האלף לך שלמה/אורח חיים/רסב
< הקודם · הבא > |
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | |||
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
בדין עכו״ם שהביא דורן הביא בב״י דעת הרא״ש דצריך שיאמר בפירוש שלא יקנה לו רשותו והטור כתב דאף בלא אמירה הרי איסורא לא ניחא לי׳ דליקני עיי״ש בסי' תמ״ח ונלפענ״ד דדברי הרא״ש נכונין דאינו דומה איסור חמץ לאיסור דעלמא כיון דקיי״ל דחמץ בלא״ה אינו ברשותו של אדם ואעפ״כ עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו להתחייב עלה ובארנו מכבר דהכלל כך הוא רכל שבלאו איסור חמץ ג״כ לא הי' כשלו אינו עובד עליו בב״י אבל אם לולי איסור חמץ הי' שלו רק שאיסור החמץ גדם שלא יהי' שלו בזה עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו וא״כ לפ״ז בשלמא בחמץ של אחרים ממש אף אם לא הי׳ נאסר מכח חמץ ג״כ לא הי׳ כשלו וכיון דלא קנאו בזה אינו עובר עליו בב״י אבל באם הקנה לו הנכרי החמץ ואז לולי איסור החמץ ודאי הוי שלו דחצרו זכתה לו ורק מכח דהוא איסור חמץ לא זכתה לו דאיסורא לא ניחא לי׳ א״כ רק איסור חמץ הוא דגרם לו שלא יהי' שלו ואין בזה בין חמץ זה לחמץ שלו דג״כ אינו ברשותו ועשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו כן נמי בזה ואין דומה לשאר איסורין דעלמא דאמרינן איסורא לא ניחא לי׳ דהתם לא עשאו התורה כאלו הוא ברשותו לכך אזלינן בתר דין ממון דעלמא משא״כ בחמץ לכך בעינן שיאמר בפירוש שאין רוצה שיקנה לו רשותו ואז לולי איסור החמץ ג״כ לא הוי שלו כיון שמוחה בפירוש לכך בזה אינו עובר עליו כיון שאין איסור חמץ גרם לו זה נראה דעת הרא״ש ולפ״ז בדין של הח״י שם בדין אם קנה חטין מהנכרי ומצא בהם חמץ דמותר להחזיר לו המעות דהוי מקח טעות אינו לדעת הרא״ש דכל שלולי האיסור הוי באן קנין שוב הוי כשלו ואסור ג״כ לדעת הרא״ש מיהו ביון דמלתא דרבנן שומעין להקל לכך אם נשתהא על לאחה״פ מותר אבל בפסח עצמו דהוי דאורייתא יש להחמיר בדעת הרא״ש ועיין בחיבורי מכבר הבאתי דברי הפ״מ דכל שנולד הספק בפסח אסור אף לאחה״פ עיי״ש ונ״מ מזה כמה דינים