהם הוא סימן לבנים כמו שכתבנו בכמה מקומות לכן מבקש רמז ודמיון למעשי יעקב ודבריו בקורות בני ישראל יוצאי חלציו:

יד  [עריכה]

שנהא שותף. עמך בעולמך. כלומר שיהיה גם לך חלק בעוה"ז וא"ל יעקב יעבר נא אדני לפני עבדו כלומר העולם הזה שלך הוא וא"ל עשו אין אתה מדוכסי שיצערוך בעוה"ז וענה לו יעקב ואני אתנהלה לאטי כי אלך בנחת ואשא ואסבול ברוח כהה את כל התלאות אשר תעבורנה עלי. או שא"ל כי אלך בפנים כרוכות פי' כי אתחבא מפניהם ובסתר פנים אחכה עד יעבור זעם:

טו  [עריכה]

בקש ללוותו. ע"י אנשיו. וז"ש אציגה נא עמך מן העם אשר אתי פי' ללוותך ולא קבל כי חשודים היו בעיניו על הגזל:

נשמטו כל אחד ואחד. הלך לדרכו. כי כאשר יעקב ועשו נשקו וחבקו זה את זה וראו כי עשו בקש לנשכו. ויראו פן יתגר עמו מלחמה. והמה לא חפצו ללחום עם יעקב לכן נשמטו וקבלו שכרם ע"ז:

טז  [עריכה]

כל אותן חדשים. שעשה בסוכות כצ"ל. ובא לתרץ למה שהה בסוכות י"ח חדשים ולא הלך מיד לא"י משום דהיה עליו החוב לכבד את עשו בדורונות כי היה ירא ממנו פן ישוב עליו שנית. ולסבה זו נתעכב לר' אבין שבע שנים. והפי' של כל אותן חדשים הוא מדי חודש בחדשו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף