קרן אורה/עירובין/כ/א
גמרא אמר רב הונא שתים אסורים ואפילו עירבו שמא יאמרו עירוב מועיל לבין הפסין ופירש"י ז"ל דיאמרו העירוב מהני אפילו אם נתנו בין הפסין והלשון לא משמע כן והיה נראה לפרש שמא יאמרו דהעירוב מועיל להתיר לטלטל כל צרכו אפי' לאדם ועיין תוס' לקמן ד"ה מודו דחזו לאדם ובירושלמי ראיתי דגזרי' שמא יאמרו דעירוב מועיל אפילו אם תחרב הבאר ע"ש ואיכא התם מ"ד דעירבו לא מהני שאין העירוב עושה אותן אחד שלא יאסרו זע"ז בין הפסין ואמרינן ר"ה בדעתי' דאמר גבי מבוי שצדו אחד כותי וצדו א' ישראל אפילו עירבו לא חשיבי כחד שלא יאסר הכותי עליהם אפילו עירבו דרך פתחים ור' יוחנן ס"ל התם דאפילו עירבו דרך חלונות אין הכותי אוסר עליהם דחשיבי כחד ומדברי הירושלמי האלו הוי סייעתא לפי' הרמב"ם ז"ל במימרא דלקמן דף ע"ד ועיין בפ"ב מהל' עירובין ובמ"מ שם אלא דיש לדקדק לפ"ז כיון דפסקינן לקמן במבוי שצידו אחד כותי כו' דאין עירוב מועיל א"כ ה"נ לא יועיל עירוב וצ"ל דלפי שיטת תלמודין לא מדמינן להו אהדדי ועיין בק"ע מש"כ על הרמב"ם ז"ל ואין דבריו ז"ל מובנים ודו"ק:
שם גמרא יבשו מים בשבת מהו צ"ל אף דאין עושין פסין אלא לבאר מים חיים דלא עבידי דפסקי מ"מ אפשר שייבש ע"י מקרה וק"ל:
שם גמרא באו נמי לא תיבעי לך דהוי לה מחיצה הנעשית בשבת כו' והקשו מהרש"א "ל לשיטת ר"ת ז"ל בשבת דהא דאמר רב נחמן ל"ש כו' אינו אלא במחיצה שנעשית ע"י רה"י א"כ הכא דממילא הוי רה"י אפילו במזיד הוי מחיצה ע"ש וי"ל דאין זה חשיב מחיצה כיון דהוי פרוץ מרובה על העומד ומדרבנן לאו מחיצה היא ולא דמי לספינות שנתקשרו דהמחיצות הם מחיצות שלימות ועיין בתוס' ד"ה כי איתמר מש"כ במזיד לא חזרו לגמרי להתירן אלא דהוי רה"י דאורייתא ואין זה מובן דהא ספינות בלא"ה רה"י הם ועיין בתוס' שבת פרק הזורק:
שם גמרא אמר ר"א הזורק לבין פסי ביראות חייב כו' עיין בדברי הרמב"ם ז"ל ונראה מדבריו ז"ל דעיקר הדבר מה"ת הוא שיהי' מן הצדדים פסין רחבין ד' דהכי הוי מקום חשוב וכן מצינו לעיל שהתירו בפס ד' אפילו מצד אחד והא דהצריכו חכמים הכא רחבים אמה הוא לחומרא משום דהוי פרוץ מרובה על העומד וכן איתא להדיא בירושלמי בכ"מ אתה מתיר בפס ד' והכא ע"י שהפרוץ מרובה הצרכת רחבים אמה אלא דצ"ע בריש סוכה הא דאמר ר' יעקב דיומדי סוכה טפח ועיין בתוס' שם שכתבו דגבי שבת החמירו משמע דמה"ת סגי בטפח ועיין ברמב"ם ז"ל שפסק בתל המתלקט דנידון משום דיומד ואמרינן תרי רואין אף דפלוגתא דתנאי היא משום דממחלוקת ר' יעקב וחכמים משמע ג"כ דאמרינן תרי רואין ועיין ברש"י ז"ל שם בסוכה:
שם גמרא חדא מכלל חברתה איתמר עיין בריטב"א ז"ל ובמהרש"ל ובירושלמי ריש פירקין משמע כד' הריטב"א ז"ל ע"ש:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |