גליוני הש"ס/גיטין/עג/א

גליוני הש"ס גיטין עג א

דף ע"ג ע"א

אידך אומדנא נמי לא בעי'. נ"ב עיין מהרי"ק שורש קמ"ו שכ' מ"מ כיון שחזרה לו הקדחת לסוף ב' או ג' ימים אגמ"ל שעדיין לא הבריא מחולי הראשון כו' ע"ש כל התשובה וצע"ק שלא הביא כלל סוגי' דכאן דהוא אותו הנידון ממש ומבואר דדווקא הלך על משענתו בעי' אומדנא הא בלא"ה אמרי' אפי' בניתק מחולי לחולי אחר דאגמ"ל דעדיין לא הבריא מראשונה וא"כ שם דאיירי במילת קטן דלא הי' שם הליכה על משענתו וגם איירי באותו חולי עצמו ע"ש א"כ פשיטא דאגמ"ל שלא הבריא עדיין כו' ויל"ע עוד בעניין זה בסנהדרין ע"ח א' במשנה עש"ה וע"ע שו"ת הריב"ש סי' של"ח ועיין מרדכי כתובות ריש פרק אלמנה ניזונית רמז רמ"ח מש"ש ואי משום שהלך על משענתו בבית כו' ודבריו שם הם בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תק"פ וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קס"ז ועיין פי' הראב"ד עדיות פ"ה מ"ו מש"ש א"נ דקא סבר עקביא כיון ששער לבן עומד במקומו עדיין לא נרפא הנגע מעיקרא וכמי שלא הלכה הבהרת דמי ומן החולי הראשון הוא שהרי רגלים לדבר כו':

אונסא דלא שכיח הוא. נ"ב עיין אריכות בשו"ת חיים שאל [ח"א] סי' י' וסי' י"א ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קמ"ה בראובן נושה בשמעון מנה ושמעון בלוי ושלח שמעון ללוי חובו ע"י שליח ומת לוי בנתיים ותבע ראובן מהשליח המעות בשיעבודא דר"נ ולא רצה השליח לתתם לו עד שיקבל עליו אחריות כל תביעה שתצא על השליח מחמתם ובבוא השליח לביתו תבע ממנו שמעון בדין המעות חזרה וחייבו הדיין להחזיר לשמעון ומה שנתן לראובן יפסיד וכ' התשב"ץ דאין לו לשליח על ראובן כלום דמסתמא לא קיבל עליו אחריות אלא אם יבא לטרוף ממנו מי שיש לו בהם זכות יותר ממנו אבל שיתחייב באחריות גזלן שיוציאם ממנו שלא כדין בזה לא עלתה על דעתו לקבל עליו אחריות כו' ובפ' מי שאחזו אמרי' דמאן דמקבל עליה אונסא ואיתניס אי אונסא דלא שכיח הוא לא מיחייב וזה אונסא דלא שכיח הוא שלא עלתה על דעת שיבא דיין ויחייב לראובן בטעות בדבר שאין התינוקות טועין בו עכ"ל וזה הי' בימי התשב"ץ אבל בימינו יש להסתפק אם זה חשוב אונסא דלא שכיח:

חוץ משפחתה מפני שלבה גם בה בשפחתה. נ"ב דוגמתו סוטה ז' ב':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף