קרן אורה/תענית/כ/ב

קרן אורה תענית כ ב

דף כ' ע"ב

גמרא נזדמן לו אדם אחד כו' אמר כמה מכוער כו' אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשני כו' ידוע כי עיקר נתינת התורה הקדושה לא לצורך תיקון ישראל לבד ניתנה אלא אם לתקן כל ברואיו ית' ויעלה לרצון לפניו מעשה כל הברואים כמש"נ והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי יכוין כי לא ניכר הסגולה ואוצר חביב אם ח"ו אין לבעל הסגולה אלא זאת הסגולה אכן אם יש לבעל הסגולה עוד דברים יקרים ונכבדים והסגולה חביבה אליו מכל אז יוכשר להקרות בשם סגולה כמו כן בכל עת שהברואים אינן על שלימותן וכל הימים ההם אשר הרשעים מכעיסין ובאין ואין בהם קורא בשם ה' איננו ניכר חשיבות עם סגולתו ועיקר רצון הקדוש הוא שע"י עסק התורה יתקנו כל הבריות וכולם יקראו בשם ה' לבד כאשר אנחנו מצפים לגאולה השלימה במהרה בימינו ועם ה' יהיו כולם קודש לה' ראשית תבואת כל הברואים כמש"נ ואתם כהני ה' תקראו כו' וזש"נ והייתם לי סגולה מכל העמים וא"ת איזה חשיבות היא זאת להיות סגולה מכל העמים לז"נ כי לי כל הארץ כי ע"י העסק התורה שלכם כל הארץ יהיו לי כי כולם יתקנו ויבאו לתכלית בריאותן ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש מזה נראה שעסק התורה העיקר בזה להזריח מאורה לזולתו ג"כ ולהביאן אל השלימות ולא ח"ו להתגדר בה לאמר לי לבדי ניתנה הארץ כי בזה הוא נותן מחסור בברואיו ח"ו ועיקר שלימות התורה הוא להשלים הבריאה ולא יהי' בה שום חסרון וזש"א ז"ל אין השכינה שורה אלא על חכם גבור עשיר ועניו כי אחרי כל המעלות אם ח"ו מחמת זאת יתן מחסור לזולתו כל מעלותיו לחסר תבואנו ע"כ צריכה מדת ענוה להיות עמהם ובלעדה כולם כאין ולזה בשביל שהי' דעתו של ר"א גסה עליו נזדמן לו אדם שהיה מכוער ביותר לנסותו אם יתן בו חסרון או תורתו יעמוד לו שלא ליתן חסרון בשום בריה ואדרבה להשלים את הכל לתכלית ולא עמד בנסיון והתחיל לבזותו ולספר בחסרונו והשיב לו האיש לך לאומן שעשאני לרמוז לו כי כל החכמה שלמד הוא ח"ו בלא יועיל אם עי"ז הוא נותן חסרון בבריות ועיקר לימוד ועסק התורה הוא לעלות חן כל הברואים בעיני יוצרן ע"י אור תורתו אשר יזריח עליהם וזה שסידר בן זומא במשנתו אחר חכם גבור ועשיר איזהו מכובד המכבד את הבריות כי זהו כבודו של מקום ב"ה כמש"נ כי מכבדי אכבד:

שם גמרא מאי הוי עובדא דרב אדא ב"א כו' מימי לא הקפדתי כו' הנה כל המדות הללו הם סגולים לאריכות ימיו של אדם כי תלמידיו שאלו אותו על הפלגת אריכות ימיו מזה נודע החברה הנעימה אשר בין גופו הנוצר מאדמה עם נשמתו שהיא חלק אלוה ממעל ומקובל לפני' דירתה בבית חומר ע"ז השיב להם מדותיו הטובים אשר על ידן יתחזקו אשיות וחומת הבית חומר ויהי' מדור נאה לבת מלך מלכו של עולם הנשמה הטהורה ולא יצר לה המקום והם ז' מידות ע"ש שנא' חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה מימי לא הקפדתי בתוך ביתי יכוין כי כמו שמנהיג האדם א"ע עם ב"ב כן יהי' ההנהגות בעה"ב היא הנשמה עם כל ב"ב הם כלי החומר ע"כ צריך להתנהג בנחת ובטוב עם ב"ב וכן תתנהג עמו הנשמה לנהל את הבית בשובה ונחת וכולן ישמעון לקולה במצות ה' וייטיב לה שבת בביתה. ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני ידוע כי סדר העוה"ז הוא היפך מעה"ב וכ"ד רב יוסף ברי' דריב"ל ושם בעלמא דקשוט עולם ברור הוא כ"א כפי מדריגתו התחתון למטה והעליון למעלה ואם יעלה למדריגה יותר ממנו אז הוא קרוב לביטול ולשבירה ע"כ הנזהר שלא לצעוד לפני מי שגדול ממנו ומקומו אל ינח יתקיים ימים רבים. ולא הרהרתי במבואות המטונפות ידוע כי המחשבה וההרהור הוא כח הנפש ע"כ צריך להזהר שלא יוליכנה במקומות שאינן נקיים ח"ו כי הלא ידעת שבתה קודם יצירתה וביאתה לזה העולם משמי מרום ומריחין דבוסמין דג"ע תתענג ועתה אם לא תמצא את ביתה נקי ומטוהר מה לה לצרה הזאת ועל אפה תהי' ח"ו שבתה אתך. ע"כ צריך להזהר בתכלית הנקיות ולכבד ולרבץ את הבית ולא ימצא בו שום דבר מיאוס ואז תשב לבטח ולא הלכתי ד' אמות בלא תורה ותפילין כמש"נ בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר כי נשמת אדם נקראת נר ולא תאחז בפתילה הוא הגוף כ"א ע"י נתינת השמן משמנו של תורה ע"כ צריך שלא יחסר השמן לעולם וכמו שאמרו ז"ל נרך בידי ונרי בידך אם אתה משמר נרי אני משמר נרך כו' יכוין כי אמר הנשמה להאיר בגוף אינו תלוי בבחירת האדם כ"א ברצון היוצר וכמאמרם ז"ל ע"מ דכל הנשמה ע"י כל נשימה היא רוצה לצאת והקב"ה מחזירה וכ"ז הוא באדם שאינו על גדר השלימות ומפני שצר לה המקום רצונה לצאת אבל השי"ת ברחמיו נתן לנו במתנה אור תורתו הקדושה ובידינו ובבחירתינו להגות בה ולהאיר באורה אפילו חדרי חדרים ולעשות מטעמים ע"י מעשים טובים אשר תתענג הנשמה בהם כמעט יותר שהתענגה בהיותה בבית אביה קודם ביאתה לזה העולם אז היא משתמרת בתוך האדם השלם הזה ותאריך ימי ישיבתה עמו עד עולם. ולא ישנתי בביה"מ כו' כי דבקתי בעץ חיים היא התורה בכל יכולתי. ולא טעמתי טעמא דמותא אפילו על רגע זולת מעט שינה הכרחית אשר היא טוב מאוד לתיקון החיים כידוע ולא ששתי בתקלת חבירי כי לא די שעסקתי בתיקון בניני למען יעמוד ימים רבים אלא צריך לראות גם בתיקון בנין חבירו שלא יהרס ואם ח"ו שמח לאיד חבירו הוא לא ינקה גם הוא כמש"נ שמח לאיד כו' לז"א ולא ששתי בתקלת חבירי וצער הי' לי אם אירע איזה קלקול לחבירי ולא קראתי לחבירי בחניכתו כו' הנה דרשו ז"ל לכו חזו מפעלו' כו' אשר שם שמות בארץ אל תיקרי שמות אלא שמות יכוין כי אם תקרא השם לא יהיו שמות כי השם העצם הוא קיום הנקרא כידוע מקריאות השמות של אדם הראשון אבל שינוי השם מורה על ביטול הקיום ע"כ לא קראתי לשום אדם בחניכה כ"א בשם העצם כי רצוני בכל ברי' שיהיו קיימים לעד ואלו הז' מידות הם עמודי הבנין להאריך ימים על האדמה בנחת וטובה וע"כ סמכו רב ושמואל על רב אדא ב"א דנפיש זכותי' והוא יעמיד החורבה שלא תפול ועל רמז זה רב הונא לעת זקנתו עסק בהעמדת החרבות שלא יפולו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף