גליוני הש"ס/שבת/קמ/א

גליוני הש"ס שבת קמ א

ק"מ א' אמר אביי ש"מ האי ניניא מעליא לתחלי, נ"ב דוגמתו לעיל קל"ד ב' אמר אביי ש"מ הני כתיתין מסו:

שם אנומלין יין ודבש ופלפלין, נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' קי"ד וקצת ראי' דאין הכוונה הסתמית לחלקים שוין היינו שליש יין שליש דבש ושליש פלפלין מדלעיל ק"י א' דאמר תילתא שערי ותילתא קורטמי ותילתא מילחא דאי איתא הי' די שיאמר שערי קורטמי ומילחא ועוד לעיל נ' ב' תילתא אסא ותילתא אהלא ותילתא סיגלי ואי איתא הי' די שיאמר אסא אהלא וסיגלי ודו"ק ובלישנא דקרא ע' קידושין י"ז א' דאע"ג דשדינן ריקם דהוא ה' סלעים אכל חדא וחדא מ"מ לא בעי' חלקים שוין משולשין רק אפי' בציר מהאי וטפי אהאי לית לן בה ע"ש וע"ע מכות ט' ב' ושלשת שיהו משולשין ע"ש דדריש ושלשת על שיווי החלוקה וע"ש בתוס' ד"ה משולשות דכתבו דכן הוא ג"כ הכוונה בהך דמגילה י"ט א' עש"ה וע"ע תוס' גיטין נ' ב' ד"ה תנו דהאומר תנו שש מאות לפלוני ופלוני ופלוני הכוונה לכל אחד מאתים ע"ש ובחלוקת שנים ג"כ מצינו כזה דהאומר לפלוני ולפלוני הכוונה לכל אחד מחצה כמבואר בב"ב קמ"ג א' ע"ש כולה סוגיא וע"ע ב"ב ס"ג א' דיחלוק פלוני בנכסי הכוונה פלגא ואם אמר חלק הוא ספק אם כ"ש או מחצה וע"ע שבת ל"ד ב' ג' חלקי מיל דכוונה ראשונה הפשוטה בחלק הוא מחצה עש"ה וע"ע פסחים ה' א' אך חלק ע"ש בגור ארי' למהר"ל מפראג ז"ל דכיון דאין מפורש בכמה יחלק ממילא הוא מחצה עש"ה וע"ע עירובין כ"ט א' וכמזון שתי סעודות לעירוב סבר ר' יוסף למימר עד דאיכא סעודה מהאי וסעודה מהאי כו' ע"ש וע"ע תוס' מנחות ל"ח א' ד"ה התכלת וז"ל וא"ת ומנ"ל דבעי' ב' חוטין לבן וב' תכלת דילמא אגדילים קפיד קרא אפי' ג' מהאי וחד מהאי וי"ל כיון דתרי מיני בעי רחמנא סברא הוא שיהיו שוין עכ"ל וע"ע קידושין ז' ב' בתך ופרתך בפרוטה מי אמרי' בתך בחצי פרוטה ופרתך בחצי פרוטה כו' ע"ש וע"ע ספק כזה בדבר של עשי' לא בדיבור בשבועות מ"ג ב' אבל תרתי קתאתי לא וברש"י לא אמרי' חדא קביל בחמש מאה וחדא בחמש מאה כו' דהא לא פריש חדא בפלגא וחדא בפלגא כו' ור' נחמן אמר אפי' תרתי קתאתי וברש"י ואע"ג דלא פריש מסתמא חדא בפלגא וחדא בפלגא קבלינהו כו' וע"ע יומא פ"ו א' דאמר על ג' דברים כאחד כולן תולין והכוונה ג"כ על חלקים שוים דכל אחד תולה שליש כמו שציינתי שם בגליון בשם התוספתא וע' שו"ת חתם סופר חאה"ע סי' ד' לעניין מאה רבנים מג' ארצות דהצריכו הראשונים כו' אם הכוונה בדיוק מכל ארץ שליש עש"ה וע"ע מנחות צ"ח א' דאילו נאמר שתים עשרה חלות ושתים מערכות הייתי אומר אפי' אחת של ארבע ואחת של שמונה ולא הייתי מצריך שיווי החצאין שש בזה ושש בזה וע"ע מנחות ס"ג ב' דס"ל לר"ש דכיון דכתי' קרבן וכתי' חלות ורקיקין מש"ה מביא מחצה חלות ומחצה רקיקין ועכ"ז אין הקפידא שם במחצה דווקא רק יכול להביא ט' חלות ורקיק אחד וכיוצא כמבואר במנחות ק"ה א' ועמ"ש בגליון כתובות כ"א א' וע"ע שו"ת עבודת הגרשוני סי' ס"א:

שם א"כ מה בין לי ולך, נ"ב אפשר דשקלי' ר' יוחנן למיטרפסי' שכך השיב הוא לאיסי בחולין קל"ז ב' ולולי פירש"י י"ל שהם דברי ענוה והגדיל מעלת תלמידו וכך א"ל בתשובתו שכך קיבל ולולי ששימש רבותיו מאוד וע"כ רבתה קבלתו מה בין לי ולך כי מצד ההשגה ועיון וחכמה אין חילוק, שו"ת חות יאיר סי' קנ"ב וע"ש:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.